בדקנו את הסילבוסים: שני קורסים מפנים לעושר העמים, והמהדורה חלקית

באתר הזה יש כמה מאות סילבוסים אמיתיים של קורסים ממוסדות שונים, וזה אוסף שמאפשר לשאול שאלות שבדרך כלל אין עליהן תשובה. אחת מהן: לאיזו מהדורה בדיוק שולחים סטודנטים כשמפנים אותם לקלאסיקה. חיפשנו "עושר העמים" בכל הסילבוסים, מצאנו שני קורסים, ומה שראינו שם שווה פוסט.

מה כתוב בשני הסילבוסים

בקורס המחשבה הכלכלית בזירה המשפטית במכללה למינהל, ההפניה היא "אדם סמית, 'עושר העמים' (האוניברסיטה הפתוחה ומרכז ביאליק, תשנ"ז), 95-112".

בקורס מדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה, ההפניה היא "סמית', א'. (1996) עושר העמים. ירושלים: מוסד ביאליק. עמ' 36-82".

שתי ההפניות מצביעות על אותה מהדורה עברית, זו של מוסד ביאליק בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה. וכאן הפרט שרוב הסטודנטים לא יודעים: המהדורה הזאת מכילה שלושה מתוך חמשת הספרים של החיבור. 384 עמודים, ספרים א-ג, וזה כתוב בשם שלה.

למה זה מעניין במיוחד בקורס הראשון

עד כאן אין בעיה. שתי ההפניות תקפות, הן מצביעות על עמודים שקיימים במהדורה, ואפשר לקרוא אותם. מה שמעניין הוא מה שנמצא מסביב להפניות.

בתיאור של הקורס במכללה למינהל כתוב שהוא עומד על "רעיון 'היד הנעלמה' של השוק (אדם סמית)". והביטוי "היד הנעלמה" מופיע בכל עושר העמים פעם אחת בלבד, בפרק השני של הספר הרביעי. כלומר הוא נמצא מחוץ למהדורה שאליה הסילבוס מפנה, ולא בעמוד זה או אחר אלא בכלל.

זה לא פגם בסילבוס. זה פשוט מה שקורה כשחיבור קיים בשפה בחלקו: המרצה מלמד רעיון שהוא מרכזי בספר, ומפנה את הסטודנטים לטקסט שבו אפשר לקרוא על החלקים שתורגמו.

ובקורס השני

הקורס באוניברסיטת חיפה הוא קורס במדיניות ציבורית, וההפניה שלו היא לעמודים 36-82, שנמצאים בספר הראשון, זה שעוסק בחלוקת העבודה, בכסף ובמחירים.

הדיון של סמית במדיניות ציבורית, כלומר בהוצאות המדינה, במערכת המשפט, בעבודות ציבוריות ובחינוך הציבורי, במסים ובחוב הלאומי, נמצא כולו בספר החמישי. גם הוא לא היה בעברית. סטודנט בקורס במדיניות ציבורית שרצה לקרוא מה סמית אומר על מיסוי לא יכול היה לעשות זאת בעברית.

מה בכל אחד מחמשת הספרים

כדי לדעת אם החלק שאתם צריכים היה בעברית או לא, שווה להכיר את החלוקה.

ספר א. חלוקת העבודה, הכסף, מחירי סחורות, שכר עבודה, רווח ורנטה. כאן נמצאת גם הדוגמה המפורסמת של מפעל הסיכות.

ספר ב. טבעו של ההון, הצטברותו, ריבית ועבודה פרודוקטיבית.

ספר ג. התפתחות העושר בארצות שונות, יחסי עיר וכפר ועליית העיירות.

ספר ד. שיטות הכלכלה המדינית: המרקנטיליזם, מכסים ואיסורי ייבוא, פרמיות, הסכמי סחר, המושבות והפיזיוקרטים.

ספר ה. הכנסות הריבון והוצאותיו: הגנה, משפט, עבודות ציבוריות וחינוך, מסים והחוב הלאומי.

שלושת הראשונים היו בעברית. שני האחרונים לא. אם תעשו את החשבון תראו שמדובר בקצת פחות ממחצית החיבור, ובדיוק במחצית שבה סמית עובר מניתוח להמלצה.

איך בודקים מהדורה בחצי דקה

שלוש בדיקות שמונעות את רוב הטעויות. ראשית, קראו את עמוד השער במלואו, כולל תת הכותרת: במקרה הזה היא אומרת "ספרים א-ג" במפורש. שנית, בדקו מספר עמודים: חיבור שמלא בעברית נפרש על 627 עמודים לא יסתיים ב-384. שלישית, פתחו את טבלת התכנים וחפשו בה את הפרק שאתם צריכים, ולא את הנושא.

מה השתנה

לאחרונה ראה אור תרגום עברי מלא של עושר העמים, ובו כל חמשת הספרים, 33 הפרקים ו-627 העמודים. זו הפעם הראשונה שהחיבור כולו קיים בעברית. המהדורה היא PDF ו-EPUB, מה שאומר גם שאפשר לחפש בה ביטוי במקום לדפדף.

ואם אתם צריכים רק ציטוט אחד

זה המצב הנפוץ, ובו שווה להשקיע חמש דקות. ציטוט שלקחתם מספר לימוד או משקופית הוא ציטוט מיד שנייה, וההפניה שלו צריכה להיות לספר הלימוד ולא לסמית. אם אתם רוצים להפנות לסמית עצמו, צריך לאתר את המשפט בחיבור ולסמן את העמוד.

בחיבור בן 627 עמודים זה היה פעם עניין מתיש. במהדורה דיגיטלית זה חיפוש אחד. וכדאי לדעת שהחיבור כולל גם עשר טבלאות של נתוני מחירים ושכר, כך שמי שכותב על מחירים היסטוריים מקבל שם נתונים ולא רק טיעון.

מה זה אומר לכם בפועל

אם הסילבוס שלכם מפנה למהדורה של ספרים א-ג, שלושה דברים כדאי לדעת.

העמודים שבסילבוס קיימים שם, והקריאה אפשרית. אין צורך להחליף מהדורה בשביל לעמוד בדרישה.

אם אתם כותבים על מכסים, על מושבות, על מיסוי או על חוב לאומי, אתם צריכים את הספרים ד-ה. הם לא בקיצור ולא בתקציר, הם פשוט לא היו שם.

בביבליוגרפיה חובה לציין איזו מהדורה בידיכם. שתי המהדורות העבריות אינן אותו טקסט, והפניה לפרק מהספר הרביעי שמוצגת כאילו באה ממהדורת ספרים א-ג היא שגיאה שאפשר לאתר.

ומי שרוצה לדעת מי היה האיש שכתב את זה, מוזמן לקרוא על אדם סמית, שסיים את חייו כנציב מכס אחרי שכתב את הביקורת החריפה ביותר על מכסים בתולדות המחשבה הכלכלית.