סמינריון עיוני – הפשע המאורגן – המכללה האקדמית אשקלון

סמינריון עיוני – הפשע המאורגן

תאריך עדכון: 29/6/2022

שם הקורס: סמינריון עיוני – הפשע המאורגן
מספר הקורס: 2-9360000-42
סוג הקורס: הרצאה
סיווג: חובה/בחירה
שנת לימודים: תשפ"ב
סמסטר: קיץ
היקף שעות שנתיות: 4.5 נ"ז
דרישות קדם: אין
אתר הקורס: באתר המכללה

1. מטרות הקורס:

מטרת הסמינריון להתנסות במחקר עיוני, על כל שלביו, החל מבחירת נושא/שאלת המחקר, גיבוש רשימת מקורות הקריאה, סקירת הספרות ועד כתיבת הדו"ח הסופי, בתחום משפטי, חברתי או קרימינולוגי הקשור לפשיעה המאורגנת בארץ ו/או בעולם. כתיבת מסמך הסמינריון הסופי תעשה על אחד, או יותר, מאלה (תתאפשר כתיבה בנושא אחר בתאום מראש עם מרצה הקורס):

  1. מהו "ארגון פשיעה"?
  2. היש פשע מאורגן בישראל או שמא אך ורק וריאציות רכות יותר של פשיעה מאורגנת?
  3. פשיעה מאורגנת בעולם ושיתוף פעולה בין מדינות במטרה לצמצמה;
  4. עבירות מעמד בארגון פשיעה לעומת עבירות מעשה: האם ראוי להעניש ראשי ארגון פשע, מנהלים, מכווני פעילות בארגוני פשע, מייעצים לארגוני פשע ואף חברים זוטרים רק בשל מעמדם וללא קשר למידת מעורבותם הישירה והעקיפה בביצוע העבירות?
  5. אכיפה כלכלית כנגד פשיעה מאורגנת ומידת האפקטיביות שלה: איסור הלבנת הון, חובות דיווח, חילוט רכוש ואכיפה אזרחית;
  6. האם חוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003 רחב מדי בתכולתו ומקנה לרשויות אכיפת החוק בישראל כלים שאינם פרופורציוניים לפגיעתם בפועל או הפוטנציאלית של ארגוני הפשע באוכלוסייה המקומית?
ad

2. תוכן הקורס:

סמינריון זה יעסוק בהיבטיו המשפטיים השונים של הפשע המאורגן ובניסיונות להיאבק בו הן על ידי המדינות השונות באמצעות מערכות משפט לאומיות והן על ידי הקהילה הבינלאומית באמצעות שיתוף פעולה בין מדינות ויישומם של הסכמים ואמנות. בתחילת הסמינריון נקיים ארבעה מפגשי לימוד.

במפגש הראשון יושם דגש על היקף הגדרת המונח "ארגון פשיעה" ועל העבירות הספציפיות המאפיינות ארגוני פשיעה בארץ ובעולם כגון ייבוא וסחר בסמים, סחר בבני אדם, עבירות בנשק, אלימות, סחיטה באיומים והלבנת הון. במפגש השני נשאל האם יש פשע מאורגן בישראל (או שמא פשיעה מאורגנת בהיקף מצומצם יחסית), נבחן פשיעה מאורגנת חוצה-גבולות ואת מידת שיתוף הפעולה בין המדינות השונות והצלחתן למגרה ולחילופין לצמצמה. במפגש השלישי נסקור את עבירות המעמד ("סטטוס") השונות הייחודיות למאבק בפשיעה המאורגנת ואת אמצעי האכיפה השונים ובכלל זה אמצעי האכיפה הכלכלית. במפגש הרביעי נבחן האם החקיקה שנוספה בשנים האחרונות איננה רחבה מדי ומקנה סמכויות יתר לרשויות אכיפת החוק שאינן פרופורציוניות למידת הנזק, בפועל ובכוח, שגורמים ארגוני הפשע.

כאמור, בתחילת הסמינריון נקיים ארבעה מפגשים פרונטליים ויתקיימו דיונים כיתתיים. בהמשך תערכנה הנחיות אישיות בהתאם לנושא הסמינריון הנבחר. בסוף הסמסטר יציגו התלמידים את הרפרטים שלהם בפני הכיתה ועד לסוף סמסטר הסתיו בשנה"ל תשפ"ג יגישו את מסמך הסמינריון הסופי.

תכנית הוראה מפורטת לכל השיעורים:

מס' השיעור נושא השיעור קריאה נדרשת
1 היקף הגדרת המונח "ארגון פשיעה" והעבירות הספציפיות המאפיינות ארגוני פשיעה בארץ ובעולם כגון ייבוא וסחר בסמים, סחר בבני אדם, עבירות בנשק, אלימות, סחיטה באיומים והלבנת הון. חוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003, סעיפים נבחרים;
הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ב-2002, סעיפים נבחרים;
ע"פ 336/61 אדולף אייכמן נ' היועץ המשפטי לממשלה;
ע"פ 6785/09 זוארץ נ' מדינת ישראל;
ת.פ.ח. 31349-04-19 מדינת ישראל נ' יצחק אברג'יל ואח';
2 האם יש פשע מאורגן בישראל (או שמא פשיעה מאורגנת בהיקף מצומצם יחסית)? נבחן פשיעה מאורגנת חוצה-גבולות ואת מידת שיתוף הפעולה בין המדינות השונות והצלחתן למגרה ולחילופין לצמצמה. חוק ההסגרה, תשי"ד-1954, סעיפים נבחרים;
חוק העונשין, תשל"ז-1977, סעיפים נבחרים;
הנחית פרקליט המדינה מס' 14.16 טיפול לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003;
דו"ח הועדה לבירור נושא הפשיעה בישראל, תשל"ח-1978;
אמיר מ. (2001) היש פשע מאורגן בישראל?
3 עבירות המעמד ("סטטוס") השונות הייחודיות למאבק בפשיעה המאורגנת ואמצעי האכיפה השונים ובכלל זה אמצעי האכיפה הכלכלית. תקנות מאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימושו), תשע"ב-2012, סעיפים נבחרים;
אלדר, ש. (2003) על היקפו של המונח "ארגון פשיעה" בחוק מאבק בארגוני פשיעה;
4 האם החקיקה שנוספה בשנים האחרונות איננה רחבה מדי ומקנה סמכויות יתר לרשויות אכיפת החוק שאינן פרופורציוניות למידת הנזק, בפועל ובכוח, שגורמים ארגוני הפשע? לויה-פינק, י. (2021) הרהורים על עבירות כלכליות כמאפיין לא-הכרחי להרשעה לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003;
סנג'רו, ב. (2020) ביקורת דיני העונשין הישראליים (פרק כו);
5 הנחיות אישיות
6 הנחיות אישיות
7 הנחיות אישיות
8 הצגת רפרטים
9 הצגת רפרטים
10 הצגת רפרטים
11 שיעור סיכום

3. דרישות הקורס:

  1. הגשת עבודת הסמינריון במודל עד ליום האחרון של סמסטר א' תשפ"ג (80% מהציון הסופי);
  2. השתתפות פעילה בדיונים בכיתה;
  3. נוכחות חובה בשיעורים, בהנחיות האישיות וברפרטים;
  4. פרזנטציה על נושא הרפרט (20% מהציון הסופי).

4. ביבליוגרפיה:

קריאת חובה

חקיקה

חוק ההסגרה, תשי"ד-1954, סעיפים נבחרים;

חוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003, ס"ח תשס"ג מס' 1894, עמ' 523 (17-6-2003), סעיפים נבחרים;

חוק העונשין, תשל"ז-1977, ס"ח תשל"ז מס' 864, עמ' 226 (4-8-1977), סעיפים נבחרים;

תקנות מאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימושו), תשע"ב-2012, ק"ת תשע"ב מס' 7082 מיום 26-1-2012, עמ' 684, סעיפים נבחרים;

הצעות חוק

הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ב-2002 ודברי ההסבר, ספר הצ"ח 3155, כ"ג בתמוז תשס"ב, 3 ביולי 2002, 762;

פסיקה

ע"פ 336/61 אדולף אייכמן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד טז 2032 (1962);

ע"פ 6785/09 זוארץ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 11/2/2012);

ת.פ.ח. 31343-04-19 מדינת ישראל נ' יצחק אברג'יל ואח' (פורסם בנבו, גזר הדין מיום 28/6/2022);

הנחיות ודו"חות ועדה

הנחית פרקליט המדינה מס' 14.16, טיפול לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003 מיום 10 לדצמבר, 2003 (עודכנה לאחרונה ביום א' באב התשע"א, 1 אוגוסט 2011);

דו"ח הועדה לבירור נושא הפשיעה בישראל, התשל"ח-1978 ("ועדת שמרון");

ספרות ומאמרים

אלדר, ש. (2003) על היקפו של המונח "ארגון פשיעה" בחוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003, משפטים מב (תשע"ב), 183;

אמיר, מ. (2001) היש פשע מאורגן בישראל? שערי משפט ב(3) תשס"א, 321;

לויה-פינק, י. (2021) הרהורים על עבירות כלכליות כמאפיין לא-הכרחי להרשעה לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003, משפט מפתח, כתב העת של פרקליטות המדינה (אפריל 2021) 145;

סנג'רו, ב. (2020) ביקורת דיני העונשין הישראליים (2020), פרק כו: ארגון פשיעה (מול שותפות) 307.

ad

קריאה מומלצת – עברית

חקיקה

חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, ס"ח תש"ס מס' 1753, עמ' 293 (17-8-2000), סעיפים נבחרים;

חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950, סעיף 3, ס"ח תש"י מס' 57, עמ' 281 (9-8-1950);

פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, סעיפים נבחרים;

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, סעיפים נבחרים;

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, סעיפים נבחרים;

פסיקה

בג"צ 71/442 מאיר לנסקי נ' שר הפנים, פ"ד כ"ו (2) 337;

ע"פ 4596/05 זאב רוזנשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד ס (3) 353;

ע"פ 2144/08 אברהם מונדרוביץ' נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו ביום 14-1-2010);

ע"פ 6717/09 ישראל אוזיפה ואח' נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו ביום 6-12-2010);

ע"פ 6979/09 יוסף אבוטבול נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו ביום 27-10-2010);

ספרות ומאמרים

אמיר, מ. (2001) ארגוני טרור וארגוני פשע מאורגן: הדמיון, השוני והקשר ביניהם, משטרה וחברה, 2001, גיליון 5, עמ' 107-132;

אשד, ג. (2005) הפשיעה המאורגנת בישראל ובעולם – מגמות ותהליכים, המשפט מרץ 2005, 14;

דוידוביץ', א. (1997) הסנדק האמריקאי: מאיר לנסקי, מראות המשטרה גיליון מס' 161, 1997;

סנג'רו, ב. (2011) תיקון 39 לחוק העונשין במבחן סבלנותן של רשויות האכיפה, חוק מאבק בארגוני פשיעה, מגמות בפלילים – עשור לתיקון 39 (אלי לדרמן, שי לביא וקרן שפירא-אטינגר עורכים, תשע"א), 91;

רווה, י. (2003) העבירות הפליליות בחוק מאבק בארגוני פשיעה, הסניגור 76, 5-8 (2003);

שפר, י. (2005) העבירות שבחוק איסור הלבנת הון – המאבק הבינלאומי בהלבנת הון במציאות הישראלית, המשפט, פברואר 2005, 2;

קריאה מומלצת – אנגלית

Statutes & Treaties

21 U.S.C. § 848 (Continuing Criminal Enterprise);

Control Council, Law No. 10, Punishment of Persons Guilty of War Crimes, Crimes Against Peace, and Against Humanity, 1945, Article 2;

The London Charter of the International Military Tribunal, Articles 9-11, 59 Stat. 1544 (August 8, 1945), 82 U.N.T.S. 279;

Racketeer Influenced and Corrupt Organizations Act of 1970, Pub. L. 91-452, 84 Stat. 922, Codified in 18 U.S.C. §§ 1961-1968;

The United Nations Convention against Transnational Organized Crime (2000), Available at http://www.unodc.org/documents/treaties/UNTOC/Publications/TOC%20Convention/TOCebook-e.pdf;

United Nations Office on Drugs and Crime, Model Legislative Provisions Against Organized Crime (2012), Available at http://www.unodc.org/documents/organized-crime/Publications/Model_Legislative_Provisions_UNTOC_Ebook.pdf;

Literature

Eldar, S. (2012) Holding Organized Crime Leaders Accountable for the Crimes of their Subordinates, Crim Law and Philos (2012) 6: 207-225;

Sangero, B. (2007) Are all Forms of Joint Crime Really "Organized Crime"? On the New Israeli Combating Criminal Organizations Law and Parallel Legislation in the U.S., and other Countries, Loy. L.A. Int'l & Comp. L. Rev. 61, 68; 97 (2007).