מבוא לתורת הענישה: איפיוני הענישה הפלילית – אוניברסיטת בר-אילן

‏תאריך:_____

 

סילבוס – תוכנית הוראה לקורס

מבוא לתורת הענישה: איפיוני הענישה הפלילית

קרימינולוגיה
Introduction to the Theory of Punishment: Characteristics of Criminal Sanctioning

 

 

 

סוג הקורס:  (שיעור)
היקף נ"ז: 2
שנת לימודים: ___
סמסטר: ___
יום ושעה ___
שעת קבלה: ___
קישור לאתר למדה: ___

 

 

 

 

 

תיאור הקורס ומטרות למידה

 

תקציר הקורס

הקורס "תורת הענישה (פנולוגיה)" יעמיק במושגים ובתיאוריות המרכזיות סביב העונש הפלילי, תוך בחינת הפער בין ענישה פורמלית לבלתי פורמלית. נחקור את ההצדקות הפילוסופיות והמוסריות להענשת עבריינים, ונסקור מטרות ענישה שונות כגון הרתעה, שיקום, מניעה, גמול ונקם. בנוסף, נדון בגישת הגמול-צדק ובנושא הטעון של עונש המוות, ולבסוף, ננתח את פילוסופיית הענישה האקלקטית המאפיינת את מדינת ישראל תוך התמקדות בעברות המתה, שימוש בסמים ותחום התעבורה.

 

מטרות/תוצרי הלמידה

 

  • להגדיר ולהבחין בין מושגים מרכזיים בתורת הענישה.
  • לנתח את ההצדקות הפילוסופיות והמוסריות לענישה.
  • להבין את מטרות הענישה השונות (הרתעה, גמול, שיקום, מניעה) ולבקר אותן.
  • להכיר את מודל הענישה המאפיין את מדינת ישראל.
  • להעריך ביקורתית את האתגרים והדילמות בענישה הפלילית.

 

 למידה פעילה – תכנון מהלך השיעורים:

ניתן לתכנן תהליך למידה פעיל לכל הקורס או לפרט עבור כל שיעור פעילות של למידה פעילה בטבלה הבאה:

ad
הערכה תהליכית/מעצבת קריאה/
צפיה נדרשת		 למידה פעילה נושא השיעור מס' השיעור
רון שפירא, "שפיטה, ענישה ודרכי טיפול: הרחבת המסגרת החוקית והאמצעים", קובץ נגיש, (2017), עמ' 10 (המאמר מתוך כתב העת "קובץ נגיש" לשנת 2017).

 

 ההליך הפלילי בישראל – מהות הענישה הפלילית בישראל – דרכי וסוגי ענישה. פירוט ביחס לענישה הנהוגה בישראל : קנס, מאסר, מאסר על תנאי, עבודות שרות, שרות למען הציבור, עונש מוות. 1
רון שפירא, "שפיטה, ענישה ודרכי טיפול: הרחבת המסגרת החוקית והאמצעים", קובץ נגיש, (2017), עמ' 10 (המאמר מתוך כתב העת "קובץ נגיש" לשנת 2017).

 

 ההליך הפלילי בישראל – מהות הענישה הפלילית בישראל – דרכי וסוגי ענישה. פירוט ביחס לענישה הנהוגה בישראל : קנס, מאסר, מאסר על תנאי, עבודות שרות, שרות למען הציבור, עונש מוות. 2
פרק 6, עבירות ועונשים: מבוא לפנולוגיה הרתעה 3
פרק 6, עבירות ועונשים: מבוא לפנולוגיה הרתעה 4
פרק 8, עבירות ועונשים: מבוא לפנולוגיה מניעה 5
פרק 8, עבירות ועונשים: מבוא לפנולוגיה מניעה 6
פרק 5, עבירות ועונשים: מבוא לפנולוגיה +

בזק, י' (1966). השיקול התגמולי במדיניות הענישה. הפרקליט, כ"ב, 3-11 + גל, ט., & דנציג-רוזנברג, ח. (2013). צדק מאחה וצדק עונשי: שני פנים למשפט הפלילי. משפטים, 43, 779–830

 

 נקמה וגמול 7
פרק 5, עבירות ועונשים: מבוא לפנולוגיה +

בזק, י' (1966). השיקול התגמולי במדיניות הענישה. הפרקליט, כ"ב, 3-11 + גל, ט., & דנציג-רוזנברג, ח. (2013). צדק מאחה וצדק עונשי: שני פנים למשפט הפלילי. משפטים, 43, 779–830

 

 נקמה וגמול 8
פרק 7, עבירות ועונשים: מבוא לפנולוגיה שיקום 9
פרק 7, עבירות ועונשים: מבוא לפנולוגיה שיקום 10
1. חוק העונשין, התשל"ז–1977

 

2. פקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א–1961.

 

3. פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973.

 

 התמקדות בעברות המתה, תעבורה, ושימוש בסמים – תוך ניתוח מנגנוני הענישה אשר נלמדו בקורס. 11
1. חוק העונשין, התשל"ז–1977

 

2. פקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א–1961.

 

3. פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973.

 

 התמקדות בעברות המתה, תעבורה, ושימוש בסמים – תוך ניתוח מנגנוני הענישה אשר נלמדו בקורס. 12
1.      ע"פ 336/61 אדולף אייכמן נ' היועץ המשפטי לממשלה.

2.      חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950

3.      חוק העונשין

 

 משרעת ענישה עם דגש על עונש מוות בישראל – מתווה חוקי ופרקטי. 13
סיכום חזרה והכנה למבחן. 14

*ייתכנו שינויים בסילבוס בהתאם לקצב ההתקדמות ואפקטיביות הלמידה

ציון סופי

 

רכיבי הציון:

מבחן מסכם – 80%

העברת מצגת והצגתה בפני הכתה. הצגת המצגת במסגרת השיעור תהווה מרכיב בהערכת הסטודנט, ותשקלל כ-20% מהציון הסופי של הקורס.

ציון עובר – 60

 

 

 

ביבליוגרפיה: תכנים לקריאה, צפיה והאזנה (רצוי עדכני)

 

 

חובה

    

     ספרים, מאמרים ופסקי דין:

 

רון שפירא, "שפיטה, ענישה ודרכי טיפול: הרחבת המסגרת החוקית והאמצעים", קובץ נגיש, (2017), עמ' 10 (המאמר מתוך כתב העת "קובץ נגיש" לשנת 2017).

 

שוהם, ש. שביט, ג. עינת, ת. וקבאליון, ג. (2009). עבירות ועונשים. חיפה: הוצאת אח.

 

ע"פ 336/61 אדולף אייכמן נ' היועץ המשפטי לממשלה.

 

חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950

 

בזק, י' (1966). השיקול התגמולי במדיניות הענישה. הפרקליט, כ"ב, 3-11

 

חוק העונשין, התשל"ז–1977

 

פקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א–1961.

 

פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973.

 

גל, ט., & דנציג-רוזנברג, ח. (2013). צדק מאחה וצדק עונשי: שני פנים למשפט הפלילי. משפטים, 43, 779–830

 

רשות

 

שוהם, ש., ותימור, א. (2009). סוגיות בתורת הענישה בישראל. חיפה: הוצאת אח.

 

אדד, מ' (1989). קרימינולוגיה: העבריין בהתהוותו. תל אביב: אור עם.

 

גינת, י (2000). נקמת דם. תל אביב: הוצאת אוניברסיטת חיפה.

 

Law Legum. (2023, January 8). Theories of punishment – In depth analysis. Law Legum.

 

Ellis, A. (2014). Theories of Punishment. In: Bruinsma, G., Weisburd, D. (eds) Encyclopedia of Criminology and Criminal Justice. Springer, New York, NY.

 

 

חומר מחייב למבחנים:

החומר למבחנים יכלול את כל תכני הלימוד שיופיעו בסילבוס הקורס. המבחן יתבסס הן על החומר שיוצג בהרצאות הפרונטליות בכיתה והן על הקריאה הנדרשת שתינתן במהלך הסמסטר.

 

 

 

הרחבה, הצעות ורעיונות:

 

תקציר הקורס

אם נשאל סטודנטים מה הם למדו או במה הם התחדשו בקורס הזה, מה היית רוצה שיאמרו?

מטרות ותוצרי הלמידה

מטרות הלמידה יבהירו מה מצופה מהסטודנטים לדעת, להבין ו/או להיות מסוגלים להדגים לאחר השלמת הקורס. כדאי לכתוב עד 5 מטרות לקורס תוך שימוש בפעלים יישומיים של ביצועי הלומדים.

מומלץ להתמקד ב 3 סוגים של מטרות למידה: א. ידע ב. מיומנויות ג. תפיסות.

כדאי לכוון, ככל שרלבנטי, לא רק לידע אלא גם למיומנויות ולתפיסות עולם או ערכים שהייתם רוצים שהלומדים שלכם יגבשו לעצמם בעקבות הקורס.

 

ניסוח מדוייק של מטרות הקורס

  1. מזכיר את הרעיון המרכזי של הקורס ומדייק את הסילבוס ורצף הלמידה
  2. מנכיח פיתוח מיומנויות ותפיסות עולם בנוסף לידע
  3. יוצר הבחנה בין תכנים ללמידה בכיתה ותכנים ללמידה עצמית או הרחבה
  4. מחדד תהליכי הערכה

 

דוגמאות למטרות למידה שהוזכרו לעיל:

 

ידע

היכרות עם עובדות, תכנים, מושגים, סוגיות ורעיונות מרכזיים בתחום הדעת.
לדוגמה: הלומדים יתארו/ יפרטו/ יסבירו/ יגדירו…

מיומנויות

היכולת להגיע לתוצר או תוצאה בצורה יעילה בשימוש בידע שהתפתח.

לדוגמה: הלומדים ינתחו/ יזהו/ יבחרו בין אלטרנטיבות/ יתכננו/ יקבלו החלטה/ יעריכו/ יפענחו/ יבצעו…

תפיסות עולם וערכים

דעות, תובנות, מחשבות ואמונות שהלומדים יקבלו הזדמנות לגבש לעצמם במהלך הקורס.

למידה פעילה

הוראה המקדמת למידה פעילה הינה הוראה הכוללת לא רק הקניית ידע (בה הסטודנטים הינם שומעים פאסיביים) אלא כוללת דרכי הוראה/ למידה מגוונות בה הסטודנטים פעילים בשיעור.

למידה פעילה מובילה לומדים לחשיבה, דיון, חקירה ויצירה. הם מתרגלים מיומנויות, פותרים בעיות, מתמודדים עם שאלות מורכבות, מקבלים החלטות, מציעים פתרונות ומסבירים רעיונות במילים שלהם באמצעות כתיבה ודיון.

שילוב אסטרטגיות למידה אקטיביות בקורסים באוניברסיטה משפר באופן משמעותי את תהליך הלמידה של הסטודנטים, מגדיל את הסיכויים לזיכרון ויישום ומסייע בצמצום פערים בין לומדים.

למידה פעילה ניתן לתכנן ברמת הקורס כולו (סביב בעיה גדולה, בניית פרויקט בקבוצות, ג׳יגסואו [צוותי הרכבה] בו כל קבוצה לומדת חלק מהנושא ומציגה לכלל הכיתה ועוד), או ברמת שילוב פעילויות בשיעורים (סימולציות ומשחקי תפקידים, סיורים, סדנאות, מעבדות ועוד).

 

למידה פעילה מקדמת: (Freeman et al., 2014; Theobald et al., 2020)

  • זכירה של התוכן הלימודי.
  • חיזוק מיומנויות של עבודת צוות, פתרון בעיות.
  • מגע אישי עם הסטודנטים.
  • הזדמנויות טובות ללמידה ללומדים עם צרכים שונים.

 

רכיבי למידה פעילה לשילוב בקורס –  דוגמאות:

  • פרויקט משימות מתגלגל המבוצע בצמוד לכל נושא או שיעור, בקבוצות של 4-5. חלק ממפגשי הקורס הופכים למפגשי חניכה קבוצתיים וזמן לעבודת צוות או שכל שיעור מתחלק לרכיב למידה ורכיב עבודת צוות.
  • למידה מבוססת בעיות. החקר ואיסוף תוכן לפתרון בעיה בקבוצות בחניכה של המרצה.
  • כיתה הפוכה: מפגש עם תוכן התאורטי/העיוני לפני השיעור ולאחריו דיון/תרגול/עיבוד פעיל בכיתה.
  • למידה מתוך playlist: במודל נטפליקס – מיקרו יחידות ללמידה עצמית.
  • למידה מבוססת פרויקטים PBL ) כלומר פתרון בעיות משותף או ביצוע של פרויקט מתגלגל).

 

פעילויות למידה פעילה לשילוב בשיעורים – דוגמאות:

  • למידה בקבוצות.
  • ג׳יגסואו – הוראת עמיתים בקבוצות התמחות.
  • סדנה אורח/ת מאוניברסיטה אחרת או מחברה עיסקית או מעמותה (מהארץ או מחו"ל)
  • למידה חוץ-כיתתית: סיורים (מוזיאונים, חברות/עמותות רלוונטיות), הצגה בכנס וכו'
  • שימוש בכלים דיגיטליים, הדמיית VR/AR, שימוש ברובוטים קליקרים, פאדלט וכו'
  • סימולציות ומשחקי תפקידים
  • חקר במעבדות

הערכה מעצבת

הערכה מעצבת (Formative Assessment) ניתנת במהלך הקורס, בשונה מהערכה מסכמת (Summative Assessment) הניתנת לסטודנטים רק בסוף הקורס (לדוג' פרויקט או מבחן). כאשר הסטודנטים מקבלים משובים תוך כדי הלמידה, הם יכולים לעצב באופן פעיל את המשכה וניתנת להם הזדמנות להתנסות בדרכי פתרון או חשיבה שונים. זאת בניגוד להערכה המסכמת שמהווה מבט לאחור על הלמידה לאחר שהסתיימה.

הערכה מעצבת מקדמת: השתתפות פעילה, שאילת שאלות, חשיבה ביקורתית, עיצוב עצמאי של הלמידה.

אינה מחייבת תוספת זמן משמעותית לבדיקת תוצרים. ניתן להכין מחוון, לשלב הערכת עמיתים, לתת משוב כיתתי כללי על נקודות ספציפיות  או להיעזר בשאלונים שמספקים משוב מיידי.

 

הערכה מעצבת תומכת ב:

  • יצירת תמונת מצב מעודכנת של התקדמות בלמידה.
  • זכירת התוכן הלימודי.
  • העמקת תהליך הלמידה.

 

דוגמאות לתוצרי הערכה מעצבת:

  • שאלוני רענון בתחילת מפגש
  • אינטראקציות בפורום הקורס
  • הגשת תרגילים/ מטלות בית
  • מטלות / חידונים דיגיטליים עם פתרון מובנה – ניתן להשתמש במערכת ממוחשבת למשוב מידי ומאפשרת התנסות חוזרת בשאלות.
  • הקלטה עצמית קצרה של קבוצת לומדים שבו הם מחווים דעה, מעריכים תוצר, מנמקים תשובה
  • השתתפות מונחית בפורום מקוון.
  • הגשת תוצר: הפקת סרטון/ פודקאסט/ הדפסת תלת-ממד/תכנות רובוטים וכו'