הפסיכולוגיה של הימורי לוטו

מבוא המאמר "הפסיכולוגיה של הימורי לוטו" שנכתב על ידי מרק גריפית'ס וריצ'רד ווד מציג ניתוח מעמיק של הגורמים הפסיכולוגיים והחברתיים שמניעים את הפופולריות הרבה של הגרלות הלוטו, כרטיסי גירוד ומכונות לוטו ממוחשבות. המאמר יוצא נגד הנטייה לראות בהגרלות הלוטו סוג "רך" ובלתי מזיק של הימורים ומצביע על כך שגם לתחום

» Read more

האם משקיעי קריפטו מתעניינים בצריכת אנרגיה ובשינויי אקלים? ראיות ממעבר של את'ריום להוכחת-החזקה (Proof-of-Stake)

מבוא המאמר עוסק בשאלה האם משקיעי קריפטו מתחשבים בצריכת אנרגיה ובהשלכות אקלימיות של מטבעות קריפטוגרפיים, תוך התמקדות במעבר של את'ריום ממנגנון Proof-of-Work (PoW) עתיר אנרגיה ל-Proof-of-Stake (PoS) החסכוני באנרגיה. שאלת המחקר עולה על רקע הדיון הציבורי והאקדמי המתרחב סביב טביעת הרגל הפחמנית של ביטקוין, ובעיקר לאור הערכות כי צריכת החשמל

» Read more

הגלובליזציה של הנדל"ן: הפוליטיקה והפרקטיקה של השקעות נדל"ן זרות

מבוא המאמר פותח בזיהוי ההשקעה הזרה בשוק הנדל"ן למגורים כסוגיה פוליטית מרכזית ההולכת ותופסת מקום בשיח האקדמי, הציבורי והממשלתי. השקעות אלו הפכו לא רק לכלי לגיוון תיקי השקעות פרטיים ומוסדיים, אלא גם לכלי ליישום תוכניות הגירה וחינוך בין-דוריות. מדינות ברחבי העולם מגיבות באופן שונה לתופעה, כשהן מאזנות בין רצון למשוך

» Read more

אוניברסיטה מול מכון מחקר? שני עמודי התווך של ייצור הידע המדעי בגרמניה, 1950–2010

הקדמה: גרמניה כחלוצה במבנה המדעי המאמר בוחן את התרומה של גרמניה לייצור המדעי העולמי, תוך התמקדות בשני מוסדות מרכזיים: האוניברסיטאות ומכוני המחקר העצמאיים. גרמניה נחשבת לארץ מוצא של האוניברסיטה המחקרית המודרנית ושל מודל מכון המחקר החוץ-אוניברסיטאי. מדיניות המחקר הגרמנית, המכונה "מדיניות שני העמודים", מבוססת על חלוקת תפקידים פונקציונלית בין אוניברסיטאות

» Read more

מעבר לכתיבת סיכום: שימוש בכלי בינה מלאכותית לשיפור מיומנויות הכתיבה

מבוא ורציונל לשילוב כלי בינה מלאכותית בהוראה המאה ה־21 מתאפיינת בהתפתחות מהירה של טכנולוגיות בינה מלאכותית, ובפרט כלים גנרטיביים כמו ChatGPT, אשר הפכו לחלק בלתי נפרד מהמרחב האקדמי והעסקי. השימוש הנרחב בכלים אלו משנה את הדרך שבה אנשים מחפשים מידע, כותבים טקסטים, וחושבים על יצירת תוכן. עם זאת, לצד היתרונות

» Read more

כתיבה אקדמית בכתבי עת מדעיים לעומת עבודות דוקטורט: התזה המבוססת על מאמרים והסינופסיס

מבוא המאמר עוסק בהבדלים בין כתיבה אקדמית בכתבי עת מדעיים לבין כתיבה של עבודות דוקטורט, תוך התמקדות בתזה מבוססת מאמרים ובמרכיב הסינופסיס (תקציר מורחב) שלה. קרומסוויק מציין כי אף על פי שיש הנחיות ברורות לכתיבת מאמרים אקדמיים, הנחיות לסינופסיס בדוקטורט המבוסס על מאמרים הן לעיתים עמומות או חסרות, דבר המוביל

» Read more

הטעיית מדיניות ציבורית: השוואה ושילוב של גדלי אפקט מתוקננים

מבוא המאמר פותח בהתייחסות למגמה הגוברת בעולם החינוך לקבל החלטות מדיניות על סמך ראיות, במסגרת גישת "מה עובד" (What Works). גישה זו שואפת לבסס מדיניות חינוכית על סיכומים סטטיסטיים של מחקרים, במיוחד דרך שימוש בגודל אפקט מתוקנן ובאמצעות ניתוחים מצרפיים (מטה-אנליזה ומטה-מטה-אנליזה). הכותב מצביע על כך שמקבלי ההחלטות מסתמכים על

» Read more

מגבלות והזדמנויות בתמלול ראיונות: לעבר רפלקציה במחקר איכותני

מבוא המאמר עוסק במרכזיות של תמלול ראיונות במחקר איכותני, וטוען כי התמלול, מעבר להיותו שלב טכני לכאורה, הוא למעשה פעולה פרשנית ובעלת השפעה עמוקה על ייצוג המשתתפים ועל תוצאות המחקר. הכותבים מדגישים את הצורך ברפלקציה שיטתית על בחירות התמלול, מתוך הבנה שדרך התמלול מעצבת את המידע הנחקר ואת הדרך בה

» Read more

ניתוח עלות-תועלת של הפחתת פשיעה באמצעות פיקוח אלקטרוני על אסירים משוחררים על תנאי ונאשמים בצו מבחן

מבוא המאמר עוסק בהערכת העלות-תועלת של מדיניות הכוללת מעקב אלקטרוני ומעצר בית כחלופה או כתוספת לשחרור על תנאי ולצו מבחן לאסירים משוחררים. הרקע למחקר נשען על נתונים מדאיגים, לפיהם כשליש מהפשעים האלימים בארצות הברית ב-2008 בוצעו בידי עבריינים חוזרים, כלומר, מי ששוחררו לקהילה לאחר ריצוי עונש. שיעורי החזרה לפשיעה הם

» Read more

עריכה בסיוע קורפוס לסטודנטים לתואר שלישי: יותר מאשר רק שימוש בקונקורדנציה

מבוא כתיבת עבודת דוקטורט נחשבת לאחת מהמשימות המאתגרות ביותר עבור כותבים אקדמיים, במיוחד עבור סטודנטים שכותבים באנגלית כשפה נוספת. בשנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית בכמות הדוקטורטים המוענקים, מה שהוביל לגידול בהתעניינות ובמחקר על סוגת התזה. בעוד שקיים גוף מחקרי רחב בנושא ארגון מבנה התזה ותתי סוגות כמו סקירת ספרות ומבוא,

» Read more
1 3 4 5 6 7 8