פיתוח רווחה נפשית במערכת החינוך בראי הפסיכולוגיה החיובית – אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב

בית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר
החוג למדיניות ומנהל בחינוך

 

פרטי הקורס: סמסטר ב, 2 ש"ש , יום ה', 19:00-20:30.

אוכלוסיית יעד: תלמידי תואר שני –תכנית חוץ תקציבית

שם הקורס: פיתוח רווחה נפשית במערכת החינוך בראי הפסיכולוגיה החיובית

מטרות  הקורס :

פסיכולוגיה חיובית היא תחום מחקרי העוסק בתפקוד אנושי מיטבי, אשר התפתח במטרה   לאזן את העיסוק המסורתי של הפסיכולוגיה במצבי חולי נפשי ופתולוגיה. בקורס נסקור את עקרונות היסוד העומדים בבסיס הפסיכולוגיה החיובית, ונערוך היכרות עם היבטים שונים של חיים מלאים ומספקים. נתמקד בהשפעה של הפסיכולוגיה החיובית על הפרט, הפרט במערכת והמערכת החינוכית עצמה לקידום רווחה נפשית ומיטביות.

באופן ספציפי, הקורס יתמקד ב:

  1. הקניית ידע במושגים, ממצאים מחקריים ותיאוריות מתחום הפסיכולוגיה החיובית.
  2. פיתוח תובנות והיכרות עם כלים ליישום בקונטקסט אישי, חינוכי ומקצועי.

ad

תוכנית הקורס:

  1. מפגש מס' 1– 2.2.17 :מפגש פתיחה –הכרות ,הצגה ודרישות הקורס ; מבוא: רווחה נפשית – שינוי פרדיגמה מ"מודל המחלה" ל"מודל הבריאות"
  2. מפגש מס' 2 –:9.2.17: מהי הפסיכולוגיה החיובית? – רקע והנחות יסוד
  3. מפגש מס' 3-2.17: בוחרים במה להתמקד: כוחן של שאלות ביצירת מיקוד
  4. מפגשים מס' 4 2.17: מהם רגשות חיוביים ומה תפקידם?; מודל יחס החיוביות
  5. מפגש מס' 5 – 3.17:  חקר מוקיר
  6. מפגש מס' 6 – 9.3.17: תבניות חשיבה – מה ההבדל בין תבנית חשיבה מקובעת למתפתחת?
  7. מפגש מס' 7 – 16.3.17: מתח, זרימה (FLOW) ויצירתיות
  8. מפגש מס' 8-3.17: חוזקות אישיות (VIA)
  9. מפגש מס' 9-: 4.17  מטרות ומשמעות
  10. מפגש מס 10 -20.4.17 פסיכולוגיה חיובית בארגונים
  11. מפגש מס 11– 27.4.17 הרצאת אורח
  12. מפגש מס' 12– 4.5.17 יצירת שינוי – הלכה למעשה; סיכום

* ייתכנו שינויים בסדר ובנושאי השיעורים על פי צרכי הקבוצה ושיקול דעת המרצה

דרישות הקורס :

  1. 80% נוכחות (לא פחות מ 10מפגשים)-על חריגה ממכסת ההיעדרות יורד 20% מהציון.
  2. הגשת תמלול ראיון אחד עם מנהל\ת בנושא של רווחה נפשית, ורפלקציה אישית
  3. הגשת עבודה מסכמת (הנחיות מפורטות יועברו בהמשך)

הרכב הציון:

השתתפות פעילה בשיעורים – 10%

הגשת מטלת אמצע סמסטר – 30%

הגשת עבודה מסכמת – 60%

רשימת קריאה:

דווק, ק. (2008). כוחה של נחישות. כתר.

סליגמן, מ. (2005). אושר אמיתי: הגשמה עצמית באמצעות פסיכולוגיה חיובית. הוצאת מודן

סליגמן, מ. (2010). ילדות אופטימית: תוכנית פסיכולוגית לבניית החוסן הנפשי של ילדים. עם עובד.

פרנקל, ו. (1970). האדם מחפש משמעות. דביר.

צ'יקסנטמיהיי, מ. (2012). זרימה: הפסיכולוגיה של החוויה המיטבית. אופוס.

רוסו-נצר, פ. (2013) בית-ספר למשמעות. הד החינוך, אוגוסט, 134-137.

רוסו-נצר, פ. וחימוביץ, ט. (2013). "אני מורה אחרת לגמרי" – משמעותה של תכנית הכשרה לפסיכולוגיה חיובית בתפיסותיהם של אנשי חינוך. דפי יוזמה, 7, 28-55.

רוסו-נצר, פ. (2016). מקום עליו תונח הנפש לכמה רגעים : מקומה של רוח האדם

בהתייחסות לנוער בסיכון.  מניתוק לשילוב, 19, 181-202.

רוסו-נצר, פ. (2016). רווחה נפשית – מתיאוריה ליישום: מודל החינוך ההוליסטי. עיונים בחינוך.

Batthyany, A. & Russo-Netzer, P. (Eds.) (2014). Meaning in Positive and Existential Psychology. New York: Springer.

Csikszentmihalyi, C. (1999).  If We Are So Rich Why Aren’t We Happy? American Psychologist, 821-827.

Fredrickson, B. L. (2001). The role of positive emotions in positive psychology: The broaden-and-build theory of positive emotions. American Psychologist,56, 218-226.

Gable, S. L. & Haidt, J. (2005).  What (and Why) Is Positive Psychology?  Review of General Psychology, 9,103-110.

Gilman, R., Huebner, E.S. & Furlong, M.J. (2009). Handbook of Positive Psychology in Schools. NY: Routledge.

Lyubomirsky, S., Sheldon, K. M. &Schkade, D. (2005).  Pursuing Happiness: The Architecture of Sustainable Change.  Review of General Psychology, 9, 111-131.

Slavin, S. J., Schindler, D., Chibnall, J. T., Fendell, G., & Shoss, M. (2012). PERMA: A model for institutional leadership and culture change. Academic Medicine, 87, p. 1481.

Seligman, M. E. P., & Csikszentmihalyi, M. (2000).Positive psychology: An introduction. American Psychologist, 55, 5-14.

קריאה נוספת להרחבה:

Cameron, K. S., & Spreitzer, G. M. (2012). The Oxford Handbook of Positive Organizational Scholarship.

Compton, W. C. & Hoffman, E. (2013). Positive Psychology: The Science of Happiness and Flourishing. Chapter 11: Positive institutions and cultural well-being (259-270).

Fredrickson, B. L. (2013). Positive emotions broaden and build. In D. Patricia and P. Ashby (Eds.), Advances in Experimental Social Psychology (Vol. 47, pp. 1-54): Academic Press.

Grant, A. (2007), Relational job design and the motivation to make a prosocial difference, Academy of Management Review, 32, 393 – 417

Grant, A. M. (2012). Leading with meaning: Beneficiary contact, prosocial impact, and the performance effects of transformational leadership. Academy of Management Journal, 55, 458-476.

Harzer, C., & Ruch, W. (2013). The application of signature character strengths and positive experiences at work. Journal of Happiness Studies, 14(3), 965-983.

Hoy, W. K., & Tarter, C. J. (2011). Positive psychology and educational administration: An optimistic research agenda. Education Administration Quarterly, 47, 427-445.

Hoy, W. K., Tarter, C. J., & Hoy, A. W. (2006). Academic optimism of schools: A force for student achievement. American Educational Research Journal, 43, 425-446.

Linley, P. A., Nielsen, K. M., Gillett, R., & Biswas-Diener, R. (2010). Using signature strengths in pursuit of goals: Effects on goal progress, need satisfaction, and well-being, and implications for coaching psychologists. International Coaching Psychology Review, 5(1), 6-15.

Menlo, A., & Poppleton, P. (Eds.). (1999). The meanings of teaching: An international study of secondary teachers' work lives. Westport, CN: Bergin & Garvey.

Park, N., & Peterson, C. (2008). Positive psychology and character strengths: Application to strengths-based school counseling. Professional School Counseling, 12(2), 85-92. doi:10.5330/PSC.n.2010-12.85

Peterson, C., & Park, N. (2006). Character strengths in organizations. Journal of Organizational Behavior, 27(8), 1149-1154. doi:10.1002/job.398

Perry-Wooten, L., & Cameron, K. S. (2010). Enablers of a positive strategy: Positively deviant leadership. In P. A. Linley, S. Harrington, & N. Garcea (Eds). Oxford Handbook of Positive Psychology and Work. Oxford University Press, pp. 53-66.

Rusbult, C.E., Finkel, E.J., & Kumashiro, M. (2009). The Michelangelo phenomenon. Current Directions in Psychological Science, 18, 305-309.

Sweetland, S. R., & Hoy, W. K. (2000). School characteristics and educational outcomes: Toward an organizational model of student achievement in middle schools. Educational Administration Quarterly, 36, 703-729.

Schnell, T. (2009). The Sources of Meaning and Meaning in Life Quesionnsire (SoMe): Relations to demographics and well-being. The Journal of Positive Psychology, 4, 483-499. doi: 10.1080/17439760903271074

Schnell, T., Hoge, T. and Pollet, E. (2013). Predicting meaning in work: Theory, data, implications. The Journal of Positive Psychology, 8, 543-554.

Sekerka, L. E., & Fredrickson, B. L. (2010). Working positively toward transformative cooperation. In P. A. Linley, S. Harrington, & N. Garcea (Eds). Oxford Handbook of Positive Psychology and Work. Oxford University Press, pp. 25-35.

Steger, M. F., Dik, B. J. and Duffy, R. D. (2012). Measuring meaningful work: The Work and Meaning Inventory (WAMI). Journal of Career Assessment, 20, 322-337.

White, M. A. (2013). Positive education at Geelong Grammar School. In S. A. David, I. Boniwell, & A. Conley Ayers (Eds.). The Oxford Handbook of Happiness.  Oxford University Press.

ad