תשתיות כגורם חשוב בפיתוח התיירות במדינות דרום מזרח אירופה

מבוא

המאמר עוסק בחשיבות התשתיות בפיתוח ענף התיירות, ובפרט בהקשר של מדינות דרום־מזרח אירופה. התיירות נתפסת כמגזר כלכלי מורכב ודינמי המשפיע על ההתפתחות הכלכלית הכוללת של אזורים ושל מדינות. פיתוחו של מגזר התיירות מותנה בגורמים מגוונים, ואחד המרכזיים שבהם הוא נוכחות תשתיות פיזיות ותיירותיות איכותיות ומודרניות. המאמר מצביע על הקשר הישיר שבין זמינות ואיכות תשתיות לבין רמת ההתפתחות של ענף התיירות, ומדגיש כי השקעה בתשתיות היא מפתח להגדלת התחרותיות של מדינות בתחום זה. המחקר מבקש לבחון באופן אמפירי את הקשר הזה תוך התמקדות במדינות דרום־מזרח אירופה, ולהציע הבנה טובה יותר של תרומת מרכיבי תשתית שונים לקידום התיירות והכלכלה המקומית.

המרכיבים הבסיסיים וחשיבותן של תשתיות תיירותיות

המחברים מציגים את התשתית התיירותית כיסוד פיזי הכרחי לקיום ופיתוח של יעדי תיירות. תשתית זו כוללת רכיבים כמו תחבורה כדוגמת כבישים, רכבות ושדות תעופה, שירותים ציבוריים כגון בריאות, מים, חשמל ותקשורת, מתקני אירוח לרבות מלונות, אכסניות ואתרי קמפינג, וכן מתקנים משלימים דוגמת מסעדות, אתרי ספורט ואטרקציות תרבותיות. בנוסף לכך, המאמר מבחין בין תשתית בסיסית לבין תשתית־על: בעוד שהתשתית הבסיסית מאפשרת גישה ונגישות ליעד, תשתית־העל כוללת את המתקנים שנבנו במיוחד עבור פעילות תיירותית. מתקנים אלה קיימים אך ורק בזכות קיומם של תיירים, והם כוללים בתי מלון, מרכזי כנסים, מוזיאונים, פארקים נושאיים ועוד.

המחברים מציגים סיווגים שונים של תשתיות תיירותיות. סיווג אחד כולל ארבעה סוגים עיקריים: תשתית תחבורתית הכוללת כבישים, שדות תעופה ורכבות; תשתית חברתית המורכבת מחדרי אירוח ומתקנים לפנאי; תשתית סביבתית המתייחסת לפארקים לאומיים, שמורות טבע ואתרי נוף; ותשתית משותפת הכוללת מוסדות ארגוניים המקדמים את פיתוח התיירות ומשווקים את יעדי התיירות. סיווג אחר מציע חלוקה לארבע קטגוריות שונות: תשתית פיזית הכוללת מלונות, תחבורה, חשמל ומים; תשתית תרבותית הכוללת פסטיבלים, מורשת ואומנות מקומית; תשתית שירותית הכוללת סוכנויות נסיעות, מדריכי תיירים ושירותי ביטוח; ותשתית שלטונית הכוללת את מערכות החוק והסדר, המכס ורשויות ההגירה.

הקשר בין תשתיות תיירותיות לתחרותיות בענף התיירות בדרום מזרח אירופה

השקעה בתשתיות תיירותיות היא מרכיב הכרחי לצמיחה תחרותית ומהירה של יעדי תיירות. יעדים הפועלים בסביבה משתנה נדרשים להשקעות שיבטיחו שימור יתרונותיהם ואף חיזוקם, באמצעות פיתוח מוצרים, שירותים ומתקנים חדשים. השקעות אלה עשויות להגיע ממקורות ממשלתיים, יזמים פרטיים או משקיעים זרים המעוניינים לקדם את יעד התיירות. במדינות דרום־מזרח אירופה זוהתה חשיבות התשתיות כאמצעי לשיפור התחרותיות בענף. בקרואטיה הושקה תוכנית ממשלתית למימון פרויקטים לשימור ופיתוח תשתיות תיירות, בדגש על חופים, מוזיאונים ופארקים. בבוסניה והרצגובינה, לעומת זאת, זוהתה השקעה נמוכה כבעיה מרכזית, לצד תשתית תחבורה לקויה. סרביה פתחה בקול קורא לפרויקטים בתחום בהיקף של 450 מיליון דינר, ואילו מקדוניה השקיעה בשיפוץ שדות תעופה. במונטנגרו התבצע פיתוח אינטנסיבי לאורך עשור, תוך הרחבת תשתיות בילוי ואירוח. מדינות אלו זוכות גם לגישה לקרנות של האיחוד האירופי המיועדות לפרויקטים תיירותיים.

לצורך ניתוח רמת התחרותיות, נעשה שימוש במדד TTCI של הפורום הכלכלי העולמי, הכולל שלושה תתי־מדדים, וביניהם תת־המדד של תשתית וסביבת עסקים. זה כולל את רכיב תשתיות התיירות, אשר נמדד לפי שלושה פרמטרים: מספר חדרי המלון ל־100 תושבים, זמינות כספומטים, ומספר חברות השכרת רכב. נתוני השכרת רכב באלבניה, לצד נתונים ממדינות אחרות, שימשו כחלק ממדד זה, אשר שיקף את השיפור היחסי בתשתיות של מדינות כמו קרואטיה, סלובניה והונגריה, לעומת ירידה שנרשמה בסרביה. בכך מאשר הניתוח את הקשר הישיר שבין תשתית תיירותית מפותחת לבין מיצוב תחרותי גבוה בענף.

ניתוח סטטיסטי של הקשרים

באמצעות ניתוחים של מקדמי מתאם פירסון וספירמן, המאמר בוחן את הקשר בין תשתיות תיירותיות לרמות תחרותיות כללית במדינות האזור בין השנים 2007 עד 2013. נמצא כי קיים מתאם חיובי חזק בין המדד הכללי TTCI לבין רכיב תשתיות התיירות, עם ערכי מתאם של 0.78 עד 0.88 לאורך השנים. כמו כן, נמצא מתאם חזק אף יותר בין תשתיות תיירות לבין תת־המדד של תשתיות כלכליות וסביבתיות, עם ערכים שמעל 0.9, המלמדים על קשר הדוק בין מערכות התשתית הכלליות לבין רכיבי התשתית התיירותית.

על פי ממצאי הרגרסיה, ההשפעה המרכזית ביותר על עליית ערך תשתיות התיירות היא מספר חדרי המלון לאדם, כאשר ממוצע ההשפעה נע בין 0.56 ל־1.2 בהתאם לשנה. זמינות הכספומטים משפיעה אף היא, אך ברמה נמוכה יותר, עם השפעה של כ־0.3 ליחידת שינוי. מספר חברות השכרת רכב משפיע בטווח שבין 0.12 ל־0.49. מהנתונים עולה כי קרואטיה מובילה במספר חדרי המלון ביחס לאוכלוסייה, ואילו סלובניה מובילה בזמינות כספומטים ומדורגת שמינית בעולם בשנת 2013 במדד זה.

ממצאים לפי מדינה

קרואטיה, סלובניה והונגריה הן המדינות עם רמת התחרותיות הגבוהה ביותר לפי מדד TTCI. לעומתן, אלבניה, מקדוניה ובוסניה והרצגובינה שיפרו את דירוגן לאורך התקופה הנבדקת, בעוד סרביה הייתה המדינה היחידה שהידרדרה בדירוג הכללי. במדד תשתיות התיירות בלבד, בולגריה (מקום רביעי בעולם), קרואטיה (מקום חמישי), סלובניה ומונטנגרו שיפרו את מעמדן, ואילו סרביה, מקדוניה ובוסניה והרצגובינה חוו ירידה ברמת התשתיות התיירותיות.

מסקנות

המאמר מדגיש את ההכרח בהשקעה ניכרת בתשתיות תיירות מודרניות על מנת להגביר את התחרותיות של מדינות דרום־מזרח אירופה בשוק התיירות הבינלאומי. תשתיות איכותיות מהוות תנאי מקדים לא רק להגברת שביעות רצון התיירים, אלא גם לצמיחה כלכלית רחבה ולחיזוק המעמד של המדינה כיעד תיירותי אטרקטיבי. על פי הממצאים, מספר חדרי המלון הוא הגורם המשפיע ביותר על מדד תשתיות התיירות, ויש לראות בו מנוף מרכזי למדיניות פיתוח תיירות אזורית. השקעה בתשתיות נתפסת אפוא כמרכיב אסטרטגי בפיתוח ובקידום התיירות ובהשגת יתרון תחרותי במדינות האזור.

דברי סיום

המחקר מתבסס על פרויקט הנתמך על ידי משרד החינוך והמדע של הרפובליקה של סרביה ומציע תובנות משמעותיות למדיניות ציבורית, לתכנון כלכלי ולמוסדות המעורבים בקידום ענף התיירות באירופה ובמדינות מתפתחות בפרט.

 

Jovanović, S., & IliĆ, I. (2016). Infrastructure as important determinant of tourism development in the countries of Southeast Europe. Ecoforum journal, 5(1), 288-294.