לחיות עם הגורל: אורח החיים של אסטרולוגים בני זמננו

מבוא: אסטרולוגיה כדרך חיים

המאמר פותח בבחינה של ההנחה הרווחת שהאסטרולוגים חיים חיים המוכתבים לחלוטין על ידי כוחות חיצוניים כמו כוכבים ומזלות, דבר המעלה טענות כנגד עצמאותם המחשבתית והמוסרית. טענות אלו שואבות השראה ממסורת ביקורתית, במיוחד מזו של הפילוסוף הרומי קיקרו, שראה בגורל שרשרת סיבתית קשיחה ובלתי ניתנת לשינוי. בריידי מציעה גישה שונה: במקום לראות באסטרולוגיה מערכת של דטרמיניזם נוקשה, היא בוחנת כיצד אסטרולוגים בני זמננו חיים עם האמונה בגורל מתוך בחירה מודעת ומורכבת, תוך שהם רואים בו כלי לפיתוח רוחני, להתבוננות עצמית ולתכנון חיים.

ביקורת על אסטרולוגיה והבנת מושג הגורל

במהלך ההיסטוריה, הגורל נתפס בדרכים שונות. אפלטון טען כי השכל האנושי יכול לגבור על הגורל באמצעות התעלות רוחנית, ואילו הסטואיקנים ראו בגורל כוח בלתי נמנע אך כזה שניתן להתמודד עמו באמצעות תודעה שלווה ובחירה בגישה נפשית. קיקרו לעומתם, הגן על מושג הרצון החופשי וטען כי הגורל אמנם בלתי נמנע, אך אינו כולל את האדם בתוכו. מנקודת מבט זו, האסטרולוגיה נתפסת כאיום על חירות האדם, שכן היא מחדירה את הגורל אל תוך חייו באמצעות הורוסקופים אישיים. אולם האסטרולוגים עצמם, כפי שמתברר ממחקרה של בריידי, אינם מקבלים בהכרח את ההגדרה הקלאסית לגורל כבלתי נמנע, אלא מבינים אותו כישות אורגנית, משתנה ואישית.

שיטת המחקר

בריידי ערכה מחקר מקיף בקרב קהילת האסטרולוגים الناطقة אנגלית. היא שלחה פנייה לארגונים אסטרולוגיים במדינות רבות וביקשה מהחברים בהם לשתף אותה במחשבותיהם בנוגע לגורל. היא קיבלה 902 מיילים מאסטרולוגים מ־40 מדינות, בהם תיארו את עמדותיהם האישיות לגבי גורל ואסטרולוגיה. מרבית המשיבים היו נשים בשנות הארבעים לחייהן, והם עסקו באסטרולוגיה בממוצע כ־20 שנה. בנוסף, בריידי ערכה ראיונות עומק עם 22 מבכירי הקהילה האסטרולוגית. ניתוח הנתונים העלה שלוש מגמות עיקריות בשימוש באמונה בגורל: כמכשיר לפיתוח רוחני, ככלי לתכנון חיים, וכאמצעי להתבוננות פנימית.

אסטרולוגיה ככלי לפיתוח רוחני

אסטרולוגים רבים רואים באמונה בגורל דרך להתקרבות לעולמות הרוחניים. הם מאמצים גישה הדומה לזו של אפלטון, שבה הנשמה שואפת להשתחרר מהמימד החומרי ולהשיב את עצמה לעולם האידאות, לעיתים דרך הבנה של הורוסקופ אישי והתמרת המאפיינים השליליים שבו. עבורם, הגורל איננו דבר שממנו יש להימנע, אלא אמצעי ללמידה ולצמיחה רוחנית. אחרים רואים באסטרולוגיה פשוט שער לתפיסת עולם רחבה יותר, המעניקה תחושת שייכות לקוסמוס חכם ומתואם. גם אם אין להם מסגרת רוחנית מגובשת, האמונה שקיים סדר עליון בקיום מקנה להם תחושת תקווה, משמעות וביטחון בקיום. חלקם תופסים את החיים כאורגניזם שלם, שבו כל פרט תורם למערכת הקולקטיבית של האנושות והיקום.

אסטרולוגיה ככלי לתכנון חיים

אסטרולוגים רבים נוספים משתמשים באמונה בגורל לצורכי תכנון והכוונה אישית. הם רואים את מהלך הכוכבים כמעין תחזית מזג אוויר: לא כדי לחזות את הבלתי נמנע, אלא כדי להבין את האיכויות של תקופות מסוימות ולפעול בהתאם. כך לדוגמה, אסטרולוגית אחת סיפרה שהיא עוקבת אחרי מעברים אסטרולוגיים כדי להפחית חרדה בנוגע לעתיד. אסטרולוג אחר העדיף לעבור למדינה אחרת כדי להימנע מתקופה שהוא ראה בה פוטנציאל לאירועים מסוכנים. מקרה אחר היה של אסטרולוגית שתזמנה את תחילת לימודי הדוקטורט שלה לתקופה אסטרולוגית שתואמת לעבודה קשה ולמוניטין ציבורי חיובי. השימוש באסטרולוגיה כאן הוא פרגמטי, ובניגוד לדימוי האסטרולוג כאדם שמובל בידי הכוכבים, מדובר באנשים שלוקחים אחריות ומכוונים את עצמם על פי סימנים שהם תופסים כמשמעותיים.

אסטרולוגיה ככלי להתבוננות פנימית

מגמה שלישית שנמצאה במחקר היא שימוש באסטרולוגיה ככלי רפלקטיבי. אסטרולוגים מהסוג הזה אינם מנסים להתחמק מאירועים או לתכנן מראש את תגובתם, אלא שואפים להבין את החוויה הפנימית דרך הסמלים האסטרולוגיים. דוגמה בולטת היא של אסטרולוג שנקלע לקונפליקט עם שכנו והרגיש רגשות עזים של כעס. באמצעות ההתבוננות במפה האישית שלו ובזיהוי הסמלים של זעם, הוא בחר שלא לפעול מהרגש אלא להבין אותו כחלק מתהליך פנימי עמוק יותר. במובן הזה, הוא לא ניסה לשלוט בגורל אלא להשתתף בו, כפי שמתארת הגישה של לוסיין לוי־בריהל לפיה האדם חש חלק ממכלול גדול ממנו. הגישה הזו גם מתחברת לתפיסה הפנתאיסטית של שפינוזה, שבה האדם הוא חלק מן האלוהי דרך השתתפות ביקום כולו.

סיכום ומסקנות

המאמר מפריך את הדימוי הפשטני של האסטרולוגים כאנשים כנועים שמוותרים על חירותם ומאפשרים לכוכבים לנהל את חייהם. ההפך הוא הנכון: האסטרולוגים במחקרה של בריידי חיים חיי בחירה מודעת, תוך הבנה מורכבת של מושג הגורל. חלקם רואים באסטרולוגיה דרך להתעלות רוחנית, אחרים מוצאים בה מערכת ניהול ותכנון, ויש הרואים בה אמצעי להתבוננות על עצמם ועל חייהם. מעבר לכל אלה, האמונה בגורל מייצרת תחושת שייכות לקוסמוס, תקווה ונחמה בזמנים קשים, וחוויה של סדר ומשמעות בתוך עולם כאוטי. עבור האסטרולוגים בני זמננו, הגורל אינו כוח מכני או שרשרת סיבתית עיוורת, אלא בן לוויה לחיים שיש להתמודד עמו, להקשיב לו או לשוחח עמו. זו בחירה באורח חיים המונחה על ידי שמים אך אינו נשלט על ידם, ועל כן מגלם שילוב ייחודי של חירות, תבונה ואמונה.

 

Brady, B. (2019). Living with Fate: The Lifestyle of Contemporary Astrologers. Journal for the Study of Religion, Nature and Culture, 13(1), 31-43.