אוניברסיטה מול מכון מחקר? שני עמודי התווך של ייצור הידע המדעי בגרמניה, 1950–2010

הקדמה: גרמניה כחלוצה במבנה המדעי

המאמר בוחן את התרומה של גרמניה לייצור המדעי העולמי, תוך התמקדות בשני מוסדות מרכזיים: האוניברסיטאות ומכוני המחקר העצמאיים. גרמניה נחשבת לארץ מוצא של האוניברסיטה המחקרית המודרנית ושל מודל מכון המחקר החוץ-אוניברסיטאי. מדיניות המחקר הגרמנית, המכונה "מדיניות שני העמודים", מבוססת על חלוקת תפקידים פונקציונלית בין אוניברסיטאות המתמקדות בהוראה מחקרית מתקדמת לבין מכונים המתמקדים במחקר בלבד.

ההתפתחות ההיסטורית של שני העמודים

שורשיה של האוניברסיטה המחקרית נעוצים בעיקרון ההומבולדטיאני המדגיש את השילוב בין הוראה למחקר, חופש אקדמי, ועיסוק בידע טהור. לאורך המאה ה-19 הפכה גרמניה למוקד עולמי באימוץ מודל זה, כאשר עד לשנת 1900 כבר פעלו בה כ-30 אוניברסיטאות מחקר פעילות. מנגד, במקביל, נוסדו גם מוסדות מחקר עצמאיים מחוץ לאקדמיה, שהוקמו על פי מודל ה"קיסר וילהלם" והתפתחו לכדי מוסדות כמו מכון מקס פלאנק. מכונים אלו, אשר עבדו במודל של מכון מחקר בלתי תלוי, פעלו באופן נפרד מהאוניברסיטאות ובמימון ציבורי ייעודי שאפשר להם להתמקד במחקר ארוך טווח ללא מחויבות להוראה.

בעוד האוניברסיטאות התמקדו גם בהוראה ובמסה הגדולה של סטודנטים, מכוני המחקר התאפיינו בעיסוק ממוקד במחקר בלבד, ברובו בסיסי, ולרוב בהובלת חוקרים בכירים שהוגדרו כ"גאונים" מדעיים. עקרון זה, הידוע בשם "עקרון הרנאק", קובע כי מוסד מחקר מוקם סביב דמות מובילה במדע, ומסתיים פעילותו עם פרישתה.

ההקשר הפוליטי והחברתי של המדיניות הדואלית

החל משנות ה-50, מדיניות המחקר בגרמניה תמכה בפיתוח מכוני מחקר עצמאיים, במקביל להחלשות היחסית של האוניברסיטאות אשר סבלו ממשבר לגיטימציה, ירידה בהשקעות והעמסת משימות הוראה. במצב זה זכו המכונים לעצמאות אקדמית נרחבת ולמימון נרחב מצד המדינה, ואילו האוניברסיטאות נדרשו להתמודד עם אתגרים כגון עלייה במספר הסטודנטים, תחרות על מענקים, ודעיכת מעמדן במחקר הבינלאומי.

שאלות המחקר

המאמר מתמקד בשלוש שאלות מרכזיות:

  1. האם אכן הצליחו מכוני המחקר לעקוף את האוניברסיטאות בתרומתן לייצור המדעי?

  2. האם מכונים אלו הובילו את גרמניה לעבר מודל "מגה-מדע" מודרני קודם לאוניברסיטאות?

  3. האם המכונים יעילים יותר מהאוניברסיטאות בייצור מדעי?

שיטות ומדדים

החוקרים התבססו על ניתוח כמותי של 176,809 מאמרים מדעיים בתחומי STEM+ שפורסמו בין 1950 ל-2010, תוך שימוש במאגר Web of Science. נותחו מדדים שונים, כגון מספר פרסומים כולל, פרסומים בכתבי עת בעלי דירוג גבוה (JIF), גיוון תחומי המחקר, היקף שיתופי פעולה בינלאומיים, ויעילות מחקר (פרסומים לנפש חוקרת).

ממצאים מרכזיים

פרסומים כוללים והשוואת תפוקה

האוניברסיטאות יצרו כ-84% מהפרסומים המדעיים לאורך התקופה. אמנם חלה עלייה בתרומת המכונים, אך גם בשנת 2010 האוניברסיטאות הובילו בפרסום עם כ-55,000 מאמרים לעומת 21,000 של המכונים. היחס בין מספר החוקרים לפרסומים מצביע על כך שלמרות המימון הנמוך, אוניברסיטאות שמרו על תפוקה גבוהה.

איכות הפרסומים

המכונים הצליחו לפרסם שיעור גבוה יותר של מאמרים בכתבי עת מהחציון העליון, אך בשל היקף העבודה הגדול באוניברסיטאות, הן תרמו גם את החלק הארי למאמרים בכתבי עת המדורגים בעשירון העליון. בשנת 2010 שני שלישים מהמובילים הגיעו מהאוניברסיטאות.

גיוון מדעי ושיתופי פעולה

האוניברסיטאות הפגינו גיוון נרחב יותר בנושאי המחקר: רפואת בריאות, טכנולוגיה, חקלאות ועוד. המכונים התמקדו בעיקר במדעי הטבע. גם בשיתופי פעולה בינלאומיים נרשמה הובלה של האוניברסיטאות שהחלו בכך כבר בשנות השבעים, והובילו את מגמת הגלובליזציה המדעית.

יעילות מחקרית

הניתוח מצביע על כך שמכוני מחקר, במיוחד מקס פלאנק, מציגים יעילות גבוהה במונחי פרסומים לחוקר, אך הפערים אינם גדולים. מכון מקס פלאנק מייצר כ-0.77 פרסומים לחוקר, לעומת 0.51 באוניברסיטאות. כלומר, היתרון האיכותי של המכונים אינו בהכרח מתורגם לעודף כמותי משמעותי.

דיון ומסקנות

המחקר מערער על ההנחה שמכוני המחקר עתידים להחליף את האוניברסיטאות כמובילות המדע. למרות תנאי עבודה עדיפים, המכונים לא הצליחו לעקוף את האוניברסיטאות, לא בכמות ולא באיכות התפוקה המדעית. יתרה מכך, האוניברסיטאות ממשיכות להיות בסיס מרכזי במדע הגרמני, תוך שילוב הוראה עם מחקר ותרומה מהותית להכשרת דור המדענים הבא.

הכותבים מציינים כי המודל האוניברסיטאי הגרמני השפיע רבות על עיצוב המדע העולמי, ובאופן אירוני דווקא במדינתו המקורית המודל נזנח לטובת מדיניות הפרדה בין הוראה למחקר. כך נוצר פער ביחס למדינות אחרות, כמו ארצות הברית או מזרח אסיה, שבהן האוניברסיטה נותרה מרכז המדע גם בתקופת "המגה-מדע".

השלכות מדיניות

המחברים קוראים לבחינה מחודשת של מדיניות "שני העמודים". הם מציעים כי דווקא השקעה רחבה יותר באוניברסיטאות, ולא רק במכונים מצטיינים או ביוזמות מצומצמות, עשויה להוביל להגדלה כוללת של הייצור המדעי הלאומי. על פי טענתם, מודל הפרדה נוקשה בין הוראה למחקר אינו משרת את המטרות המדעיות והחינוכיות של גרמניה בעידן של מדע גלובלי שיתופי ומואץ.

סיכום

המאמר מציג תיעוד היסטורי ואמפירי מקיף של ייצור המדע בגרמניה, ומאתגר את התפיסה הרווחת בדבר עליונות מכוני המחקר. האוניברסיטאות, למרות קשיים מערכתיים, נשארו שחקן מרכזי ומוביל במערכת המדעית. בהתאם לכך, המאמר מהווה קריאה רפלקטיבית לעיצוב מדיניות מחקר שוויונית יותר, המזהה את תרומת האוניברסיטאות כעמוד תווך לא פחות חשוב בתשתית המדעית של גרמניה.

 

Dusdal, J., Powell, J. J., Baker, D. P., Fu, Y. C., Shamekhi, Y., & Stock, M. (2020). University vs. research institute? The dual pillars of German science production, 1950–2010. Minerva, 58(3), 319-342.