שימוש ב-ChatGPT לעריכה לשונית של מאמרים מדעיים

הקדמה: הבינה המלאכותית והעולם המדעי

המאמר פותח בהתייחסות להתפשטות השימוש בצ’אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית, ובמיוחד ChatGPT, בעולם האקדמי והמדעי. מדובר בטכנולוגיה מתקדמת מבית OpenAI, שמאפשרת שיח דמוי-אנושי עם מכונה, והיא זמינה לציבור הרחב ללא תשלום. בשל יכולותיה המרשימות, חלק מהמאמרים אף ציינו את הצ’אטבוט כמחבר שותף, אך סוגיה זו עוררה מחלוקת אתית משמעותית. בכתבי עת מדעיים מובילים, ובפרט ב־Nature, הובהר כי אין זה ראוי לייחס לצ’אטבוט מעמד של מחבר, שכן אינו יכול לשאת באחריות לתוכן המאמר.

ניסוי בשימוש בצ’אטGPT לצרכים מדעיים

המחבר מדגים את יכולות ChatGPT דרך אינטראקציה שביצע עם המערכת. הוא שאל שאלה מדעית מורכבת בנוגע להשפעת סוכרת מושרית בעזרת סטרפטוזוצין (streptozotocin) על דפוסי גדילה של עצמות הפנים אצל חולדות צעירות. התשובה שקיבל הייתה רהוטה, מנומקת, ונראתה כאילו נכתבה על ידי מומחה. ChatGPT תיאר כיצד הסוכרת עלולה לפגוע בצמיחת עצם, בצפיפות המינרלית ובמבנה הלסת והפנים, ואף ציין השפעות אפשריות על התפתחות השיניים. זוהי הדגמה מרשימה ליכולת ניסוח ברמה גבוהה בשפה האנגלית.

כאשר נשאל על מקורות תומכים לתשובתו, סיפק ChatGPT רשימה של מאמרים ופרטי ביבליוגרפיה. אך כאשר המחבר בדק את קיומם של אותם מקורות, התברר כי מדובר בהמצאות מוחלטות: המאמרים אינם קיימים, שמות המחברים בדויים, והציטוטים פיקטיביים. תקרית זו מדגישה את מגבלת המהימנות של ChatGPT כאשר הוא מספק מידע עובדתי.

עריכה לשונית לעומת תרומה רעיונית

בהמשך המאמר, המחבר עוסק בשאלה האם ניתן להשתמש ב־ChatGPT לעריכה לשונית בלבד של מאמרים מדעיים. התשובה שניתנת היא חיובית, ובלבד שמדובר בשימוש שמוגבל לתחום השפה בלבד, ואינו תורם תוכן רעיוני חדש. בהתאם לאתיקה המקובלת, סיוע מסוג זה אינו מצריך ייחוס מחבר, כשם ששירותי עריכה מקצועיים בתשלום אינם מוזכרים כשותפים לכתיבה.

היתרון הגדול של ChatGPT הוא הזמינות והמהירות: הוא מספק טקסטים ערוכים בתוך שניות, תוך שיפור משמעותי של בהירות, זרימה וניסוח. עבור חוקרים מארצות שאינן דוברות אנגלית כשפת אם, מדובר בכלי יעיל שמסייע לשפר את סיכויי הקבלה של מאמריהם בכתבי עת בינלאומיים. המחבר מציין במפורש כי תוצאות העריכה של ChatGPT היו מרשימות ביותר.

מגבלות, סיכונים ואחריות

לצד יתרונותיו, מציין המחבר כי יש לשים לב לסכנות הטמונות בשימוש בלתי מבוקר במערכת. יכולתה של ChatGPT לנסח טיעונים רהוטים אינה בהכרח מעידה על נכונות עובדתית. היא עלולה להמציא מקורות או לעוות עובדות, ולכן כל מידע שמובא על ידה חייב לעבור אימות על ידי מחבר אנושי. במיוחד כאשר נעשה שימוש ב־ChatGPT מעבר לעריכה לשונית בלבד, יש לוודא כי כל רעיון או מידע חדש יאומת באמצעות ניסוי אמפירי או בדיקה שיטתית.

המחבר אף מדגיש כי כל סיוע מהותי של ChatGPT ביצירת התוכן של המאמר חייב להיות מדווח בגלוי במסגרת הצהרות המחברים. שקיפות היא חלק מהאחריות המדעית, גם כאשר מדובר בשימוש בטכנולוגיות חדשות.

תרומתו של ChatGPT לעריכת המאמר הנוכחי

בצעד נדיר של גילוי נאות, המחבר מציין כי גם במאמר עצמו נעשה שימוש ב־ChatGPT, הן עבור עריכת לשון והן עבור יצירת קטעי טקסט. הוא מדגיש עם זאת כי האחריות על התוכן הסופי היא שלו בלבד, וכי המאמר עבר קריאה ואישור סופי על ידו. בכך הוא מדגים את הדרך הראויה לשלב כלים אוטומטיים בתהליך כתיבה מדעי תוך שמירה על כללי האתיקה.

סיכום והמלצות

המאמר מספק נקודת מבט מאוזנת על הפוטנציאל הגלום ב־ChatGPT ככלי לעריכה לשונית של טקסטים מדעיים. מחד, מדובר בכלי עוצמתי, זמין וחינמי שמסוגל לשפר את איכות הכתיבה ולהנגיש את הפרסום המדעי לקהל רחב יותר. מאידך, יש להיזהר מהסתמכות יתר על היכולות של המערכת, במיוחד כשמדובר באימות נתונים, הפניות, או תרומה רעיונית. חשוב להבחין בין סיוע טכני לבין תרומה אינטלקטואלית ממשית.

ההמלצה הברורה העולה מן המאמר היא לנצל את ChatGPT לצרכים של עריכה ושיפור לשוני בלבד, תוך הקפדה על בדיקת נכונות העובדות ומידת האמינות של המידע. בנוסף, כל שימוש במערכת יש לציין בגלוי, בין אם מדובר בעריכה טכנית ובין אם בתוכן. השקיפות, הזהירות והאחריות הן עמודי התווך של השימוש האתי בבינה מלאכותית בכתיבה מדעית.

דברי סיום

שילובו של ChatGPT בתהליך הכתיבה המדעית עשוי להוות מהפכה של ממש, במיוחד עבור חוקרים מהעולם הלא־דובר אנגלית. אולם על הקהילה האקדמית להתנהל בזהירות, לאמץ כללי אתיקה ברורים, ולוודא שכל שימוש בטכנולוגיה זו נעשה תוך שמירה על תקפות מדעית, שקיפות ודיוק. כפי שמדגים המאמר, בינה מלאכותית יכולה להיות שותפה מועילה, אך בשום אופן אינה יכולה להחליף את שיקול הדעת, האחריות והבקיאות האנושיים.

 

Kim, S. G. (2023). Using ChatGPT for language editing in scientific articles. Maxillofacial plastic and reconstructive surgery, 45(1), 13.