ההיבט הכלכלי של השפעות שינויי האקלים על התיירות: המקרה של פורטוגל

רקע כללי והצגת הבעיה

שינויי האקלים מהווים אחד האיומים המרכזיים על ענף התיירות העולמי, בשל תלותו הרבה בתנאי אקלים כמו טמפרטורה וכמות משקעים. בעוד שההשלכות הפיזיות של שינויי האקלים נחקרו רבות בעשורים האחרונים, הממד הכלכלי שלהן ביחס לתיירות החל להיחקר לעומק רק לאחרונה. המאמר מתמקד בהשפעות הכלכליות של שינויי האקלים על תיירות נכנסת לפורטוגל, מדינה בה התיירות מהווה מנוע כלכלי משמעותי.

מטרת המחקר היא לכמת את ההשפעה הכלכלית של שינויי האקלים על מספר התיירים הנכנסים לפורטוגל, תוך שימוש בשני מודלים: מודל גרביטציה של תנועות תיירות בין מדינות ומודל תשומות־תפוקות (IO) להערכת ההשפעה על התמ"ג והתעסוקה.

התיירות הנכנסת בפורטוגל

פורטוגל, הכוללת את היבשת הראשית ואת הארכיפלגים של האיים האזוריים ומדיירה, היא יעד תיירותי פופולרי. המדינה מציעה תמהיל של אטרקציות תרבותיות, חופים ואקלים נעים, אשר הפכו אותה ליעד מבוקש לתיירות חופים, גולף, טבע וערים. התיירות הנכנסת גדלה משמעותית בשני העשורים הראשונים של המאה ה־21. בשנת 2014, 75% מהתיירים שהו במקומות לינה רשמיים הגיעו ממדינות האיחוד האירופי, כאשר בריטניה מובילה ברשימת המדינות השולחות.

לפי אומדן המבוסס על סקר מ־2007, ב־2014 מספר התיירים הכולל לפורטוגל (כולל אלו שלא שהו במקומות לינה רשמיים) נאמד בכ־17.3 מיליון — מספר העולה על אוכלוסיית המדינה עצמה (כ־10.4 מיליון). החשיבות הכלכלית של התיירות מתבטאת בתרומתה לייצוא השירותים, לצמיחה הכלכלית ולשוק העבודה. בשנת 2012, ההכנסות מתיירות נכנסת ייצגו 45% מייצוא השירותים ו־13% מייצוא הסחורות והשירותים הכללי.

מתודולוגיה: מודל הגרביטציה

מודל הגרביטציה מתבסס על התאוריה של סחר בינלאומי, לפיה סחר בין מדינות פרופורציונלי לגודל הכלכלי שלהן והפוך למרחק ביניהן. מודל זה הותאם גם לחקר תנועות תיירות. המודל שבו נעשה שימוש במאמר מעריך את מספר התיירים בין מדינות על בסיס משתנים כלכליים, גיאוגרפיים, היסטוריים, תרבותיים ואקלימיים.

המשתנים הכלכליים כוללים את התמ"ג לנפש במדינת המוצא ובמדינת היעד. הגורמים הגיאוגרפיים כוללים מרחק בין המדינות, שטח, אורך קו חוף ושאלה האם הן חולקות גבול משותף. מהבחינה התרבותית וההיסטורית נבחנים קשרי עבר קולוניאליים ושפה משותפת. הגורמים האקלימיים כוללים את הטמפרטורה הממוצעת וכמות המשקעים השנתית, במדינות המוצא והיעד.

הנתונים נאספו עבור 178 מדינות בתקופה שבין 1995 ל־2010, עם דגש על השפעות האקלים של טמפרטורה ומשקעים על זרמי תיירות. נמצא קשר בצורת U הפוכה בין הטמפרטורה הממוצעת במדינת היעד לבין מספר התיירים, עם טמפרטורה מיטבית מוערכת של 15.7 מעלות צלזיוס. כלומר, מעבר לערך זה, כל עלייה נוספת בטמפרטורה מפחיתה את האטרקטיביות של היעד.

מתודולוגיה: מודל תשומות־תפוקות (IO)

מודל IO מאפשר לבחון את ההשפעה הכלכלית הכוללת של ירידה בצריכת תיירות, מעבר להשפעה הישירה, באמצעות בחינת הקשרים בין ענפי המשק. נעשה שימוש בטבלת תשומות־תפוקות של פורטוגל לשנת 2008, אשר סווגה ל־77 מוצרים ושירותים. מבין אלו, זוהו שישה תחומים כ"מוצרים תיירותיים מובהקים": לינה, מזון ומשקאות, תחבורה, סוכנויות נסיעות, שירותי תרבות, וספורט ופנאי.

באמצעות נתוני חשבונות הלוויין של התיירות, חושב הביקוש לצריכה תיירותית נכנסת על ידי תיירים זרים. לאחר מכן חושבו המקדמים הכלכליים: עבור כל מיליון אירו בצריכת תיירות, נוצרים 2.85 מיליון אירו תפוקה כוללת, מתוכם 1.30 מיליון בתרומה לתמ"ג, וכן כ־43 משרות מלאות.

תרחישי שינוי אקלים ותחזיות תיירות

בהתבסס על תחזיות האקלים של ה־IPCC לשנת 2080 בשלושה תרחישים (A2, B1, B2), נערכו סימולציות לגבי השפעתם על תיירות נכנסת לפורטוגל. כל התרחישים חוזים עלייה משמעותית בטמפרטורה הממוצעת בפורטוגל, שתחרוג מהרמה האופטימלית שנמצאה. הירידה במשקעים, אף שאמורה להעלות אטרקטיביות, לא מספיקה לקזז את השפעת החום.

התוצאות מצביעות על ירידה של 2.5%–5.2% בתיירות הנכנסת, כאשר תרחיש B2 גורם לפגיעה הקשה ביותר, בשל השפעות מצטברות גם במדינות המוצא. מזג האוויר בפורטוגל צפוי להפוך חם ויבש יותר באופן שיפגע בתחרותיות של המדינה כיעד תיירותי עיקרי. משמעות הדבר היא אובדן פוטנציאלי של מבקרים לטובת יעדים חלופיים עם אקלים נעים יותר.

ההשפעות הכלכליות על פורטוגל

השלב הבא היה חישוב ההשפעה של ירידה זו בצריכת תיירות על התמ"ג והתעסוקה. חישוב זה בוצע בנפרד עבור המוצרים התיירותיים המובהקים, ולאחר מכן גם עבור כלל הצריכה התיירותית, כולל מוצרים שאינם ייחודיים לתיירות.

ההשפעה הישירה של הירידה בצריכת מוצרים תיירותיים תביא לירידה של 0.14%–0.30% בתמ"ג הפורטוגלי ולפיטורי 7700–15,000 עובדים. כאשר מוסיפים לכך גם את יתר המוצרים, ההשפעה עולה ל־0.19%–0.40% ירידה בתמ"ג, ו־9300–19,600 משרות שיאבדו.

מסקנות ומדיניות מוצעת

המחקר ממחיש באופן ברור כיצד שינויי אקלים צפויים להשפיע על ענף התיירות, ובפרט על מדינות שתלויות בו כמו פורטוגל. כבר כיום, תיירות נכנסת מהווה קרוב ל־8% מהתמ"ג הפורטוגלי וכ־7.6% מהתעסוקה, ולכן כל ירידה צפויה תהיה משמעותית ברמה הלאומית.

המסקנה המרכזית היא שעליית הטמפרטורות, שצפויה לעבור את ערך הסף האופטימלי, תוביל לאובדן תחרותיות של פורטוגל כיעד תיירותי מול מדינות עם אקלים מתון יותר. בהנחה ששאר התנאים יישארו קבועים, המשמעות היא פגיעה בתיירות הנכנסת והשלכות כלכליות רחבות.

על כן ממליצים החוקרים על שורה של צעדי מדיניות להסתגלות לשינויים הצפויים: גיוון כלכלי של אזורים שתלויים בתיירות (כמו אלגרבה), פיתוח אזורים חדשים בצפון ובמרכז המדינה, הרחבת התיירות בעונות שאינן שיא, שיפור תשתיות מים, הגנה על אזורים חופיים, וחיזוק שירותי הבריאות עקב סיכונים כמו גלי חום.

מגבלות המחקר וכיווני המשך

למרות חוזקו של המודל, המחקר מתייחס רק לשני משתנים אקלימיים: טמפרטורה ומשקעים. הוא אינו כולל שינויים עונתיים, אירועי קיצון אקלימיים, או השפעות כמו שחיקת חופים ומחסור במים. לפיכך, התוצאות עשויות להיות שמרניות מדי.

כיווני מחקר עתידיים כוללים הרחבת המודל לאזורים אחרים בעולם, וכן בחינת ההשפעות ברזולוציה אזורית בתוך פורטוגל. המחקר מדגיש את הצורך בתכנון מדיניות הסתגלות מקיפה בענף התיירות, כדי להתמודד עם השפעות שינויי האקלים בצורה יעילה ולצמצם את הפגיעה הכלכלית הצפויה.

 

Pintassilgo, P., Rossello, J., Santana-Gallego, M., & Valle, E. (2016). The economic dimension of climate change impacts on tourism: The case of Portugal. Tourism Economics, 22(4), 685-698.