דיני נזיקין – המכללה למינהל

סילבוס מעודכן לבחינה – דיני נזיקין

פרק א': מבנה פקודת הנזיקין, סוגי העוולות ויחסי הגומלין בין העוולות

1. ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113, פסקאות 1-15 (פורסם בנבו, 11.2.85)
2. ע"א 558/84 כרמלי נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(3) 757, 785-791
3. ע"א 8489/12 פלוני נ' פלוני, פסקה 5 (פורסם בנבו, ניתן ביום 29.10.13)
4. בע"מ 3979/22 פלונית נ' פלוני, פסקאות 1-5, 26 (1.9.2022)

המקורות הנורמטיביים:

• * ת"א (מרכז) 49422-04-15 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול (20.01.20)

החלק הראשון בפקודת הנזיקין

עקרונות האחריות הנזיקית (ס' 2-33; 64-89)

• * ת"א (תל אביב-יפו) 38351-08-15 פלוני נ' מדינת ישראל (15.12.21)

החלק השני בפקודת הנזיקין

עוולות נזיקיות (ס' 23-63)

עוולות פרטיקולריות

סעיפים 23 – תקיפה; 26 – כליאת שווא; 44 – מטרד לפקודת הנזיקין.

• * בע"מ 3979-22 פלונית נ' פלוני (01.09.22)

עוולות מסגרת

רשלנות:

• * ת"א (תל אביב-יפו) 34716-04-17 פלוני נ' מדינת ישראל (מועצה אזורית גליל עליון) (05.02.23)
• * ת"א (בת ים) 10131-09-19 פלונית נ' בית חולים אסותא תל אביב (25.04.22)

הפרת חובה חקוקה:

• * ע"א 5792-99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ – עיתון "משפחה" נ' אס.בי.סי פרסום שיווק וקידום מכירות בע"מ – עיתון "משפחה טובה", פ"ד נה(3) 933 (23.05.01)
• * ע"א 4704-96 עו"ד דרור מקרין נ' נציבות שירות בתי הסוהר, פ"ד נב(3) 366 (19.08.98)

עוולות המסגרת ככלי להטלת אחריות נזיקית:

• * ע"א 1535-13 מדינת ישראל נ' ציפורה איבי (03.09.15)

יחסי הגומלין בין העוולות:

חפיפה חלקית:

ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113, פסקאות 1-15 (פורסם בנבו, 11.2.85)

חפיפה מלאה:

ע"א 558/84 כרמלי נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(3) 757, 785-791

ע"א 8489/12 פלוני נ' פלוני, פסקה 5 (פורסם בנבו, ניתן ביום 29.10.13)

פרק ב': מאפיינים של דיני הנזיקין

1. ע"א 8489/12 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (פורסם בנבו, ניתן ביום 29.10.13)
2. ע"א 71/18 הרשות הפלסטינית נ' יורשי המנוח שרון בן שלום ז"ל, פסקאות 2-4, 74-90, 109-121, 134-141 (פורסם בנבו, ניתן ביום 10.3.21)
3. ע"א 9073/09 אסותא נ' שרף (פורסם בנבו, ניתן ביום 14.6.2011)

מאפיין 1 – התנהגות עוולתית: קיומה של חובה או איסור והפרתו

• * ע"א 2829-21 פלונית נ' מדינת ישראל (29.06.22)

מאפיין 2 – זיהוי פגיעה באינטרס או זכות מוגנים של התובע

ע"א 8489/12 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (פורסם בנבו, ניתן ביום 29.10.13)

מהם האינטרסים המוגנים בדיני הנזיקין:

• * ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113, פסקאות 1-15 (פורסם בנבו, 11.2.85)
• * ע"א 2781/93 עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה, נג(4) 526, 573-575

מאפיין 3 – דרישת הסיבתיות

הוכחת סיבתיות עובדתית ומשפטית בין ההתנהגות העוולתית לבין הפגיעה ממנה סבל הניזוק באינטרס המוגן שלו:

סעיפים 41א – נזקים שנגרמו על ידי כלב; 56 – תרמית; 35 – רשלנות לפקודת הנזיקין.

סעיף (2א) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974.

סעיף (2א) חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"מ–1980.

מאפיין 4 – פסיקת פיצויים כסעד עיקרי

פיצוי תרופתי:

• * ת"א (תל אביב-יפו) 62671-01-19 פלונית נ' ישראל יונתנוב (22.02.22)

פיצוי עונשי:

ע"א 71/18 הרשות הפלסטינית נ' יורשי המנוח שרון בן שלום ז"ל, פסקאות 2-4, 74-90, 109-121, 134-141 (פורסם בנבו, ניתן ביום 10.3.21)

מאפיין 5 – איזון בין אינטרסים של פרטים לבין עצמם, ובין אינטרסים של פרטים לבין אינטרסים חברתיים

ע"א 9073/09 אסותא נ' שרף (פורסם בנבו, ניתן ביום 14.6.2011)

דיני הנזיקין משמשים כאמצעי לאיזון בין אינטרסים של פרטים לבין אינטרסים חברתיים או בין אינטרסים חברתיים אחד לאחד

• * ת"א (תל אביב-יפו) 56298-07-12 א.נ נ' בית שבתי לוי פנימייה ומרכז חירום לילדים בגיל הרך (11.05.21)
• * ע"א 2781/93 עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה, נג(4) 526, 573-575

פרק ג': מטרות ותאוריות של דיני הנזיקין

ג. 1 מטרת הפיצוי של דיני הנזיקין והשבת המצב לקדמותו

1. ע"א 140/00 עיזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נח(4) 486, פסקאות 2-5, 7-8, 12-14, 16, 36-40, 70-71 (15.03.04)
2. רע"א 1272/05 כרמי נ' סבג, פ"ד סב(3) 396
3. ע"א 11152/04 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד סא(3) 310

פרשנות יסוד הכוונה בעוולת הרשלנות:

רע"א 1272/05 כרמי נ' סבג, פ"ד סב(3) 396

מטרת הפיצוי – השבת המצב לקדמותו:

רע"א 1272/05 כרמי נ' סבג, פ"ד סב(3) 396

• * ע"א 295/81 עיזבון המנוחה שרון גבריאל נ' גבריאל ואח', פ"ד לו(4) 533 (30.11.82)

ע"א 140/00 עיזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נח(4) 486, פסקאות 2-5, 7-8, 12-14, 16, 36-40, 70-71 (15.03.04)

מקרים בהם מטרת הפיצוי, השבת המצב לקדמותו, תיסוג מפני תקנת ציבור:

ע"א 11152/04 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד סא(3) 310

הבחנה בין דיני הנזיקין לביטוח לאומי:

• * ע"א 9073/09 אסותא נ' שרף (פורסם בנבו, ניתן ביום 14.6.2011)

האם כעניין נורמטיבי רצוי שהפיצוי והשבת המצב לקדמותו תהיה מטרת דיני הנזיקין?

רע"א 1272/05 כרמי נ' סבג, פ"ד סב(3) 396

ג. 2 דיני הנזיקין כאמצעי להרתעה, להכוונת התנהגות וקביעת סטנדרטים התנהגותיים ראויים

1. ע"א 132/21 פלונית נ' פלוני, פסקאות 1-6, 16 לפסק דינו של השופט עמית.

הפוטנציאל ההרתעתי של דיני הנזיקין – הצהרה על התנהגות רצויה מבחינה חברתית:

ע"א 2034/98 אמין נ' אמין, פ"ד נג(5) 69

הכוונת התנהגותו של הניזוק:

סעיף 68 – הגנת אשם תורם לפקודת הנזיקין.

משקלה של מטרת ההרתעה בהכרעה הנזיקית – עד כמה יש מקום לשיקול ההרתעה בדיני הנזיקין?

• * ע"א 140/00 עיזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ.

ג. 3 דיני הנזיקין כאמצעי להגנה על זכויות

הגנה על הזכות לשם טוב:

1. ע"א 1726/21 מוחמד בכרי נ' מגנאגי, פסקאות 1-3, 24-29 לפסק דינו של השופט עמית (16.5.22)

מקרים בהם האינטרס הפרטי נסוג מהאינטרס הציבורי/ביטחוני:

• * ע"א 6296-00 קיבוץ מלכיה נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(1) 16 (19.08.04)

הכוונת התנהגותם של פרטים כך שאלה יאמצו התנהגויות רצויות חברתית:

• – סנקציה כספית;
• – פגיעה במוניטין;
• – החשש מפני עלויות;
• – החשש מפני חשיפת מידע;
• גם של המזיק וגם של הניזוק (ס' 68 לפקודת הנזיקין, אשם תורם).

ג. 4 דיני הנזיקין כצדק מתקן

מרכזיות עקרון הצדק המתקן בדיני הנזיקין – מאפיין של קשר סיבתי בצדק מתקן:

1. ע"א 1415/13 ל.ב היינץ נ' רמדיה בע"מ, פסקאות 1-2, 18-22 לפסק דינו של השופט עמית (פורסם בנבו, 22.7.14)
2. * ע"א 6102-13 מיכאל עצמון נ' חיפה כימקלים בע"מ (24.09.15)

צדק מתקן כעקרון נוקשה – כללים שאינם מתיישבים בקנה אחד עם צדק מתקן:

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

• * ע"א 285-86 סעדיה נגר נ' ד"ר אריה וילנסקי, מג(3) 284 (17.09.89)

ג. 5 דיני נזיקין כצדק חלוקתי שאינו תועלתני

1. ד"נ 15/88 מלך נ' קורנהויזר, פ"ד מד(2) 89, 93-96, 102-106, 112-116 (19.03.90)
2. ע"א 10064/02 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' אבו חנא, פ"ד ס(3) 13, 53-55 (29.07.05)

האם צדק מחלק מנחה את דיני הנזיקין? – עולה בקנה אחד:

חלוקת האחריות בין המזיק לניזוק במקרי חוסר וודאות:

ד"נ 15/88 מלך נ' קורנהויזר, פ"ד מד(2) 89, 93-96, 102-106, 112-116 (19.03.90)

אופן חישוב הפיצוי לקטין בגין פגיעה בכושר להשתכר:

ע"א 10064/02 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' אבו חנא, פ"ד ס(3) 13, 53-55 (29.07.05)

האם צדק מחלק מנחה את דיני הנזיקין? – אינו עולה בקנה אחד:

אופן חישוב הפיצוי לבגיר בגין פגיעה בכושר להשתכר:

• * ע"א 8991-21 פלונית נ' קרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (19.09.22)

ג. 6 הגישה הכלכלית לדיני הנזיקין

1. ע"א 8146/13 ד"ר סולימאן ג'ושה נ' בית החולים אלדג'אני (בפירוק) (פורסם בנבו, 21.7.2016)

המודל של פוזנר

דיני הנזיקין כדרך להתמודד עם תופעת ההחצנות:

• * ע"א 7502-13 חוות רודד אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' עיריית אילת (03.06.15)

דיני הנזיקין כדרך להתמודד עם תופעת ההחצנות – עקרון של צדק מחלק:

• * ת"א (תל אביב-יפו) 45188-10-13 פלונית נ' חברת אחוזות החוף בע"מ (16.04.20)

המודל של קלברזי

הפחתת עלויות תאונה עיקריות:

סעיף (13א)(2) – אחריות שילוחית לפקודת הנזיקין.

מונע הנזק הטוב ביותר יכול להיות גם הניזוק, המזיק והניזוק גם יחד או יותר ממזיק אחד:

• * ת"א (ירושלים) 12194-09-16 אורי סעדה נ' רכבת ישראל בע"מ (21.11.19)

הפחתת עלויות תאונה משניות:

ע"א 8146/13 ד"ר סולימאן ג'ושה נ' בית החולים אלדג'אני (בפירוק) (פורסם בנבו, 21.7.2016)

• * ת"א (מרכז) 10629-02-10 זנוה (1984) בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (29.11.12)

הפחתת עלויות מנהליות:

• * רע"א 444-87 אלסוחה נ' עיזבון המנוח דוד דהאן ז"ל, מד(3) 397 (30.07.90)

הפחתת עלויות מנהליות – סוגייה מורכבת של קשר סיבתי תביע להליך ארוך יותר:

• * ע"א 6102-13 מיכאל עצמון נ' חיפה כימקלים בע"מ (24.09.15)

פרק ד': סוגי אחריות בדיני הנזיקין

ד. 1 אחריות מבוססת אשם ואחריות ללא אשם – חוק האחריות למוצרים פגומים כמקרה בוחן

• – פקודת הנזיקין;
• – חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשמ"ד–1984;
• – חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"מ–1980.

1. רע"א 6230/14 י.אסלאן שיווק בעמ' נ' פוליסטרס ירוסלבצב אולגה (פורסם בנבו, 16.11.14)

ד.1א – כללי

משטר אחריות מבוסס אשם:

סעיפים 23 – תקיפה; 35-36 – רשלנות; 52 – גזל; 56 – תרמית; 58 – שקר מפגיע; 60 – עוולת הנגישה לפקודת הנזיקין.

משטר אחריות שאינו מבוסס אשם – אחריות מוחלטת:

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשמ"ד–1984.

משטר אחריות שאינו מבוסס אשם – אחריות חמורה:

סעיפים 41א – נזקים שנגרמו על־ידי כלב; ו־41ב – הגנות לפקודת הנזיקין.

אחריות נזיקית

ד.1ב – תביעות בגין נזקי גוף נגד יצרני מוצרים

חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"מ–1980

הרקע לחקיקת חוק האחריות למוצרים פגומים – תאוריה של צדק חלוקתי:

רע"א 6230/14 י.אסלאן שיווק בעמ' נ' פוליסטרס ירוסלבצב אולגה (פורסם בנבו, 16.11.14)

משטר האחריות שאומץ בחוק האחריות למוצרים פגומים – עקרון אי האשם:

סעיפים 2 – אחריות היצרן ו־3 – מוצר פגום לחוק האחריות למוצרים פגומים, התש"מ–1980

• * ת"א (ראשון לציון) 5200-06-12 פלונית נ' אביאל ויצמן בע"מ (19.02.14)

מהו מוצר פגום?

סעיף 3 לחוק האחריות למוצרים פגומים, התש"מ–1980

פגם בהעדר הוראות שימוש או אזהרה:

• * ת"א (תל אביב-יפו) 41716-04 אביבה ירחי נ' וולדן אילת בע"מ (14.08.07)

ההגנות הנתונות ליצרן – האמנם אחריות ללא אשם?

סעיף 4 לחוק האחריות למוצרים פגומים, התש"מ–1980

הגנה של פגם ביצור לפי ס' (4א)(1) לחוק – החובה להוכיח כי המוצר המסוים עבר בדיקות בטיחות סבירות:

• * ע"א 166/88 פניציה נ' עמר, פ"ד מה(2) 457 (23.01.91)

הפיצוי ועילת התביעה:

קיומה של תקרת פיצוי:

סעיף 5 לחוק האחריות למוצרים פגומים, התש"מ–1980

היעדר כלל ייחוד עילה – אפשרות תביעה בין פקודת הרשלנות לחוק מוצרים פגומים, או שתיהן:

סעיף 10 לחוק האחריות למוצרים פגומים, התש"מ–1980

המקרה של מוצרי דם – חוק סוציאלי, אין חובת הוכחה רק הצגת קשר סיבתי, לא ניתן לתבוע פיצוי נזיקי אם תובע לפי חוק זה:

• – סעיפים 2, 4, ו־8 לחוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), תשנ"ג–1992

חוק האחריות למוצרים פגומים:

• – ס' (4א)(1) – פגם בייצור.
• טענת הגנה = הפגם נוצר אחרי שהמוצר יצא משליטתו של היצרן.
• פסק דין פינציה (התפוצצות בקבוק בירה) – יש להוכיח שהמוצר המסוים עבר בדיקות.
• – ס' (4א)(2) – פגם בתכנון.
• הגנה = המידע לא היה ידוע בשלב התכנון אלא בשלב הנזק, הנטל חמור מעוולת הרשלנות.
• מחיל את מבחן הצפיות.
• – ס' (4ב) – אשם תורם במקרה של התרשלות חמורה.
• למשל בפרשה עם מסיר השומנים (אביבה יריחי) היה לניזוקה אשם תורם בשל התרשלות חמורה.
• – ס' 5 – תקרת פיצוי.
• – ס' 10 – העדר ייחוד עילה. שונה מחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים.

ד. 2 אחריות ישירה ואחריות שילוחית

• – סעיפים 12-15 לפקודת הנזיקין.

1. רע"א 2030/22 יואב אליאסי נ' דרוקר, פסקאות 1-3, 11-17 (31.8.2022)
2. ע"א 8207/14 ג'ין אלין שורוש נ' סוהיל בן כמאל שליאן (פורסם בנבו, 15.11.20)
3. ע"א 8199/01 עזבון המנוח עופר מירו ז"ל נ' יואב מירו (פורסם בנבו, 10.3.03)

דוקטרינת האחריות השילוחית – מסגרת נורמטיבית:

סעיפים 12-15 לפקודת הנזיקין.

האחריות השילוחית של המעביד – הגדרת מעביד:

סעיף 2 לפקודת הנזיקין.

• * ע"א 8146/13 ד"ר סולי מאן ג'ושה נ' בית החולים אלדג'אני (בפירוק) (פורסם בנבו, 21.7.2016)

מבחן השליטה הגמורה:

• * ע"א 502-78 מדינת ישראל נ' ירוחם ניסים, פ"ד לה(4) 748 (12.11.81)

האחריות השילוחית של המעביד – מעשה שנעשה תוך כדי עבודתו של העובד

תנאי להטלת אחריות שילוחית על מעביד הוא שהעובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו:

סעיפים (13א)(2) ו־(13ב) לפקודת הנזיקין.

"תוך כדי" – עקרונות:

עקרון 1 – קיום קשר מיוחד בין העוולה לעבודה:

• * LM and Others v The Mnquma Local Municipality and Another (453/2020) [2022]

עקרון 2 – ביצוע רשלני או לא נאות של עבודה שהוטלה על העובד תחשב לעוולה שבוצעה "תוך כדי" העבודה:

סעיף (13ב) לפקודת הנזיקין.

• * ע"א 338-60 מדינת ישראל נ' אורידה מדר ואח', טו 1569 (21.07.61)
• * ת"א 28074-07-18 פלונית נ' בן הרוש הפקות 2016 בע"מ (16.09.22)
• * סע"ש (באר שבע) 53819-07-13 עברי אנגדה נ' משטרת ישראל (11.14.14)

עקרון 3 – אין די בכך שהעובד ביצע את עבודתו ברשלנות רבתי או במתכוון על מנת לפטור את המעביד מאחריות שילוחית:

• * תא"מ (תל אביב-יפו) 12919-09-12 ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ נ' דרוד כהן (30.07.14)

עקרון 4 – לא תוטל על המעביד אחריות שילוחית בגין מעשים שנעשו למטרות אישיות בלבד:

סעיף (13ב) לפקודת הנזיקין.

• * Ali v Luton BC [2022] EWHC 132 (QB)
• * ע"א 418-68 זכריה יחיאל שאש נ' חיים דלה, זכריה נגר ו-מדינת ישראל, פ"ד כב(2) 841 (02.12.68)

ע"א 8207/14 ג'ין אלין שורוש נ' סוהיל בן כמאל שליאן (פורסם בנבו, 15.11.20)

עקרון 5 – מעשים שמטרתם כפולה יחוב בגינם המעביד באחריות שילוחית:

• * תא"מ (תל אביב-יפו) 12919-09-12 ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ נ' דרוד כהן (30.07.14)
• * ת"א 28074-07-18 פלונית נ' בן הרוש הפקות 2016 בע"מ (16.09.22)
• * ע"א 338-60 מדינת ישראל נ' אורידה מדר ואח', טו 1569 (21.07.61)

פרק ה': הפרת חובה חקוקה

• – סעיף 63 לפקודת הנזיקין.

1. ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113, 134–149
2. ע"א 2034/98 אמין נ' אמין, פ"ד נג(5) 69
3. ע"א 7141/13 קונקטיב גרופ בע"מ נ' שמעון דבוש (פורסם בנבו, 2015)

ה. 1 קיומה של חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק

מה דינם של חיקוקים המאמצים מונחי שסתום? – פרשנות "זמן סביר:" הפרה של חיקוק הטומנת בחובה נזק ממוני ללקוחות:

• * רע"א 9955-17 קבוצת כרמלטון בע"מ נ' לאון לחמן (05.08.19)

ה. 2 המזיק הפר את החובה המוטלת עליו

גם כאשר המדינה מקימה מבנים ביטחוניים ללא היתר – אין זה מהווה הפרת חובה חקוקה, שכן החוק מעניק למדינה הקלות:

• * ע"א 2127-10 חנא פריג' 13 מערערים נוספים נ' מדינת ישראל (05.12.11)

ה. 3 החיקוק נועד לטובת או להגנת הניזוק

סעיף (63ב) לפקודת הנזיקין.

ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113, 134–149

חיקוק הקובע נורמות ורמות התנהגות, אשר נועדו להגן על האינטרסים של הפרט הניזוק:

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962

חיקוק אשר לא נועד להגן על האינטרסים של הפרט:

פרק ז': ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים, סימן ב': בגידה, סעיפים 97-103 לחוק העונשין, התשל"ז–1977

חיקוק בעל מטרה כפולה – הגנה על אינטרסים של הפרט או סוג של פרטים והגנה על האינטרסים של הציבור כולו:

• * בש"פ 961-05 שמש נ' פוקטאצה בע"מ (27.01.05)

ה. 4 ההפרה גרמה לניזוק נזק

קשר סיבתי – האירועים המזיקים עליהם מתלוננים צריכים להיות כפועל יוצא של הפרתו של החיקוק:

• * ע"א 2127-10 חנא פריג' 13 מערערים נוספים נ' מדינת ישראל (05.12.11)

ה. 5 הנזק שנגרם הוא מסוג הנזקים אליו התכוון החיקוק

לא די שהניזוק סבל נזק עקב הפרת החובה החקוקה, עליו להוכיח כי הנזק הוא מסוג הנזק אותו התכוון המחוקק למנוע:

• * ע"א 5522-12 מאזן דוויק נ' הרב יצחק רלב"ג (27.07.14)

הפרת חובה חקוקה – כללים

פרק ו': עוולת הרשלנות

יסודות עוולת הרשלנות:

• * ת"א (חיפה) 15777-02-18 פלונים נ' מדינת ישראל (01.12.22)
• * ת"א (נצרת) 8816-12-19 רפטינג נהר הירדן בגליל 2005 בע"מ נ' מדינת ישראל (08.07.22)
• * תמ"ש (חיפה) 22595-10-18 פלונים נ' אלמונים (18.04.21)

ו. 1 חובת זהירות – מהות, מבחנים ומבנה

1. ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113, 128-131, 137
2. ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45, 64-70
3. ע"א 2061/90 מרצ'לי נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(1) 802, 808-821
4. ע"א 9073/09 אסותא – מרכזים רפואיים בע"מ נ' שרף, פסק דינו של השופט עמית (פורסם בנבו, 14.6.11)
5. ע"א 7276/18 עזבון המנוחה פלונית נ' מדינת ישראל המרכז לבריאות הנפש "מעלה הכרמל", פסקאות 1-6, 44-47 לפסק הדין של השופט שטיין, פסקה 7 לפסק דינו של השופט הנדל (20.5.20)

יסוד חובת הזהירות – כאשר אין מידע ישיר או עקיף, לא ניתן לנקוט באמצעי זהירות ולפיכך, אין אשם:

• * ע"א 1167/11 פלוני נ' פלוני (קיבוץ רוחמה) (18.11.13)

הצפיות הטכנית (עובדתית)

נקודת המבט לבחינת שאלת הצפיות – חלופה א:' המזיק המסוים:

• * ת"א (מרכז) 35017-03-10 שמעון אמור נ' אבן קיסר שדות ים בע"מ (22.12.13)

נקודת המבט לבחינת שאלת הצפיות – חלופה ב:' המזיק הסביר בנסיבות המקרה:

ייחוס ידע שמקורו בניסיון החיים:

• * ע"א 1068-05 עיריית ירושלים נ' עמרם מימוני (14.12.06)
• * ת"א (בת ים) 19528-09-20 פלונית נ' אולפנת בני עקיבא מירון (13.02.23)

ייחוס ידע רב יותר מזה שיש למזיק הממוצע – ידע שמקורו במחקרים:

ע"א 7276/18 עזבון המנוחה פלונית נ' מדינת ישראל המרכז לבריאות הנפש "מעלה הכרמל", פסקאות 1-6, 44-47 לפסק הדין של השופט שטיין, פסקה 7 לפסק דינו של השופט הנדל (20.5.20)

ייחוס ידע מנסיבות המקרה בפועל:

• * ת"א (תל אביב-יפו) 24240-08 ניר שלום נ' ספרינט מוטורס בע"מ (18.01.14)

היבטים של האירוע אליהם מתייחסת שאלת הצפיות הטכנית

אופן התרחשות הנזק – צפיות בקווים כלליים:

ע"א 2061/90 מרצ'לי נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(1) 802, 808-821

אופן התרחשות הנזק – מעשו הרצוני של הניזוק או של צד שלישי:

• * ת"א (חיפה) 2410-08 עזבון המנוח ממדוח אחמד קיעאן ז"ל נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (09.03.10)

סוג הנזק ולא היקפו:

ע"א 9073/09 אסותא – מרכזים רפואיים בע"מ נ' שרף, פסק דינו של השופט עמית (פורסם בנבו, 14.6.11)

ע"א 2061/90 מרצ'לי נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(1) 802, 808-821

ניזוק – סוג הניזוקים אותו מזיק סביר יכול היה לצפות שיפגעו:

ע"א 9073/09 אסותא – מרכזים רפואיים בע"מ נ' שרף, פסק דינו של השופט עמית (פורסם בנבו, 14.6.11)

הקושי בהלכות אלה – בית המשפט יכול להשפיע על התוצאה באמצעות הגדרת קווי התרחשות, סוג הנזק וסוג הניזוק:

• * ת"א (תל אביב-יפו) 2271-04 עזבון המנוחה תמיר ברז ז"ל נ' ביתילי בע"מ (07.04.10)

הצפיות הנורמטיבית

מבחן הצפיות הנורמטיבית – תפקידה של הצפיות הנורמטיבית:

• * תמ"ש (חיפה) 22595-10-18 פלונים נ' אלמונים (18.04.21)

הצפיות הנורמטיבית כאמצעי לעיגון דקלרטיבי של ערכים:

• * ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113, 138-140
• * ע"א 2781/93 עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה, נג(4) 526, 573-575

חלקיה של הצפיות הנורמטיבית – מבחן השכנות:

• * ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45, 70-90

מבחן השכנות – קרבה משפחתית או קשר אישי אחר:

• * ע"א 2034/98 אמין נ' אמין, פ"ד נג(5) 69

מבחן השכנות – קרבה שנובעת מיצירת מצג והסתמכות:

• * ע"א 8553-19 אלכסנדר אורן בע"מ נ' יהודית כהן (17.11.20)

מבחן שיקולי מדיניות – מאפייני הפעילות המסוימת ולזירה בה התבצעה אותה הפעילות:

• * ת"א (קריות) 38848-09-15 פלונית נ' אוליב מדיקל ניהול ואחזקות בע"מ (21.11.17)

ו. 2 סוג הפעולה המזיקה – מחדל טהור

1. ע"א 1167/11 פלוני נ' פלוני (קיבוץ רוחמה), פסקאות 37-60 (פורסם בנבו, 18.11.13)
2. ע"א 3510/99 ולעס נ' אגד – אגודה שיתופית לתחבורה בישראל, פ"ד נח(5) 826
3. * ת"א (קריות) 38848-09-15 פלונית נ' אוליב מדיקל ניהול ואחזקות בע"מ (21.11.17)

נסיבות מיוחדות בהן תוטל אחריות על המזיק המשני בגין מחדל טהור:

קיומה של חובת עשה בחוק על המזיק המשני:

חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח-1998;

חוק העונשין, התשל"ז–1977;

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.

קיומם של יחסים מיוחדים בין המזיק המשני לבין הניזוק (יחסי משמורת, השגחה, פיקוח ונאמנות:)

• * ע"א 7276/18 עזבון המנוחה פלונית נ' מדינת ישראל המרכז לבריאות הנפש "מעלה הכרמל" (20.5.20)
• * רע"א 1412-94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' עפרה גלעד, מט(2) 516 (08.11.95)

ע"א 1167/11 פלוני נ' פלוני (קיבוץ רוחמה), פסקאות 37-60 (פורסם בנבו, 18.11.13)

קיומם של יחסים מיוחדים בין המזיק המשני למזיק הראשוני:

ע"א 1167/11 פלוני נ' פלוני (קיבוץ רוחמה), פסקאות 37-60 (פורסם בנבו, 18.11.13)

ביצוע מעשה פלילי במקרקעין על ידי צדדים שלישיים מבלי שלבעל המקרקעין הייתה או יכולה להיות ידיעה באשר למעשה פלילי המסוים:

• * ת"א (תל אביב-יפו) 45188-10-13 פלונית נ' חברת אחוזות החוף בע"מ (16.04.20)
• * ת"א (תל אביב-יפו) 2271-04 עזבון המנוחה תמיר ברז ז"ל נ' ביתילי בע"מ (07.04.10)

ע"א 1167/11 פלוני נ' פלוני (קיבוץ רוחמה), פסקאות 37-60 (פורסם בנבו, 18.11.13)

ביצוע מעשה פלילי במקרקעין על ידי צדדים שלישיים – מקום ציבורי ולא חבוי:

ע"א 3510/99 ולעס נ' אגד – אגודה שיתופית לתחבורה בישראל, פ"ד נח(5) 826

ו. 3 חובת זהירות – סוג המזיק

• – סעיפים 2-3 ו־5 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה,) התשי"ב–1952;
• – סעיפים 7א, 7ו לפקודת הנזיקין.

1. ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113, 131-136
2. ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45, 70-90
3. ע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פסקאות 16-18, 34-48 (פורסם בנבו, 25.5.06)
4. ע"א 6313/19 רשות לניירות ערך נ' רותם, פסק הדין של השופט מינץ, פסקאות 1-6 לפסק הדין של השופט גרוסקופף (11.4.22)

אחריות המדינה נדונה כשאלת אחריות ישירה ולא שילוחית:

ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45, 70-90

הקשיים בהטלת אחריות על רשות ציבורית

הצפת בתי המשפט בתביעות:

ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113, 131-136

ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45, 70-90

הטלת עלויות גבוהות על הרשות וחשש מפני פגיעה בפעילותה:

ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113, 131-136

ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45, 70-90

הרתעת יתר:

ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113, 131-136

ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45, 70-90

הפיכת הרשות למבטחת על והחצנת עלויותיהם של המזיקים הישירים לכתפי המדינה על חשבון ככל האזרחים:

• * ע"א 1751-18 עיריית אשקלון נ' פלוני (02.10.19)
• * ע"א 2394-18 פלונים נ' משטרת ישראל (10.04.19)
• * ע"א (באר שבע) 62676-12-19 סטניסלב אליגויב נ' מדינת ישראל (13.10.20)

גישת הפסיקה

הגישה המרחיבה:

ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113, 131-136

הגישה המצרה – חריג שיקול הדעת הרחב:

ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45, 70-90

חריג שיקול הדעת אינו כל כשמדובר בניהול רשלני של הליכים אשר קדמו לקבלת ההחלטה – איסוף רשלני של מידע:

• * ת"א (באר שבע) 32354-01-13 פלונית נ' מדינת ישראל רשות הספנות והנמלים (24.07.21)

גישת הפסיקה לאחר פס"ד לוי:

• * ע"א 2829-21 פלונית נ' מדינת ישראל (29.06.22)

גישת הפסיקה במקרים שונים

התרשלות באי מניעת פשע:

• * ע"א 1678-01 מדינת ישראל נ' 4-1 משה וייס ו-3 אח', נח(5) 167 (02.06.04)
• * ע"א 2394-18 פלונים נ' משטרת ישראל (10.04.19)
• * ת"א (חיפה) 15777-02-18 פלונים נ' מדינת ישראל (01.12.22)

התרשלות בהפעלת סמכות שלטונית:

• * ע"א 10078-03 אורי שתיל נ' מקורות חברת מים בע"מ, פ"ד סב(1) 803 (19.03.07)

התרשלות בפיקוח ורישוי:

• * ע"א 1751-18 עיריית אשקלון נ' פלוני (02.10.19)

מקרה כללי של חוסר פיקוח:

ע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פסקאות 16-18, 34-48 (פורסם בנבו, 25.5.06)

מקרה ספציפי של חוסר פיקוח:

• * ע"א 8526-96 מדינת ישראל נ' פלוני (23.06.05)

ו. 4 חובת זהירות – סוג הנזק – נזק נפשי טהור

1. ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113, 140-142
2. ע"א 444/87 אלסוחה נ' עזבון המנוח דהאן, פ"ד מד(3) 397
3. ע"א 6970/15 פלוני נ' בית חולים בני ציון, עובדות המקרה וכן פסקאות 6-11 לפסק דינו של השופט הנדל (פורסם בנבו, 29.11.2017)
4. ע"א 754/05 לבנה לוי נ' מרכז רפואי שערי צדק, (פורסם בנבו, ניתן ביום 5.6.07)
5. ע"א 71/18 הרשות הפלסטינית נ' יורשי המנוח שרון בן שלום ז"ל, פסקאות 2-4, 122-123 (פורסם בנבו, 10.3.21)

במקרה של נזק נפשי טהור לניזוק הראשוני – עצם סוג הנזק אינו מונע הכרה בקיומה של חובת זהירות:

ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113, 140-142

במקרה של נזק נפשי טהור לניזוק המשני – ההלכה: ארבעה תנאים מצטברים:

ע"א 444/87 אלסוחה נ' עזבון המנוח דהאן, פ"ד מד(3) 397

במקרה של נזק נפשי טהור לניזוק המשני – ניזוק עיקרי או משני; ריכוך הדרישה לנזק נפשי חמור:

ע"א 754/05 לבנה לוי נ' מרכז רפואי שערי צדק, (פורסם בנבו, ניתן ביום 5.6.07)

במקרה של נזק נפשי טהור לניזוק המשני – ניזוק עיקרי או משני; טעות בזיהוי הניזוק העיקרי ועמידה בתנאי אלסוחא:

ע"א 6970/15 פלוני נ' בית חולים בני ציון, עובדות המקרה ופסקאות 6-11 לפסק דינו של השופט הנדל (פורסם בנבו, 29.11.2017)

ו. 5 יסוד ההתרשלות

1. ע"א 9480/17 מדינת ישראל נ' דנבר צבעים וציפויים 2002 בע"מ, פסקאות 1-5, 51-56 (26.9.19)

שאלת ההתרשלות נבחנת תמיד לאור תוחלת הנזק הצפויה:

• * דנ"א 7794/98 משה נ' קליפורד, נז(4) 721, 744-748

על הנתבע מוטלת החובה לנקוט באמצעי זהירות סבירים ולא למנוע את הנזק למעשה:

ע"א 9480/17 מדינת ישראל נ' דנבר צבעים וציפויים 2002 בע"מ, פסקאות 1-5, 51-56 (26.9.19)

• * ע"א 343-74 רחל ו-אברהם גרובנר נ' עירית חיפה, ל(1) 141 (16.09.75)

בחינת שאלת ההתרשלות היא האדם הסביר בנסיבות המקרה; השפעת נסיבות המקרה:

ע"א 9480/17 מדינת ישראל נ' דנבר צבעים וציפויים 2002 בע"מ, פסקאות 1-5, 51-56 (26.9.19)

• * ת"א (נצרת) 24567-11-17 פלוני נ' מכבסת בית העמק לבנון בע"מ (15.09.21)

נוסחת הנד – עלות אמצעי המניעה לעומת תוחלת הנזק:

• * ע"א 7502-13 חוות רודד אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' עיריית אילת (03.06.15)
• * ע"א 5604-94 אוסמה חמד נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 498 (12.01.04)
• * ת"א (חיפה) 13961-11-18 פלונית נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (10.05.22)

היחס לנורמה הקבועה בחוק – נורמה חקוקה היא אינדיקציה להתרשלות או להיעדרה, אך יכולה להתקיים ללא נורמה חקוקה:

• * ע"א 3573-15 פלוני נ' יפים פרידמן ובניו בע"מ (04.06.17)

ו. 6 יסוד הנזק

1. ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113, 138-140
2. ע"א 2781/93 עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה, נג(4) 526, 573-575
3. ע"א 1326/07 המר נ' עמית, פסקאות 1-41 לפסק דינו של השופט ריבלין (פורסם בנבו, 28.5.2012)

נזק – מסגרת נורמטיבית:

סעיף 2 לפקודת הנזיקין.

המגמה של הרחבת יסוד הנזק:

ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113, 138-140

המגמה של הרחבת יסוד הנזק – הרחבת יסוד הנזק לפגיעות נפשיות:

ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113, 138-140

• * ע"א 444/87 אלסוחה נ' עזבון המנוח דהאן, פ"ד מד(3) 397

המגמה של הרחבת יסוד הנזק – הרחבת יסוד הנזק לפגיעה בזכות לאוטונומיה:

ע"א 2781/93 עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה, נג(4) 526, 573-575

הגבלת סוגי הנזק שבגינם ניתן לתבוע פיצוי – הכרה בתביעת הורים בהולדה בעוולה, עילת התביעה נתונה להורים על הנזקים הממוניים והלא ממוניים הכרוכים בגידולו של ילד עם מום:

ע"א 1326/07 המר נ' עמית, פסקאות 1-41 לפסק דינו של השופט ריבלין (פורסם בנבו, 28.5.2012)

פרק ז': רשלנות רפואית, עוולת התקיפה, דוקטרינת ההסכמה מדעת ופגיעה בזכות לאוטונומיה

• – סעיפים 1, 2, 13-16 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו–1996;
• – סעיפים 23-25, 35-36 ו-63 לפקודת הנזיקין.

1. דנ"א 7794/98 משה נ' קליפורד, נז(4) 721, 744-748
2. ע"א 2829/21 פלונית נ' מדינת ישראל, פסקאות 1-3, 18-31 (6.6.22)
3. ע"א 1326/07 המר נ' עמית, פסקאות 1-5, 13-27, 35-38 לפסק דינו של השופט ריבלין (פורסם בנבו, 28.5.2012)
4. ע"א 2781/93 עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה, נג(4) 526, 561-578
5. ע"א 4960/04 סידי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית, פ"ד ס(3) 590, 591-593, 598-605
6. ע"א 1303/09 קדוש נ' ביקור חולים, פסק דינו של השופט ריבלין (פורסם בנבו, 5.3.12)
7. ע"א 2278/16 פלונית נ' מדינת ישראל, פסקאות 1-2, 21-25 (פורסם בנבו, 12.3.2018)
8. ע"א 7444/18 פלוני נ' מרכז רפואי העמק, פסקאות 1-2, 6 (23.8.21)
9. ע"א 1338/97 תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' ראבי, פ"ד נו(4) 673 פסקה 1, 33, 39-41 לפסק דינה של השופטת חיות (2003)

עוולת התקיפה

סעיף 23 לפקודת הרשלנות.

"במתכוון" – אין צורך בכוונה רעה או בכוונה להזיק:

סעיף 24 לפקודת הרשלנות.

• * רע"א 1272/05 כרמי נ' סבג, פ"ד סב(3) 396

רשלנות רפואית

החשש מפני רפואה מתגוננת:

• * ת"א (רחובות) 27998-09-19 ד.מ נ' בית חולים ברזילי (30.10.22)

רשלנות רפואית בטיפול – כל שלב בטיפול הרפואי חשוף לטענה בדבר רשלנות רפואית בטיפול:

• * ת"א (מרכז) 39696-06-16 פלוני (קטין) נ' שירותי בריאות כללית (07.08.22)

רק כישלון רפואי או טעות שאינם עולים בקנה אחד עם רמת ההתנהגות הנדרשת מרופא סביר מקימים עילה ברשלנות:

דנ"א 7794/98 משה נ' קליפורד, נז(4) 721, 744-748

ההכרעה נעשית מנקודת המבט של רופא סביר, די אם הרופא יוכיח כי פעל לפי אסכולה רפואית אחת:

דנ"א 7794/98 משה נ' קליפורד, נז(4) 721, 744-748

דוקטרינת ההסכמה מדעת

Salgo v. Leland Stanford etc. Bd. Trustees

יצירת ערוץ נוסף, חלופי לפסיקת פיצוי לניזוקים שאינו תלוי בהוכחת רשלנות בטיפול הרפואי או העדר כל הסכמה:

• * ת"א (בת ים) 40137-04-19 פלונית נ' המרכז הרפואי ע"ש שיבא (20.02.22)

אימוץ דוקטרינת ההסכמה מדעת ועיגונה:

סעיפים 1, 2, 13-16 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו–1996

חריגים לחובה לקבל הסכמה חופשית ומדעת:

סעיף (13ד) ו־15 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו–1996;

סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962;

פקודת בריאות העם, 1940.

חובת הגילוי

סעיף 13(4) לחוק זכויות החולה, תשנ"ו–1996

תחולה – איזה מידע צריך לעבור בין הרופא למטופל? מידע הדרוש למטופל, באורח סביר, לפיו יחליט אם להסכים לטיפול המודע:

סעיף (13ב) לחוק זכויות החולה, תשנ"ו–1996

פרק ב': ייפוי כוח מתמשך, סימנים א'-ו', סעיפים 32א-32לה(ח) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962

• * ע"א 4384-90 שמעון ואתורי נ' בית החולים לניאדו, פ"ד נא(2) 171 (04.03.97)

היקפה של חובת הגילוי – מבחן החולה הסביר בנסיבות המקרה:

סעיף (13ב) לחוק זכויות החולה, תשנ"ו–1996

המבחן בעבר – מה המידע שחולה סביר מייחס לו חשיבות בנסיבות המקרה:

ע"א 2781/93 עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה, נג(4) 526, 561-578

המבחן כיום – מהו המידע שלחולה ישנה ציפייה סבירה לקבל בנסיבות המקרה:

ע"א 1303/09 קדוש נ' ביקור חולים, פסק דינו של השופט ריבלין (פורסם בנבו, 5.3.12)

ביטוי לשיקולים נוספים שלא כוללים רק אוטונומיה – צמצום היקפה של חובת הגילוי:

ע"א 1303/09 קדוש נ' ביקור חולים, פסק דינו של השופט ריבלין (פורסם בנבו, 5.3.12)

ע"א 4960/04 סידי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית, פ"ד ס(3) 590, 591-593, 598-605

הרחבת חובת הגילוי:

הרחבת חובת הגילוי ככל שמטופל מעורב יותר בהליך הרפואי, שואל שאלות ומביע עניין:

נילי קרקו־אייל דוקטרינת ההסכמה מדעת בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996 (2008)

היקפה של חובת הגילוי במקרים ספציפיים – החובה למסור מידע אודות חלופות טיפוליות הניתנות לרכישה בשוק הפרטי, בהיעדר אינדיקציה רפואית לצורך לבצען – שני תנאים מצטברים: (1) אין לתרופה מקבילה בסל; (2) החלופה מציעה פתרונות ממשיים:

ע"א 4960/04 סידי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית, פ"ד ס(3) 590, 591-593, 598-605

היקפה של חובת הגילוי במקרים ספציפיים – אי עמידה בתנאי השני כאשר יתרונות הבדיקה מוגבלים (לא מדויקים):

• * ע"א 7756-07 נמרוד גרסטל נ' ד"ר עוזי דן (21.12.10)

היקפה של חובת הגילוי במקרים ספציפיים – החובה למסור מידע המותאם לאמונתו הדתית של החולה רק כאשר המטופל משקף למטפל את חשיבות הסוגייה בעבורו:

• * ת"א (ירושלים) 19055-12-13 פלונית נ' שירותי בריאות כללית (10.02.16)

עילות תביעה במקרים של היעדר הסכמה מדעת ורשלנות רפואית

עילות התביעה במקרה של העדר הסכמה מדעת:

ע"א 2781/93 עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה, נג(4) 526, 561-578

ע"א 1303/09 קדוש נ' ביקור חולים, פסק דינו של השופט ריבלין (פורסם בנבו, 5.3.12)

עילות התביעה במקרה של העדר הסכמה מדעת – מקרה מורכב של עוולת התקיפה:

• * ע"א 3108-91 נועם רייבי נ' ד"ר קורט וייגל, מז(2) 497 (12.05.93)

עילות התביעה במקרה של העדר הסכמה מדעת – עוולת הרשלנות:

עוולת הרשלנות – הפרת חובת הגילוי כאשר לא נמסרה חלופה של בדיקה בתחום הפרטי:

ע"א 4960/04 סידי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית, פ"ד ס(3) 590, 591-593, 598-605

• * ע"א 434-94 שי ברמן קטינה באמצעות הוריה נ' מור – המכון למידע רפואי בע"מ, פ"ד נא(4) 205 (11.08.97)

עוולת הרשלנות – קבלת הסכמה בתנאים שאינם מאפשרים קבלת הסכמה מרצון חופשי: קבלת הסכמה בסמוך לניתוח:

ע"א 2781/93 עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה, נג(4) 526, 561-578

ראש הנזק של פגיעה בזכות לאוטונומיה בתביעות שעילתן העדר הסכמה מדעת

ראש הנזק של פגיעה בזכות לאוטונומיה בתביעות שעילתן העדר הסכמה מדעת:

הפיצוי ניתן על הפגיעה הסובייקטיבית ברגשות:

ע"א 2781/93 עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה, נג(4) 526, 561-578

ע"א 1303/09 קדוש נ' ביקור חולים, פסק דינו של השופט ריבלין (פורסם בנבו, 5.3.12)

• * ת"צ (מרכז) 10270-12-10 מלכה שמול נ' שירותי בריאות כללית (בית חולים הרצפלד) (23.12.18)

ישנה חזקה כי אם שללו את הזכות לאוטונומיה בנסיבות של טיפול רפואי אז חווית חוויה רגשית שלילית:

ע"א 7444/18 פלוני נ' מרכז רפואי העמק, פסקאות 1-2, 6 (23.8.21)

סכום הפיצוי הראוי הוא פיצוי בסכום משמעותי:

ע"א 2781/93 עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה, נג(4) 526, 561-578

ע"א 1303/09 קדוש נ' ביקור חולים, פסק דינו של השופט ריבלין (פורסם בנבו, 5.3.12)

• * ע"א 9936-07 מאיה בן דוד נ' ד"ר אייל ענטבי (22.02.11)

הפיצוי אינו מצטבר (בניגוד להלכת עלי דעקה) – לא ניתן לקבל פיצוי על כאב וסבל שנגרמו לתובע עקב הטיפול הרפואי:

• * ע"א 2278-16 פלונית נ' מדינת ישראל (12.03.18)

הוכחת קשר סיבתי בתביעות רשלנות רפואית שעילתן העדר הסכמה מדעת, בהן דורש התובע פיצוי בגין נזק פיזי:

שימוש במבחן האובייקטיבי – מבחן החולה הספציפי:

ע"א 2781/93 עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה, נג(4) 526, 561-578

שימוש במבחן האובייקטיבי – במבחן החולה הספציפי לא ניתן להשתמש בנתונים מגדריים:

ע"א 1326/07 המר נ' עמית, פסקאות 1-5, 13-27, 35-38 לפסק דינו של השופט ריבלין (פורסם בנבו, 28.5.2012)

ראש הנזק של פגיעה בזכות לאוטונומיה בתביעות אחרות

ראש הנזק של פגיעה בזכות לאוטונומיה אינו מוגבל רק לתביעות רשלנות רפואית – על מנת להיות זכאי לפיצוי על התובע להוכיח פגיעה בליבת הזכות לאוטונומיה וכן פגיעה ברגשות עקב הפגיעה בזכותו לאוטונומיה:

ע"א 1338/97 תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' ראבי, פ"ד נו(4) 673 פסקה 1, 33, 39-41 לפסק דינה של השופטת חיות (2003)

• * ת"צ (מרכז) 44724-06-16 ערן שוקרון נ' בראל אלון בע"מ (06.01.22)

פרק ח': תאונות דרכים

• – חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974
• * פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל–1970
• * חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל–1970
• * תקנות התעבורה, תשכ"א–1961

עקרונות יסוד של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

תחולת החוק על נזקי גוף ועליהם בלבד:

סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

הגבלת הפיצוי עבור נזק ממוני ונזק לא ממוני בתקרה:

סעיף 4 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

אשם אינו תנאי להטלת אחריות ואינו רלוונטי לדיון בשאלת האחריות:

סעיף (2ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

לא ניתן לטעון טענה של הסתכנות מרצון כלפי הניזוק:

סעיף 4 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

זכותו של הניזוק לפיצוי עלולה להישלל במקרים מסוימים:

סעיף 7 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

קיומה של חובת ביטוח אישי וביטוח אחריות:

סעיפים 2 ו־3 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל–1970

הקמת קרנית:

סעיפים 10 ו־12 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

• * ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45, 70-90

כלל ייחוד העילה – עקרון הבלעדיות:

סעיף 8 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

כלל ייחוד העילה קובע חסינות מהותית – עקרון הבלעדיות חל לא רק על הניזוק הזכאי לפיצוי, אלא גם על מי שבא בנעליו:

• * ע"א 3765-95 אכרם חוסיין נ' ד"ר שלמה טורם, פ"ד נ(5) 573 (19.11.96)

כללי האחריות הקבועים בחוק

הניזוק הוא הנהג:

סעיפים (3א)(2) ו־(3ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל–1970

סעיפים (3א) ו־(12א)(3) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

הניזוק הוא הנוסע ברכב שהיה מעורב בתאונה:

סעיפים (2א), (3א) ו־(12א)(2) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

הניזוק הוא הולך רגל שהיה מעורב בתאונה שניזוק:

סעיפים (2א), (3ב) ו־(12א)(2) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

---

הניזוק הוא הנהג

הניזוק הוא הנהג:

סעיפים (3א)(2) ו־(3ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל–1970

סעיפים (3א) ו־(12א)(3) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

---

הניזוק הוא הנוסע ברכב (לא הנהג) שהיה מעורב בתאונה עצמית או מעורבת

הניזוק הוא הנוסע ברכב שהיה מעורב בתאונה:

סעיפים (2א), (3א) ו־(12א)(2) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

---

הניזוק הוא הולך רגל שהיה מעורב בתאונה

הניזוק הוא הולך רגל שהיה מעורב בתאונה שניזוק:

סעיפים (2א), (3ב) ו־(12א)(2) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

---

פרק ט': הגדרות

"מהי תאונת דרכים"? – ניתוח ההגדרה הבסיסית – שישה תנאים מצטברים

הגדרה בסיסית – רכיב "1 מאורע"

גם סיטואציות נמשכות יכולות להיחשב כ"מאורע:"

• * רע"א 4211-21 ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' אליסף אלאל (08.07.21)

הגדרה בסיסית – רכיב "2 שבו נגרם לאדם נזק גוף"

סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

בגדר "נזק גוף" בא גם נזק נפשי טהור שנגרם לניזוק משני:

• * רע"א 444-87 אלסוחה נ' עיזבון המנוח דוד דהאן ז"ל, מד(3) 397 (30.07.90)

הגדרה בסיסית – רכיב "3 שימוש"

סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

מה דינן של פעולות שאינן מנויות מפורשות בהגדרת שימוש?

פרשנות רחבה: טרם תיקון מס' 8 (1990) כל הפעולות העיקריות ופעולות הלוואי הנעשות ברכב זהו "שימוש:"

ע"א 358/83 שולמן נ' ציון חברה לביטוח, פ"ד מב(2) 844, 862-871

צמצום הלכת שולמן: הרשימה הקבועה בהגדרת "שימוש" היא רשימה סגורה – המבחן החיוני והמבחן האינטגרלי (מרובע:)

סריקה ביטחונית אינה מהווה שימוש:

רע"א 9084/05 אג"ד נ' ינטל (פורסם בנבו, 29.10.07)

יישום הלכת אג"ד – קשירת מטען אינה פעולה חיונית לנסיעה וזה אינו מהווה תאונת דרכים:

• * רע"א 5099-08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (04.02.09)

יישום הלכת אג"ד – פעולת התדלוק עונה על המבחן החיוני אך לא על המבחן האינטגרלי, בנוסף, אינה באה בגדר "תיקון־דרך" therefore אינה באה בגדר המונח "שימוש:"

• * רע"א 3329-21 שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (02.11.21)

יישום הלכת אג"ד – שכחת ילדים ברכב (פעוטים או לא) שנפטרים עקב טמפרטורה גבוהה אינם באים בגדר "שימוש:"

• * ע"א 2726-20 פלוני נ' איוון אולוס (07.02.22)

מה הדין במקרה של סתירה בין חלקיה השונים של הגדרת ה"שימוש?"

בכל מקרה של סתירה בין חלקיה של הגדרת ה"שימוש" יגבר חלקה של ההגדרה שמכוחה הפעולה מהווה "שימוש:"

רע"א 418/03 אוסם תעשיות מזון בע"מ נ' סמג'ה, פ"ד נט(3) 541, 557-564

יישום פס"ד אסם – טיפוס סולם ככניסה לרכב: הרחבת מונח הכניסה למגע פיזי ומהו רכב; הסתירה אינה רלוונטית:

• * ע"א 9598-05 פלוני נ' חברת ביטוח "המגן" בע"מ (28.03.07)
• * רע"א 5099-08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (04.02.09)

פעולות שהוצאו מהגדרת "שימוש" – "טיפול־דרך" ו־"תיקון־דרך":

טרם תיקון 8 (1990) כל הטיפולים והתיקונים נכללים תחת "שימוש" משום שהם תופעות לוואי:

ע"א 358/83 שולמן נ' ציון חברה לביטוח, פ"ד מב(2) 844, 862-871

לאחר תיקון 8 תנאים מצטברים לטיפול/שימוש דרך: "טיפול־דרך" או "תיקון־דרך" ו־"אינו בעל מקצוע:"

תיקון דרך שייכנס תחת הגדרת "שימוש" הוא זה המקיים שישה תנאים מצטברים:

תנאי 1 – טיפול שהתרחש בדרך ואגב הנסיעה – לאחר תחילת הנסיעה וטרם סיומה:

• * רע"א 5099-08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (04.02.09)

תנאי 2 – הטיפול נדרש עקב אירוע פתאומי ובלתי צפוי ונועד לאפשר את המשך הנסיעה:

תדלוק לא ייחשב כתיקון דרך:

• * רע"א 3329-21 שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (02.11.21)

תנאי 3 – לא מדובר בתקלה הדורשת את טיפולו של איש מקצוע:

• * רע"א 5099-08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (04.02.09)

תנאי 4 – הטיפול לא בוצע על ידי מי שמקצועו הוא תיקון רכבים:

• * רע"א 5099-08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (04.02.09)

תנאי 5 – התיקון חייב להתבצע ברכב או באחד מרכיביו:

• * רע"א 5099-08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (04.02.09)

תנאי 6 – הפעולה עצמה צריכה להיות פעולה של תיקון או טיפול ברכב:

• * רע"א 5099-08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (04.02.09)

הגדרה בסיסית – רכיב "4 ברכב מנועי"

סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

אופניים חשמליים או קורקינט חשמלי לא חוסים תחת ההגדרה של "רכב מנועי" בסעיף ההגדרות:

• * ת"א (פתח תקוה) 55071-12-16 עזבון המנוח פלוני ז"ל נ' פלוני (02.04.20)

הגדרה בסיסית – רכיב "5 למטרות תחבורה"

הפרדה בין "שימוש" לבין "מטרות תחבורה" – לא מספיק שיש שימוש, הפעולה צריכה להיות "למטרות תחבורה:"

• * רע"א 5470-18 שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית (23.08.18)
• * רע"א 8548-96 יחיאל פדידה נ' סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פ"ד נא(3) 825 (26.08.97)

מה הדין במקרים בהם השימוש אינו מעשה מכוון ובהתאמה לא ניתן לדבר על "מטרה?"

במקרים של התהפכות, הדרדרות או התנתקות:

סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

העלאת גישת השלבים וגישתו של ריבלין בספרו – נותרה ללא הכרעה:

רע"א 6168/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שפסו (פורסם בנבו, 17.6.14)

השאלה הוכרעה – הגישה השולטת היא גישת השלבים – הגישה המחמירה:

• * ע"א 2751-21 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (09.08.22)

הגדרה בסיסית – רכיב "6 עקב"

"עקב" מהווה דרישה להוכחת קשר סיבתי – קש"ס עובדתי יוכרע לפי מבחן האלמלא; קש"ס משפטי יוכרע לפי מבחן הסיכון ומבחן השכל הישר:

ע"א 358/83 שולמן נ' ציון חברה לביטוח, פ"ד מב(2) 844, 862-871

רכב כזירה – במקרים בהם אין התממשות של סיכון תעבורתי, הקש"ס לא מתקיים ואין זה מהווה תאונת דרכים:

ע"א 358/83 שולמן נ' ציון חברה לביטוח, פ"ד מב(2) 844, 862-871

רכב כזירה – כאשר השימוש ברכב מנועי, בדרך המיועדת לתחבורה, חושף אותנו לסיכונים – זו תאונת דרכים:

• * רע"פ 2930-03 עזריאל רינגורט נ' מדינת ישראל (גשר שפירים) (20.12.05)

הרכב כזירה – כשיש גורם זר מתערב יש לבדוק עד כמה הם ייחודיים לדרך תחבורתית לעומת מקומות אחרים:

רע"א 10721/05 "אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' יונאן, פסקאות טו-כו לפסק דינו שלה שופט רובינשטיין (פורסם בנבו, 9.11.06)

הרחבת מבחן הסיכון – בחינה בהתחשב במהות הפעילות או באזור השטח התחבורתי – באזורים בהם הימצאות של בע"ח היא חלק מהסביבה הטבעית, זו תהיה תאונת דרכים:

• * רע"א 2820-20 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' המרכז הזאולוגי תל אביב (20.05.20)

חזקות מרובות

חזקות מרובות – מטרתן להוסיף על ההגדרה הבסיסית מקרים שאינם באים בגדרה, נפנה אליהן כשאחד מרכיבי ההגדרה הבסיסית לא מתקיימים:

סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

רע"א 8061/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 532

חזקות מרובות – התלקחות והתפוצצות

סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

• * ע"א 236-81 לסרי נ' ציון חברה לביטוח בע"מ, מב(3) 705 (01.08.88)

שני תנאים מצטברים לתחולת החזקה:

תנאי 1 – רכיב חיוני להפעלת הרכב גרם להתלקחות:

• * רע"א 3329-21 שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (02.11.21)

תנאי 2 – הנזק ארע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב.

חזקות מרובות – פגיעה ברכב שחנה במקום אסור

סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

תקנות התעבורה, תשכ"א–1961

חזקות מרובות – ניצול כוח מכני

סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

רע"א 8061/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 532

חזקה ממעטת – מעשה מכוון

סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד–1974

חזקה ממעטת מוציאה מכלל ההגדרה כל תאונת דרכים בין לפי ההגדרה הבסיסית ובין לפי אחת החזקות המרבות:

רע"א 8061/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 532