התיירות והצמיחה הכלכלית באיחוד האמירויות: גישת סיבתיות על פי גריינג'ר
רקע והקדמה למחקר
איחוד האמירויות הערביות, בדומה לשאר מדינות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, היה לאורך השנים כלכלה הנשענת בעיקר על הכנסות נפט. עם זאת, תנודות חדות במחירי הנפט, בעיקר משנות השמונים ואילך, הדגישו את הצורך בדחיפות בגיוון כלכלי לצורך השגת יציבות וצמיחה כלכלית בת קיימא. מתוך כלל האמירויות המרכיבות את איחוד האמירויות, דובאי נחשבת למובילה בתחום הגיוון הכלכלי בזכות כניסות גבוהות של השקעות זרות ישירות, תשתיות מתקדמות, שוק פיננסי בינלאומי מפותח ומגזר תיירות ותעופה צומח.
המטרה המרכזית של המחקר היא לבחון את הקשר בין מגזר התיירות והתעופה לבין תהליך הגיוון הכלכלי באיחוד האמירויות, תוך שימוש במבחן סיבתיות של גריינג'ר. המחקר מתמקד בשאלת תרומתה של התיירות לצמיחה הכלכלית הלא-נפטית, ונתון בקונטקסט של סוגיות כלכליות עכשוויות כמו מחלת ההולנדי, כלכלת רנטייר, ותנודתיות מחירי הנפט.
מגזר התיירות באיחוד האמירויות: נתונים ועובדות
המאמר מציג את מגזר התיירות כענף השירותים הלא-נפטי המפותח ביותר באיחוד האמירויות. למשל, שוק המלונאות במדינה רשם עלייה של 67 אחוז בהכנסות בין השנים 2011 ל־2016. לפי מדד הערים של מאסטרקארד, דובאי הייתה היעד החמישי בעולם מבחינת פופולריות בקרב תיירים.
על פי דו"ח מועצת התיירות והנסיעות העולמית לשנת 2017, התרומה הישירה של מגזר התיירות לתמ"ג האמירויות עמדה על 68.5 מיליארד דירהם (18.7 מיליארד דולר), שהם 5.2 אחוז מהתמ"ג הכולל. התחזיות צופות עלייה שנתית של 5.1 אחוז עד שנת 2027, עם תרומה עתידית של כ־31.6 מיליארד דולר. בנוסף לכך, מגזר התיירות היה אחראי על 109.8 מיליארד דירהם ביצוא תיירים בשנת 2016 ויצר מעל 317,000 מקומות עבודה (5.4 אחוז מהתעסוקה במשק).
אסטרטגיות תיירות ייעודיות באמירויות השונות
לכל אמירות יש תוכניות פעולה נפרדות בתחום התיירות. כך למשל:
- אסטרטגיית התיירות של דובאי לשנת 2020 שמה לה למטרה למשוך 20 מיליון מבקרים בשנה, עם דגש על אירועים, אטרקציות, ושירותים מותאמים לשווקים מתפתחים וקיימים.
- חזון התיירות של שארג'ה לשנת 2021 שואף למשוך יותר מ־10 מיליון תיירים באמצעות ארבעה עמודי תווך: תיירות משפחתית, חדשנות, שותפויות ופעולה תרבותית.
- התוכנית האסטרטגית של עג'מאן (2015–2021) מתמקדת ביצירת חוויית תיירות איכותית, בצמיחה בת קיימא ובהשקעה מושכלת של משאבים כלכליים.
סקירה ספרותית
הספרות המחקרית העוסקת בקשר בין תיירות לצמיחה כלכלית נחלקת לשני כיווני סיבתיות עיקריים:
- השערת צמיחה מונעת תיירות, לפיה פיתוח התיירות הוא שמניע את הצמיחה הכלכלית.
- השערת תיירות מונעת צמיחה, לפיה הצמיחה הכלכלית היא זו שמעודדת את פיתוח מגזר התיירות.
בחלק מהמחקרים אף נמצא קשר דו־כיווני. המחברת סוקרת שורת מחקרים שנעשו ברחבי העולם, בעיקר מדינות ה־OECD, ה־G7 ומדינות מתפתחות, ומציגה מגוון תוצאות: החל ממדינות בהן התיירות הובילה לצמיחה, ועד מדינות בהן הצמיחה הכלכלית היא שאיפשרה השקעה בפיתוח תיירות.
מתודולוגיה
לצורך ניתוח אמפירי של הקשר הסיבתי בין צמיחה כלכלית לבין תיירות באיחוד האמירויות, נעשה שימוש במודל VAR Granger Causality/Block Exogeneity Wald Test. הנתונים שנבחנו הם סדרות זמן שנתיות של התוצר המקומי הגולמי (GDP) והכנסות מתיירות בינלאומית (ITR) לתקופה שבין 1995 ל־2014.
שני המשתנים הובאו בצורתם הלוגריתמית (LNGDP, LNITR). נבחנו שתי השערות: האחת, שלפיה אין סיבתיות מהכנסות תיירות לתמ"ג; השנייה, שלפיה כן קיימת סיבתיות כזו.
תוצאות אמפיריות
תחילה בוצע מבחן שורש יחידה (ADF) לבדיקת סטציונריות המשתנים. נמצא כי שני המשתנים אינם סטציונריים ברמתם המקורית, אך כן ברמתם השנייה (second difference).
תוצאות מבחן גריינג'ר הראו כי אין סיבתיות מהכנסות תיירות לתמ"ג, אך יש סיבתיות חד־כיוונית מ־LNGDP ל־LNITR ברמת מובהקות של 5 אחוז. במילים אחרות, נמצא כי התמ"ג גורם לתיירות, אך לא להפך.
הסבר אפשרי לכך הוא שמדינות עשירות בנפט, כמו האמירויות, מתחילות את פיתוח התיירות מתוך משאבים שנוצרו מהכנסות נפט, ורק לאחר מכן התיירות עצמה מסוגלת להפוך למנוע צמיחה עצמאי. כמו כן, מאחר שחלקה של התיירות בתמ"ג של האמירויות עדיין קטן יחסית (כ־4.1 אחוז), קשה להצביע על תרומה ישירה ומשמעותית לצמיחה הכוללת.
מסקנות
המחקר מצא קשר חד־כיווני מהצמיחה הכלכלית למגזר התיירות באיחוד האמירויות. הדבר מעיד על כך שהתיירות באיחוד האמירויות עדיין תלויה בהתפתחות הכלכלה הכללית, ולא מהווה בשלב זה מנוע עצמאי לצמיחה. תהליך הגיוון הכלכלי במדינה אמנם מתקדם, ודובאי מהווה דוגמה מובהקת להצלחה בתחום זה, אך כלכלת האמירויות בכללותה עודנה תלויה בהכנסות נפט, ואלה מממנות את מרבית ההשקעות גם בתיירות.
לכן, ממליצה המחברת כי יש צורך להמשיך ולהשקיע את הכנסות הנפט באופן אסטרטגי בענפים לא-נפטיים ובמיוחד בתיירות, כדי ליצור תשתית לצמיחה לא-נפטית אמיתית בעתיד. תהליך זה יוכל להביא לכך שמגזר התיירות יהפוך לגורם משמעותי בצמיחה הכלכלית הכוללת של המדינה.
סיכום
המאמר מדגיש את חשיבות מגזר התיירות כתוצאה ולא כגורם של הצמיחה הכלכלית באיחוד האמירויות, תוך קריאה להעמקת ההשקעה בענף זה כחלק מאסטרטגיה כוללת של גיוון כלכלי. התובנות ממחקר זה תורמות להבנה טובה יותר של האתגרים וההזדמנויות שבפני מדינות רנטייריות המעוניינות לגוון את כלכלתן ולהפוך אותה לברת קיימא.
Shadab, S. (2018). Tourism and economic growth in the United Arab Emirates: A Granger causality approach. IOSR Journal of Business and Management, 20(4), 1-6.