ההיסטוריה של האסטרולוגיה והאסטרונומיה ברפואה האסלאמית
רקע והקדמה
המאמר פותח בתיאור אורח חייהם של הערבים בתקופה הקדם-אסלאמית, שחיו במדבר תחת שמיים פתוחים ונקיים. הם הסתמכו על גרמי השמיים לצורך ניווט, מדידת הזמן, חיזוי עונות השנה והבנת מזג האוויר. לצד השימושים הפרקטיים, פיתחו הערבים גם שימושים מיסטיים בכוכבים כגון אסטרולוגיה וגיאומנטיקה. אף שדת האסלאם דחתה את האסטרולוגיה, הרי שבמהלך הדורות היא המשיכה להישמר בקרב המוסלמים ואף תפסה מקום של כבוד, במיוחד בתחום הרפואה. המאמר בוחן כיצד אסטרולוגיה ואסטרונומיה שולבו ברפואה האסלאמית במהלך ימי הביניים.
מקורות האסטרולוגיה: תרבויות קדם
מסופוטמיה ובבל
השורשים הקדומים ביותר של האסטרולוגיה מצויים במסופוטמיה, שם נמצאו טקסטים בכתב יתדות שמעידים על שימוש בדמויות שמימיות לצורכי פולחן וחיזוי. הכוכבים נתפסו כבעלי אופי אלוהי. רשימות כוכבים מהעת העתיקה, כדוגמת Mul Apin, כוללות שמות המזלות המוכרים עד היום: שור, סרטן, אריה, מאזניים, עקרב, גדי, דגים, בתולה ותאומים. אסטרולוגים בבליים, כגון טינקלוס וטינקרוס, השפיעו רבות על האסטרולוגים המוסלמים בתקופת השושלת העבאסית. בבבל התפתח גם תחום הרפואה האסטרולוגית (יאטרומאתמטיקה), אשר קישר בין גרמי שמיים לצמחי מרפא, אבנים ומינרלים, ולחלקי גוף שונים.
מצרים ויוון
במצרים התפתחה אסטרולוגיה הרמטית שהתבססה על קישור בין המזלות לאיברי גוף, תחום הקרוי מלותזיה. ביוון, פילוסופים כמו תלמי, גלנוס והיפוקרטס חיזקו את הקשר בין אסטרולוגיה לרפואה. היפוקרטס טען שהכרת עונות השנה וכוכבי השמיים חיונית להבנת שינויים גופניים, וגלנוס ראה באסטרולוגיה כלי מרכזי בתחזיות רפואיות, כגון ימים קריטיים במחלה.
העברת הידע לעולם האסלאמי
תרגומים והשתלבות אסטרולוגיה בתרבות האסלאמית
ידע אסטרולוגי ומדעי מהיוונים, הסורים, הפרסים וההודים תורגם לערבית בתקופת השושלת העבאסית. הסורים שימרו טקסטים בשפה הסורית והעבירו אותם למוסלמים. הם ראו באקליפסות ובשביטים סימנים רעים. הפרסים השפיעו רבות על אימוץ אסטרולוגיה בקרב החצרות השלטוניות של העבאסים, ובמיוחד דרך משפחת נובכ'ת ומאשאללה. גם תרומות הודיות השפיעו, לדוגמה, באימוץ מערכת הבתים הלונאריים (28 בתים של הירח).
האסטרולוגיה ברפואה האסלאמית
עקרונות יסוד והבחנה בין אסטרולוגיה לאסטרונומיה
החוקר אבן ח'לדון חילק את תחום האסטרולוגיה לשלושה חלקים: חישוב מתמטי, תופעות טבע, ודמיונות מיסטיים. עם השנים נוצרה הבחנה בין 'עִלְם א-נוג'ום' (מדע הכוכבים הכללי) ל'עִלְם א-חכאם' (הורוסקופיה) ול'עִלְם אל-פַלַכּ' (אסטרונומיה גרידא). המחלוקת הדתית בנושא גרמה לכך שמוסלמים רבים הסתייגו מאסטרולוגיה, אך בתחום הרפואה היא זכתה ללגיטימציה מסוימת.
שימושים מעשיים ברפואה
שימושי האסטרולוגיה ברפואה נחלקו לשני תחומים עיקריים:
- הימרולוגיה (Ikhtiyārāt)
הימרולוגיה (Ikhtiyārāt) היא תחום העוסק בקביעת הזמן הנכון והמיטבי לביצוע פעולות רפואיות שונות, מתוך התחשבות בתנועות גרמי השמיים ובמיוחד במיקומו של הירח. תחום זה שימש רופאים-אסטרולוגים להמליץ על זמנים מדויקים להליכים רפואיים כמו הקזת דם, כאשר למשל ההמלצה הייתה לבצע את ההליך כאשר הירח נמצא בסימן מסוים המסייע לשחרור הליחות, או לבחור במועד לניתוח כאשר תנאי מזג האוויר, עונות השנה והמזג הגופני של המטופל מצויים בהרמוניה שמקלה על הצלחת הטיפול וההחלמה. - גנתליולוגיה (Mawālīd)
גנתליולוגיה (Mawālīd) היא תחום חיזוי המתבסס על מפת השמיים בזמן הלידה, ומשמש לקביעת תכונות האופי, המזג, מהלך החיים והמחלות האפשריות בעתיד. אחת הדוגמאות המרכזיות לכך היא חלוקת חיי האדם לשלבים שונים בהתאם להשפעתם של שבעת כוכבי הלכת, כאשר כל שלב מייצג תקופה מסוימת מהינקות ועד הזקנה, החל מהשפעת הירח בתקופת הינקות ועד לשליטתו של שבתאי בזקנה, כאשר בשלב הילדות מופיעה השפעת מזל תאומים כחלק בלתי נפרד מהתאמה בין המזלות לגילאים.
דמויות מרכזיות
המאמר מתאר בהרחבה את פועלם של רופאים-אסטרולוגים מוסלמים:
- אבו אל-חסן עיסא אל-דמשקי
מראשוני הרופאים באסלאם שכתבו על הקשר בין מוזיקה, כוכבים ובריאות. - אל-קינדי
פילוסוף ורופא שהאמין ביכולת גרמי השמיים להשפיע על תהליכי חיים דרך מערכת סיבתית שמתחילה באל, ממשיכה דרך גרמי השמיים, ומסתיימת באדם. הוא ראה את השמש כסיבה המתווכת הראשית לחיים. - אבן רדואן
רופא מצרי חשוב ששילב אסטרונומיה בהסברים על מזג האוויר, מחלות והתאמה של תרופות לעונות השנה ולמיקומי כוכבים. הוא גם פרש את תלמי וכתב חיבורים אסטרולוגיים. - אבן בוטלאן
רופא מבגדד ששילב אסטרולוגיה ברפואה מונעת ובריאות הציבור. - א-טבארי
רופא שכתב אנציקלופדיה רפואית ובה הקדיש פרק שלם לאסטרולוגיה. הוא גם אימץ את הקוסמולוגיה של אריסטו. - א-רזי
אחד מהגדולים ברפואה האסלאמית, שכתב גם בנושא האסטרולוגיה והקוסמוס והשפעתם על האדם. - עריב בן סעיד מקורדובה
עסק בקשר בין אסטרולוגיה, עובר ברחם ואיברי הגוף במהלך ההיריון. - אבן זוֹהר
דגל בביצוע טיפולים כירורגיים רק לאחר בחינת עמדת הכוכבים.
מסקנות וסיכום
למרות התנגדות חזקה של חכמי דת מוסלמים לאסטרולוגיה, היא שרדה בעיקר בזכות השפעתה החזקה ברפואה. הרופאים המוסלמים ירשו את המסורת היוונית והבבלית אשר קישרה בין תנועות גרמי שמיים לבריאות, ובכך ראו באסטרולוגיה חלק אינטגרלי מהפרקטיקה הרפואית. השימוש באסטרולוגיה נבע לא רק ממיסטיקה אלא גם ממחסור בכלים מדעיים מדויקים באותה תקופה. במובן זה, האסטרולוגיה היוותה כלי ניתוח והכוונה שימושי לרופא המוסלמי בימי הביניים. היא לא רק שרדה אלא גם שגשגה כחלק ממארג תרבותי-מדעי שלם של עולם מוסלמי אשר ינק ממקורות יווניים, פרסיים, הודיים וסוריים.
binti Saparmin, N. (2019). History of Astrology and Astronomy in Islamic Medicine. International Journal of Academic Research in Business and Social Sciences, 9(9), 282-296.