תרבות פוליטית ביחסים בינלאומיים – אוניברסיטת בר-אילן

    

                                                                תאריך עדכון: 12.02.2021

 

תרבות פוליטית ביחסים בינלאומיים

 

קורס בחירה: מ.א.

 

תשפ"ב 2021-22 שנתי, 2 ש"ש

 

 

מטרות הקורס ותוצרי למידה

לבחון את תפקידה של התרבות הפוליטית, זהות ונורמות ביחסים בינלאומיים ומדיניות חוץ

לצבור ידע והבנה מעמיקה בנושא, גם מבחינה תאורטית וגם מבחינה אמפירית

לפתח כישורים אנליטיים ופתיחות אינטלקטואלית

לסכם נקודות מפתח מתוך מאמר או פרק של ספר, באופן ברור, תמציתי וממוקדת

לבנות טיעון-כולל שהוא הגיוני, תמציתי וממוקדת, המבוסס על מקורות אמינות

להתבטא בכתב ובעל-פה בצורה הגיונית ומשכניה

 

הקורס מבוסס על הרצאות עם דגש על השתתפות פעילה בדיונים, כולל רפרטים

 

תוכן הקורס

הקורס דן בתפקידה של תרבות פוליטית ביחב"ל.

השאלה המרכזית היא: מהו המניע העיקרי ביחסים בינלאומיים ובמדיניות החוץ?

האם זה גורמים ותהליכים תרבותיים (זהות, ערכים, ונורמות וכד')?

או שמא אינטרסים ועוצמה חומרית (כלכליים, פוליטיים, ואסטרטגיים)?

 

בסמסטר א' הקורס מבוסס בעיקר על הרצאות המתמקדים בשני דברים:

המושגים המרכזיים (תרבות פוליטית, זהות, נורמות וכדומה)

תפקידה של המוסגים הללו על-פי תיאוריות ביחב"ל (ריאליזם, ליברליזם, קונסטרוקטיביזם וכו') –לילמוד להשלים

 

בסמסטר ב' הקורס מבוסס על רפרטים, בצורה של עימות

כל עימות יעסוק במקרה בוחן אמפירית שונה

כל עימות יהיה סביב השאלה המרכזית שהוזכר לעיל.

סטודנט אחד יציג הסבר 'חומרית' וסטודנט אחר יציג הסבר ,'תרבותית'.

רוב מקרי הבוחן מתייחסות למדינות החוץ שמדינות מפתח למשל ארה"ב, איראן, ישראל, גרמניה

 

דרישות קדם: אין

 

 

חובות הקורס ומרכיבי הציון הסופי

 

 

 

 

  1. רפרט בעל-פה                                                                                                 20%

תוך החודש הראשון לקורס, יש לבחור נושא לרפרט, שהיא בדגם של עימות

כל צד בעימות צריך לתת מצגת של 15-10 דקות

אחר כך, לכל צד יש 2-3 דקות לנסות לשלול את הנימוקים של הצד שני

יש לקרוא את כל המקורות שמופיעים תחת כותרת הנושא

יש להציג רק צד אחת בעד או נגד

יש להציג באופן נקודתי את הטענות העיקריות, ולא סתם לסכם את המקורות

חיוב להשתמש במצגת בברקו

את הרפרט יש לשלוח למרצה ב דוא"ל

  1. תרגיל – אפשר על אותו נושא בחרנו לעשות רפרט או אחר                                                                              20%

חיבור שעונה על אחת הנושאים 13-22 (ראה להלן)

התשובה = 2500-2000 מילים

זה לא עבודה סמינריונית – אין לתת ריקע. יש להגשת ישר לתכלית התשובה

התשובה אינה צריכה להיות חד-משמעית בעד או נגד

בכל זאת, יש לנקות בעמדה ברורה תוך שימוש במקורות שמופיעים תחת כותרת הנושא

כדאי, להתייחס לדעות מתנגדות ולנסות להסביר את חולשתן

אבל אין צורך להתייחס לדעות מתנגדות באופן שווה לעמדתך מבחינת מספר מילים

 

את החיבור יש לשלוח למרצה ב דוא"ל לפני סוף סמ' ב.

 

 

  1. מבחן (יש לענות על 6 מתוך 10 שאלות. כל תשובה בערך = עמוד אחת)                 45%

 

 

 

  1. השתתפות פעילה בדיונים ומודעות לחומר קריאה                                   15%

כל סטודנט שנעדר יותר מ4 פעמים בסמ' נכשל. מי שמגיע מאוחר בלי אישור יצוין כנעדר

המרצה שומר לעצמו את הזכות לעשות בוחנים על חומר הקריאה

 

 

על מנת לעבור את הקורס בהצלחה יש לקבל ציון של 60 לפחות בכל אחד מהמטלות

 

 

 

תוכן קורס וביבליוגרפיה

 

 

הפריטים המופיעים עם כוכבית (*)  = חומר קריאה חובה

התרגומים אינם רשמיים, אין לסמוך עליהם בלבד – התרגומים נמצאים באתר של הקורס במודל

 

 

 

 

מאפייניה של תרבות פוליטית: גמישות ויציבות

 

 

 

  • הקדמה ומושגים

 

2-3. תרבות פוליטית: עמידות ורציפות

 

מדוע אמריקאים כל כך תומכים בישראל?-שון אדמס נשיא של ארצות הברית לפני כמה שנים היה פרו ציוני וגם סבו , יש בארצות הברית היום יותר לא יהודים נוצרים שמאמינים שאלוהים נתן ארץ ישראל מאשר יהודים בעולם , התחיל במאה ה19 עד היום לא קשור לאינטרסים ובכל זאת מחזיק המעמד הקשר עם ארצות הברית

מדוע הנטיות של אירופיים ואמריקאים כלפי ישראל שונות זו מזו?

 

*J. Rynhold, The Arab-Israeli Conflict in American Political Culture (Cambridge University Press, 2015) Chapter 1, pp. 9-28 מתורגם

 

3-4. שינויים ותמורות בתרבות פוליטית: מודרניות ופוסט-מודרניות

 

מהם המאפיינים העיקריים של המודרניות? מה גרם להתפשטות שלה?

מהם המאפיינים העיקריים של הפוסט-מודרנה על פי אינגלהרט? מה גרם להתפשטות שלה?

האם פוסט-מודרניזציה גורמת להומוגניזציה?

מדוע הדמוקרטים הופכים ביקורתיים יותר למדיניות ישראל כלפי הפלסטינים?

 

*R. Inglehart & W. Baker, ‘Modernization's challenge to traditional values: Who's afraid of Ronald McDonald?’ The Futurist, 35 (2) 2001: 16-21 כתב עת אלקטרוני    מתורגם

 

*J. Rynhold, The Arab-Israeli Conflict in American Political Culture pp. 59-60, 86-91, 181-188 מתורגם

 

*ג' משוניס, סוציולוגיה (תל אביב: אוניברסיטה הפתוחה, 1999): 635-641

 

 

 

  1. 5. לאומיות

 

מהי לאום? האם האומות והלאומיות הם תופעות מודרניות? כמה נזילה זהות לאומית?

 

*Hutchinson, J, Gat, A et al “Debate on Azar Gat's Nations: The Long History & Deep Roots of Political Ethnicity & Nationalism” Nations & Nationalism 21 (3) 2015: 383-385, 393-401 מתורגם

 

*Eatwell, R. Ed., European Political Cultures (Routledge 1997) pp. 236-245 מתורגם

 

 

6-7. האם עידן הלאומיות עובר?

 

*D. Held, & A. McGrew 'The Fate of National Culture' & K. Robbins, 'Encountering Globalization' in Held & McGrew, Eds., The Global Transformations Reader: An Introduction (2000) pp. 192-201. מתורגם

 

*A. Smith, ‘National Identity and the Idea of Europe’ International Affairs 68 (1) 1992 מתורגם

*א. רם, הגלובליזציה של ישראל)רסלינג 2005): 27-31, 187- 190  שמור לפי רם.גלו (001067704).

 

  1. Hosking, ‘Why has nationalism revived in Europe?’ Nations & Nationalism 22 (2) 2016: 210–221 מתורגם
  2. D. Levy & N. Sznaider (2002) 'Memory Unbound: The Holocaust and the Formation of Cosmopolitan Memory' European Journal of Social Theory 5(1): 87-106 מתורגם

Sibylle Quack (2007) 'Divided History – Common Memory?' http://euromatters.org/downloads/2007/Quack07.htm

א, רובינשטיין (2004) 'אנחנו כבר לא לבד ' תכלת 16, חורף   http://tchelet.org.il/article.php?id=236

 

 

תרבות הפוליטית ותאוריות יחסים בינלאומיות

 

 

 

 

 

  1. 8. ריאליזם

איזה תפקיד ממלאה תרבות במדיניות החוץ על פי הריאליזם? (שפר)

איזה תפקיד ממלא האומה בתיאוריה הריאליסטית על מדיניות חוץ ושלום אזורי? (סנדלר, מילר)

האם האינטרס הלאומי והאינטרס המדינתי זהים אחד לשני?

 

  1. Wohlforth, 'Realism & Foreign Policy' in S. Smith, Hadfield & T. Dunne eds., Foreign Policy: Theories, Actors, Cases (Oxford University Press, 2012, 2nd edition), pp. 35-53 מתורגם

*B. Miller, States, Nations and Great Powers (Cambridge University Press, 2007)  ע' 1 סיכום

 

*B. Shaffer, 'Conclusion' in B. Shaffer ed., The Limits of Culture, pp. 325-331 מתורגם

 

  1. Sandler, ‘Ethnonationalism & the Foreign Policy of Nation-States’ Nations & Nationalism 1(2) 1995: 254-263

 

 

 

 

 

 

  1. 9. מרקסיזם ופוסט-סטרוקטורליזם

 

מהי תפקידה של תרבות פוליטית על פי תורת המרקסיזם?

מהי אופייה ותפקידה של האוריינטליזם על פי אדוארד סעיד?

 

*ב. קימרלינג, 'תרבות פוליטית'  בין מדינה לחברה, כרך א (אוניברסיטה הפתוחה 1995), ע' 197-200

שמור לפי קימ.בי (000279024) וגם טקסט מלא (001184234)

 

*א. סעיד,  אוריינטליזם (תל אביב: עם עובד, תש"ס) ע' 1-32, 287-306 שמור לפי סעי.או (456666)

 

 

10–11 קונסטרוקטיביזם – תרבות כגורם

מהי תפקידה של 'משמעות' בקונסטרוקטיביזם?

מהי 'עובדה חברתית'?

מדוע מדינות המערב אינן משתמשות בנשק כימי?

 

*T. Flockart, 'Constructivism and Foreign Policy' in Smith et al. Foreign Policy, pp. 78-93 מתורגם

 

*N. Tannenwald & R. Price, 'Norms & Deterrence: The Nuclear & Chemical Weapons Taboo' in P. Katzenstein ed., The Culture of National Security (NY: Columbia University Press, 1996), pp. 114-152 מתורגם

http://www3.amherst.edu/~pmachala/Current%20Politics/PS-50%20IR%20&%20Foreign%20Policy%20Theory-THE%20READINGS/Archive/Price%20&Tannenwald,%20Nuclear%20and%20CW%20Taboos%20(from%20Culture%20of%20National%20Security)1996.pdf

 

*J. Rynhold, ‘Divide & Rule: Discursive Authority, Identity Dissonance, Ethnic Lobbies & US Foreign Policy, or How President Obama Defeated AIPAC oמ the 2015 Iran Deal’ Foreign Policy Analysis 2021.

 

  1. ליברליזם: מהו השלום הדמוקרטי (הליברלי)? מה תפקיד של תרבות בבניית השלום הזה?

 

*B. Russet (1999) “Why Democratic Peace?” in M. Brown, S. Lynn-Jones & S. Miller Debating the Democratic Peace (Cambridge MA: MIT Press): Chapter 3 מתורגם

  1. Gat, ‘The Democratic Peace Reframed’ World Politics 58(1) 2005: 73-100 מתורגם
  2. Sorenson, Democracy & Democratization (Westview, 1998): 93-120 מתורגם 321.8 SOR d2

 

 

 

 

 

ריאליזם מול קונסטרוקטיביזם: עוצמה חומרית מול משמעות ותרבות

 

 

  1. 13. אסלאם והמערב: מה המקור למתח בין ה'אסלאם' ל'מערב'? והאם זה בעיקר מודרני באופיו?

 

*E. Karsh. Islamic Imperialism: A History (Yale University Press, 2006), pp. 1-9, 234-241 מתורגם

*Walt, S., Taming American Power Foreign Affairs 84 (5) 2005/C. Layne ‘Balancing Act’ American Conservative September 10, 2007 [תקציר ערוך באתר 3 ע']

 

*F. Fukuyama, ‘Identity, Immigration & Liberal Democracy’ Journal of Democracy 17(2) 2006 מתורגם

*J. Owen, ‘From Calvin to the Caliphate: What Europe’s Wars of Religion Tell us about the Modern Middle East’ Foreign Affairs May/June 2015 מתורגם

*Rabbi Lord Jonathan Sacks, Not in God's Name: Confronting Religious Violence

https://www.youtube.com/watch?v=vNZxG33eWYM                 https://www.youtube.com/watch?v=FQA8RYM2gRg&feature=youtu.be

 

 

 

 

 

  1. המדינה: האם המדינה הריבונית היא תוצאה בעיקר של שינוים רעיוניים או שינוים מטריאליים

? (טכנולוגיה)

 

*D. Philpott, 'The Religious Roots of Modern International Relations' World Politics 52 (2) 2000 מתורגם

 

*S. Krasner, 'Westphalia and all that' in J. Goldstein & R. Keohane eds., Ideas & Foreign Policy (Ithaca: Cornell University Press, 1993), pp. 235-264

 

 

 

  1. דיפוזיה של נורמות: אינטרסים אינסטרומנטליים מול השפעות תרבותיים? (זכויות האדם) למה זה הופך להיות חשוב?

 

*M Finnemore, 'Constructing Norms of Humanitarian Intervention,' in P. Katzenstein ed., The Culture of National Security (Columbia University Press, 1996), pp. 153-185 מתורגם

 

*G. Steinberg, 'International NGOs, the Arab Upheaval, & Human Rights: Examining NGO Resource Allocation', Northwestern Journal of International Human Rights 11 (1) 2012: 124-149  מתורגם

http://scholarlycommons.law.northwestern.edu/njihr/vol11/iss1/5

 

 

  1. ישראל

האם מדיניות ישראלית כלפי תהליך השלום נקבעה יותר על ידי גורמים מטריאליסטיים אובייקטיביים שהודגשו על ידי הריאליזם או גורמים תרבותיים ואידיאולוגיים סובייקטיביים שהודגשו על ידי הקונסטרוקטיביזם?

 

*J. Rynhold 'Cultural Shift & Foreign Policy Change: Israel & the making the Oslo Accords' Cooperation & Conflict 42 (4) 2007    מתורגם

*E. Inbar, ‘Arab–Israeli Coexistence Causes, Achievements and Limitations’ in E. Inbar ed., Israel’s National Security Issues and challenges since the Yom Kippur War (Routledge, 2008) pp. 142-153

  1. Rynhold & D. Waxman, 'Ideological Change & Disengagement from Gaza' Political Science Quarterly 123 (1) 2008 מתורגם
  2. גרמניה: מדוע גרמניה הייתה מיליטריסטית 1862-1945 ופייסנית 1946-2020?

והאם גורמים מטריאליסטים או תרבותיים השפיעו יותר על תהליך זו?

 

*J. Mearsheimer, The Tragedy of Great Power Politics (Norton 2001) (מודל) קטע ערוך של 10 ע' מההקדמה ופרק 6

*J. Legro, Rethinking the World: Great Power Strategies & International Order (Cornell U Press, 2007), 13-16 לא מתורגם + Chapter 4 מתורגם

 

*J. Rynhold, 'The German Question in Central & Eastern Europe & the Long Peace in Europe after 1945' Review of International Studies 37 (1) 2011 מתורגם

*Cause of World War I – A Summary (מודל) תקציר 1 ע'

*The Historical Foundations of German Political Culture – A Summary (מודל) תקציר 2 ע'

*D. Calleo, The German Problem Reconsidered (Cambridge University Press, 1978) pp. 1-6

  1. Zimmerman, 'Germany' in R. Eatwell, European Political Culture (Routledge, 1997) 88-106 מתורגם

 

 

  1. מדיניות הפייסנות של בריטניה בשנות השלושים מול גרמניה הנאצית

 

האם מדיניות הפייסנות הייתה בעיקר:

תגובה רציונלית למציאות אסטרטגית, פוליטית וכלכלית אובייקטיבית?

או תוצרת של תרבות פוליטית והשקפת עולם סובייקטיבית?

 

*N. Ripsman and J. Levy, ‘The Logic of British Appeasement in the 1930s: Wishful Thinking or Buying Time? International Security, 33(2) 2008: 148–181

 

*פנינה שוקר, תפיסת החברה הדמוקרטית כרגישה לנפגעים והשפעתה על ההתמודדות עם איומים אסטרטגיים דוקטורט  אוניברסיטת בר-אילן, תשפ"א (תקציר ערוך באתר 7 ע')

 

*G. Bruce Strang, ‘The Spirit of Ulysses? Ideology and British Appeasement in the 1930s’, Diplomacy and Statecraft 19 (3) 2008 [ תקציר ערוך באתר]

 

*T. Bouverie Appeasing Hitler (London: Bodley Head 2019). Conclusion [תקציר ערוך באתר 3 ע']

 

How Perceptions of WW1 Has Been Moulded Over Time BBC 17: 30-33:00 דק'  https://www.youtube.com/watch?v=iPYxS5h4x34

 

 

 

  1. 19. ארה"ב:

האם גורמים חומריים או רעיוניים היו חשובים יותר בעיצוב האסטרטגיה הרבתי של ארה"ב 1918-2020? יש להתייחס גם לתקופת הבדלנות 1917-1941 וגם תקופת הבינלאומיות 1942-2020 ?

 

*C. Dueck, 'Realism, Culture & Grand Strategy: Explaining America's Peculiar Path to World Power' Security Studies, 14 (2) 2005: 195-231 מתורגם

*J. Mearsheimer, The Tragedy of Great Power Politics (NY: Norton, 2001) (מודל) מפרק 7 קטע ערוך של 10 ע'

 

Miller, B, ‘Explaining Changes in US Grand Strategy: 9/11, the Rise of Offensive Liberalism & the Iraq War’ in B. Miller ed. International & Regional Security: The causes of war & peace (Routledge 2017) pp. 225-253

 

Walt, S. ‘US grand strategy after the Cold War: Can realism explain it? Should realism guide it?’ International Relations, 2018, 32(1) 3–22

 

 

 

  1. ברית המועצות וסיומה של המלחמה הקרה: שינוי רעיוני או לחצים חומריים?

 

*R. Herman, 'Identity & National Security: The Soviet Foreign Policy Revolution & the End of the Cold War' in P. Katzenstein Ed. The Culture of National Security (NY: Columbia Univ. Press, 1996) pp. 271-316 מתורגם

 

*S. Brooks & W. Wohlforth, 'Power, globalization, and the end of the Cold War: Re-evaluating a landmark case for ideas' International Security 25 (3) 2000-2001: 5-53 מתורגם

 

  1. Wohlforth, 'The End of the Cold War as a Hard Case' Journal of Cold War Studies 7 (2) 2005: 165-173 מתורגם

 

  1. English, ‘Power, Ideas, and New Evidence on the Cold War’s End: A Reply to Brooks & Wohlforth’, International Security 26 (4) 2002: 70–92 מתורגם

 

21.איראן: ריאליזם או אידאולוגיה דתית?

 

*B. Shaffer, 'The Islamic Republic of Iran: Is It Really?' in B. Shaffer ed., The Limits of Culture: Islam and Foreign Policy (Cambridge: MIT Press, 2006), pp. 219-240 מתורגם

 

*T. Parsi 2005. Israel-Iranian Relations Assessed: Strategic Competition from the Power Cycle Perspective Iranian Studies, 38(2) 2005: 247-269

 

*K. Aarabi, Beyond Borders: The Expansionist Ideology of Iran’s Islamic Revolutionary Guard Corps (Tony Blair Institute, 2020) pp. 17-18 27-29. 32, 36, 38, 44-45

https://institute.global/sites/default/files/2020-01/IRGC%20Report%2027012020.pdf

 

*K. Aarabi & S. Golkar, The View From Tehran: Iran's Militia Doctrine (Tony Blair Institute, 2012) https://institute.global/policy/view-tehran-irans-militia-doctrine 1-47

 

  1. Haas, The Clash of Ideologies: Middle Eastern Politics & American Security (Oxford Univ. Press 2012) pp. xv, 68-87; 125-131, 139-141

 

 

Political Culture in International Relations