רשימה ביבליוגרפית לדוגמא: מאמרים אקדמיים על יחסים משפחתיים של אנשים עם OCD
Ali, N., Butt, A. J., & Bokharey, I. Z. (2015). Familial and interpersonal relations in patients with obsessive compulsive disorder (OCD). Journal of Psychology and Clinical Psychiatry, 4(3), 11-12.
Barrett, P. M., Rasmussen, P. J., & Healy, L. (2000). The effect of obsessive compulsive disorder on sibling relationships in late childhood and early adolescence: Preliminary findings. The Educational and Developmental Psychologist, 17(2), 82-102.
Brownings, S., Hale, L., Simonds, L. M., & Jassi, A. (2023). Exploring the experiences and responses of siblings living with a brother or sister with obsessive compulsive disorder. Psychology and Psychotherapy: Theory, Research and Practice, 96(2), 464-479.
Cicek, E., Cicek, I. E., Kayhan, F., Uguz, F., & Kaya, N. (2013). Quality of life, family burden and associated factors in relatives with obsessive–compulsive disorder. General Hospital Psychiatry, 35(3), 253-258.
Dimmer, A., Rozmovits, L., Babinski, S., & Law, S. (2022). Mental illness in the family: the experiences of well siblings of young adults with mood and/or anxiety disorders. Canadian Journal of Community Mental Health, 40(3), 1-14.
Koujalgi, S. R., Nayak, R. B., Pandurangi, A. A., & Patil, N. M. (2015). Family functioning in patients with obsessive compulsive disorder: A case—control study. Medical Journal of Dr. DY Patil University, 8(3), 290-294.
Lebowitz, E. R., Panza, K. E., Su, J., & Bloch, M. H. (2012). Family accommodation in obsessive-compulsive disorder. Expert review of neurotherapeutics, 12(2), 229–238.
Lennertz, L., Grabe, H. J., Ruhrmann, S., Rampacher, F., Vogeley, A., Schulze‐Rauschenbach, S., … & Wagner, M. (2010). Perceived parental rearing in subjects with obsessive–compulsive disorder and their siblings. Acta Psychiatrica Scandinavica, 121(4), 280-288.
Murphy, Y. E., & Flessner, C. A. (2015). Family functioning in paediatric obsessive compulsive and related disorders. British Journal of Clinical Psychology, 54(4), 414-434.
Stengler-Wenzke, K., Kroll, M., Matschinger, H., & Angermeyer, M. C. (2006). Quality of life of relatives of patients with obsessive-compulsive disorder. Comprehensive psychiatry, 47(6), 523-527.
Thorsen, A. L., de Wit, S. J., de Vries, F. E., Cath, D. C., Veltman, D. J., van der Werf, Y. D., … & van den Heuvel, O. A. (2019). Emotion regulation in obsessive-compulsive disorder, unaffected siblings, and unrelated healthy control participants. Biological Psychiatry: Cognitive Neuroscience and Neuroimaging, 4(4), 352-360.
Wang, J., & Zhao, X. (2012). Comparison of family functioning and social support between families with a member who has obsessive-compulsive disorder and control families in Shanghai. Shanghai Archives of Psychiatry, 24(1), 20.
Waters, T. L., & Barrett, P. M. (2000). The role of the family in childhood obsessive–compulsive disorder. Clinical Child and Family Psychology Review, 3(3), 173-184.
המאמרים הנכללים ברשימה זו מציגים מארג מחקרי עשיר ומרובד הבוחן את ההשפעות המשפחתיות והבין־אישיות של הפרעה טורדנית־כפייתית (OCD), תוך התמקדות מיוחדת במערכות היחסים בין אחים ואחיות. כל אחד מן המאמרים מוסיף נדבך אחר להבנת הנושא הכללי: כיצד המחלה משפיעה לא רק על הפרט הלוקה בה, אלא גם על מרקם היחסים הקרוב ביותר שלו.
המאמר של Brownings ואחרים (2023) מעניק תשתית איכותנית להבנת חוויותיהם של אחים ואחיות לבני משפחה עם OCD, תוך שהוא חושף את הדרכים שבהן המחלה יוצרת תחושת אובדן, בידוד ותחושת דחק בתוך המרחב הביתי. הממצאים מדגישים את מקומם המרכזי או השולי של האחים בתוך התא המשפחתי ואת השפעת ההפרעה על עיצוב יחסי האחאות.
המאמר של Barrett ואחרים (2000) בוחן את ההשפעות של OCD בילדות על מערכות יחסים בין־אחאים, תוך שילוב בין מדדים כמותיים למדדים קליניים. ממצאיו מראים כיצד שיפור במצבו של הילד המאובחן מביא לשיפור באיכות הקשר עם אחיו, מה שמעיד על הפוטנציאל השיקומי של טיפול משפחתי כוללני.
מחקרם של Cicek ואחרים (2013) מדגים את עומק ההשפעה של OCD על איכות חייהם ובריאותם הנפשית של קרובי משפחה מדרגה ראשונה, תוך הדגשת העומס הרגשי והתפקודי שהמחלה מטילה עליהם. המאמר מוסיף ממד מערכתי להבנת ההשלכות הפסיכולוגיות של ההפרעה על המשפחה כולה.
Lebowitz ואחרים (2012) מרחיבים את מושג "ההכלה המשפחתית" (family accommodation) בהקשר של OCD בילדים ומתארים את הקשר בין רמות ההכלה לבין חומרת התסמינים ותוצאות הטיפול. ממצאים אלה מספקים בסיס תיאורטי חשוב להבנת האינטראקציה בין הילד המאובחן לבין הסביבה המשפחתית התומכת.
Thorsen ואחרים (2019) תורמים לדיון בהצגת פרספקטיבה נוירוקוגניטיבית והשוואה בין חולים, אחיהם הלא־מאובחנים ונבדקים בריאים. המחקר מבקש לזהות אנדופנוטיפים נוירולוגיים ולהבחין בין גורמי סיכון תורשתיים לבין מנגנוני פיצוי פוטנציאליים בקרב אחים בריאים.
Lennertz ואחרים (2010) בוחנים את זיכרון הדפוסים ההוריים של חולים ב־OCD ואחיהם, ומצביעים על תפיסות של היעדר חום הורי ושליטה הורית מוגברת כמאפיינים רווחים. כך מתווסף נדבך התפתחותי־חינוכי להבנת השפעת הסביבה המוקדמת על התפתחות ההפרעה.
המחקר של Koujalgi ואחרים (2015) בודק באופן כמותי את תפקוד המשפחה כולה בקרב משפחות עם ילד המאובחן ב־OCD, ומצביע על פגיעות חמורות בדינמיקות משפחתיות רבות. ממצאיו מדגישים את הצורך בהתערבות משפחתית שיטתית.
המאמר של Murphy ו־Flessner (2015) מציע סקירה רחבה של הספרות על תפקוד משפחתי בקרב ילדים ומתבגרים עם הפרעות טורדניות־כפייתיות, תוך דיון בהיבטים של בריאות הנפש של ההורים, דפוסי הורות, דינמיקה רגשית והתערבות טיפולית.
המאמר של Waters ו־Barrett (2000) מרחיב את הדיון בפקטורים משפחתיים הקשורים להפרעה אובססיבית־קומפולסיבית (OCD) בילדות, תוך שהוא מציע מסגרת קונספטואלית מקיפה לבחינת השפעתם של דפוסי הורות, רגשות מבוטאים (expressed emotion), ואופני מעורבות של המשפחה בטקסים הקומפולסיביים של הילד. תרומתו המרכזית של המאמר היא בהצגת מנגנונים פסיכו־חברתיים המשפיעים על התפתחות ההפרעה, מה שמספק רקע חיוני להבנת האינטראקציה בין גורמים ביולוגיים ופסיכולוגיים בגיל הילדות, לצד חשיבות הכללת המשפחה בהתערבות טיפולית בגיל זה (Waters & Barrett, 2000).
המאמר של Wang ו־Zhao (2012) מציג מחקר אמפירי המשווה בין משפחות הכוללות בן משפחה עם OCD לבין משפחות ללא הפרעה פסיכיאטרית, בהקשר של תפקוד משפחתי ותמיכה חברתית. ממצאי המחקר מדגישים פערים משמעותיים בכל מדדי התפקוד המשפחתי, כאשר משפחות עם OCD מדווחות על תפקוד ירוד יותר ותחושת תמיכה פחותה, הן מהמשפחה והן ממקורות חיצוניים. בכך, המחקר מוסיף ממד כמותי חשוב להמשגת ההשפעה המערכתית של ההפרעה, וממחיש את הפגיעה ההדדית בין הסימפטומים לבין תפקוד המערכת המשפחתית (Wang & Zhao, 2012).
המחקר של Stengler-Wenzke ועמיתיה (2006) מתמקד בהשפעה של OCD על איכות החיים של בני משפחה, ובפרט בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. באמצעות מדדים כמותיים של איכות חיים (WHOQOL-BREF), המחקר מצביע על ירידה ניכרת ברווחה הפסיכולוגית, בבריאות הפיזית ובתחום הקשרים החברתיים של בני המשפחה, במיוחד אלו ששותפים פעילים בטקסים קומפולסיביים או סובלים מהשלכותיהם. תרומתו של מאמר זה היא בהבהרת ההשלכות הפסיכו־חברתיות ארוכות הטווח של ההפרעה לא רק על הפרט החולה, אלא גם על הסובבים אותו, ובכך הוא תומך בצורך לפתח מודלים טיפוליים הכוללים גם את קרובי המשפחה (Stengler-Wenzke et al., 2006).
לבסוף, המאמר של Nayab Ali (2015) מציג גישה איכותנית העוסקת בפרשנות האישית של מטופלים את יחסי המשפחה שלהם, בדגש על תחושת אשמה, ביקורת, והסתרה מצד בני המשפחה. ניתוח זה מחדד את השפעת הסטיגמה ואת חוויית הניכור החברתי.
יחדיו, מאמרים אלה שופכים אור על מארג הסבל, ההסתגלות, וההתמודדות של משפחות עם הפרעה טורדנית־כפייתית. הם מציעים נקודות מבט פסיכולוגיות, נוירולוגיות, טיפוליות וחווייתיות השזורות זו בזו ומאפשרות התבוננות הוליסטית על החיים בצילו של OCD.
סיכום
המאמרים מצביעים על כך שהפרעה טורדנית כפייתית אינה פוגעת רק באדם המאובחן אלא מהווה גורם מרכזי לשיבוש חיי המשפחה כולה. היא יוצרת עומס רגשי, תחושות של דחק, בידוד וקשיים בתפקוד המשפחתי. האחים והאחיות, כמו גם ההורים, מושפעים בדרכים מגוונות, לעיתים עד כדי שינוי משמעותי במיקומם בתוך התא המשפחתי. רבים מהם חווים ירידה באיכות החיים, מתמודדים עם תחושות של תסכול, חרדה ואובדן, ולעיתים משתתפים בפועל בטקסים קומפולסיביים או בהימנעות המאפיינת את ההפרעה.
ניכר כי למאפייני התקשורת, חלוקת התפקידים והגבולות בתוך המשפחה תפקיד מהותי בהחמרת הסימפטומים או בהפחתתם. נמצא קשר בין רמות הכלה משפחתית לבין חומרת התסמינים ותוצאות הטיפול, ובמקביל הוצגו עדויות לחשיבות התמיכה החברתית בפנים ובחוץ המשפחה.
מחקרים שונים מצביעים על חשיבות הכללת בני המשפחה, ובהם גם אחים ואחיות, כחלק בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי. השפעתה רחבת ההיקף של ההפרעה על מערכות היחסים והזהות המשפחתית מחייבת הסתכלות הוליסטית, טיפול מערכתי ומחקר המשך שיבחן את חוויותיהם של כלל בני המשפחה לאורך זמן.