ניתוח עלות-תועלת של הפחתת פשיעה באמצעות פיקוח אלקטרוני על אסירים משוחררים על תנאי ונאשמים בצו מבחן

מבוא

המאמר עוסק בהערכת העלות-תועלת של מדיניות הכוללת מעקב אלקטרוני ומעצר בית כחלופה או כתוספת לשחרור על תנאי ולצו מבחן לאסירים משוחררים. הרקע למחקר נשען על נתונים מדאיגים, לפיהם כשליש מהפשעים האלימים בארצות הברית ב-2008 בוצעו בידי עבריינים חוזרים, כלומר, מי ששוחררו לקהילה לאחר ריצוי עונש. שיעורי החזרה לפשיעה הם גבוהים במיוחד, והם מצביעים על כשל בשיטות הפיקוח הקיימות. לנוכח זאת, נבחנת האפשרות להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות כמו אזיק אלקטרוני ככלי הרתעתי יעיל וזול יחסית.

המעקב האלקטרוני

המאמר סוקר את ההתפתחות הטכנולוגית שאפשרה שימוש נרחב במעקב אלקטרוני. בעוד שבעבר דרשה מערכת המעקב מספר רכיבים נפרדים, כיום קיימים אמצעים טכנולוגיים חדישים יותר, כולל מכשירים חד-יחידתיים המשתמשים ב-GPS ובאנטנות סלולריות לשם קביעת מיקום מדויק בכל רגע. באזורים עירוניים הכיסוי נחשב מספק, ובאזורים כפריים ניתן להשתמש באמצעים חלופיים כמו תקשורת דרך קו טלפון נייח.

עלות ההשכרה של יחידות מעקב אקטיביות נעה סביב שמונה דולרים ליום, כאשר עלות כוללת הכוללת גם עלויות שכר הפיקוח מגיעה לכ-20.37 דולרים ליום לאדם. העלויות באנגליה ובוויילס הן בטווח דומה. כלומר, מדובר באמצעי משתלם מבחינה כלכלית ביחס למאסר בפועל.

המאמר מבהיר את ההבחנה בין שחרור על תנאי, המהווה המשך מפוקח של מאסר, לבין צו מבחן, שהינו עונש עצמאי המתבצע בקהילה תוך תנאים מסוימים, ובשניהם ניתן לכלול מעקב אלקטרוני ומעצר בית. המחבר מציע שינוי חקיקה שיאפשר לשופטים להחיל את אמצעי הפיקוח הללו כחלק אינטגרלי מהעונש – במיוחד בחלקו השני של המאסר – וזאת כאמצעי להפחתת פשיעה ולעצירת מעגל עברייני חוזר.

יעילות המעקב האלקטרוני

המאמר מתאר שורת מחקרים אשר בחנו את יעילות המעקב האלקטרוני, כאשר המחקר המרכזי והמעמיק ביותר הוא זה של פדג’ט, בלס ובלומברג (2006). מחקר זה בחן קבוצה של 75,661 עבריינים בפלורידה, חלקם במעצר בית בלבד וחלקם גם תחת פיקוח אלקטרוני. החוקרים השתמשו במודל סטטיסטי מתקדם עם 62 משתנים מבוקרים, לרבות סוג עבירה, מאפייני עבריין, אורך העונש ומידת הסיכון, כדי לבדוק האם הפיקוח האלקטרוני משפיע על הסבירות להפרת תנאים או לביצוע עבירות נוספות.

הממצאים היו חד-משמעיים: הפיקוח האלקטרוני הקטין את הסיכוי לעבירה חדשה ב-94.7 אחוזים, ללא הבדל בין סוגי העבירה. בנוסף, נמצא כי העבריינים שהיו תחת פיקוח היו בעלי סבירות נמוכה בהרבה להימלט ממעקב.

מחקר נוסף, שבוצע בשוודיה על ידי מרקלונד והולםברג (2009), הצביע על כך שלעבריינים שהיו תחת מעקב אלקטרוני הייתה נטייה נמוכה יותר לחזור לפשיעה גם שלוש שנים לאחר תום המעקב, בהשוואה לאסירים ששוחררו מהכלא ללא פיקוח. המעקב האלקטרוני יצר שגרה של עבודה ולימודים והקל על המעבר לחיים נורמטיביים.

ניתוח עלות-תועלת

ההצעה הנבחנת כוללת החלת מדיניות שבמסגרתה עברייני פשע חמור ירצו מחצית מהעונש בכלא ולאחר מכן יועברו לתקופת מעצר בית ומעקב אלקטרוני. לפי ההערכות, הצעד הזה יכול למנוע מעל ל-781,000 עבירות מדי שנה, כולל כ-466,000 עבירות אלימות וכ-315,000 עבירות רכוש. שווי התועלת החברתית המצטברת מהפחתת פשיעה זו מוערך ב-481.1 מיליארד דולרים.

החיסכון מגיע ממניעת עלויות ישירות לנפגעים, חיסכון בנזקים לרכוש, הקטנת הוצאות הכליאה ושימור פריון העבודה של העבריינים שלא ייכלאו. עלות יישום המדיניות לכלל האסירים על תנאי ונמצאים תחת צו מבחן מוערכת בכ-37.8 מיליארד דולרים לשנה. אם הצעד ייושם רק על עבריינים מורשעים בפשעים חמורים, העלות תפחת למחצית. יחס עלות-תועלת במקרה הראשון הוא 12.7, כלומר: כל דולר שיושקע יניב כ-12.7 דולרים של תועלת. במקרה השני, היחס מזנק ל-25.81.

ניתוח רגישות

לשם בדיקת חוסן המסקנות, המחבר ביצע ניתוחי רגישות. התוצאות נותרו חיוביות גם כאשר ההשפעה של הפיקוח נחתכה בחצי או כאשר עלויות הציוד והפיקוח הוכפלו. אפילו בתרחישים שמרניים אלה, התועלת עדיין עולה פי שישה על העלות, דבר שמחזק את האמינות של המסקנות.

דיון אתי

המאמר עוסק גם בשאלות אתיות הנוגעות למעקב אלקטרוני: כיצד מגיבים לו הנשלטים, האם הוא פוגע בזכויותיהם, והאם יש בו משום פגיעה בכבוד האדם. מתברר שעל פי מחקרים שנעשו בשוודיה ובבריטניה, רוב הנשלטים תיארו את החוויה כחיובית ואף מועילה להשתלבות מחודשת בקהילה. רבים מהם ציינו שהפיקוח סייע להם להתרחק מהשפעות עברייניות, חיזק את הקשר המשפחתי ותרם להתפתחות אישית חיובית.

כמו כן, בדיקות שנעשו למערכת המעקב מצביעות על אמינות גבוהה של הציוד, ללא אזעקות שווא כמעט, ויכולת לזהות ניסיונות מניפולציה. מכאן שמדובר בטכנולוגיה אמינה אשר מיישמת אכיפה אפקטיבית מבלי להכביד על המשטרה או הציבור.

המחבר מציע לראות בפיקוח האלקטרוני אמצעי שיקומי ולא רק ענישתי. מאחר וחלק מהעבריינים סובלים מהיעדר שליטה עצמית, הפיקוח מהווה מעין תחליף לתמיכה טיפולית, בכך שהוא מגביל גישה לפשיעה ומסייע בקבלת החלטות שקולות. עם זאת, המחבר מדגיש שאין בכך כדי לגרוע מהצורך בטיפול בגורמי שורש כגון עוני או רקע חברתי קשה.

מסקנות

לסיכום, המעקב האלקטרוני בשילוב עם מעצר בית מתגלה כאמצעי יעיל מאוד להפחתת פשיעה, הן בטווח המיידי והן לאחר סיום תקופת הפיקוח. יתרונותיו כוללים תועלת כלכלית גבוהה, הפחתת הצפיפות בכלא, חיסכון ציבורי עצום והזדמנות לשיקום אישי. יישום מדיניות כזו, בפרט עבור צעירים בסיכון או עבריינים חוזרים, עשוי לעצור את מעגל הפשיעה מוקדם ולהחזיר רבים למסלול חיים נורמטיבי. המחקר ממליץ על אימוץ גורף של המדיניות ברמת המדינות בארצות הברית, תוך שמירה על איזון בין ביטחון הציבור לבין זכויות הנפגעים והעבריינים.

חשיבותו של המאמר

המאמר של סטיוארט ס. יה מהווה תרומה משמעותית לשיח הציבורי והאקדמי על מדיניות ענישה ודרכי שיקום עבריינים. חשיבותו נובעת הן מהיקף הנתונים שעליהם הוא נשען והן מן הגישה האנליטית המעמיקה שהוא מציג, שבאמצעותה הוא מצליח לקשור בין מדדים כלכליים, חברתיים ופליליים. בניגוד לרבים מתוך קבוצה רחבה של מאמרים אקדמיים על שיקום אסירים, המאמר מספק בסיס אמפירי מוצק שמאפשר למקבלי החלטות לבחון חלופה מעשית למאסר, הנשענת על טכנולוגיה קיימת ומיושמת במדינות שונות. בכך הוא פורץ דרך בהצגת מודל ישים להפחתת פשיעה תוך חיסכון משמעותי בהוצאות ציבוריות ושיפור הסיכויים לשיקום מוצלח של עבריינים בקהילה.

 

Yeh, S. S. (2010). Cost-benefit analysis of reducing crime through electronic monitoring of parolees and probationers. Journal of Criminal Justice, 38(5), 1090-1096.