סמינר בקיימות ומדעי הסביבה – המכללה האקדמית אחוה

בית הספר למדעים

מחלקה/חוג: B.A. רב תחומי

חטיבה: סביבה וקיימות

שנה"ל: תש"ף

 

סמינר בקיימות ומדעי הסביבה

 

Sustainability and Environmental Science Seminar

 

4 נק"ז, 2 ש"ש

 

דרישות קדם:

אוריינות אקדמית בחשיבה מדעית

מבוא לקיימות

מבוא לאקולוגיה

קונפליקטים עכשוויים בקיימות וסביבה

 

סוג הקורס: סמינר

שעת קבלה: בתאום מראש עם מרצה הקורס.

ad

מטרות הקורס:

הסמינר יעסוק בהשפעות המעשיות של שינוי האקלים הגלובלי על מגוון תחומי חיים אשר קריטיים לקיום החברה האנושית: משאב המים וזמינותו ,השימוש באנרגיה, השפעות על החקלאות וזמינות המזון, השפעות על בריאות הציבור והתפרצות מחלות ,עליית מפלס פני הים והשפעתה על תשתיות חופיות ועל האזור החופי והסמוך לחופים בו מתגוררת רוב אוכלוסיית העולם, השפעות על המגוון הביולוגי ועל מערכות אקולוגיות רגישות. הסמינר יעסוק גם בהיבטים סוציולוגיים חינוכיים העוסקים בהשפעות שינוי האקלים על החברה האנושית, על תנאי העבודה המשתנים במגוון מקצועות שהמועסקים בהם חשופים לפגעי מזג האוויר, בסביבה בה האקלים משתנה והופך קיצוני יותר ועל דרכים לחינוך ורתימת הציבור וגיוס מקבלי ההחלטות לצמצום פליטות גזי החממה ולהערכות פיזית, תכנונית ותפיסתית לשינוי אקלים. נושא קריטי נוסף בו נעסוק הוא הכחשת שינוי האקלים וזריעת ספק.

נושאים ספציפיים יבחרו ע"י הסטודנטים בתחילת הקורס, מתוך רשימת הצעות ממוקדות. בנוסף יתאפשר לסטודנטים ליזום ולהציע נושאים נוספים העוסקים בתחום נרחב זה.

מטרות הסמינר להכשיר את הסטודנטים :

באיתור ואיסוף חומר מדעי ממאגרי מידע ברשת.

בהכנת והצגת הצעת מחקר (בפני הכיתה) תוך חידוד ושיפור יכולת הצגה מול קהל.

בלמידה ותרגול של חשיבה וקריאה ביקורתית של חומרים מדעיים.

בכתיבת ועריכת עבודת סמינר מדעית.

 

מבנה הקורס:

הרצאות פרונטליות.

קריאה ביקורתית משותפת של מאמרים ודיון בכיתה.

מפגשים ביחידים או בזוגות לגיבוש נושא הסמינריון והצעת המחקר.

הצגת מחקר שעוסק בליבת הנושא בו יעסוק הסמינר (יחידים/זוגות).

הצגת הצעת המחקר בפני הכיתה.

הכנת עבודת סמינר.

 

 

 

 

נושאי הקורס:

סמסטר א

 

שיעור נושא מקורות
1

 

 •הצגת הקורס והסבר על שלבי העבודה.

•מבוא לשינוי האקלים.

 (IPCC 2018),  (חירות ורהב 2017), (המשרד להגנת הסביבה 2018), (Obradovich et al. 2016)
2

 

 •השפעות שינוי האקלים על המגוון הביולוגי ומערכות אקולוגיות רגישות. (דן וחובריו 2016),  (IPCC 2018),

(2007 Hoegh-Guldberg)
3

 

 •השפעות שינוי האקלים על בריאות הציבור ועל יכולת ייצור המזון. (IPCC 2018), (Crimmins et al. 2016), (המשרד להגנת הסביבה 2018), (Kurukulasuriya and Rosenthal 2013)
4

 

 •השפעות שינוי האקלים על תשתיות ימיות וחופיות ועל החיים בסמוך לחוף ובמדינות איים.

•השפעת שינוי האקלים על משאב המים.

 (IPCC, 2018), (חירות ורהב 2017), (המשרד להגנת הסביבה 2018),

(2009 Evans), (Jevrejeva 2016),  (Wiebe et al. 2015)
5

 

 •היכרות עם מאגרי מידע מדעיים – הסבר ותרגול משותף של איסוף חומר מדעי ממאגרי מידע.

•חיפוש ובחירה ביקורתית של מאמרים מעיתונים כלליים (Science, Nature, PNAS) ומעיתונים בתחומים ספציפיים (אימפקט פקטור, מספר ציטוטים ביחס למועד הפרסום, חיפוש פרסומים נוספים של אותם מחברים ועוד).

•כתיבת רשימת ביבליוגרפיה.

  
6

 

 •איך קוראים מאמר מדעי בזמן חיפוש מאמרים?

•כללים לכתיבת הצעת מחקר.

•איך כותבים עבודת סמינר- שלבי העבודה.

•כללים להכנת מצגת וביצוע פרזנטציה נכונה.

  
7

 

 •מפגשים אישיים/זוגות לגיבוש נושא הסמינריון, שאלת המחקר ואישור מאמרים.  
8

 

 •קריאה ביקורתית משותפת של מאמרים.  
9

 

 •מפגשים אישיים/זוגות לתכנון ובניית שלד הצעת המחקר.  
12-10

 

 •פרזנטציה של מחקר (12 דקות) שעוסק בליבת הנושא בו יעסוק הסמינר (יחידים/זוגות).  

 

סמסטר ב

 

שיעור נושא מקורות
1

 

 • מפגשים אישיים/זוגות להמשך תכנון הצעת המחקר.  
2-5

 

 פרזנטציות להצגת הצעות המחקר בפני הכיתה בליווי מצגת ודיון בהם: כל הצגה תערך 15 דקות + כ 5- דקות לדיון ושאלות.  
9-6

 

 • מפגשים אישיים/זוגות לבניית שלד עבודת הסמינר.  
13-10 פרזנטציות להצגת עבודת הסמינר– 20 דקות + כ-5 דקות לשאלות.  

 

מצגות הסמינר

  • על עבודת הסמינר להתבסס על מינימום 7 מקורות מהספרות המדעית בעבודה ביחידים או מינימום 10 מקורות מהספרות המדעית בעבודה בזוגות.
  • מקורות מהספרות המדעית = מאמרים, פרקים מספרים, דוחות שעברו ביקורת עמיתים (חומרים נוספים מאתרי אינטרנט וכ"ו יכולים לשמש לעזר אבל לא יהוו תחליף לדרישה למקורות מדעיים).
  • משך ההרצאה:
  • הצעת מחקר 15 דקות 5+ דקות לשאלות.
  • הצגת הסמינר 20 דקות + 5 דקות לשאלות.
  • מומלץ לתרגל את ההרצאה בפני קהל ולשפרה בהתאם להערות לפני הצגתה בכיתה.

הכנת המצגת

  • מומלץ לא להשתמש ברקע מורכב אלא בכזה שלא יסיט את תשומת הלב. גודל גופן מומלץ מעל .26
  • יש לצמצם את כמות המלל ולהשתמש בכמה שיותר איורים ותמונות – את רוב המלל יש להעביר בעל פה.
  • רצוי לתכנן את זמן ההצגה לפי דקה עד דקה וחצי הסבר לכל שקופית.

 

עבודה כתובה

  • על העבודה להתבסס על מינימום 7 מקורות מהספרות המדעית בעבודה ביחידים או מינימום 10 מקורות מהספרות המדעית בעבודה בזוגות.
  • העבודה הכתובה תהיה בהיקף של מינימום 15 עמודים (עבודת יחידים) או מינימום 25 עמודים (עבודה בזוגות) כולל טקסט, איורים, טבלאות ורשימת ביבליוגרפיה ולא כולל עמודי שער.
  • העבודה תיכתב בעברית בפונט 12 David / Arial וברווח 1.5 בין השורות.
  • יש להקפיד על ההגהה ועל שמירת מסגרת מבנה העבודה.

 

מבנה העבודה יהיה במתכונת סקירה מדעית ויכלול:

  • תוכן עניינים
  • תקציר
  • מבוא
  • גוף העבודה מחולק לפרקים – סקירת הנושאים הנידונים.
  • סיכום ומסקנות הכולל גם הצעות להמשך מחקר ודרכים ליישום הידע המדעי שהוצג בעבודה וגיבוש פתרונות יישומיים שיאפשרו התמודדות טובה יותר עם שינוי האקלים בתחום בו עוסקת העבודה.
  • רשימת מקורות (ביבליוגרפיה) כתובה באופן מדעי.

*את העבודה יש להגיש עד 3 חודשים מיום תום הקורס בסוף סמסטר ב'. תאריך מדויק יפורסם במהלך השנה.

 

חובות הקורס ודרכי הערכה:

– נוכחות חובה.

– הגשת מטלות הקורס בזמן.

– הצגת הצעת המחקר והעבודה הכתובה בכיתה.

– איחור בהגשת עבודת הסמינר – כל שבוע איחור יפחית 2 נקודות מציון העבודה.

 

הרכב הציון (ציון עובר 60):

– הצגת מחקר שעוסק בליבת הנושא בו יעסוק הסמינר 25% – מהציון הסופי.

– עבודת הסמינר  75% –מהציון הסופי.

*** עד 10 נקודות בונוס יינתנו על הצגת הצעת המחקר (עד 5) ועבודת הסמינר (עד 5) בכיתה במהלך סימסטר ב'.

 

 

ביבליוגרפיה:

דן, ה', שפירא, ע ,'פרבולוצקי ,א' וחובריו .(2016) דו"ח מצב הטבע .המארג.

ברק חירות ואייל רהב (2017). תכנית הניטור הלאומית בים התיכון לשנים 2016/17 . חלק I – ניטור שינויי אקלים והמערכת ההידרוגרפית. דו"ח חיא"ל 2017/H48a.

http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0859a.pdf

היערכות ישראל להסתגלות לשינוי אקלים: המלצות לממשלה לאסטרטגיה  ותכנית פעולה לאומית (2018). המשרד להגנת הסביבה. http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0869.pdf

 

Crimmins, A., J. Balbus, J. L., Gamble, C. B., Beard, J. E. Bell, D. Dodgen, … &  L. Ziska (Eds.) (2016). USGCRP, 2016: The Impacts of Climate Change on Human Health in the United States: A Scientific Assessment. U.S. Global Change Research Program, Washington, DC, 312 pp. http://dx.doi.org/10.7930/J0R49NQX.

Evans, J. (2009). 21st century climate change in the Middle East. Climatic Change, 92, 417-432.

Hoegh-Guldberg, O., Mumby, P. J., Hooten, A. J., Steneck, R. S., Greenfield, P., Gomez, E., … & Knowlton, N. (2007). Coral reefs under rapid climate change and ocean acidification. Science, 318(5857), 1737-1742.

IPCC, 2018: Summary for Policymakers. In: Global Warming of 1.5°C. An IPCC Special Report on the impacts of global warming of 1.5°C above pre-industrial levels and related global greenhouse gas emission pathways, in the context of strengthening the global response to the threat of climate change, sustainable development, and efforts to eradicate poverty [Masson-Delmotte, V., P. Zhai, H.-O. Pörtner, D. Roberts, J. Skea, P.R. Shukla, A. … & T. Waterfield (eds.)]. In Press. https://www.ipcc.ch/site/assets/uploads/sites/2/2019/05/SR15_SPM_version_report_LR.pdf

Jevrejeva, S., Jackson, L. P., Riva, R. E., Grinsted, A., & Moore, J. C. (2016). Coastal sea level rise with warming above 2° C. Proceedings of the National Academy of Sciences, 201605312.

Kurukulasuriya, P., & Rosenthal, S. (2013). Climate Change and Agriculture: A Review of Impacts and Adaptations.

Obradovich, N., Tingley, D., & Rahwan, I. (2018). Effects of environmental stressors on daily governance. Proceedings of the National Academy of Sciences, 115(35), 8710- 8715.

Wiebe, K., Lotze-Campen, H., Sands, R., Tabeau, A., van der Mensbrugghe, D., Biewald, A., … & Müller, C. (2015). Climate change impacts on agriculture in 2050 under a range of plausible socioeconomic and emissions scenarios. Environmental Research Letters, 10 (8), 085010.

ad