הפסיכולוגיה של הימורי לוטו

מבוא

המאמר "הפסיכולוגיה של הימורי לוטו" שנכתב על ידי מרק גריפית'ס וריצ'רד ווד מציג ניתוח מעמיק של הגורמים הפסיכולוגיים והחברתיים שמניעים את הפופולריות הרבה של הגרלות הלוטו, כרטיסי גירוד ומכונות לוטו ממוחשבות. המאמר יוצא נגד הנטייה לראות בהגרלות הלוטו סוג "רך" ובלתי מזיק של הימורים ומצביע על כך שגם לתחום זה יש השפעות שליליות אפשריות ואף השלכות בעייתיות עבור קבוצות מסוימות באוכלוסייה. הכותבים מתמקדים בתהליכים פסיכולוגיים שמשפיעים על קבלת ההחלטות של שחקני הלוטו, במאפיינים המבניים של משחקי ההגרלה, ובמקומם של מדיניות ציבורית וחקיקה בעידוד או בצמצום התופעה.

הרקע החברתי והתרבותי של הימורי לוטו

המאמר פותח בסקירה היסטורית ותרבותית של תופעת ההימורים, ובמיוחד של הלוטו, בעולם ובבריטניה בפרט. הלוטו נתפס כצורת הימור שמקובלת יותר מהימורים אחרים בשל הקשר שלו לתרומה למטרות ציבוריות וחברתיות, כמו גם בשל תחושת הנורמטיביות שהוא מקנה לעיסוק בהימורים. עם החזרת ההגרלה הלאומית בבריטניה בשנת 1994 החלה מגמה של ריכוך רגולציה ומדיניות שנועדו במקור להגביל את החשיפה להימורים ולצמצם את התמריץ להשתתף בהם. השינוי הזה זכה לביקורת מצד אנשי מקצוע, מחוקקים וחוקרים, שניסו להתריע על הסכנות החברתיות הגלומות בהפיכת ההימורים לנפוצים ונגישים יותר.

סוגי הגרלות לוטו ומאפייניהן

בהמשך סוקר המאמר את סוגי ההגרלות המרכזיים: משחקי לוטו קלאסיים שבהם המשתתפים בוחרים מספרים מתוך בריכה רחבה של אפשרויות, משחקי הגרלה מיידיים כמו כרטיסי גירוד, ומכונות וידאו לוטו שמזכירות בפעולתן מכונות מזל. השוני בין סוגי המשחקים בא לידי ביטוי בתדירות ההגרלות, מידת המעורבות הנדרשת מהמשתתפים, קצב ההפסד והזכייה, והאפשרות לשוב ולהמר באופן מיידי. מחקרים שונים הראו כי מאפיינים אלו עשויים להבדיל בין הימורים בעלי פוטנציאל בעייתי גבוה, לבין כאלה הנחשבים ל"בטוחים" יחסית.

הגורמים לפופולריות של הלוטו

המאמר בוחן את המניעים המרכזיים להשתתפות בהגרלות לוטו. אחת הסיבות הבולטות היא האפשרות לזכות בפרס עצום בסכום השקעה נמוך יחסית, מה שמעניק ללוטו את קסמו והופך אותו לפנטזיה נגישה עבור רבים. מחקרים שהובאו במאמר מראים כי המשתנה המניע העיקרי להשתתפות הוא גובה הפרס המרבי, ולא גורמים כמו סטטוס חברתי, מגדר או רמת השכלה. מעבר לכך, ישנם מניעים משניים כמו ההנאה מהמשחק, והצדקה של ההשתתפות באמצעות התרומה למטרות טובות, אך רוב המשתתפים מונעים בעיקר על ידי הרצון לזכות בכסף.

תפקיד הפרסום והמדיה

הכותבים מציינים כי לפרסום ולחשיפה תקשורתית תפקיד מהותי בגידול הפופולריות של הגרלות הלוטו. שימוש בסיסמאות פרסומיות שמדגישות את ההיתכנות לזכות, לצד הבלטת ממדי העזרה לזולת, מגבירים את המשיכה להשתתף. הנגישות הגבוהה של משחקי ההגרלה והפיתוי שהם מציגים, במיוחד בקרב שכבות אוכלוסייה שמרבות לצפות בטלוויזיה, מגבירים את שכיחות ההשתתפות בלוטו ומציבים אותו בראש רשימת פעילויות ההימור.

חוסר ידע והבנה של הסתברות

המאמר מדגיש כי רוב המשתתפים אינם מבינים את ההסתברויות האמיתיות לזכייה. תופעה זו מאפשרת לאנשים לפתח אשליות לגבי סיכויי הזכייה שלהם, ולהתעלם מהעובדה שהסיכויים לזכות בפרס הגדול נמוכים במיוחד. המשתתפים נוטים להתמקד בפרס הגדול ובדימוי ההצלחה, ולעיתים מייחסים משמעות יתרה לדפוסים ולחוויות עבר שאינם רלוונטיים להגרלות עתידיות. תחושת האופטימיות הבלתי ריאלית מחוזקת על ידי פרסום סיפורי הצלחה בתקשורת, מה שמעצים את הפער בין הסיכוי האמיתי לתחושת ההיתכנות.

תופעת ההילכדות (Entrapment)

אחת מהתופעות שמסבירות את ההתמדה בהשתתפות בהגרלות היא "הילכדות" פסיכולוגית. אנשים שמתחייבים לרצף השתתפות, למשל בבחירת אותם מספרים מדי שבוע, מפתחים מחויבות רגשית להמשך ההימור מחשש שהפסקה תגרום להחמצה דווקא ברגע הגורלי. תופעה זו דומה להטיית "עלות שקועה", שבה קושי להפסיק פעילות עולה ככל שהושקע בה מאמץ או זמן.

ייצור אמינות

אמינות המוצר היא גורם מכריע בהצלחת הגרלות הלוטו, במיוחד כאשר יש להן גיבוי ממוסד ממשלתי והן מוצגות לציבור באמצעות ערוצי תקשורת אמינים. הטלוויזיה, למשל, מספקת לא רק פלטפורמה להצגת הזוכים אלא גם מחזקת את הלגיטימציה הציבורית של ההגרלה. תמיכה ממשלתית משרה ביטחון על הציבור וגורמת לכך שפחות אנשים יטילו ספק ביושרה של המשחקים.

היוריסטיקות והטיות קוגניטיביות

המאמר עוסק בהרחבה בתפקידן של היוריסטיקות והטיות קוגניטיביות בקבלת החלטות של משתתפי הלוטו. אנשים מפתחים "אשליית שליטה", מרגישים שלבחירת המספרים שלהם יש השפעה, למרות שמדובר באקראיות מוחלטת. ישנה נטייה לייחס הצלחות לעצמם וכישלונות לנסיבות חיצוניות, ואף לזכור בעיקר "כמעט זכיות". הטיית הייצוגיות והזמינות גורמות לכך שאנשים מעריכים סיכויים לפי דימויים וזיכרונות ולא על פי חישוב הסתברותי אמיתי. כל אלה מחזקים התנהגויות שמובילות להמשך הימור גם אחרי הפסדים ממושכים.

בעיית ההתמכרות והיבטים חברתיים

המחברים בוחנים את שאלת ההתמכרות להימורים דרך ההבחנה בין הימורים "קשים" ל"רכים". הלוטו הקלאסי, המתנהל במרווחים של שבוע לפחות בין הגרלות, נחשב יחסית ל"בטוח", בעוד שכרטיסי גירוד ומכונות לוטו מסווגים כהימורים "קשים" בשל האפשרות לחזור על ההימור שוב ושוב בפרק זמן קצר. מחקרים מצביעים על כך ששכיחות ההתמכרות לכרטיסי גירוד ולמכונות וידאו גבוהה יחסית, במיוחד בקרב אוכלוסיות פגיעות או צעירות. אירועים של "כמעט זכייה" מגבירים את הסיכוי להמשך ההימור, ומכניסים את המשתתפים למעגל מתמשך של חיפוש ריגוש או פיצוי על הפסד.

מאפיינים מבניים ותהליכי למידה

המאמר מדגיש כי מהירות המשחק, מספר ההזדמנויות להמר, ותגמול מיידי הם משתנים שמחזקי הרגלי הימור מופרזים. עקרונות ההתניה האופרנטית והלמידה מחזקים את ההתנהגות ההימורית, במיוחד כאשר יש תגמול לא צפוי או אירועים של "כמעט ניצחון". קצב ההתרחשויות המהיר והמיידיות בהימורים כמו כרטיסי גירוד ומכונות לוטו ממוחשבות מעלים את הפוטנציאל להיווצרות דפוסי התמכרות.

ממצאים בין-לאומיים וסיכונים לאוכלוסיות מיוחדות

סקירה בין-לאומית מלמדת כי ברוב המדינות התמכרות חמורה למשחקי הלוטו הקלאסיים היא נדירה יחסית, אך קיימת עליה בשיעורי ההתמכרות למשחקים מיידיים. רוב הפונים לטיפול התמכרותי להימורים הקשורים לכרטיסי גירוד הם גברים בגיל העמידה, אך ישנם סימנים לכך שבני נוער חשופים במיוחד לפוטנציאל ההתמכרותי של משחקים אלה. קיימת שונות בין-מדינתית בשיעורי ההתמכרות ובפרופיל המטופלים, אך דפוסי הבעיה דומים.

מסקנות והמלצות למחקר ומדיניות

הכותבים מסכמים כי מרבית ההשפעות השליליות קשורות למשחקי הגרלה מיידיים ולמכונות לוטו, ופחות למשחקי לוטו שבועיים. הם קוראים להמשך מחקר מקיף ועמוק, במיוחד במעקב אחר אוכלוסיות פגיעות ובשימוש בקריטריונים קליניים להגדרת התמכרות. המחברים ממליצים להגביל את הפרסום, לצמצם את הנגישות למכונות ולבחון דרכים למנוע חשיפה של ילדים ובני נוער להימורים. מעבר לכך, הם מתריעים כי הרחבת החשיפה הציבורית למידע על סיכוני ההימור חייבת להיות מבוקרת, שכן היא עלולה לעורר עניין נוסף ולחזק דפוסי התנהגות לא רצויים.

סיכום

המאמר מספק תמונה מורכבת ועשירה של הפסיכולוגיה מאחורי הימורי הלוטו. הוא מדגיש את שילוב הגורמים המבניים, החברתיים והקוגניטיביים שמניעים את הפופולריות של ההגרלות, לצד תהליכים שמסבירים מדוע חלק מהמשתתפים עלולים לפתח דפוסים בעייתיים. יחד עם זאת, יש קריאה לדיון ציבורי נרחב, לפיתוח מדיניות רגולטורית ולמחקר שיבחן לעומק את ההשלכות החברתיות והנפשיות של תופעה נפוצה זו.

חשיבותו של המאמר

המאמר של גריפית'ס ווד מציע תרומה ייחודית ומשמעותית להבנת הפסיכולוגיה של הימורי לוטו, בכך שהוא בוחן לעומק את הגורמים הפסיכולוגיים, החברתיים והתרבותיים שמניעים אנשים להשתתף בהגרלות. בניגוד למחקרים רבים המתמקדים בהיבטים כלכליים או דמוגרפיים בלבד, המאמר חושף כיצד פרסום, המלצות לוטו, בורות סטטיסטית, אשליית שליטה, עיוותי חשיבה והרגלי משחק, משפיעים בפועל על התנהגות המשתתפים. בכך הוא מספק תשתית עיונית והסבר מקיף לתופעה חברתית נרחבת, ומאיר את הסכנות הטמונות בהתפתחות דפוסי הימור בעייתיים סביב משחקי מזל. מעבר לכך, המאמר מציע נקודת פתיחה למחקר עתידי ולפיתוח מדיניות ציבורית אחראית בתחום ההימורים, תוך הדגשה של הצורך בהגנה על אוכלוסיות פגיעות והגברת המודעות הציבורית לאשליות ולסיכונים המלווים את ההשתתפות בלוטו.

 

Griffiths, M., & Wood, R. (2001). The psychology of lottery gambling. International gambling studies, 1(1), 27-45.