זהות, רגישות וכשירות תרבותית – אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן – בית הספר לעבודה סוציאלית
שם הקורס: זהות, רגישות וכשירות תרבותית – שנה א'
שם הקורס באנגלית: Identity, Sensitivity and Cultural Competence in Social Work
מספר קורס: 76-102-01
שנת לימודים: תשפ"ג (2022-2023)
שעות הקורס: 8-10
- סוג הקורס: שיעור הרצאה
- סמסטר: ב'
- היקף שעות: 2 ש"ש
תיאור הקורס
ריבוי התרבויות בחברה הישראלית מציב בפני העבודה הסוציאלית מגוון של אתגרים ודילמות מקצועיות. העובדים הסוציאליים מסייעים לפונים ממגוון קבוצות תרבותיות, הנבדלות זו מזו במוצא אתני, לאום, צבע עור, מעמד, מגדר או דת וכו'. לפיכך, הם נדרשים לאמץ תפיסת עולם המכירה בצרכים ובייחוד של הקבוצות השונות ולרכוש מיומנויות התערבות הלוקחות בחשבון את ההקשר התרבותי הרחב.
מטרות הקורס ותוצרי למידה
המטרה המרכזית של הקורס היא העלאת מודעות אצל הסטודנטים ל: שוני, רגישות, הכרה, התעניינות, פתיחות, סקרנות אמיתית ויכולת למידה עצמית על כל תרבות והקשר (קונטקסט) והמשמעות שלו עבורנו ועבור האדם שמולנו (הפונה/מטופל).
תוצרי למידה: הקורס יסייע לכם/ן לפתח את הרגישות ו/או הכשירות התרבותית בעבודה הסוציאלית מול מגוון זהויות.
היעדים שתשיגו מהקורס:
- תכירו מושגי יסוד של הפרדיגמה הרב-תרבותית.
- תכירו הקבוצות תרבותיות העיקריות בחברה ישראלית, את מאפייניה ואת השפעת המאפיינים התרבותיים אלו על מתן מענה רגיש תרבותי בעבודה הסוציאלית.
- תזהו השפעת ההקשרים השונים (תרבותי, קולקטיבי, חברתי, ועוד) על עמדות ותפיסות עולם של הפרט ועל האופן שבו ניתן לעבוד מול השפעות אלה.
- תזהו דילמות וחסמים במפגש הבין-תרבותי.
- תזהו מקומה של התרבות בתהליך ובאינטראקציה הטיפולית בעבודה סוציאלית.
- תפתחו חשיבה ביקורתית והבנה למעורבותם של עמדות וערכים אישיים ביחס לשונה ובקבלת החלטות מקצועיות במפגש הבין-תרבותי.
- תתנסו בהתבוננות פנימית רפלקטיבית על תפקידים וזהויות במהלך חייכם.
הרציונל
במהלך הקורס תבינו כי הגיוון הפנים זהותי בחברה הישראלית ובכלל הינו גורם מכריע. האחריות שלי להציג איך עבודה סוציאלית יכולה להיות רגישה ומודעת למאפייני אוכלוסיות תרבותיות מגוונות ולהקשרים השונים המאפיינים את הפונים מבחינה דתית, כלכלית, חברתית-תרבותית, פוליטית ועוד.
נבחן מספר סוגיות חברתיות ב"משקפיים" רב-תרבותיים (אלימות כלפי נשים, יחסי הורים-ילדים, קידום בריאות, זוגיות ובריאות הנפש), נדון בדילמות המתעוררות בקרבנו במפגש הבין-תרבותי ונסיים בעקרונות הטיפול רגיש התרבות, תוך שילוב בין הידע התיאורטי להתנסות בשדה. כמו כן, ננסה להבין איך ש"האחר" נמצא גם בתוך כל אחד מאיתנו, וגם באנשים שלכאורה דומים לנו, אך בפועל מחזיקים במערכות אמונה שונות משלנו.
במקביל נבחין בהשפעת ההקשר התרבותי על מערכת האמונות של האדם ועל התנהגויות ונורמות לפיהן פועל.
מסר חשוב ביותר לקורס זה הינו ההבנה כי המפגש עם האחר באשר הוא/היא הינו מפגש בין-תרבותי וטומן בחובו הבדלים ופערים שבהם עלינו להכיר, תוך מתן פרשנות חיובית, מורכבת ומכילה. על כן, גם לאחר שתלמדו ותכירו תרבויות שונות, אין זה אומר תדעו להבין כל אדם עמו תפגשו בדרך המקצועית והאישית, בשל הפרשנות הייחודית שכל אחד מפרש לאור המאפיינים התרבותיים עליהם גדל ותגובות הסביבה בהם נתקל בחייו.
אתם תחשפו לתכנים רגישים, שונים ומגוונים שיעוררו דיון ותצטרכו לנתח באופן ביקורתית תכנים אלו תוך שמירה על כבוד הדדי והקשבה פעילה.
מהלך השיעורים
חלק מהקורס יתרחש בלמידה פרונטלית, תוך שימוש במצגות וסרטונים. הלימודים בקורס ילוו בהתנסות חווייתית בכיתה בעזרת תרגילים שונים, תיאורי מקרה ודיון כיתתי. יתכן שיוזמנו אורחים בשיעור.
רשימת נושאי ההרצאות (יתכנו שינויים במהלך הסמסטר)
| נושא השיעור | קריאה | שיעורים |
|---|---|---|
| מבוא, הקדמה, ידע, הגדרות בסיסיות הכשרה אקדמית לעבודה סוציאלית מותאמת הקשר עם משפחות: תובנות ואתגרים |
רואר-סטריאר, ד. (2016). חברה ורווחה, ל"ו, 14-3/ 439-461. | 1-3 |
| הכרות עם מאפיינים ייחודיים של חברות ותרבויות בחברה הישראלית (חרדים, יוצאי אתיופיה, חרשים, מתמודדי נפש וכו') "פצעי זהות" בחסות רב-תרבותיות: בושה, ריקוד וגאווה בתהליך עיצוב הזהות האתנית של נערים יוצאי קווקז |
מלכה, מ. וקרומר-נבו, מ. (2012). מגמות, מח(2) 251-272. | 4-6 |
| מיומנויות התערבות בסיסיות בתחום הפרקטיקה של התערבות רגישת תרבות אמצעי טיפול, גישור בין-תרבותי בכדי לגשר על פערי השפה והתרבות. מפגש עם אפליה, גזענות וסטריאוטיפים. |
שמר, א. (2016). גישור בין-תרבותי – מבט ביקורתי על פיתוח תפקיד רגיש תרבות. בתוך: בשיר, ב., בן-פורת, ג. ויונה, י. (עורכים), מדיניות ציבורית ורב-תרבותיות. מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד. עמ' 264-279. |
7-9 |
| יכולת ניתוח רב תרבותית ברמת המאקרו והמיקרו, חיבור לפרקטיקה דילמות בטיפול מודע הקשר תרבותי בע"ס מריבוי תרבויות לרב-תרבותיות: אתגרים מקצועיים. |
שמר, א. (2009). עט השדה, 3, עמ' 4-10.
קורין-לנגר, נ., ונדן, י. (2012). עבודה סוציאלית בחברה מגוונת ומרובת תרבויות. בתוך מ. חובב ואח' (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל. עמ' 506-526. |
10-13 |
| סיכום | – | 14 |
חובות / דרישות / מטלות
בקורס זה יש חובת נוכחות בכל השיעורים. סטודנט/ית שי/תעדר מעל שתי הרצאות ללא סיבה מוצדקת לא יורשה להגיש עבודה, ולא ת/יקבל ציון בקורס.
מרכיבי הציון הסופי:
- 15%: מטלה
- 85%: מבחן מסכם
ביבליוגרפיה (ייתכנו שינויים בתכנית ובסדר השיעורים)
הקדמה, הגדרות ומונחים בסיסיים
- *** רואר-סטריאר, ד. (2016). הכשרה אקדמית לעבודה סוציאלית מותאמת הקשר עם משפחות: תובנות ואתגרים. חברה ורווחה, ל"ו, 3-14, 439-461.
- בן-דוד, ע., ועמית, ד. (1999). האם עלינו ללמד רגישות תרבותית? הניסיון הישראלי. חברה ורווחה, י"ט (2), 235-244.
- *** בן דויד, ע. ורבין, ק. (1999). הבדלי עדה ומגדר בטיפול: הרעיון שבבסיס הגישה. מתוך ק. רבין (עורכת). להיות שונה בישראל: מוצא עדתי, מגדר וטיפול. תל אביב: רמות. עמ' 11-23.
- הייווד, א. (2019). אידיאולוגיות פוליטיות מודרניות. רעננה: למדא. פרק 1, 17-43.
- קורין-לנגר, נ., ונדן, י. (2012). עבודה סוציאלית בחברה מגוונת ומרובת תרבויות. מתוך מ. חובב, א. לונטל וי. קטן (עורכים). עבודה סוציאלית בישראל. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד. עמ' 506-526.
- רואר-סטריאר, ד. ולשם, א. (2003). מבוא. בתוך: א. לשם וד. רואר-סטריאר (עורכים). שונות תרבותית כאתגר לשירותי אנוש. ירושלים: מאגנס. 1-12.
- Kirmayer, L. J. (2012). Rethinking cultural competence. Transcultural Psychiatry, 29 (2), 149-164.
- Sue, D. W. (2006). Multicultural social work practice. Hoboken, NJ: John Wiley & Sons. Ch. 3: Understanding the sociopolitical implications of oppression in social work practice (pp. 43-62).
הכרות עם מאפיינים ייחודיים של חברות ותרבויות בחברה הישראלית
- *** מלכה, מ. וקרומר-נבו, מ. (2012). "פצעי זהות" בחסות רב-תרבותיות: בושה, ריקוד וגאווה בתהליך עיצוב הזהות האתנית של נערים יוצאי קווקז. מגמות, מח(2): 251-272.
- *** ניגים-אכתיאלת, פ., בן רבי, ד., וסבו-לאל, ר. (2018). עקרונות עבודה והתערבות המותאמים לחברה הערבית בשירותי רווחה וטיפול בישראל. ירושלים: מאיירס ג'וינט-ברוקדייל.
- **** רואר-סטריאר, ד. (2016). הכשרה אקדמית לעבודה סוציאלית מותאמת הקשר עם משפחות: תובנות ואתגרים. חברה ורווחה, ל"ו (3-4), 439-461.
- ג'מאל-עבוד, ובליט-כהן, ע. (2019). חוויותיהן של עובדות סוציאליות ערביות המטפלות באבות במרכזי ילדים-הורים ערבים בישראל. ביטחון סוציאלי, 109-130.
מיומנויות התערבות בסיסיות בתחום הפרקטיקה של התערבות רגישת תרבות, מפגש עם אפליה, גזענות וסטריאוטיפים
- אילוז, א. (4 באפריל 2012). אפליה: מדריך למשתמש. מוסף הארץ.
- אשכנזי, א. ואיילון, ל. (2016). המפגש הבין-תרבותי של מטפלים פיליפינים עם הזקנים הישראלים שבטיפולם ועם בני משפחותיהם. מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, 51 (1), 281-308.
- בן-עזר, ג. וגולן, י. (2012). ה"שחור" צובע את ה"לבן": תגובות בחברה הישראלית כלפי משפחות מעורבות שאחד מבני המשפחה ממוצא אתיופי. מגמות, מח (3-4), 595-625.
ניתוח רב תרבותית ברמת המאקרו והמיקרו, חיבור לפרקטיקה דילמות בטיפול מודע הקשר תרבותי בע"ס
- סואן, ד. ושחורי-ביטון, מ. (2016). דרום תל-אביב: שטח הפקר או "הרפובליקה האפריקנית הראשונה בציון"? יחס התושבים לאפריקנים המתגוררים בשכונה. הגירה, 6, 135-154.
- שורצולד, י., וסבו-מנור, ש. (2005). איום נתפס מפני עובדים זרים ודעות קדומות כלפיהם. מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, 44 (1), 29-55.
- *** שנהב, י. ויונה, י. (2008). מבוא: מהי גזענות? בתוך י. שנהב וי. יונה (עורכים). גזענות בישראל. ירושלים: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד. עמ' 13-47.
- בן-פורת, ג., יונה, י. ובשיר, ב. (2016). מבוא: מדיניות ציבורית וחברות רב-תרבותיות – סדר יום מחקרי חדש. בתוך ב. בשיר, ג. בן-פורת וי. יונה (עורכים). מדיניות ציבורית ורב-תרבותיות. תל-אביב: מכון ון-ליר והקיבוץ המאוחד. עמ' 7-38.
- בוקובזה, ג. (2011). זהות אתנית וסטראוטיפים בישראל: ההבדל בין מזרחים ואשכנזים ובין קבוצות גיל. חברה ורווחה, ל"א (4), 607.
- גולצמן, ל. ופרוג, א. (2010). ניתוח קבוצת נערים יוצאי חבר המדינות השייכים לדור שני או "דור וחצי" בראייה רב תרבותית. מניתוק לשילוב, 16, 181-199.
- מורגנשטרן, מ. וקורין-לנגר, נ. (2000). עבודה עם עולים חדשים מברית המועצות לשעבר. בתוך רבין, ק. שפירא-ברמן, ע. וקדמוני, א. (עורכות), טיפול משפחתי וזוגי לאוכלוסייה במצוקה מעדות שונות (עמ' 87-98). תל-אביב: רמות.
מפגש בין-תרבותי – יהדות אתיופיה במעבר כקבוצה מייצגת
- כורם, ע. והורנצ'יק, ג. (2013). תפיסות של צעירים יוצאי אתיופיה את הסתגלותם הסוציו-תרבותית בישראל. הגירה, 2, 55-73.
התערבות וטיפול
- **** שמר, א. (2009). מריבוי תרבויות לרב-תרבותיות: אתגרים מקצועיים בעבודה רגישת תרבות עם ילדים והוריהם. עט השדה, 3, עמ' 4-10.
- רואר-סטריאר, ד. (2007). הפחתת הסיכון לילדים בהקשרים תרבותיים משתנים – המלצות להתערבות והכשרה. משפחה ודעת-המעשה בהנחיית הורים, דגמים שיטות מענים, ג', האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך, ירושלים.
- National Association of Social Workers. (2015). Standards and indicators for cultural competence in social work practice. Washington, DC: NASW Press.
- Baum, N. (2007). Social work practice in conflict-ridden areas: Cultural sensitivity is not enough. British Journal of Social Work, 37 (5), 873-891.
- חגית גור, עיונים בחינוך, סדרה חדשה כרך 2, 1997, שוויון הזדמנויות ודיכוי: המקרה של החרשים, עמ' 66.
