המורה כאיש חינוך – המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי
המורה כאיש חינוך, תש"ף
היקף בנק"ז: 3 ש"ש
דרישות קדם: השתתפות בקורסי שיטות מחקר
סוג הקורס: סמינריון
מטרות הקורס:
הכרת תפקיד המחנך וחשיבותו.
בחינה עצמית של מטרות הסטודנט/ית וזהותו/תה כאיש/אשת חינוך.
חקירת בעייה שמתעוררת בהקשר של יישום הזהות הפדגוגית של הסטודנט/ית בעשייה.
רציונל:
למרות שלכל תכניות הלימודים יש בנוסף למטרות קוגניטיביות גם מטרות ערכיות ולכן, להיות מקצועי בתחום הדעת וללמד אותו בצורה משמעותית פירושו גם לדעת לזהות את מטרות המקצוע המקדמות חשיבה ערכית, מורים נוטים לעשות הפרדה בין תפקידם כמחנכים לבין תפקידם כמורים מקצועיים בתחום הדעת ומכוונים את ההוראה בעיקר למטרות הקוגניטיביות.
כדי להבטיח שהמתכשרים להוראה יצליחו בעבודתם וימצאו בה סיפוק וטעם וכדי לשפר את עתיד החברה בה אנו חיים, חשוב שהמתכשרים להוראה יראו בחינוך את המהות של תפקידם (הן כמחנכי כיתה והן כמורים מקצועיים), יגבשו את זהותם המקצועית כמחנכים וגם במסגרת לימודי תחום דעת יכוונו את תלמידיהם להשגת המטרות אליהן הם מחויבים.
דרכי הוראה ולמידה:
הרצאות ודיונים במליאה, הצגות עמיתים, פגישות אישיות, קריאה, ביצוע מחקר.
חובות הסטודנטים ודרכי ההערכה:
10% השתתפות במפגשי מליאה ומפגשים אישיים במהלך כל השנה וביצוע המשימות הנדרשות והגשת הטיוטות במועד – ציון אישי.
סמסטר א'
10% הצגה בכיתה – ציון אישי.
30% הצעה לסמינריון – ציון קבוצתי.
סמסטר ב'
10% הצגה בכיתה – ציון אישי.
10% תכנון וביצוע המחקר – ציון אישי.
30% סמינריון – ציון קבוצתי.
ביבליוגרפיה :
חובה
אדרי, י., מובשוביץ-הדר, נ. (2013). מורים למתמטיקה מתגייסים חינוך לערכים. דפים (55): 115-90.
בק, ש. (2013). ואף על פי כן, חינוך אחר. בתוך: י. תדמור, ע. פריימן, (עורכים). חינוך- מהות ורוח. תל אביב: מכון מופ"ת: 157-148
דרום, ד. (1989). ערכים – חינוך ערכי הלכה למעשה. בתוך: ד. דרום, אקלים של צמיחה. תל אביב: ספרית פועלים: 195-159.
הרפז, י. (2009). היי, אנחנו בכלל לא בכיוון הנכון. הד החינוך פ"ג (4): 87-82.
הרפז, יורם (2019). פרט אחד קטן: מטרת החינוך, מאמרים מועד ב'. תל אביב: ספרית פועלים, הקיבוץ המאוחד.
וינר, ש. (2001). הוראת מתמטיקה וערכים: חינוך, שקרים ווידאו. בתוך: מ. ברלב (עורכת). ערכים וחינוך לערכים: סוגיות בהשתלמות מורים (ח"). ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט: 232-213.
לם, צ. (2001). ערכים וחינוך. בתוך ערכים וחינוך בחברה הישראלית. ישראל: לשכת המדענית הראשית: 664-651.
מרגולין, ר. (2013). ההבחנה בין המצוי לראוי ועתיד החינוך ההומניסטי בבתי הספר התיכוניים. בתוך: י. תדמור, ע. פריימן (עורכים). חינוך – מהות ורוח. תל אביב: מכון מופ"ת: 221-207.
ניסן, מ. (1997). זהות חינוכית כגורם עיקרי בפיתוח מנהיגות חינוכית, הוצאת קרן מנדל.
Rosen, J. (2012). The teacher’s role in implementing prosocial education. In. Philip M. Brown, Michael W. Corrigan and Ann Higgins-D'Alasandro (Eds.). The handbook of Prosocial Education 723-730.
רשות
אבו עסבה, ח. (2001). דילמות וסוגיות בחינוך ערכי בבית הספר הערבי בישראל. בתוך י. עירם, ש. שקולניקוב, י. כהן, וגם א. שכטר (עורכים), ערכים וחינוך בחברה הישראלית . ישראל: משרד החינוך: לשכת המדענית הראשי: 479-441.
אבירם, ר. (1999). לנווט בסערה: חינוך בדמוקרטיה פוסט מודרנית. תל אביב: הוצאת מסדה.
אלוני, נ. (2000). דיבורים הומניסטים, שתיקות הומניסטיות: שבע עצות מעשיות למחנך ההומניסט. אפורמלי: במה לסוגיות בחינוך, חברה ומנהיגות, 10
אלוני, נ. (2005). חינוך הומניסטי: מהלכה למעשה. מחשבה רב תחומית בחינוך ההומניסטי (1): 22-7.
לביא. צ. (2000). היתכן חינוך בעידן הפוסט-מודרניזם? תל -אביב: ספרית פועלים.
לם, צ. (2000). חינוך פוליטי וחינוך אידאולוגי: הבחנות. בתוך: לחץ והתנגדות בחינוך: מאמרים ושיחות . תל אביב ספרית פועלים: 212-203.
מסלובטי, נ. עירם, י. (2002). חינוך לערכים בהקשרים הוראתיים מגוונים. תל אביב: הוצאת רמות.
מקקורט, פ., (2009). המורה. תל אביב: הוצאת מטר.
נוסבאום, מ. (2017), לא למטרות רווח. תל אביב; מכון מופ"ת.
סמילנסקי, י. (1974). על חינוך ועל חינוך לערכים. תל אביב: הוצאת עם עובד.
עוז, ע. (1979), באור התכלת העזה. תל אביב: ספרית פועלים.
צדקיהו, ש. פישרמן, ש. עילם נ. רונן, ח. (2008), חינוך כיתה, תל אביב: מכון מופ"ת.
קיזל, א. (2018), פדגוגיה של פחד, מוסף "הארץ", 22/6/2018
רוזנוב, א. (1986). יסודות אידיאולוגיים ואוטופיים של החינוך. תל אביב: הוצאת רמות.
שיינברג, ש. (1999). התנגדות לחינוך לערכים – דגמי שיח ביקורתי מודרני. בתוך: מ. בר-לב, (עורכת). ערכים וחינוך לערכים: סוגיות בהשתלמות מורים (8): 79-45.
שמיר, א. (2013). עניין של ערך. ירושלים: הוצאת כרמל.
Halstead, J.M., Taylor M.G. (1996). Values in education and education in values. UK: The Palmer Press.
Halstead, M. J, & Pike, M. A. (2006). Citizenship and moral education. New York and London: Routledge: Pages (139-150).
Halstead, M. (2014). Values and values education: Challenges for faith schools. In J. D. Chapman., S. McNamara., M. J. Reiss., & Y. Waghid (Eds.), International handbook of learning, teaching and leading in faith-based schools (pp. 65-81). Dordrecht: Springer Netherlands.
Kohn, A. (1997). How not to teach values: A critical look at character education. Phi, Delta Kappan, 78 (6), 428-439.
Nodings. N. (2005). Caring in Education. The encyclopedia of informal education.
Siegel, H. (2010). How should we educate students whose cultures frown upon rational disputation? In Y. Raley & G. Preyer (Eds.), Philosophy of education in the era of globalization . New York: Routledge: 7-14.
אתר משרד החינוך, מנהל חברה ונוער
הערכה חלופית
חינוך חברתי
מתנ"ה
תפיסה מערכתית לחינוך ערכי
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/pirusmim/safrut/Pirsumim4.htm
