השפעות הוספת כתוביות לסרטון באמצעות אפליקציות על הבנת הנשמע של תלמידים הלומדים אנגלית כשפה זרה (EFL)
הקדמה
המאמר עוסק בשאלה האם הוספת כתוביות לטקסטים וידאויים באמצעות אפליקציות תורמת לשיפור הבנת הנשמע של תלמידים הלומדים אנגלית כשפה זרה. בעידן טכנולוגי שבו מוסדות חינוך שואפים לחדשנות ולשיפור איכות ההוראה, שילוב של כלים טכנולוגיים כדוגמת אפליקציות וידאו הופך לנפוץ. הבנת הנשמע היא אחת מהמיומנויות החשובות ביותר בלימוד שפה, ומהווה בסיס לפיתוח מיומנויות נוספות כמו דיבור, קריאה וכתיבה. עם זאת, הבנת הנשמע נחשבת למאתגרת במיוחד בקרב לומדי EFL, והיא דורשת מהתלמידים הבנה עמוקה של הקשר, דקויות קוליות ודקדוקיות, והיכולת לקשר בין תכנים שמיעתיים לטקסטואליים.
סקירת ספרות
המאמר סוקר מחקרים קודמים המצביעים על יתרונות השימוש בווידאו להוראת שפות. וידאו, בניגוד לאודיו בלבד, מספק קלט מרובה מודאליות הכולל גם מידע חזותי המסייע בלמידה. כתוביות, לפי ההגדרה של רוקני ואתאעי, הן גרסאות טקסטואליות לדיאלוגים, המופיעות בתחתית המסך, ויכולות לשמש ככלי עזר חשוב להבנת שפה זרה.
מחקרים רבים מראים כי צפייה בסרטונים עם כתוביות מסייעת בהבנת השפה, הרחבת אוצר המילים, והגברת המוטיבציה. עם זאת, יש החולקים על כך בטענה כי הכתוביות עלולות להסיח את הדעת מההאזנה. למרות זאת, הקונצנזוס הרווח בספרות המחקרית הוא כי כתוביות תורמות להבנה וללמידה, במיוחד כאשר נעשה בהן שימוש מושכל בשילוב עם משימות פעילות כמו כתיבה, דיון או תרגום.
מטרת המחקר ושאלת המחקר
המטרה המרכזית של המחקר הייתה לבדוק את ההשפעה של הוספת כתוביות לסרטוני וידאו באמצעות אפליקציות ניידות על רמת הבנת הנשמע של תלמידות ערביות בשנה המכינה באוניברסיטת טאיבה. השאלה המרכזית שנשאלה הייתה: עד כמה משפיעה הוספת כתוביות לסרטון על הבנת הנשמע של תלמידות EFL באמצעות אפליקציות?
לצורך כך נוסחה השערת מחקר לפיה לא יהיה הבדל מובהק סטטיסטית בין קבוצת הניסוי לבין קבוצת הביקורת בציונים במבחן ההבנה לאחר ההתערבות.
מתודולוגיה
המחקר השתמש בעיצוב חצי-ניסויי, שבו לא הייתה הקצאה רנדומלית מלאה של המשתתפים לקבוצות. אוכלוסיית המחקר כללה 76 תלמידות בגילאי 19–20, דוברות ערבית, כולן בשנה המכינה באוניברסיטת טאיבה. התלמידות חולקו לשתי קבוצות: קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת, כל אחת כללה 38 תלמידות.
כל המשתתפות עברו מבחן רמת כניסה אחיד (Oxford Listening Placement Test) והיו ברמת מתקדמות. לאחר מכן, שתי הקבוצות צפו באותו סרטון ("First Impressions"), אך בעוד קבוצת הביקורת נדרשה רק לכתוב את תמלול הסרטון, קבוצת הניסוי השתמשה באפליקציות ליצירת כתוביות כמו Kapwing, Wondershare, Veed, ו-VideoShow.
הליך המחקר
כל המשתתפות נחשפו לאותו תוכן ומרצה, אך ההבדל המשמעותי היה בשימוש בכלי טכנולוגי: קבוצת הניסוי נדרשה להוסיף כתוביות לסרטון באמצעות אפליקציה, בעוד קבוצת הביקורת לא עסקה ביצירת כתוביות בפועל אלא רק בהאזנה וכתיבה ידנית של הטקסט. בתום הפעילות נערך מבחן הבנת הנשמע אחיד, שנועד לבדוק את רמת ההבנה של המשתתפות.
המבחן כלל שאלות רבות-ברירה ושאלות השלמת משפטים. כל מבחן נבדק ונבחן על ידי ועדת מומחים שכללה מדריכים וסטודנטים לתארים מתקדמים בהוראת אנגלית.
ניתוח הנתונים
הניתוח הסטטיסטי התבצע באמצעות תוכנת SPSS. חושבו ממוצעים, סטיית תקן וניתוח הבדלים בין-קבוצתי באמצעות מבחן t למדגמים בלתי תלויים. נמצא כי ממוצע הציונים של קבוצת הניסוי (17.42) היה גבוה משמעותית מממוצע קבוצת הביקורת (11.00). ערך ה-p היה קטן מ-0.05, מה שמרמז על מובהקות סטטיסטית גבוהה, ודוחה את השערת האפס.
ממצאים
הממצאים הראו כי הוספת כתוביות באמצעות אפליקציות השפיעה באופן חיובי על רמת ההבנה של הלומדות. המשתתפות בקבוצת הניסוי לא רק הבינו טוב יותר את תוכן הסרטון, אלא גם היו מסוגלות לזהות מילים חדשות, לשים לב לפרטים קטנים בהגייה, ולשפר את יכולת ההתמודדות עם חומרי שמיעה אותנטיים.
נראה כי הפעולה של יצירת הכתוביות חייבה את המשתתפות להאזין בקשב רב, לחזור על הקלטות, לזהות מילים לא מוכרות, ולהבין את ההקשר. כל אלו תרמו לשיפור כללי ביכולת הבנת הנשמע, ברמת הקשב, וביכולת עיבוד השפה המדוברת.
דיון
הממצאים של מחקר זה מתיישבים עם ממצאים של מחקרים קודמים שהצביעו על התרומה של כתוביות להוראת שפה. עם זאת, תרומת המחקר הנוכחי היא בהצגת מודל אקטיבי, שבו התלמידות לא רק צופות בכתוביות, אלא יוצרות אותן בעצמן. פעולה זו מחייבת עיבוד מעמיק של השפה, התמודדות עם תרגום, בחירת מונחים מתאימים, וסנכרון בין טקסט לתמונה. התהליך הופך את הלמידה לאינטראקטיבית, יצירתית, ומבוססת על חשיבה גבוהה.
החידוש במחקר זה הוא בעצם החיבור שבין טכנולוגיות של יצירת וידאו, הבנת הנשמע, והפדגוגיה של הוראת שפות. התלמידות אינן רק קולטות מידע אלא גם מפיקות תוכן בעצמן, מה שתורם לביטחון עצמי, מוטיבציה ויכולת ביטוי משופרת.
מסקנות
המחקר ממחיש כיצד שילוב של אפליקציות לעריכת וידאו בהוראת הבנת הנשמע תורם ללמידה עמוקה ומשמעותית יותר בקרב לומדי EFL. יצירת כתוביות דורשת מהתלמידים להפעיל מגוון רחב של מיומנויות: האזנה, תרגום, כתיבה, סנכרון, חשיבה יצירתית ויכולת טכנית. בכך מתאפשרת חווית למידה הוליסטית ואינטראקטיבית.
המסקנה המרכזית היא כי הוספת כתוביות באופן פעיל, באמצעות אפליקציות, משפרת באופן משמעותי את הבנת הנשמע, תורמת לפיתוח מיומנויות שפתיות נוספות, ויוצרת מעורבות גבוהה של התלמידים בלמידה.
המלצות
המחקר ממליץ למורים לשפות להרחיב את השימוש באפליקציות מסוג זה במסגרת ההוראה השוטפת, ולשלב פרויקטים של כתוביות כמשימות סיכום, חקר או למידה מבוססת פרויקטים. כמו כן, יש לעודד תלמידים להיות יצרני תוכן דיגיטלי ולא רק צרכנים פסיביים. שילוב כתוביות כאסטרטגיית הוראה עשוי לתרום גם לרכישת אוצר מילים, שיפור הדקדוק, והגייה נכונה.
כיווני מחקר עתידיים כוללים חקירת ההשפעה של כתוביות על מיומנויות נוספות (דיבור, כתיבה), בחינת עמדות תלמידים כלפי הפעילות, והבדלים מגדריים או תרבותיים בהשפעת הטכניקה.
סיכום
המאמר מראה כי הוספת כתוביות לסרטונים על ידי תלמידים עצמם, באמצעות אפליקציות, היא שיטה יעילה ומועילה לשיפור הבנת הנשמע באנגלית כלשון זרה. שיטה זו מקדמת למידה פעילה, חווייתית, וחזותית, ומשקפת את מגמות ההוראה המודרניות לשילוב טכנולוגיה ככלי מרכזי בפדגוגיה.
Alabsi, T. (2020). Effects of adding subtitles to video via apps on developing EFL students' listening comprehension. Theory and Practice in Language Studies, 10(10), 1191-1199.
