בית ספר לעניים? מחקר מקרה על בית ספר ערבי בישראל המשרת את מעמד הפועלים
רקע תאורטי וחברתי
שיעורי העוני בקרב האוכלוסייה הפלסטינית-ערבית בישראל גבוהים פי שניים עד שלושה מאשר באוכלוסייה היהודית. הקשר בין מעמד חברתי, הון תרבותי, הון חברתי והון כלכלי, כפי שהציג בורדייה, משקף כיצד מערכות החינוך משמרות או מצמצמות אי-שוויון חברתי. ההשכלה נחשבת מנגנון מרכזי לצבירת הון ושליטה חברתית, אולם בקרב קבוצות מוחלשות היא עלולה להפוך למנגנון של הדרה. בישראל, ההישגים של תלמידים ערבים נמוכים באופן מובהק מאלה של תלמידים יהודים, והפערים גדולים גם בתוך החברה הערבית עצמה – בין בני מעמד הביניים לבין בני המעמד העובד. מערכת החינוך הערבית סובלת מהקצאת משאבים נמוכה יותר, ממעורבות ממשלתית מוגבלת ומפערים תרבותיים בין התלמידים לבין תכני הלימוד. החינוך הערבי נחקר לרוב מהיבט לאומי-תרבותי, אך כמעט שלא נבחן מהיבט מעמדי וכלכלי, המבליט את תפקיד החינוך בקידום מוביליות חברתית.
בתי ספר המשרתים אוכלוסיות עניות ומעמדיות
היסטורית, בתי ספר לילדים עניים – כמו בתי הספר "המרופטים" באנגליה או בתי הספר לשחורים ולהיספנים בארצות הברית – הצטיינו בתנאים פיזיים ירודים, ציפיות נמוכות, הישגים חלשים ותדמית שלילית של ההורים והתלמידים. מחקרים בדרום אפריקה ובבנגלדש חשפו כיצד מערכות חינוך דו-מעמדיות משמרות את ההדרה הכלכלית של העניים, כאשר חוסר המעורבות הממשלתית מעמיק את הפערים. לצד זאת, נמצאו גם גורמים המובילים להצלחת בתי ספר לעניים: צוות חינוכי הרואה בהתמודדות עם עוני סוגיה חברתית, דגש על יחסים בינאישיים ופדגוגיה איכותית, מעורבות קהילתית, הנהגה משתפת ותחושת שליחות משותפת.
אי-שוויון חינוכי בישראל
ישראל מדורגת בין מדינות ה-OECD בעלות הפערים הגדולים ביותר בהכנסות ובחינוך. תוצאות מבחני פיז"ה מראות שהישגי תלמידים ערבים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה נמוכים מהישגי תלמידים יהודים ממעמד נמוך. הפערים נובעים מהקצאה נמוכה יותר של תקציבים, מתקנים ומשאבים לחינוך הערבי, ומהפרדה מערכתית בין מערכות החינוך היהודית והערבית. מחקרים קודמים התמקדו בעיקר בשליטה הלאומית ובמאבקי הזהות של החברה הערבית, אך פחות בהיבטים מעמדיים וכלכליים. בשנים האחרונות מתגברת מגמה של הורים ערבים ממעמד הביניים הפורשים מהמערכת הציבורית ויוצרים מסגרות פרטיות, בעוד מרבית האוכלוסייה נותרת תלויה בבתי ספר ממלכתיים חלשים.
תיאור המקרה
בית הספר היסודי "אלעמל" (שם בדוי) שוכן בעיירה ערבית גדולה בצפון הארץ. הוא קיבל את הציון הגבוה ביותר במדד הטיפוח של משרד החינוך, המצביע על אוכלוסייה מוחלשת במיוחד. אף שהוא ממוקם בשכונה אמידה, תלמידיו מגיעים ברובם מאזורים אחרים, כולל ילדים מבתים מעוטי יכולת וממסגרות לילדים בסיכון. הישגי התלמידים נמוכים ב-50% מהממוצע הארצי וב-30% מהממוצע בבתי ספר ערביים. צוות ההוראה כולל 27 מורים, 306 תלמידים ו-14 כיתות.
שיטת המחקר
המחקר מבוסס על מחקר מקרה חקרני בשילוב גישה פנומנולוגית. נאספו 45 ראיונות עם מורים, מנהלים, הורים ופקידי חינוך אזוריים, ו-26 תצפיות בכיתות ובשטח בית הספר. הניתוח התבסס על שיטת קולאיצי, שבמסגרתה זוהו אמירות משמעותיות, גובשו אשכולות נושאיים ונבנתה תמצית המתארת את מהות החוויה הבית-ספרית מנקודת מבטם של המשתתפים. אמינות הממצאים חוזקה באמצעות טריאנגולציה, רפלקציה (bracketing), בקרת מתרגמים וביקורת של מעריך חיצוני.
אוכלוסיית התלמידים ומשפחותיהם
האוכלוסייה מאופיינת בשונות רבה, המהווה מקור לקשיים. משפחות רבות חיות בעוני, חלק מההורים מובטלים או עובדים בעבודות מזדמנות, ויש שיעור גבוה של הורים גרושים, אלימות במשפחה והזנחת ילדים. מורים דיווחו על ביקורי בית שבהם נחשפו למצבים של מחסור חמור במזון, רהיטים וביגוד. התלמידים מתמודדים עם בעיות רגשיות והתנהגותיות, קשיי למידה ואלימות. כיתות הלימוד מגוונות, קהילת ההורים חלשה ומעורבותם במערכת החינוך מצומצמת. רבים מהמורים חשים כי ההורים אינם משתפים פעולה ואינם מעריכים את עבודת הצוות.
מורכבות סביבת בית הספר
מבנה בית הספר חדש ומצויד היטב, אך אינו מותאם לצרכים – אין מספיק כיתות, וחלוקתן אינה הגיונית. התלמידים מוסעים מיישובים שונים ולכן לא נוצר קשר קהילתי טבעי ביניהם. בכיתות נרשמו בעיות משמעת תכופות, איחורים של מורים, וריבוי הפרעות. כמחצית מהתצפיות הצביעו על שיתוף פעולה מצד התלמידים, אך בשיעורים רבים נצפו גם תגובות שליליות מצד מורים, בעיקר צעקות ועצבנות.
יחסים, הנהגה ומתח בין קבוצות
הקהילה הבית-ספרית מאופיינת בריבוי נקודות מבט. מנהלת בית הספר פועלת לפי חזון ברור של חינוך ממוקד-תלמיד, אך חלק מהמורים סבורים כי החזון אינו מתחשב בצרכיהם. קיימים מתחים בין ההנהלה לצוות, והתחושה היא כי קולם של המורים אינו נשמע. ההורים מעריכים את המסירות והטיפול הרגשי בילדים, אך מביעים חשש מרמת האלימות ומהישגים לימודיים נמוכים.
תהליכי שינוי ושיפור
במהלך שש שנות כהונתה של המנהלת נרשמו שיפורים ניכרים בהישגי התלמידים, בשיעורי הנוכחות ובמערכת היחסים עם ההורים. הונהגו למידה חווייתית, פעילויות העשרה, טיפולים רגשיים, ותכניות חינוך לאלימות. הצוות עבר הכשרות רבות בתחומי פסיכולוגיה חיובית, דיפרנציאציה ושיטות הוראה חדשניות. בית הספר קיבל תקני איכות אירופיים והשתתף בתכניות ייחודיות עירוניות. ההורים והמנהלים האזוריים הדגישו את השינוי בתרבות הארגונית ובתחושת השייכות של התלמידים.
למידה ממוקדת תלמיד – והזנחת הצרכים של המורים
לצד השיפורים, המורים חווים עומס ולחץ כבדים. ריבוי תכניות והדרכות מצריך עבודה מעבר לשעות הלימוד ויוצר שחיקה גבוהה. חלקם מדווחים על תחושת חוסר הערכה ותמיכה מצד ההנהלה, על היעדר גב בטיפול בהורים ובבעיות משמעת, ועל תחושה שהנהלת בית הספר מגבה את התלמידים על חשבונם. רבים חשים כי אין להם שליטה על סביבת העבודה, וכי עבודתם מתבצעת תחת עומס רגשי ומתחים מתמשכים. שיעור התחלופה הגבוה של מורים מחזק את חוסר היציבות הארגונית.
גורמים מקדמים ומעכבים בלמידה
הנתונים מצביעים על כך שסביבה חינוכית עשירה ומכילה יכולה לשפר הישגים ולהגביר את תחושת השייכות, אך אינה מספיקה כדי להביא לשינוי מהותי ברמת התלמידים כל עוד לא מטופלים שורשי העוני. המורים נדרשים להתמודד עם עומסים רגשיים ומקצועיים ללא משאבים מספקים, והאלימות והקשיים הכלכליים של התלמידים ממשיכים לפגוע באקלים הלימודי. האתגר המרכזי הוא ביצירת איזון בין ראיית הילד במרכז לבין מתן תמיכה אמיתית לצוות ההוראה, שהוא המוציא לפועל של המדיניות.
מסקנות
החוזקות של בית הספר טמונות בהובלה חינוכית ברורה, מחויבות לצרכי התלמידים, טיפוח קשרים עם ההורים ויצירת סביבת למידה מגוונת ומכילה. עם זאת, חולשותיו נובעות ממתח בין הנהלה לצוות, מעומס ושחיקה, מאלימות תלמידים ומפערים חברתיים עמוקים. למרות הישגים נקודתיים, התמודדות אמיתית עם בעיות היסוד מחייבת מדיניות ממשלתית רחבה לטיפול בעוני, הזנחה ואי-שוויון. שינוי בר-קיימא מחייב שילוב בין הנהגה משתפת, העצמת מורים, טיפוח אקלים בטוח ובריא, והקצאת משאבים לא רק לשדה החינוכי אלא גם לקהילה הסובבת. בית הספר מצליח לייצר איים של הצלחה בתוך מציאות מורכבת, אך היכולת להעניק לתלמידים אופק של מוביליות חברתית תלויה במידה רבה בשינוי מערכתי וחברתי כולל.
מקור
Hadar, E., & Eliaz, Y. (2024). A School for the Poor? A Case Study of an Arab School in Israel Serving the Working Class. Child & Youth Care Forum, 53(2), 293-313.
