ערך הבילוי של טוקיו מול נגסאקי: ניתוח עלות הנסיעה
מבוא
תיירות מהווה נדבך מרכזי באסטרטגיה הכלכלית והתרבותית של יפן. יוזמות ממשלתיות, כמו קמפיין "בקרו ביפן" שהושק בשנת 2003, הובילו לגידול משמעותי במספר המבקרים והפכו את ענף התיירות לתורם מרכזי לתמ"ג ולתעסוקה. עם זאת, מגפת הקורונה קטעה מגמה זו והבליטה את הסיכונים הגלומים בתלות בתיירות נכנסת. היא גם חידדה את הצורך בחיזוק שוק התיירות המקומי, אשר היווה למעלה מ־60% מההוצאה התיירותית ב־2019.
אף שהתיירות המקומית הפגינה עמידות יחסית, היא נותרה מרוכזת באזורים אורבניים עיקריים, במיוחד טוקיו, אוסקה וקיוטו. ריכוז זה עורר דאגות לגבי הקיימות והיעילות של המערכת התיירותית, לנוכח תופעת העומס בערים הגדולות לעומת הזנחה וחוסר נראות של אזורים אזוריים. לאור זאת, המחקר הנוכחי מציע ניתוח אמפירי של ערך פנאי תיירותי בין יעדים עירוניים ופריפריאליים, תוך שימוש בשיטת עלות הנסיעה האזורית.
רקע תיאורטי
שיטת עלות הנסיעה (Travel Cost Method – TCM) היא גישה מקובלת להערכת ערך של אתרי נופש שאינם מתומחרים בשוק. השיטה מניחה כי העלות שמשלם מבקר כדי להגיע לאתר (הכוללת נסיעה ודמי כניסה) מהווה אינדיקציה מוכנה לרמת נכונותו לשלם. ההפרש בין נכונות זו לבין העלות בפועל מוגדר כעודף הצרכן, ומשמש להערכת ערך הנאתו מהביקור.
השיטה קיימת בגרסאות שונות: גרסה אישית, גרסה אזורית (Zonal TCM – ZTCM) ומודלים של תועלת אקראית. המחקר הנוכחי בחר בגרסה האזורית, המתאימה במיוחד כאשר אין נתונים פרטניים ברמת הפרט. בעבר יושמה שיטה זו להערכת ערכם של פארקים לאומיים ואתרי מורשת תרבותית, כולל ביפן עצמה.
התפתחויות בתחום הנתונים המרחביים הסלולריים מאפשרות כיום לשפר את הדיוק של מודלים אלו, תוך הפחתת ההסתמכות על סקרים.
מתודולוגיה
אתרים נבחרים ומקורות מידע
לצורך ההשוואה נבחרו ארבעה אתרי תיירות: שניים בטוקיו (Tokyo Skytree ו־Tokyo Dome City) ושניים בנגסאקי (Huis Ten Bosch ו־Glover Garden). האתרים נבדלים בגודלם, נגישותם והקשרם התרבותי.
הנתונים נלקחו ממאגר נתוני מיקום טלפונים סלולריים של חברת סופטבנק לתקופה נובמבר 2022 עד אוקטובר 2023, תוך שמירה על אנונימיות לפי עקרונות פרטיות של החברה. הנתונים חושבו לפי שיעור חדירה של החברה והוכפלו לפי מקדם תיקון להערכת כלל המבקרים ברמה הלאומית.
חישוב עלויות נסיעה
העלות חושבה על בסיס עלות תחבורה הלוך־חזור ודמי כניסה. מידע התחבורה נלקח ממקורות ציבוריים, תוך שימוש בממוצעים על פי מרחק וסוג תחבורה: רכבות מהירות, אוטובוסים וטיסות. דמי כניסה היו קבועים ונעו בין 620 ין ל־7,400 ין. כך למשל, עלות נסיעה לתושבי קנגאווה לטוקיו סקייטרי עמדה על כ־4,656 ין, בעוד שתושב סאגה יידרש לשלם כ־100,520 ין.
הנתונים חולקו גם לעונות השנה כדי להתחשב בתנודות עונתיות בביקושים.
חישוב עודף הצרכן והערך הכולל
עודף הצרכן חושב כהפרש בין נכונות לשלם לבין עלות הנסיעה בפועל, לפי פונקציית ביקוש לוגריתמית שנבנתה על בסיס יחס בין שיעורי ביקור (ל־10,000 תושבים) לעלות הנסיעה. ערך פנאי כולל חושב כהכפלת עודף הצרכן במספר המבקרים המוערך מכל פריפקטורה.
בוצעו בדיקות סטטיסטיות לזיהוי ריבוי קולינארי, שונות משתנה וחריגים, תוך שימוש ב־R ובאקסל.
ממצאים
ניתוח הביקוש ומידול
המודלים הלוגריתמיים הפגינו ביצועים עדיפים משמעותית על פני מודלים ליניאריים מבחינת יכולת הסבר (R²), במיוחד באתרים האזוריים. לדוגמה, R² עבור גלוור גארדן עלה מ־0.37 ל־0.60 בנובמבר, ומ־0.47 ל־0.77 בדצמבר.
כמו כן, אתרים עירוניים הציגו ביקוש פחות רגיש למחיר (ביקוש בלתי גמיש), בעוד שאתרים אזוריים הציגו גמישות גבוהה יותר, בעיקר בתקופות שיא.
חישוב ערך פנאי כולל
החישובים הראו פערים משמעותיים בין אתרים עירוניים לאזוריים. טוקיו דום סיטי הניב ערך כולל של 225.4 מיליארד ין, וטוקיו סקייטרי 109.9 מיליארד ין. לעומתם, הויס טן בוש הניב 4.7 מיליארד ין וגלוור גארדן רק 0.0034 מיליארד ין.
עודף הצרכן הממוצע למבקר היה גבוה פי 4 עד פי 98 באתרים העירוניים. הפערים משקפים לא רק נפח מבקרים גבוה יותר, אלא גם נכונות לשלם גבוהה יותר עקב מותג חזק, נגישות וחשיפה לאומית.
זרימת מבקרים בין אזורים
כאשר נבחנו זרימות בין אזורים, נמצא כי מבקרים מנגסאקי לטוקיו יצרו ערך כפול לעומת אלו מטוקיו לנגסאקי. הדבר מצביע על משיכה חזקה יותר של אתרי טוקיו גם כאשר העלויות גבוהות, עקב מוניטין לאומי וכוח משיכה רחב יותר.
דפוסי ביקור עונתיים
הביקוש לאתרים עירוניים היה גבוה באביב ובקיץ, בהתאם לחופשות לאומיות, בעוד הויס טן בוש נהנה מביקוש סתווי עקב אירועים עונתיים. בגארדן לא נצפתה עונתיות ברורה.
דיון
פערים עירוניים־אזוריים
המחקר מאשר פערים משמעותיים בין אתרי תיירות עירוניים לאזוריים. אתרי טוקיו נהנים מביקוש גבוה ומתמשך, בעוד אתרי נגסאקי, למרות ערך תרבותי, סובלים מנגישות נמוכה ונראות מוגבלת. הביקוש אליהם גמיש יותר ומשתנה בהתאם לעלויות.
ללא התערבות ממשלתית, צפויה המשך ריכוזיות תיירותית שתעמיק את הפערים.
אסטרטגיות ביקוש ומיתוג אזורי
המחברים ממליצים על מדיניות מונחית־ביקוש לשם קידום יעדים אזוריים. מעבר לתשתיות, יש להשקיע במיתוג, קמפיינים דיגיטליים, סיפורים אותנטיים, וחיבורים לתרבות המקומית. כלים כמו "מורשת יפן" ויוזמות ממשלתיות יכולים לתרום אך דורשים חיזוק נרטיבי ברור ואפקטיבי.
שיקולים מתודולוגיים והמשך מחקר
המחקר מדגים את יעילות שיטת ZTCM בשילוב עם נתוני טלפון נייד, אך מצביע גם על מגבלות כגון הנחה של העדפות אחידות במחוזות, העדר התחשבות במשתנים כמו גיל והכנסה, והתמקדות רק בהעדפות שנחשפו בפועל.
המחברים מציעים להרחיב את מספר האתרים, לפתח מודלים היברידיים, ולהשתמש בלמידת מכונה לשיפור תכנון תיירות.
סיכום
המחקר מציג מסגרת חדשנית, משולבת־נתונים, להערכת ערך פנאי תיירותי, ומדגיש את הפערים הקיימים בין אזורים עירוניים ואזורים פריפריאליים ביפן. בעוד אתרי טוקיו מציעים ערך כלכלי גבוה מאוד, האתרים בנגסאקי נותרים מאחור למרות יתרונות תרבותיים.
כדי להתמודד עם חוסר האיזון, יש לתמוך ביעדים אזוריים באמצעים שיווקיים, תשתיתיים ותכנוניים, במקביל להרחבת השיח המחקרי באמצעות שילוב גישות איכותניות וסטטיסטיות מתקדמות.
חשיבותו של המאמר
המאמר עוסק בניתוח כלכלי של עלויות טיול ביפן, ובפרט בוחן כיצד עלויות אלו משפיעות על ערך הפנאי והתנהגות המבקרים באתרים תיירותיים שונים. הוא מציע תרומה ייחודית להבנת הפערים הכלכליים והמרחביים בתיירות הפנים ביפן באמצעות שילוב חדשני של שיטת עלות הנסיעה האזורית עם נתוני מיקום סלולריים בקנה מידה לאומי.
בשונה ממחקרים מסורתיים שהתבססו על סקרים מדגמיים, השימוש בביג דאטה מאפשר דיוק גבוה יותר בזיהוי תנועות מבקרים והערכת נכונות לשלם בפועל. בכך, המחקר מספק כלי מדידה אובייקטיבי ואמין לערך הפנאי של אתרים תיירותיים, תוך הדגשת הפערים בין אזורים עירוניים כמו טוקיו לפריפריה כמו נגסאקי. חשיבותו של המאמר טמונה גם ביכולתו לתמוך בתכנון מדיניות ציבורית מבוססת נתונים, לקדם צדק מרחבי בתיירות, ולתת מענה לאתגרים של חוסר איזון בין מרכז לפריפריה בתקופה שלאחר מגפת הקורונה.
Kodate, A., Ichfuji, Y., & Kasahara, A. (2025). Recreational Value of Tokyo vs. Nagasaki: A Travel Cost Analysis. IIAI Letters on Informatics and Interdisciplinary Research, 6.