מדגם של נושאי חתך: מגדר ומיניות – מכללת קיי
מדגם של נושאי חתך: מגדר ומיניות
סמינריון שנתי, תשע"ט
(3 נק"ז; חובה לתואר)
ימי רביעי 19.15-17.45
סילבוס
מטרת הקורס: לפתח כלי מחקר בסיסיים בפרשנות חזותית ואסתטיקה ברמת חיבור סמינריון. סמינריון החתך מוקדש בתשע"ז לשאלה של ייצוגי האישה והמיניות באמנות מן העת העתיקה ועד ימינו. כל סטודנט בוחן את הנושא באמצעות קורפוס יצירות שנבחר על ידו במטרה להציב על השאלה המחקרית שלו.
למי מיועד הקורס: הקורס חובה לתלמידי שנה ד' בחוג לאמנות (רק לסטודנטים בהסבה בוגרי או מוסמכי תואר בתולדות האמנות מתאפשר ללמוד בקורס זה כקורס רגיל וזאת באישור מראש במעמד ההרשמה לקורס).
אופני הוראה והלימוד בקורס: הקורס הוא קורס משולב ובו לימוד כיתתי, לימודי פרטני ולימוד מרחוק, וכמובן – ביצוע מחקר לאורך השנה.
-במהלך סמסטר א' מתבצעת למידה קבוצתית בכיתה. בתהליך זה נקראים מאמרים ותאוריות שונות, גם באנגלית, ומתבוננים ביצירות אמנות לאור תפיסות אלה. בנוסף יש שני תרגילים אישיים (ללא ציון, קיימת חובת הגשה כתנאי מעבר לסמסטר ב').
-במהלך סמסטר ב' המפגשים מתקיימים במתכונת אישית-פרטנית (30 דק' עד 45 דק' לכל סטודנט, במועד השיעור בכפוף לזימון של המרצה) לליווי תהליכי כתיבת החיבור. קיימת חובת הגעה לכל הפחות לשני מפגשים עם המרצה במהלך סמסטר ב'. חובת הגשת טיוטות לפי הלו"ז: מרס: ראשי פרקים; אפריל: פרק 1; מאי – פרק שני; יוני: סיכום והקדמה. בסיום הסמסטר השני יוגש הסמינריון בכתב.
שימו לב: אין בקורס עבודות שאינן אישיות לכן אין בקורס עבודה בצוותים. עבודות שהוגשו למרצה אחר במקביל או בעבר (גם אם נכתבו על ידי הסטודנט עצמו) ו/או עבודות שנכתבו ע"י מי שאינו הסטודנט יובילו לציון נכשל והעברת המקרה לוועדת המשמעת במכללה. אין קריאת טיוטות מעבר לשנה"ל.
חובות הסטודנטים: נוכחות; ביצוע תרגילים שוטפים לפי דרישת המרצה כמפורט לעיל; הגעה לכל הפחות לשני מפגשים אישיים פנים אל פנים בסמסטר ב' עם חומרים מעודכנים והתקדמות ביחס להגשות הקודמות, הגשת הסמינריון.
מבנה הציון: ציון הקורס הוא ציון עבודת הסמינריון. מילוי כל התרגילים ותיקוני התרגילים מבטיח רמה גבוהה של עבודת הסמינריון ולפיכך ציון גבוה יחסית.
מקורות בעברית:
אבוט, איתן (במאי), אמנות נשים (הקלטת וידאו), תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1992.
אבליוביץ, רותי, "זהות, נוכחות: הרטוריקה של 'דיבור מהבטן' במופעי קול של נשים", עבודת גמר לתואר דוקטור, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, 2014.
אדלשטיין, סרג'יו (אוצר), מרינה אברמוביץ', קטלוג תערוכה, תל-אביב: המרכז לאמנות עכשווית, 2010.
אוקונור, אן-מארי, האישה בזהב: הסיפור המופלא מאחורי יצירת המופת של גוסטב קלימט "דיוקן של אדלה בלוך-באואר", תל-אביב: פן, משכל, 2013.
אוריין, אורנה, "הבזות הנשית כשפה אמנותית-תרבותית חדשה", עבודת גמר לתואר דוקטור, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2009.
אוריין, אורנה, דם גופך: דם באמנות הבזות של נשים בשנות ה-70 וה-80, תל-אביב: רסלינג, 2013.
אלחדד-ארושס, דבורה, "'משקיפות בעד החלון': תיאורי הנשים באיורי כתב-יד 'מכלול רוטשילד'", עבודה לשם קבלת תואר שני, באר-שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2014.
אמיתי-טביב, טל, "הנושא הפיוטי ביותר הוא אישה צעירה נוטה למות: על אמנות נשים ומוות", קשר אמנותי: עיתון למורים לאמנות, מס' 4 (2002), עמ' 18-16.
אנקורי, גנית, פרידה קאלו: יומן, אמנות, חיים, בן שמן: מודן, 2003.
אפטר, גבריאל, רות, אישה-חידה: הדפסים וספרי-אמן סוריאליסטיים מספריית ארטורו שוורץ במוזיאון ישראל, ירושלים: מוזיאון ישראל, 1995.
בכר, דליה, "בגוף ראשון: אמניות מייצגות בגופן כאב נשי, ביטויי כאב במחצית הראשונה של המאה-העשרים," עבודת גמר לתואר שני, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, 2005.
בכר, דליה, "לא מתוקה של אף אחד – שוקולד והגוף הנשי", תיאוריה וביקורת, מס' 22 (אוקטובר 2011).
בכר, דליה, "אליס ניל: דיוקן עצמי של ציירת, זקנה ועירומה לגמרי", מותר, מס' 18 (2012), עמ' 26-15.
בכר, דליה, "התנגדות לדימויי ונוס כמודל של 'יופי נשי' באמנות פמיניסטית", עבודת גמר לתואר דוקטור, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, 2014.
בלו, מוניקה, "נשים באמנות כהשתקפות של אירועי התקופה: סיפור דמויות הטריפוריום בקתדרלת נבר", מותר, מס' 4 (1996), עמ' 40-35.
בן אליעזר, אביב, "ממצוירת ליוצרת: כיצד הפכו נשים אשר שימשו מודליסטיות ציור עבור האמנים הפרה-רפאליטים לאמניות בזכות עצמן? ", עבודת גמר לתואר שני, באר-שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2013.
בן חיים, חנה, וענת בראל, "התבגרות ונשיות בראי האמנות", על מה: בטאון לקידום מעמד האישה, מס' 8 (2001), עמ' 34-32.
ברגר, ג'ון, "מאמרי מופת: דרכי ראייה", מוזה, מס' 5 (יולי 2001), עמ' 48-40.
ברוטין, בתיה, "ביטויי הישרדות והתנגדות של נשים באמנות החזותית של תקופת השואה", פרלמנט נשים: במה לפוליטיקה מזווית אחרת, מס' 1 (2004/02), עמ' 63-62.
ברטל, רות, "בעצב תלדי בנים – תיאורי הלידה על פי הטקסט המקראי באמנות ימי-הביניים",
מותר, מס' 5 (1997), עמ' 95-91.
ברקאי, נועה, "יחסי הגומלין בין שימוש בכלים יצירתיים ואקטיביזם עבור נשים", באר-שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2012.
גולדמן, אידה, בת-שבע, "עבודת יד של נשות בבל – אריגה (על-פי חפצים מאוסף "מרכז מורשת יהדות בבל")", נהרדעא, מס' 5 (1987), עמ' 25.
גז, דוד (אוצר), בחזרה לקאנון: תצלומי הפורטרט של קלוד כהון, קטלוג תערוכה, חולון: המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, 2008.
גרוסמק, ציונה, "בדמות עכביש היא טווה את חוטיה…": דימוי האישה ביוון הקדומה", תל-אביב: משרד הבטחון, ההוצאה לאור, 2001
דובב, לאה, "העין והגוף: אי נחת באסתטיקה הפמיניסטית", זמנים, מס' 47-46 (1993), עמ' 105-88.
דובב, לאה, אמנות בשדה הכוח: היסטוריה קטנה של ציות ומרד, תל-אביב: סל תרבות ארצי, 2009.
דוננט, שרה, הולדת ונוס, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2007.
דורית, יפעת, נטליה גונצ’ארובה: מחלוצות האוונגרד הרוסי, תל-אביב : מ.ת.א., 2000.
דירקטור, רותי, "הערצה וחשש: פמיניזציה של אמנות בקולנוע: נוכחות אמנות וייצוגי נשים בסרטים", עבודת גמר לתואר שני, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, 2007.
דקל, טל, "יצוגי גוף: דיכוטומיית הגוף הנשי/הגוף האימהי – אמנות ופמיניזמים בשנות השבעים (של המאה-העשרים)", עבודת גמר לתואר דוקטור, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, 2003.
דקל, טל, "גוף, מגדר וטרנס וטרנס-לאומיות: אמנות וביקורת תרבות באירופה המשתנה", טבור, מס' 2 (2009), עמ' 125-99.
דקל, טל, "בין אמנות לבין אג'נדה פוליטית-פמיניסטית", פנים: כתב-עת לתרבות, חברה וחינוך, מס' 49 (2010), עמ' 64-56.
דקל, טל, (מ)מוגדרות: אמנות והגות פמיניסטית, תל-אביב: הקיבוץ המאוחד/קו אדום אמנות, 2011.
דקל, טל, נשים והגירה: אמנות בעידן טרנס לאומי, תל-אביב: רסלינג, 2013.
הדר-הוכשטט, שלוה, "דימויי האשה-האם ביצירתו של מונק על רקע אמנות התקופה", עבודת גמר לתואר שני, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, 1989.
הראל, מורן, "פרנצסקה וודמן – צילום ייצוג עצמי כאתר לכינון שפה נשית", עבודת גמר לתואר שני, באר-שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2011.
ונטורה, גל, "על מחוכים ו(א)נשים: פנופסקי, אחרי הכול", פרוטוקולאז' (2013), עמ' 273-249.
ונטורה, גל, השד שיצא מן הבקבוק: הנקה ותחליפיה באמנות הצרפתית במאה התשע-עשרה, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2013.
זהר, אילת (אוצרת), מופע המינים: מגדר ומיניות באמנות יפנית עכשווית, קטלוג תערוכה, חיפה: מוזיאוני חיפה, מוזיאון טיקוטין לאמנות יפאנית, 2005.
זיו, אפי, "'תבונה ורגישות': נשים אמניות ומינימליזם בשנות ה-90, המוזיאון לאמנות מודרנית, ניו-יורק", סטודיו, מס' 57 (1994), עמ' 53-52.
זליגמן-דורי, יהודית, "סוגיית המגדר בשעורי אמנות בתוכנית הלימודים בחטיבה העליונה : המאבק בסטריאוטיפ על פי האמניות סינדי שרמן וברברה קרוגר", עבודת גמר לתואר שני, כפר סבא: המכללה האקדמית בית ברל, בית הספר לאמנות – המדרשה, 2012.
זמר, אברהם (אוצר), אופנת תסרוקות נשים באמנות העתיקה, קטלוג תערוכה, חיפה: מוזיאון חיפה לאמנות עתיקה, 1991.
זק, אידית, אהבת הסירנות: על יוצרות, יצרים ויצירה, תל-אביב: הוצאת אשתר, 2015.
טסלר, נירה, "דיוקן כפרח באמנות נשים בשנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים", מותר, מס' 18 (2011), עמ' 24-17.
טסלר, נירה, פרחים תלושים משיח: גלגולי דימוי הפרח מ'שיר השירים' לאמנות מודרניסטית של נשים באמריקה, תל-אביב: רסלינג, 2012.
ים, רמה, סוד קסמן של עבודות המחט: על נשים, תרפיה, אמנות ואומנות והקשריהן, תל-אביב: צ'ריקובר, 2002.
ישראל, אהובה (אוצרת), ג’ואנה ושקונסלוש: לוזיטנה, קטלוג תערוכה, תל-אביב: מוזיאון תל- אביב לאמנות, 2013.
ישראל, אהובה (אוצרת), עקבות גוף/אלינה שפוצ’ניקוב, קטלוג תערוכה, תל-אביב: מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2014.
כנען-קדר, נורית, "ייצוג ומודל: גילי האישה בתולדות האמנות האירופית", מותר, מס' 4 (1996), עמ' 20-15.
כנען-קדר, נורית, האישה ודימוייה באמנות ימי-הביניים, תל-אביב: אוניברסיטה משודרת, 1998.
כץ, תמר, "'סלון הנזירות של מנזר סן זכרייה' של פרנצ’סקו גארדי: הצעות לקריאה אמנותית של 'מקור ראשוני היסטורי'", עבודת גמר לתואר שני, באר-שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2013.
לוונטל-פלסטינר, מרי, מציירת את חייה, שרלוטה סלומון בצל הנאציזם, תל-אביב: הוצאת מבע, 2003.
לוריא, דורון (אוצר), פאם פטאל – האישה ההורסת, קטלוג תערוכה, תל-אביב: מוזיאון תל-אביב, 2006.
לנצמן, אורי (אוצר), דיוקן האשה באמנות היפנית; ציורים והדפסים, קטלוג תערוכה, חיפה: מוזיאון טיקוטין, 1982.
מאיר, מתי, "מה אומר העירום של חוה אמנו", עדכן: האוניברסיטה הפתוחה, מס' 50 (2009), עמ' 23-20.
מיכל, רונן, "'בת יפתח': מן המאה ה-7 ועד למאה ה-17: בין פרשנות לאיקונוגרפיה", עבודת גמר לתואר שני, חיפה: אוניברסיטת חיפה, 2011.
מימון, ורד, "קיקי סמית', 'מיצב', מוזיאון ישראל, אוצרת: סוזאן לנדאו", סטודיו, מס' 55 (1994), עמ' 65-64.
מלאכי, מרים (אוצרת), האישה האחרת: דמותה באמנות אסיה, קטלוג תערוכה, ירושלים: מוזיאון ישראל, 2011.
מלמד-כהן, רחמים, נשים בתנ"ך: היבט מוסרי ואמנותי, ירושלים: ר', מלמד-כהן, 2013.
מקאדם, ברברה א', "לינדה נוכלין על ריבוי הפנים של האמנות הנשית בת ימינו", המדרשה, מס' 10 (2007), עמ' 62-57.
מקניל, פיטר, וג'יורג'יו ריאלו, "האמנות והמדע של ההליכה: מגדר, מרחב והגוף האופנתי במאה השמונה-עשרה הארוכה", בתוך: מחשבות על נעליים, ונטורה, גל, אורי ברטל, ועינת לידר (עורכים), ירושלים: בצלאל;
תל-אביב: רסלינג, 2014, עמ' 45-18.
מרקוס, רות," נקבת גמל שלמה – האשה המסרסת באמנות הסוריאליסטית", מותר, מס' 4 (1996), עמ' 100-91.
מרקוס, רות, "'פאם פאטאל' במעבר המאה (מהמאה ה-19 למאה ה-20) ", בתוך: פאם פאטאל – האישה ההורסת, קטלוג תערוכה, לוריא, דורון (אוצר), תל-אביב: מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2006, עמ' 31-23.
מרקוס, רות, "שלושה מודלים של אנדרוגינוס במאה ה-20", בתוך: חיים של אמנות: אמנים, אוצרים וחוקרים מוקירים את חיים פינקלשטיין, איסקין, רות, חיים מאור, וקטרין קוג'מן-אפל (עורכים), ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, 2011.
מרקוס, רות, מין ומיגדר בפסלי הזוגות של ג'אקומטי, תל-אביב: רסלינג, 2015.
משעלי-קפלן, רויטל, "הוידוי באמנות נשים: הבניית זהות במרחב הציבורי", עבודת גמר לתואר דוקטור, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, 2012.
נוכלין, לינדה, "למה לא היו אמניות גדולות? ", מוזה, מס' 3 (ינואר 2001), עמ' 55-48.
סביליה-שדה, נאוה, "אריגים שזורים באשליות: היבטים מגדריים ו'הנשגב' בדימויי ניצחון נשיים באתונה הקלאסית", היסטוריה ותיאוריה, מס' 10 (אוקטובר 2008).
סוקמן, רחל, "דיוקן האשה" בעיני נשים-אמניות באיטליה – מהרנסנס ועד שלהי הבארוק", מוזות, מס' 7 (1989), עמ' 38-33.
סוקמן, רחל, "שירין נשאט – גברים לחוד, נשים לחוד" ,טרמינל: כתב-עת לאמנות המאה ה-21, מס' 10 (1999), עמ' 17-12.
סתיו, אריה, גברתי הנאווה: אידיאל היופי הנשי בתרבות המערב, תל-אביב: תמוז, 2013.
עינבר, דרור, "כפילות והכפלה – דימוי ודפוס פעולה ביצירתה של קלוד כהון (Claude Cahun) בשנות העשרים של המאה העשרים", עבודת גמר לתואר שני, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, 2007.
פוליצקי, אנה, "ייצוגים של זהות : בבואה ובדיה ביצירות של קלוד כהון וסינדי שרמן", עבודת גמר לתואר שני, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, 2005.
פוסק, ו' ג' אביגדור, "הדימוי ה'ארכיטיפי' של אם ובתה אצל ליאונרדו", מותר, מס' 4 (1996), עמ' 34-27.
פרידמן, עיינה, "זואי לאונרד: קולו של 'האחר' המגדרי, החברתי והמיני", עבודת גמר לתואר דוקטור, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, 2013.
פרסיאדו, מור, "השפעת הפמיניזם וחקר המגדר על אמנות נשים בנושא השואה באירופה (1949-1939), בישראל ובארצות הברית (2010-1970): 'פרויקט שואה – מחושך לאור' של ג'ודי שיקאגו כמקרה מבחן וכבסיס לניתוח יצירות של אמניות אחרות", עבודת גמר לתואר דוקטור, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2013.
כץ-פרימן, תמי, '"כוחות של שינוי: נשים אמניות בעולם הערבי': תערוכה ניידת ברחבי ארה"ב
(היו תערוכות) ", סטודיו, מס' 62 (1995), עמ' 73-72.
צבר, שלום, "מצוות חנ"ה – הדימויים החזותיים של שלוש מצוות האישה בקרב יהודי אירופה מימי הביניים ועד שלהי המאה התשע-עשרה", חקרי ירושלים בפולקלור יהודי, מס' 28(ב) (2013), עמ' 413-383.
צרפתי, שירלי, "המודל-דוגמנית בציור ובספרות בצרפת של מחצית המאה התשע-עשרה", עבודת גמר לתואר שני, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2008.
קורט, זיוה, "אמנות בחסות: נשים כפטרוניות של האמנות", מותר, מס' 5 (1997), עמ' 66-57.
קורפל, חנה, "לואיס בורז’ואה: ייצוגי גוף ראשונים שנות הארבעים והחמישים", עבודת גמר לתואר שני, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, 2006.
קלארק, ט' ג', "הערות למבוא לעיסוק אפשרי באולימפיה ב-1865", סטודיו, מס' 51 (1994), עמ'
31-22.
קלינגר, סוניה, "עופרים ונשים בציורי כדים אתונאיים מסוף המאה השישית לפני-הספירה", בטאון אוניברסיטת חיפה, מס' 17 (2003), עמ' 24-23.
קטה קולביץ: רישומים, תחריטים, ליתוגראפיות, חתוכי-עץ, פסלים, קטלוג תערוכה, ירושלים: מוזיאון ישראל, 1972.
קלימר, כלנית, "רובנס ואופנת נשים", עבודת גמר לתואר שני, חיפה: אוניברסיטת חיפה, 2008.
קרימולובסקי, מירי, "'נאיבית שכמותך': דמות האישה באמנות הנאיבית", כאן: מציאות ישראלית באמנות, מס' 2 (2008), עמ' 67-66.
קתנמן, אנדריאה, פרידה קאלו 1954-1907: כאב ותשוקה, בני ברק ,TASCHEN :סטימצקי, 2008.
רוגוף, אירית, "מהריסות לשיירים: הפמיניזציה של הפאשיזם במוזיאונים להיסטוריה גרמנית", פלסטיקה, מס' 3 (1999), עמ' 34-17.
רוזנברג, פנינה, דיוקן האישה בשואה בראי האמנות: יצירות מאוסף מוזיאון בית לוחמי הגטאות, לוחמי הגטאות: בית לוחמי הגטאות למורשת השואה והמרד ע"ש יצחק קצנלסון, הגלריה לאמנות ע"ש מרים נוביץ', 2002.
רוזין, דפנה, "ביטוי וחקירה של זהויות מגדר מגוונות דרך האמנות", בין המילים, מס' 7 (2012).
רוסלר, מרתה, בתוך ומחוץ לתמונה: על צילום, אמנות ועולם האמנות, תל-אביב: פיתום, 2006.
רז, מיטל, "אלוהים ברא מפלצת: ייצוג הנשיות המפלצתית באמנות העכשווית כאסתטיקה פמיניסטית", היסטוריה ותיאוריה, מס' 27 (מרץ 2013).
שביט-בנטואיץ, רחל, "מציירות את ההר לא מטפסות עליו", נעמת: הירחון לאשה ולמשפחה (אפרל-מאי 1994), עמ' 125-120.
שוסטרמן, רבקה, נחמני, "מודל נשי באמנות האנגלית בסוף המאה ה-18", מותר, מס' 10 (2002), עמ' 86-79.
שטדלר-סמל, גלית, "דימוי האשה ככלי-קיבול באמנות הסוריאליסטית", עבודת גמר לתואר שני, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, 2003.
שטרן, לביאה, "נשים: האוונגרד של היום (אמנות פמיניסטית ופוסט-פמיניסטית בארה"ב 1970-1990)", סטודיו, מס' 32 (1992), עמ' 15-10.
שליאום-מורינאץ, עלמה, "דמות דמות האישה כמפתה בתיאורי סצנות תנ"כיות ברנסנס הצפוני", מותר, מס' 15 (2007), עמ' 26-21.
שכטמן, שירה, "חוויות מפגש עם המוות כפי שבאות לידי ביטוי ביצירות אומנות של נשים בקבוצת תמיכה", עבודת גמר לתואר שני, באר-שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2011.
שליזנגר, פטר, "מטושקה, משחררת האישה", ארבע על חמש, מס' 75 (מרץ 1996), עמ' 33-31.
שפיר, חגית, "אסתטיקה פמיניסטית ואינטרטקסטואליות ביצירתה של פיית’ רינגולד", עבודת גמר לתואר שני, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, 2011.
שץ, תמר (אוצרת), חוה רבת פנים: דימויי נשים בראי התקופה, 1930-1870, קטלוג תערוכה, ירושלים: מוזיאון ישראל, 1991.
נושאים אפשריים לעבודת הסמינריון השנה עוסקים באמנות מגדרית, אמנות פמיניסטית ואמנות אירוטית (כל העבודות יציגו חתך של אמנים שונים לאורך ציר הזמן של הקורס):
- גוף האישה מריבוי זוויות
- זהות מינית ומודעותה
- מיניות ופעילות גופנית מן העת העתיקה ועד ימינו
- התפתחות הפמיניזם
- יופי וכיעור באמנות המגדרית
- עולם ההפרשות
- אימהות ומיניות
- אמנות מגדרית ופרובוקציה
על הסטודנטים לבחור כבר בסמסטר א' את הנושא מתוך רשימה זאת ולהגיש את שני התרגילים בהתאם לבחירתם. בנוסף יש למלא טופס הגשת סמינריון ולהחתים את המרצה. הטופס מוגש בחתימת המרצה למינהל הסטודנטים.

