התאמה לעובדי הוראה ממקצועות הבריאות – מכללת סכנין

אוקטובר 18, 2025

‏קורס: התאמה לעובדי הוראה ממקצועות הבריאות

תיאור הקורס:

שם הקורס: פיתוח קורס התאמה לעובדי הוראה ממקצועות הבריאות.
מטרות הקורס: קורס זה נועד להכשיר, לסגל ולאפשר את שילובם וכניסתם של בוגרי מקצועות הטיפול השונים (מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת ומטפלים ביצירה והבעה), ככוח טיפולי הנצרך במסגרת הבית ספרית ובמסגרות החינוכיות בארץ בכלל. תכני הקורס עתידים להוביל ולעודד את המתכשר בהוראה, מבין המומחים למקצוע טיפולי, להגיע לכדי הבנה מעמיקה ואינטגרטיבית, כוללנית ומשלימה, שבידה לסייע ולשקף לאותו המרפא את אופייה של העבודה הטיפולית הצוותית והרב-מקצועית במסגרות ההוראה. המטפל שעובר קורס כזה במכללת סכנין, יוכל בוודאי לרכוש ארגז כלים עשיר יותר, הן מבחינת התכנים החופפים- משיקים שבין התחום הטיפולי לחינוכי, והן מבחינת הידע הדידקטי והידע הקשור לבית הספר הנדרש למען יצירת שפה משותפת בין המטפל לבין צוות ההוראה הקיים באותן מסגרות.

בקורס יילמדו העקרונות העיוניים וההיבטים המעשיים בחינוך המיוחד, וזאת במטרה להביא להכשרה הכי מתאימה של עובדים פרא-רפואיים לעבוד במוסדות החינוך הרגיל והחינוך המיוחד במגזר הערבי. התוכנית תפעל בכדי להכשיר את הלומדים לעבוד עם תלמידים בעלי לקויות למידה, עבודה עם ההורים בגישה נרטיבית, בניית תכנית התערבות טיפולית בחינוך המיוחד ובכלל, שילוב תכניות לימודים בחינוך המיוחד ולעבודה עם צוותים רב- מקצועיים בבתי הספר הערביים.

הגדרת החידוש, ההישג או התוצר המבוקש בתום שנת הלימוד בקורס זה: האפקטים הראשונים העיקריים, של עצם ההשתתפות בקורס שכזה, יביאו, במידת האפשר להכשרתו והתאמתו של המטפל הפרא רפואי והמטפל הפרא מקצועי למסגרות ההוראה והחינוך.
אוכלוסיית היעד: בוגרי מקצועות הבריאות ומקצועות הטיפול בארץ ובעולם (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תרפיה בדיבור ותרפיה בהבעה וביצירה), שעברו את הבחינה הממשלתית בהצלחה, זכו לקבל את הרישיון של משרד הבריאות לעסוק במקצוע, עובדים במערכת החינוך לפחות שנה אחת, סיימו את כל חובות לימודי ההכשרה שלהם, ושיש בידם כתב חיוב מכוח אדם במחוז בו הם עובדים הכולל חוות דעת מפקח.
דרכי ההוראה: שיעורים פרונטאליים, מתוקשבים, קבוצתיים, דינמיים, סדנאיים, והתנסותיים.
תכנית הלימודים: הנושאים הנלמדים בתכנית נקבעו בהתאם לדרישות מתווה אופק חדש שבנה משרד החינוך ובשותפות הפיקוח על האגף לחינוך מיוחד. היא נועדה להרחיב את הידע בנושאים הקשורים למערכת החינוך והחינוך המיוחד. מלמדים בה מרצים בעלי רקורד מוכח מתחומים מולטי-דיסציפלינריים

בחינוך המיוחד ובתחומים הפרא-רפואי והפרא מקצועיים.

הרכב תכני הקורס:

חוק החינוך המיוחד, הפילוסופיה ותפיסת העולם החברתית העומדת בבסיסו.
תכניות לימודים ושיטות הוראה (תל"א, תח"י).
תכנון סביבה לימודית.
תכניות שרות פסיכולוגי- ייעוצי.
אתיקה מקצועית של עובדי הוראה.
שיתוף פעולה ותקשורת בבית הספר ומחוצה לו.
מחשבת החינוך.
עבודה בצר"מ (צוות רב מקצועי) וצוותים בית ספריים.
עבודה עם הורים בגישות טיפול נבחרות ומותאמות אוכלוסייה.
עבודה עם ילדים בעלי הפרעות התנהגות, בעיות משמעת, והתערבות טיפולית באוכלוסיות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים (ליקויי התפתחות, ליקויי למידה, אוטיזם, פיגור וכו').
בניית תכניות לימודים ותכניות התערבות טיפולית בחינוך המיוחד.
היקף התכנית: תכנית אקדמית שנתית, 150 שעות בודדות (בשני סמסטרים).
קביעת מדדים להערכה: ההערכה בקורס כוללת התייחסות להיבטים אחדים: מידת השגת המטרות, היעדים והקווים המנחים שהוצבו על-ידי יוצר התוכנית, לרבות בחינת האפקטיביות של התוכנית- הערכת תהליכים ותוצרים.

תהליך ההערכה יחייב כל סטודנט בקורס להגיש שלוש עבודות באחדים מהנושאים הנלמדים בקורס, וכן לעבור בחינה סופית מסכמת בסוף שנת הלימודים.

מסיימי הקורס: ייהפכו בעתיד לבוא למעין כוח מוביל במסגרות החינוך, בתחומים המשלבים טיפול, חינוך וחברה. בעצם, הם יוכלו לרתום את חלקם, ואת המידע החשוב שנחלו בקורס זה, לטובת יצירתו, בנייתו והווייתו של צוות רב מקצועי שמסוגל להטיב יותר עם התלמיד המאותגר בצרכיו המיוחדים, בכיתתו ובבית ספרו בכלל.

בנוסף, לעומד בהצלחה בדרישות הקורס (ציון משוקלל של 70% לפחות) יוענק אישור מהמכללה על סיום חובותיו, ציוניו והיקף לימודיו. אישור זה אינו מהווה תעודת התאמה להוראה ולא מקנה הסמכה. בוגר שיגיש אישור סיום לימודים מהמכללה, יקבל אישור התאמה להוראה מטעם האגף הבכיר לכוח אדם בהוראה, משרד החינוך. אישור זה יאפשר לו להשתלב גם במערכת החינוך הפורמאלי ובעיקר במערכת החינוך הבלתי – פורמאלי, באופן יחידני, בקבוצות או מול כיתות לימוד. יתירה מכך, בוגרי הקורס יוכלו ליהנות מזכויות של עובדי הוראה – כמו למשל שבתון, קביעות וגמולי השתלמות.

תכני קורס, דרכי הוראה ושעות:

חוקים ומערכת החינוך בישראל, 15 שעות

מטרת הקורס:

הקורס מיועד לעובדי הוראה ממקצועות הבריאות העובדים בפועל במסגרות החינוך המיוחד. הקורס מבקש להעמיק את הבנתם לתקנות ולהנחיות העומדות בבסיס חוק החינוך המיוחד בישראל. במסגרת הקורס תינתן סקירה של הפילוסופיה ותפיסת העולם העומדות בבסיס החוק וגם למצב המקביל בחוקים דומים בעולם. הקורס יעסוק בהבנת הנהלים הקושרים בוועדות השונות בחינוך המיוחד, תוכניות הלימודים האישיות ודרך ישומן, הגופים הקושרים ליישום המרכיבים השונים של החוק, תכניות שפ"י ואתיקה מקצועית.

תכנים:

שיווין ההזדמנויות ואוכלוסיות עם צרכים מיוחדים
חוק לימוד חובה והזיקה לחוק חינוך מיוחד
ועדות, נהלים ותקנות
תיקונים בחוק החינוך המיוחד בישראל
מסגרות החינוך המיוחד והאגפים הרלוונטיים במשרד החינוך
חקיקה אתית, חוק הפרטיות, חוק האפוטרופוס, עקרונות אתיות בעבודה מקצועית בהתאם להנחיות השירות הפסיכולוגי החינוכי.

דרכי ההוראה:

הרצאות פרונטליות, הצגות מקרה ודיונים קבוצתיים כיתתיים

רשימת קריאה:

משרד החינוך (חוק החינוך המיוחד תשמ"ח והתיקונים העוקבים)
משרד החינוך (חוק זכויות התלמיד והתיקונים העוקבים)
היימן, ט. & אולינק-שמש, ד. (תשס"א). שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה: עמדות והתמודדות מורים. מכון מופ"ת: תל אביב.

תכניות לימודים ומודלים טיפוליים בסביבה חינוכית, 40 שעות

מטרות:

עובד הוראה ממקצועות הבריאות העובד בפועל במסגרות החינוך המיוחד יבין ויתנסה בעקרונות, גישות ודרכי הוראה בחינוך בכלל ובחינוך מיוחד בפרט, תוך מתן כלים יישומיים לעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות המגוונות בהן פועל/ת המורה לחינוך המיוחד .
טיפוח מיומנויות עובד הוראה ממקצועות הבריאות העובד בפועל במסגרות החינוך המיוחד לעבודה בכתה: אבחון אקלים כיתתי ותכנון דרכי התערבות המותאמים גם למסגרות ההתנסות המגוונות שיתנסו בהם המשתלמים.
הכרת תכונית הליבה בחינוך המיוחד.
טיפוח יכולת עובד הוראה ממקצועות הבריאות העובד בפועל במסגרות החינוך המיוחד להתמודד עם ההבדלים האינדיבידואליים והצרכים השונים של התלמידים בכיתה. ניסוח מטרות, התאמת חומרי הלימוד, הכנת פעילויות, ובחירה בדרכי ההוראה וההערכה בהתאם לצרכיהם השונים של תלמידי הכיתה.
טיפוח ופיתוח יכולת עובד הוראה ממקצועות הבריאות העובד בפועל במסגרות החינוך המיוחד לבניית תוכ"ל יחידניות, בניית יחידת לימוד ותוכניות לימודים ומתן דגש למאפיינים הייחודיים של המסגרות ושל תכניות הלימודים הקיימות לאוכלוסייה שאתה מתנסה המשתלם.
עובד הוראה ממקצועות הבריאות העובד בפועל במסגרות החינוך המיוחד יתנסה בהערכת תהליך ההוראה.
פיתוח כישורי עובד הוראה ממקצועות הבריאות העובד בפועל במסגרות החינוך המיוחד למכוונות עצמית ובדיקה עצמית ופתיחות לקבלת משוב והערכה.
חשיפת וטיפוח יכולת עובד הוראה ממקצועות הבריאות העובד בפועל במסגרות החינוך המיוחד לעבודה בצוות רב מקצועי במסגרת שבה הוא/ היא מתנסה.

פירוט תכנים:

גישות ודרכי הוראה בחינוך המיוחד, היכרות עם גישות ודרכי הוראה שונות -הוראה כיתתית פרונטאלית, הוראה/ למידה קבוצתית, הוראה /למידה יחידנית – מותאמת, הטרמה (בשילוב). שילוב של מספר שיטות הוראה/למידה. הגישה הקונסטרוקטיביסטית. הוראה אינטגרטיבית.- עקרונות הגישה / דרך ההוראה , הקריטריונים לבחירתה , יתרונותיה וחסרונותיה בתחומים השונים, דרכים ליישומה בהלימה לעקרונות ההוראה בחינוך המיוחד.
התח"י (תכנית חינוכית יחידנית) והתל"א (תכנית לימודים אישית): הרציונל העומד בבסיסן, מרכיביהן וההבדלים ביניהן.
הקשר שבין התח"י / תל"א – תל"כ – תלב"ס.
המורה לחינוך מיוחד במסגרות הסגרגטיביות כחלק מצוות רב-מקצועי וכחלק מצוות בין-מקצועי בחינוך הרגיל וההשפעה שיש לכך על בניית התח"י / תל"א.
עקרונות העבודה עם צוות רב מקצועי.
בניית יחידת לימוד ותוכניות לימודים ומתן דגש למאפיינים הייחודיים של המסגרות ושל תכניות הלימודים הקיימות לאוכלוסייה שאתה מתנסה המשתלם.
יחידת ההוראה ומערך השיעור בחינוך המיוחד: קביעת וניסוח מטרות ,רמות ההבנה ומיומנויותיהן, תכנון יחידת ההוראה .
הרפלקציה ככלי בידי המורה – הקשר שבין התכנון, המטרות, הביצוע והפקת הלקחים ( הדיאלוג הרפלקטיבי).
ניהול וארגון הכתה לחינוך מיוחד.
התלמיד בחינוך המיוחד ובשילוב בראייה חינוכית רב מערכתית.
תכניות הלימודים על פני רצף בחינוך המיוחד. תכנון לימודים בבית ספר לחינוך מיוחד יתבסס על תכנית הלימודים בחינוך הרגיל תוך ביצוע התאמות, שינויים וחלופות בתכנית בהתאם לתפקוד התלמידים כמתואר לעיל. ( חוזר מנכ"ל סו/3(א), כ"ט התשרי התשס"ו, 1 בנובמבר 2005, סעיף 3.1 בנושא ארגון העבודה הפדגוגית).

דרכי ההוראה:

הרצאות ודיונים בכיתה, צפייה בסרטים הממחישים דרכי הוראה בכיתות שונות ובכיתות חינוך מיוחד

ביבליוגרפיה:

אבישר, ג. (1992). תכנון לימודים לתלמידים עם פיגור שכלי. סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 7, 51-74.
בן-יהודה, ש. (עורכת). (1995). שילוב הילד החריג בכיתה הרגילה. (עמ' 35-5). ירושלים: משרד החינוך והתרבות, אגף להכשרת עובדי הוראה ומכון מופ"ת.
בן-עזרה, ג. וכהן, י. (1997). Inclusion – מבוא לעלון. עלון ליועצים חינוכיים, 9, 5-4.
הוצלר, י., יעקב, ת., אלמוסני, י. וברגמן, א. (2001). מדריך לשילוב ילדים עם מוגבלות בבית הספר ובקהילה. (פרקים א', ב', ה'). תל אביב: מכון מופ"ת.
וייסקוף, ר. (1992). סוגיות בחינוך המיוחד: יחידה 10 (משפחות לילדים חריגים). (עמ' 80-74). רמת אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
מנור, א. (2004). שיתוף פעולה בין צוותים רב-מקצועיים ובין הורים בבתי-ספר לחינוך מיוחד. סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 19(2),35-51 .
מנור, א. (2003). שיתוף פעולה בין בצוות רב-מקצועי בבית-ספר לחינוך מיוחד. סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 18(1),61-74.
משרד החינוך. ( חוזר מנכ"ל סו/3(א), כ"ט התשרי התשס"ו, 1 בנובמבר 2005, סעיף 3.1 בנושא ארגון העבודה הפדגוגית)
משרד החינוך. (2001). תוכנית לימודים אישית, חוברת הדרכה למסגרות החינוך המיוחד. ירושלים: משרד החינוך, האגף לחינוך המיוחד.
פוקס, א. (1998). מרכזי למידה. קריית ביאלק: הוצאת "אח".
רונן, ח. (1992). סוגיות בחינוך המיוחד: יחידה 2 (פיגור שכלי). (עמ' 63-9). רמת אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
רונן, ח. (1992). סוגיות בחינוך המיוחד: יחידה 3 (פיגור שכלי). (עמ' 117-165). רמת אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
רייטר, ש. (1992). סוגיות בחינוך המיוחד: יחידה 11 (דרכי עבודה בחינוך המיוחד). (עמ' 64-42). רמת אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
Knight, B. A. (1999). Towards inclusion of students with special educational needs in the regular classroom. Support for Learning, 14(1), 3-7.
Rea, P, J., McLaughlin, V., & Walther-Thomas, C. (2002). Outcomes for students with learning disabilities in inclusive and pullout programs. Council for Exceptional Children, 68(2), 203-223.

נגישות ותכנון הסביבה הלימודית- השפעת מאפייני האוכלוסייה על עיצוב הסביבה הלימודית, 25 שעות

מטרות:

הבנת חשיבות הסביבה החינוכית להתפתחות הילד וללמידה.
הכרת סביבות לימוד שונות בגן ובבית-הספר, סביבה אשר כולל את ההתאמות וההנגשות הייחודיות לתלמידים עם צרכים מיוחדים.
הכרת העקרונות המנחים לארגון סביבה איכותית מותאמת התפתחות.
פיתוח יכולת של תצפית בסביבות חינוכיות והערכתן.
הקניית כלים לתכנון ועיצוב של סביבות חינוכיות עבור אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים.
הקניית כלים לתכנון ועיצוב של סביבות חינוכיות.
הצגת מאגרי מידע אלקטרוניים ושימוש בהם בעיצוב סביבה חינוכית.

פירוט תכנים:

סביבה חינוכיות – הגדרות ואפיונים.
חשיבות הסביבה להתפתחות וללמידה.
תנאים היוצרים סביבה חינוכית איכותית לבעלי צרכים מיוחדים.
עקרונות מנחים בעיצוב הסביבה החינוכית.
מאפיינים התפתחותיים המשפיעים על ארגון הסביבה החינוכית בחינוך המיוחד.
סביבה מובנית וסביבה פתוחה.
מרכזי הפעילות בגן/בכיתות הלימוד.
השיקולים המנחים בבניית מרכזי פעילות.
המחנכים בסביבה החינוכית.
מאגרי מידע אלקטרוניים לעיצוב סביבה לימודית.

דרכי ההוראה:

הרצאות ודיונים בכיתה

ביבליוגרפיה:

ארבלי אהובה. (2012). עיצוב סביבה לימודית בגן ובבית הספר חינוך המיוחד, למה ואיך? מרכז פסג"ה מנח"י. ירושלים.
בן חור, י. ולוי, י. (1998). הסביבה הקרובה כמשאב לימודי חינוכי. תל- אביב: מכון מופ"ת.
וינדזור, א. ובהגן, א. (1994). גני ילדים: מדריך תכנון. המכון לפיתוח מבני חינוך ורווחה .
לוין, ג. (1995). לימודים בגיל הרך. חיפה: אח.
מור, נ. (1994). ארגון סביבה חינוכית. ירושלים: משרד העבודה.
משרד החינוך. (1995). חצר הגן -מדריך לגננת. תל-אביב: מעלות.
קשתי, י., ואריאלי, מ., ושלסקי, ש. (1997). לקסיקון החינוך וההוראה. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, רמות.

מאגרי מידע

www.ganenet.co.il

www.gilrach.co.il–

www.education.gov.il–

www.emama.co.il–

www.horim.com-

National Early Childhood Technical Assistance System (NEC*TAS
/http://www.mectas.unc.edu–
National Association for the Education of young children
/http://www.America-tomorrow.com/naeyc–
TO THREE: National Center for infant, Toddlerd and Families ZERO
/http://www.zerotothree.org–
Speech Language – Hearing Association American
/http://www.asha.org–
Educational Research Foundation Highscope.

אתיקה מקצועית, 10 שעות

מטרת הקורס

פיתוח מודעות אתית בקרב עובד ההוראה ממקצוע הבריאות.
פיתוח רגישות לבעיות אתיות המתעוררות בפרקטיקה.
הכרות עם כללי האתיקה של המקצוע כהכנה להשתלבות במקצוע ההוראה.
בניית קוד אתי מקצועי – אישי כחלק מההתפתחות המקצועית של עובד ההוראה.
המטפלים במקצועות הבריאות ייחשפו לתוכניות החינוכיות המובילות של השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י).

נושאים ותהליכים בקורס:

מהי פרופסיה? מאפייני ההוראה כפרופסיה

הכרת המושגים: ערכים, הבהרת ערכים, אתיקה, דילמה, דילמה מוסרית, אתיקה מקצועית

דאגה ואכפתיות בחינוך.

קוד אתי: הכרת קודים אתיים מקצועיים של פרופסיות שונות

הכרת הקוד האתי של המורים (טיוטה)

התפתחות מוסרית על פי קולברג.

דילמות אתיות וקבלת החלטות אתיות – ניתוח דילמות אתיות חינוכיות

שלבים בבניית קוד אתי

בניית קוד אתי אישי בתהליך קונסטרוקטיביסטי

חקיקה אתית, חוק הפרטיות, חוק האפוטרופוס

עקרונות אתיות בעבודה מקצועית בהתאם להנחיות השירות הפסיכולוגי החינוכי

הכרה של תוכניות שפ"י בתחומים שונים כגון כישורי חיים והעצמה

דרכי הוראה:

הרצאות, דיונים, סדנאות, ניתוח אירועים, סימולציות.

ביבליוגרפיה:

אלוני, נ. (1997). אתיקה מקצועית למורים ותפקודם כאליטה משרתת. בתוך: א. פלדי (עורך), החינוך במבחן הזמן (עמ' 383 – 391). תל אביב: רמות.

אלוני, נ. (1998). להיות אדם – דרכים בחינוך ההומניסטי. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד.

אלוני, נ. ופלד, א. (2002). הקוד האתי לאנשי חינוך והוראה בישראל: נוסח טיוטה למפגש עבודה בחדרי מורים. תל אביב: עמותת המורים לקידום ההוראה והחינוך של הסתדרות המורים.

דושניק, ל. צבר בן יהושע, נ. (2000). בין כוונה ליכולת: דילמות אתיות של מורים בישראל של שנות ה- 90. בתוך: מגמות, מ,' (3), עמ' 465-442 .

דרום, ד. (1989). אקלים של צמיחה. תל אביב: הוצאת ספרית הפועלים.

כהן, ע. (2006). הצעה לקוי יסוד להתנהגות מקצועית אתית של אנשי חינוך.

http://www.dyslexia.co.il/index.html

כשר, א. (2003). אתיקה מקצועית. מתוך ג. שפלר, י. אכמון וג. וייל (עורכים), סוגיות אתיות במקצועות הייעוץ והטיפול הנפשי (עמ'15- 29). ירושלים: הוצאת מגנס.

מסלובטי, נ. ועירם, י. (עורכים) (2002). חינוך לערכים בהקשרים הוראתיים מגוונים. תל אביב: הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב.

נודינגס נ. (2008). דאגה ואיכפתיות בחינוך: הלכה ומעשה. הד החינוך, 82(6), 58 – 66. (מתורגם מאנגלית) http://itu.cet.ac.il/Inner.aspx?nItemID=2840

פלג, ח. ברנהולץ י. (1998). ניהול דיוני דילמה לקידום החשיבה המוסרית. ירושלים: משרד החינוך והתרבות.

עמית, ח. (2005). להיות מורה משפיע. בתוך א. פלדי (עורך). החינוך במבחן הזמן 2, (עמ' 350 – 337). תל –אביב: הוצאת הסתדרות המורים.

צבר בן יהושע, נ. , דושניק, ל. וביאליק, ג. (2007). מי אני שאחליט על גורלם? דילמות אתיות של מורים. ירושלים: מאגנס.

שפלר, ג. (2006). מהי אתיקה מקצועית? שבילי מחקר, 13, 28 – 35.

Carr, D. (2000). Professionalism And Ethics In Teaching. London & NY: Routledge

Maslovaty, N.(2000).Teachers’ Choice of Teaching Strategies for Dealing with Socio-Moral Dilemmas in the Elementary School. Journal of Moral Education, 29(4), 429-444

Willemse, M, Lunenberg, M. & Korthagen, F. (2005). Values in Education: A Challenge for Teacher Educators. Teaching and Teacher Education, 21, (2), 205-217.

שיתופי פעולה בביה"ס ומחוצה לו, 30 שעות

מטרות הקורס:

העמקת הידע של עובד הוראה ממקצועות הבריאות העובד בפועל במסגרות החינוך המיוחד בדינמיקה המשפחתית והסביבתית של ילדים בעלי צרכים מיוחדים לצורך שיפור השותפות בין המערכת הבית ספרית ומחוצה לה.
עובד הוראה ממקצועות הבריאות העובד בפועל במסגרות החינוך המיוחד יכיר את המשברים שעוברים הורים עם קבלת ההודעה שבנם/בתם בעל צרכים מיוחדים.
עובד הוראה ממקצועות הבריאות העובד בפועל במסגרות החינוך המיוחד יכיר את השנוי שאותו עוברת המשפחה עם הולדת ילד בעל הצרכים המיוחדים.
עובד הוראה ממקצועות הבריאות העובד בפועל במסגרות החינוך המיוחד יכיר את אופן השפעת הולדת ילד/ אח על כל אחד מחברי המשפחה והקשרים ביניהם.
עובד הוראה ממקצועות הבריאות העובד בפועל במסגרות החינוך המיוחד יכיר את הגורמים המשפיעים על התמודדות המשפחה עם הולדת ילד עם צרכים מיוחדים.
עובד הוראה ממקצועות הבריאות העובד בפועל במסגרות החינוך המיוחד יכיר את תגובת חברי המשפחה המורחבת על הולדת הילד בעל הצרכים המיוחדים ותרומתם למשפחה הגרעינית.
עובד הוראה ממקצועות הבריאות העובד בפועל במסגרות החינוך המיוחד יכיר את יחסה של החברה הערבית לאדם בעל הצרכים המיוחדים, ( אנשי מקצוע, אנשים רגילים).
העמקה בדיון העבודה הרב מקצועית בבית הספר עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
העמקת הידע ובחינת מקומו ותפקידו של עובד הוראה ממקצועות הבריאות בעבודת הצוות הרב מקצועי בבית הספר.

תכני הקורס:

מעגל החיים של המשפחה לילד עם צרכים מיוחדים.
המשברים שעוברת המשפחה: משבר השנוי, המציאות והמשבר הערכי.
השפעת הולדת הילד על יחסי הזוגיות של ההורים.
תגובות המשפחה המורחבת ומעורבותה בתהליך החינוכי.
תגובת האחים והאחיות הבריאים לילד עם הצרכים המיוחדים והשפעתו עליהם.
תגובת ההורים למעברים: גיל הרך, מעבר לבית ספר, התבגרות ובגרות.
דרכי ההתמודדות של המשפחה ההורים עם גידולו של הילד בעל הצרכים המיוחדים.
הקשר עם אנשי המקצוע ועבודה רב מקצועית. ועבודה בסינרגיה מקצועית טיפולית.
יחסה של החברה הערבית לאדם בעל הצרכים המיוחדים.

דרכי הוראה:

הרצאות, דיונים, סדנאות, ניתוח אירועים, סימולציות.

ביבליוגרפיה:

ארליך, נ. (1998). משפחת הנכה לאורך מעגל החיים. בתוך א. דובדבני, מ. חובב, א. רימרמן, א. רמות (עורכים). הורות ונכות התפתחותית בישראל.(עמ'76-86).ירושלים:מאגנס.

ברנט, א. שנער, נ. (2005). תרומתה של מערכת ההתקשרות לבריאות הנפשית של אמהות לילדים עם מום לב מולד, לשביעות רצון שלהן מזוגיות ומדימוי עצמי של ילדיהן, מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית,21, 61-88.

ברק, ד. סולמון, ז. (2003). בצל הסכיזופרניה: השפעת המחלה על אחראי החולים. חברה ורווחה, 23 (1), 53-74.

דובדבני, א.(2000). כוחות התמודדות של משפחות והורים לילדים עם נכויות התפתחותיות. בתוך. קליין, פ. (עורכת). תינוקות, טף, הורים ומטפלים. מחקרים בנושא התפתחות הילד בישראל. תל-אביב: רכס.

טורנבול, א.(2002). חיזוק איכות החיים עבור כל בני המשפחה, אשר בה אדם עם נכויות. סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 17 (2), 89-85.

טלר, י. (2004). התמודדות משפחות עם נכות וחולי, מכון הנרייטה סאלד.

נבון, ש. פייגין, ר. דרורי, מ. (2001). סלילת דרך. התמודדות. משפחתית עם מחלה ונכות: מודלים טיפוליים. תל-אביב: רמות, אוניברסיטת תל אביב. פרקים 1ו-2.

לוי-שיף, ר. ושולמן, ש. (1997). משפחות עם ילד הסובל מנכות התפתחותית: תפקוד הורי, זוגי ומשפחתי. בתוך א. דובדבני, מ. חובב, א. רימרמן, א. רמות (עורכים). הורות ונכות התפתחותית בישראל (עמ'15-34). ירושלים: מאגנס.

פרוינד, ע. & דרך-זהבי, ע. (2005). אפקטיביות הצוות הבין מקצועי: מיתוס או מציאות? השפעת גורמים אישיים וארגוניים על העבודה בצוותים בין מקצועיים במערכת הבריאות בקהילה. ביטחון סוציאלי, 68, 70-110.

Cullen, J., Macleod, J., Williams, P. & Williams A. (1991). Coping, satisfaction and the life cycle in families with mentally with mentally retarded person. Issues in Comprehensive Pediatric Nursing, 14, 193-207.

טיפול קבוצתי, 20 שעות

מטרות:

קורס זה יעסוק בטיפול הקבוצתי על רבדיו השונים- מניעה, תמיכה, טיפול, הדרכה על פי שילוב בין גישות תיאורטיות כמו הגישה האקזיסטנציאלית-הומניסטית, גישות פסיכו-דינמיות, קוגניטיביות התנהגותית ונרטיבית. בנוסף, הקורס יתייחס לטיפול באוכלוסיות המיוחדות או בסוגיות שונות כמו: אוכלוסיית קשיי הלמידה, ילדים עם מומים ותסמונות, חשיפה לטראומה ולתהליכים פוסט טראומטיים. חלקו הראשון של הקורס יתייחס לתיאוריות כלליות המנחות את ההסתכלות על הנחייה/ טיפול קבוצתי; חלקו השני יתייחס לסוגיות המעסיקות את המטפל מעבר לגישה או לסוג קבוצה מסוים (למשל, תוכן מול תהליך). חלקו השלישי יתייחס למודלים של הנחיית קבוצות באוכלוסיות/סוגיות שונות וחלקו הרביעי יתייחס לסוגיות הערכה של העבודה הקבוצתית. הלמידה תשלב בין למידה תיאורטית ללמידה חוויתית כמשתתף בקבוצה.

כמו- גם, להבין בסיסים תיאורטיים להתערבות קבוצתית בסביבות של אוכלוסיות מיוחדות, לדון בסוגיות חוצות מודלים תיאורטיים כאלה או אחרים, להתייחס לשיטות התערבות שפותחו סביב אוכלוסיות ספציפיות או סוגיות ספציפיות, לדון באופן ביקורתי ביתרונות המודלים השונים להתערבות קבוצתית ולהעריך את התהליך ותוצאות ההתערבות הקבוצתית.

פירוט תענים:

גישות תיאורטיות העומדות בבסיס הנחיית קבוצות: הגישה האקזיסטנציאלית-הומניסטית המיוצגת על ידי יאלום, גישות פסיכו-דינמיות (ביון), קוגניטיביות-התנהגותית, ונרטיבית ואח'.
סוגיות מרכזיות בהנחיית קבוצה מעבר לתיאוריה או למודל מסוים: השתתפות מרצון או מכפייה וסוגיית מוטיבציה להשתתף בקבוצה, שלבים בהתפתחות קבוצה, תוכן מול תהליך, תפקידים בקבוצה, נשירה מקבוצה.
מודלים של עבודה קבוצתית באוכלוסיות מיוחדות כמו: ליקויי למידה ואוטיזם – קבוצות פסיכו-חינוכיות, עבודה קבוצתית על התנהגויות סיכון, עבודה עם ילדים נפגעי אלימות, עבודה עם אוכלוסיות שחוו פוסט טראומה.
דרכי הערכה של תהליכי הנחייה ותוצאות העבודה הקבוצתית.

דרכי הוראה:

פרונטאלית, סדנאות וקבוצתית- דינמית

ביבליוגרפיה:

השתתפות מרצון או מכפייה

Miller, N. S., & Flaherty, J. A. (2000). Effectiveness of coerced addiction treatment (alternative consequences) – A review of the clinical research. Journal of Substance Abuse Treatment, 18(1), 9-16.
Yalom, I. D. (1980). Existential psychotherapy. (pp. 218-230). New York: Basic Books.

קונפליקט זהויות של המנחה

Nuttman-Shwartz, O., & Weinberg, H. (2002). Group therapy in Israel. Group, 26(1), 5-15.

למה קבוצה ולא עבודה פרטנית בלבד?
וויטקר, ד.ס. (1985). מאפייני הקבוצה כמדיום לעזרה (סיכום מורחב). בתוך: נ. רוזנווסר ול. נתן (עורכים; 1997). הנחיית קבוצות: מקראה. 47-31. ירושלים: מרכז ציפורי.

וויטקר, ד.ס. (1985). החלטות ומשימות הכרחיות כאשר מתכננים קבוצה ומנחים אותה. בתוך: נ. רוזנווסר ול. נתן (עורכים; 1997). הנחייית קבוצות: מקראה. 337-313. ירושלים: מרכז ציפורי.

יאלום, א. עם לשץ, מ. (2006). למידה בין-אישית. טיפול קבוצתי: תיאוריה ומעשה. (עמ' 39-52; 66-60). כנרת ומגנס: האוניברסיטה העברית, ירושלים.

סקוט, ס.פ. (2005). מבוא לתרפיה קבוצתית: מדריך מעשי. (עמ' 61-53: למה תרפיה קבוצתית?). קרית ביאליק: אח.
4. מודלים תיאורטיים בבסיס קורס זה
סקוט, ס.פ. (2005). מבוא לתרפיה קבוצתית: מדריך מעשי. (עמ' 70-66, 95-88: אופנויות). קרית ביאליק: אח.

ריואך, נ.ג. (1970). עבודתו של ווילפרד ביון על קבוצות. בתוך: נ. רוזנווסר ול. נתן (עורכים; 1997). הנחייית קבוצות: מקראה. 114-101. ירושלים: מרכז ציפורי.

Hogg, M. A. (2005). The social identity perspective. In S. A. Wheelan (Ed.), The handbook of group research and practice (pp. 133-157). Thousand Oaks: Sage.
Ruttledge, R. A., & Petrides, K. V. (2012). A cognitive behavioural group approach for adolescents with disruptive behaviour in schools. School Psychology International, 33(2), 223-239.

Yalom, I. D. (1980). Existential psychotherapy. (pp. 42-49; 218-230; 355-364; 419-426). New York: Basic Books.

תוכן מול תהליך
ביון, ו.ר. (1992). התנסויות בקבוצות (עמ' 128-111). תל-אביב: דביר. תרגום: כפרי י.
יאלום, א. עם לשץ, מ. (2006). המטפל: לעבוד עם הכאן ועכשיו. טיפול קבוצתי: תיאוריה ומעשה. (עמ' 164-154). כנרת ומגנס: האוניברסיטה העברית, ירושלים.
סקוט, ר.ג., וסטון, ו.נ. (2001). דינמיקות קבוצתיות והתפתחות קבוצות. פסיכותרפיה קבוצתית: גישה פסיכו דינמית. (עמ' 64-46). קרית ביאליק: אח.

פרל, ג. ופלד, ע. (2007). פיתוח מודל מובנה לעבודה קבוצתית רגישה לתהליכים בקבוצה. חברה ורווחה, כ"ז, 624-621.

Kivlighan, D. M., & Holmes, S. E. (2004). The importance of therapeutic factors: A typology of therapeutic factors studies. In J. L. DeLucia-Waack, D. A. Gerrity, C. R. Kalodner & M. T. Riva (Eds.), Handbook of group counseling and psychotherapy (pp. 23-36). Thousand Oaks: Sage.
Ridgeway, C. L. (2007). Gender as a group process: Implications for the persistence of inequality. In S. R. Thye & E. Lawler (Eds.), Social Psychology of Gender (Advances in Group Processes) (Vol. 24, pp. 311-333). Bingley, United Kingdom: Emerald Group Publishing Limited.
Tindale, R. S., Dykema-Engblade, A., & Wittkowski, E. (2005). Conflict within and between groups. In S. A. Wheelan (Ed.), The handbook of group research and practice (pp. 313-328). Thousand Oaks: Sage.

תפקידי המנחה באופן כללי ועל פי מודלים תיאורטיים וסוגי קבוצות.

יאלום, א. עם לשץ, מ. (2006).טכניקות של הפעלת כאן-ועכשיו. טיפול קבוצתי: תיאוריה ומעשה. (עמ' 182-169). כנרת ומגנס: האוניברסיטה העברית, ירושלים.

יאלום, א. עם לשץ, מ. (2006). המטפל: העברה ושקיפות. טיפול קבוצתי: תיאוריה ומעשה. (עמ' 213-209; 233-222). כנרת ומגנס: האוניברסיטה העברית, ירושלים.

סקוט, ר.ג., וסטון, ו.נ. (2001). מימד תפקיד המנחה. פסיכותרפיה קבוצתית: גישה פסיכו דינמית. (עמ' 192-175). קרית ביאליק: אח.

Andronico, M. P., & Horne, A. M. (2004). Counseling men in groups: The role of myths, therapeutic factors, leadership, and rituals. In J. L. Delucia-Waack, D. A. Gerrity, C. R. Kalodner & M. T. Riva (Eds.), Handbook of group counseling and psychotherapy (pp. 456-468). Thousand Oaks: Sage.
Brown, N. W. (2005). Psychoeducational groups. In S. A. Wheelan (Ed.), The handbook of group research and practice (pp. 511-529). Thousand Oaks: Sage.
Brown, L. S., & Bryan, T. C. (2007). Feminist therapy with people who self-inflict violence. Journal of Clinical Psychology, 63(11), 1121-1133.
Kees, N., & Leech, N. (2004). Practice trends in women's groups: An inclusive view. In J. L. Delucia-Waack, D. A. Gerrity, C. R. Kalodner, M. T. Riva & (Eds.), Handbook of group counseling and psychotherapy (pp. 445-455). Thousand Oaks: Sage.
Shechtman, Z. (2004). Group counseling and psychotherapy with children and adolescents: Current practice and research. In J. L. Delucia-Waack, D. A. Gerrity, C. R. Kalodner & M. T. Riva (Eds.), Handbook of group counseling and psychotherapy (pp. 429-444). Thousand Oaks: Sage.
Williams, E. N., & Barber, A. S. (2004). Power and responsibility in therapy: Integrating feminism and multiculturalism. Journal of Multicultural Counseling and Development, 32, 390-401.

נושא לבחירה: עבודת עו"ה ממקצוע הבריאות במערכת החינוך, 10 שעות

מטרות הקורס:

הכרה וניתוח החברה הערבית בישראל מאז קום המדינה ועד היום
הכרת מאפייני החברה והחינוך בישראל בכלל ובתוך החברה הערבית המסורתית בישראל בפרט
הכרת מערכת החינוך הערבית בישראל ומרכיביה השונים
חשיפת גורמים חברתיים ותרבותיים המשפיעים על מערכת החינוך הערבית בישראל
הבנת המבנה החברתי – תרבותי של החברה הערבית והשפעתו על תהליך האינטגרציה בתוך מדינת ישראל
הכרה וניתוח התפתחות מערכת החינוך הערבית מאז קום המדינה ועד היום
הבנה וניתוח של חשיבות החינוך וההשכלה הגבוהה בקרב החברה הערבית בישראל
הכרת מערך החינוך המיוחד במגזר הערבי בישראל.

פירוט תכני הקורס

מאפייני החברה הערבית בישראל: חברה מסורתית; חברה רב-עדתית
גורמים חברתיים ותרבותיים המשפיעים על מערכת החינוך הערבית בישראל
חינוך והשכלה גבוהה כאמצעי לקידום המעמד החברתי, הכלכלי והתרבותי
התפתחות ושינויים בתוך מערכת החינוך הערבית בישראל
משתנים חברתיים ותרבותיים המשפיעים על תהליכי השינוי בקרב החברה הערבית בישראל
הכרת מערך החינוך המיוחד במגזר הערבי בישראל, יישום, סוגיות תרבותיות וחברתיות, והתאמה.

דרכי ההוראה והלימוד:

הרצאות, קבוצות דיון, קריאת חומר ביבליוגרפי

ביבליוגרפיה:

חובה

אבו אלהיג'א, י. (2005). מדוע טרם הוקמה אוניברסיטה ערבית בישראל? בתוך: גור-זאב, א. (עורך), קץ האקדמיה בישראל? עיונים בחינוך, הפקולטה לחינוך: אוניברסיטת חיפה, עמ' 303- 312.
אבו-עסבה, ח'. (1997). משתנים חברתיים ותרבותיים המשפיעים על תהליכי השינוי במערכת החינוך הערבית בישראל. בתוך: ח'אלד אבו-עסבה (עורך): ילדים ובני נוער ערבים בישראל- ממצב קיים לקראת סדר יום עתידי, ג'וינט-מכון ברוקדייל, ירושלים, עמ': 3 – 22.
אבו-עסבה, ח'. (1997), מערכת החינוך הערבית בישראל- מבנה ארגוני וחלופיות אפשרויות, מכון השלום למחקר, גבעת חביבה.
אלחאג', מ'. (1996). חינוך בקרב הערבים בישראל: שליטה ושינוי חברתי, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים.
חסון, ש'. ואבו עסבה, ח'. (2004). יהודים וערבים בישראל מול מציאות משתנה: בעיות, מגמות, תרחישים והמלצות. ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות.
לוין, אפשטיין, נ'. (1994). הערבים בישראל בשוק העבודה. ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות
ליפשיץ, ע'. (1994), הערבים אזרחי ישראל ומדינת ישראל: תהליכי שוויון והשתלבות, ת"א.
לנדאו, א'. וג'אנם, א'. (1995). הערבים אזרחי ישראל לקראת המאה העשרים ואחת. הוצאת מאגנס: ירושלים.
עראר, ח'. וחאג' יחיא, ק'.(2007). האקדמאים וההשכלה הגבוהה בקרב הערבים בישראל: סוגיות ודילמות. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב.
שלסקי, ש'. (2000). מיניות ומגדר בחינוך. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב.