יהודי מרוקו והשואה

בזמן מלחמת העולם השנייה חיו במרוקו מעל-200,000 יהודים, שהיוו אחוז ניכר מאוכלוסיית היהודים בצפון אפריקה. תחת שלטון צרפת שהייתה אז בשליטה על רוב מרוקו, יהודי מרוקו לא סבלו ישירות מהנאצים, אך חיו תחת מגבלות ואפליה.

בעוד שיהודי מרוקו לא נרדפו ישירות על ידי הנאצים, הם חוו אפליה והגבלות תחת השלטון הצרפתי במרוקו:

• הם הוגבלו באפשרויות התעסוקה והלימודים שלהם – עבודות ומקצועות רבים נאסרו עליהם, כולל עריכת דין, רפואה והוראה.
• הם חויבו לשאת תעודות זהות מיוחדות שסימנו אותם כיהודים.
• הם חויבו להתגורר בשכונות ורובעים נפרדים (מלאח).
• בתי הספר היהודיים קיבלו תקציבים נמוכים והוגבלו בתוכניות הלימוד.
• חוקים אסלאמיים שונים יושמו על יהודים, כמו איסור על רכיבה על סוסים.
• יהודים נאלצו לשלם מיסים מיוחדים, כמו "מס הגולגולת".
• תנועת היהודים מחוץ למלאח הוגבלה בשעות הלילה ובימי חגים מוסלמיים.
• יהודים הותקפו בתדירות גבוהה יותר והמשטרה הצרפתית לא הגנה עליהם.

על אף שלא עמדו בפני סכנת השמדה, יהודי מרוקו סבלו מאפליה והשפלה תחת השלטון הצרפתי הפרו-נאצי באותן שנים.

עם זאת, יהודי מרוקו סייעו רבות ליהודים שברחו מאירופה לצפון אפריקה. הם פתחו את בתיהם לפליטים, סיפקו מזון וביגוד, ועזרו להבריח יהודים דרך ספרד ופורטוגל. כמו כן, המלך מוחמד החמישי הגן על יהודי מרוקו מגירוש ורדיפה וסירב לשתף פעולה עם הנאצים לגבי יהודי מרוקו.

למרות הקשיים, רוב יהודי מרוקו שרדו את השואה. הקהילה היהודית במרוקו המשיכה להתקיים גם אחרי המלחמה, ויהודים רבים נותרו במרוקו עד לעלייה ההמונית לישראל בשנות ה-50 וה-60. יהודי מרוקו תרמו תרומה חשובה לעם היהודי בזמן אחד התקופות הקשות בהיסטוריה שלו.

המאמר:

אולמן, מ. ובכר, מ. (2007). יהדות צפון אפריקה והשואה. חיפה: המכון לחקר השואה. 

צריכים סיכום מותאם אישית של המאמר?