שני היבטים בתהליך כתוביות: נהלים של זרות ו/או ביות במפגשים תרבותיים בלתי שוויוניים
מבוא: תרגום כתוביות כהתערבות תרבותית
המאמר נפתח בהצגת טענה מרכזית: תרגום כתוביות אינו תהליך טכני בלבד, אלא מהווה פרקטיקה תרבותית־פוליטית, במיוחד כאשר מדובר במפגש בין תרבויות שאינן שוות מבחינה פוליטית וכלכלית. הכותבות מתמקדות בשני סרטים: "עיר האלוהים" (2001), סרט ברזילאי שתורגם לאנגלית, ו־"Boyz ‘N the Hood" (1991), סרט אמריקאי שתורגם לפורטוגזית ברזילאית. הן מבקשות לבחון כיצד מטופלים מונחים תרבותיים בתרגום הכתוביות של סרטים אלו, וכיצד בחירות התרגום הללו משקפות ומבנות יחסי כוח בין התרבויות.
מסגרת תיאורטית: ביות מול זרות
הכותבות נשענות על עבודתו של לורנס ונוטי (1995) בנושא פרוצדורות תרגום: ביות (domestication) – התאמה של המונחים למוסכמות התרבות היעד, לעיתים על ידי טשטוש של המקור; ו־זרות (foreignisation) – שמירה על מאפיינים תרבותיים של תרבות המקור כדי לשמר את תחושת ה"אחר". הבחירה בין שתי האסטרטגיות אינה ניטרלית, אלא כרוכה באתיקה ובשאלות של ייצוג תרבותי.
שאלות המחקר
שלוש שאלות עומדות בבסיס המחקר:
- כיצד מתורגמים מונחים תרבותיים בכתוביות הפורטוגזיות של הסרט האמריקאי "Boyz ‘N the Hood"? אילו מונחים מושמטים?
- כיצד מתורגמים מונחים תרבותיים בכתוביות האנגליות של הסרט הברזילאי "עיר האלוהים"? אילו מונחים מושמטים?
- כיצד משקפים הבחירות התרגומיות את יחסי הכוח בין התרבות הברזילאית לתרבות האמריקאית?
מתודולוגיה: תהליך הניתוח
הכותבות ערכו השוואה בין הטקסט המקורי (השיח המדובר) לבין התרגום בכתוביות בשתי השפות. הן זיהו "מונחים תרבותיים מסומנים" (culture-bound terms) וסיווגו אותם לקטגוריות כמו שמות גיאוגרפיים, שמות אישיים, מוסדות מקומיים, מערכות מדידה, מאכלים, דיאלקטים ועוד. נבחנו הן פרוצדורות טכניות (מגבלות זמן ומקום) והן אסטרטגיות תרגום תוכניות: האם בוצע ביות, זרות או השמטה.
ממצאים כמותיים
נמצאו 30 מונחים תרבותיים בדיאלוגים של "עיר האלוהים" ו־27 ב־"Boyz ‘N the Hood". הבחירות התרגומיות מלמדות על אסטרטגיה שונה בכל כיוון:
- בסרט הברזילאי שתורגם לאנגלית (עיר האלוהים):
- 29 מונחים תורגמו תוך כדי ביות.
- רק מונח אחד זכה לטיפול זר.
- התרשמות כללית: נטייה לביות כמעט מוחלט.
- בסרט האמריקאי שתורגם לפורטוגזית (Boyz ‘N the Hood):
- 18 מונחים תורגמו תוך שמירה על זרות.
- רק 11 מונחים עברו ביות.
- התרשמות כללית: נטייה מובהקת לשמר את התרבות האמריקאית המקורית.
ניתוח איכותני: אסטרטגיות והשלכותיהן
בניתוח האיכותני מדגישות הכותבות כי המונחים הברזילאים המיוחדים, כולל שמות מקומות, דמויות תרבותיות ומוסדות, עוברים ביות או מושמטים בכתוביות לאנגלית. כך למשל, מקום כמו "Ilha Grande" מתורגם ל־"prison", וביטויים כמו "Flamengo" כלל אינם מופיעים בתרגום. לעומת זאת, בשפה הפורטוגזית, מונחים כמו "USC", "Compton", או שמות כמו "Malcolm Farrakhan" נשמרים ללא תרגום או עיבוד משמעותי.
השמטות רבות בסרט הברזילאי נראות לא מוצדקות מבחינה טכנית (קיימת מסגרת זמן ומקום להצגת הטקסט). הכותבות מסיקות כי ההחלטה להשמיט נובעת לא מהמגבלות הטכניות אלא מהנחה תרבותית על קהל היעד האמריקאי: שעל התרגום "לא להפריע" לצפייה ולהיות "שקוף" ככל האפשר. תוצאה זו משרתת את תרבות היעד המרכזית ומצמצמת את חשיפת הקהל האמריקאי למרכיבי התרבות הברזילאית.
ממצאים נוספים: דפוסי קבלה של האחר
הממצאים מרמזים על דפוס של קבלה סלקטיבית של "האחר" בהתאם למיקומו הגיאופוליטי. התרבות המרכזית (אמריקאית) אינה "זקוקה" לחשיפה לתרבויות אחרות ולכן נוטה להשטיח את ייחודיותן. לעומתה, התרבות הפריפריאלית (ברזילאית) מקבלת את ה"אחר" תוך שמירה על מאפייניו, מה שעשוי לשקף פער של עוצמה ושל ערך המיוחס לתרבויות שונות.
מסקנות: תרגום כתוביות כפעולה פוליטית
בסיום, מדגישות הכותבות כי פרקטיקות של תרגום – במיוחד בעולם הקולנוע – יוצרות ייצוגים תרבותיים ומשפיעות על האופן שבו "האחר" נתפס. כאשר מדובר במפגש בין תרבות מרכזית ופריפריאלית, כמו במקרה של ארה"ב וברזיל, מתגלים פערים בולטים באופן הייצוג. השימוש בפרוצדורת ביות בתרגום לכתוביות של סרט ברזילאי לאנגלית מצמצם את עומק התרבות הברזילאית בעיני הקהל האמריקאי. לעומת זאת, השימוש בפרוצדורת זרות בעת תרגום סרטים לפורטוגזית מציג את התרבות האמריקאית באופן חי ועשיר יותר לצופה הברזילאי.
Espindola, E., & Vasconcellos, M. L. (2006). Two facets in the subtitling process: Foreignisation and/or domestication procedures in unequal cultural encounters. Fragmentos: Revista de Língua e Literatura Estrangeiras, 30.
