דיני נזיקין ולשון הרע – הקריה האקדמית אונו

הפקולטה למשפטים

לימודים לתואר בוגר – LLB

שנת הלימודים תש"ף – 2019/2020

סמסטר קיץ

סמינריון

דיני נזיקין ולשון הרע

דרישות קדם: אין

שתי נקודות זכות

מטרות הסמינריון

א. כתיבת סמינריון בתחום דיני הנזיקין ולשון הרע והגשתו.

ב. לימוד עקרונות כתיבת עבודה מחקרית.

שיטת הלימוד

ג. הרצאות.

ד. בחירת נושא בצורה מודרכת.

ה. ארגון הנושא, בחירת שאלת מחקר, איסוף מקורות.

ו. הגשת עבודה סמינריונית.

דרישות הקורס

א. לפי כללי הקריה האקדמית, נוכחות בכל מפגשי הסמינר – חובה (גם ב-Zoom). מי שיחסיר יותר ממפגש אחד – לא יוכל להגיש את העבודה!

ב. האמור בסעיף הקודם כולל גם את מפגשי הצגת נושאי הסמינריונים על ידי הסטודנטים (רפרט).

ג. הקורס כולל הגשת שלושה משובי קריאה בכתב (ראו ההנחיות להגשתם בהמשך). הגשת המשובים וקבלת ציון עובר על כל אחד מהם – הם תנאי להגשת העבודה.

ד. הגשת הצעה לנושא העבודה (כמפורט בסעיף הבא – דוגמא מצורפת בהמשך) עד ליום י"ב בחשוון תשפ"א, 30 באוקטובר 2020.

ה. ההצעה לנושא הסמינר תוגש בקובץ וורד (עד 2 עמ') ותכלול: פרטים אישיים (שם, ת"ז, דוא"ל ונייד), נושא ושאלת מחקר, ראשי פרקים, ביבליוגרפיה ראשונית (פסקי דין, ספרים, מאמרים וכד'). זו הצעה ראשונית, ועם המשך המחקר עשויים כמובן לחול שינויים.

ו. ההצעה תועלה לאתר עד המועד הנ"ל כמו "עבודה", ובמקביל תישלח גם לדוא"ל הישיר של המרצה.

ז. המרצה יאשר את ההצעה או ידרוש הגשתה מחדש עם תיקונים והוספות.

ח. לאחר אישור סופי של ההצעה יוכלו הסטודנטים להמשיך בכתיבת העבודה.

ט. הגשת העבודה הסופית עד יום ט"ז בטבת תשפ"א, 31.12.2020. (ראו הנחיות הגשה להלן).

י. אי הגשת עבודה במועד – תמנע מהסטודנט להגיש את העבודה ולקבל ציון בסמינר.

שקלול הציון

עבודה בכתב + נוכחות בהרצאות ובהצגת הנושאים על ידי הסטודנטים (רפרט) + הגשת הצעה לנושא העבודה עד לתאריך שייקבע – 100%

הערות והנחיות לכתיבת הסמינר (אי הקפדה על ההנחיות – תפגע בציון העבודה)

  1. כל זוג סטודנטים (אין אפשרות להגיש בשלשות או לבד) יבחר נושא לעבודה מתוך רשימת הנושאים המופיעה להלן או נושא אחר לפי העדפתו, בכפוף לאישור המרצה.
  2. כדי להקל עליכם, במיוחד בתקופה זו, למצוא שותף/ה לכתיבת העבודה – הועלה קובץ וורד שיתופי, ובו שמות כל המשתתפים בסמינר, כתובות דוא"ל ומס' טל' נייד. כל סטודנט מתבקש לרשום בטבלה: א). מי השותף/ה לכתיבת העבודה. ב). נושא העבודה.
  3. צורת ההגשה: העבודה תוגש כשהיא מודפסת, בהיקף של עד 20 עמודים לכל היותר (לא כולל שער, תוכן וביבליוגרפיה), ברווח שורה וחצי מכל צדי העמוד (שוליים לפי בררת המחדל ב-Word), בגודל אות דויד 12. גם הערות השוליים יהיו בגופן בגודל זה.
  4. יש להפנות למספרי עמודים בספרים, מאמרים או פסקי דין. אין להסתפק בציון סתמי למקור!
  5. חובה לציין מקור לכל טענה בעבודה. לקיחת פסקאות ממקור בלי ציון מקורם – תביא לפסילת העבודה, ואפילו להעלאה לוועדת משמעת! לתשומת לבכם – העבודה עוברת בדיקת מקוריות באמצעות תוכנה מיוחדת!
  6. דיון תיאורטי: אין עבודת מחקר ללא דיון תיאורטי בנימוקים, שיקולי מדיניות וכד'.
  7. ביקורת פסקי הדין והספרות המשפטית: לא די לסקור דעות מלומדים ושופטים. עיקרה של עבודה המחקר הוא ביקורת – בדיקת הטיעונים והנימוקים והבעת עמדתכם.
  8. אין לאזכר מקור שלא ראיתם אותו או שלא קראתם אותו, בין בעברית ובין בלועזית.
  9. אין להרבות בציטוטים. יש לצטט רק כאשר יש חשיבות מיוחדת ללשון המקור המצוטט (כגון פסק דין), וגם אז – יש לצטט קטעים קצרים בלבד, ואת השאר – לתמצת בלשונכם. ציטוט מעל שתי שורות יובא בפסקה נפרדת ומוזחת. המקור לציטוט יצוין בסוף הציטוט.
  10. המרצה רשאי לזמן את כותבי העבודה למפגש אישי כדי לעמוד על בקיאותם בנושא העבודה.
  11. מקורות יצוינו רק לפי כללי האזכור האחיד במשפטים: http://www.tau.ac.il/law/izkur/html-ver2-.htm
  12. מומלץ ללמוד כיצד מאזכרים מקורות ביבליוגרפיים וכיצד מפנים מהערת שוליים אחת לאחרת – מקריאת מאמרים בכתבי עת משפטיים (חלקם תקראו במסגרת המשובים שתכתבו).
  13. אחד מכללי האזכור החשובים: אין לאזכר אותו מקור שוב ושוב, אלא לאחר שצוין מקור בהערת שוליים 6, יש לכתוב: בהערה הסמוכה (הערה 7) – "שם, בעמ' 89", ובהערות אחרות: "לעיל הערה 6, בעמ' 89".
  14. כאשר אתם מפנים למקור א' (כגון מאמר, ספר או פסק דין) שהגעתם אליו בזכות מאמר אחר (ב'), שעליו התבססתם, ראוי לציין זאת כך: "[מקור א'], הובא/צוין/צוטט אצל [מקור ב']".
  15. אין לכתוב אמירות כלליות כגון "הפסיקה הישראלית קובעת", "דעת המלומדים בישראל היא" וכד', ללא ציון מקור מדויק – פסקי הדין או הספרות המשפטית (מאמרים / ספרים).
  16. בסוף העבודה תצוין רשימה ביבליוגרפית מלאה – מחולקת לספרים, מאמרים, פסקי דין ומקורות אחרים. בכל אחד מן המדורים הנ"ל – מקורות באנגלית בנפרד ממקורות בעברית.
  17. בשער העבודה יצוינו שמות המגישים, ת"ז, כתובת, כתובת דוא"ל ומס' טל' נייד.
  18. עשו הגהות ושימרו על סדר! הציון כולל גם סגנון ולשון תקינים, שהם חלק מעבודת המשפטן.
  19. "דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם" – וגם עבודה מסודרת ואסתטית מרחיבה דעתו של הבודק… , וגם מוסיפה לכבוד הכותבים ולציון! הקפידו על עיצוב המסמך באופן יפה ומכבד.
  20. יש להשוות לשיטות משפט זרות (לפחות לאחת). אפשר ורצוי להשוות למשפט העברי. השוואה משמעותית למשפט העברי – תעלה את הציון בעבודה!
  21. הגשת העבודה למזכירות, לאתר ולמרצה: ההגשה תהיה: א). בעותק מודפס וכרוך היטב למינהל סטודנטים. ב). בקובץ PDF לאתר. ג). בקובץ וורד לדוא"ל הישיר של המרצה (rklein100@gmail.com). יש לוודא אישור קבלה של המרצה.
  22. שמירת מקורות הסמינר אצלכם: נא שימרו אצלכם במחשב – באותה תיקיה של הסמינריון – את כל המקורות שבהם השתמשתם לכתיבת העבודה. מקורות שזמינים במרשתת – שימרו אצלכם. אם לא ניתן להשיגם באינטרנט – סירקו ושימרו אצלכם. אני עשוי לפנות אל חלקכם ולבקש לקבל את המקורות, ואדרוש שהמקורות יהיו זמינים ברשותכם. מקור שלא אקבל בזמן סביר של יום או יומיים בחזרה למייל, משמע שלא ראיתם אותו במקורו.
  23. לאתר הועלתה רשימה ביבליוגרפית של נושאים בנזיקין ולשון הרע, העשויה לסייע לכם.
  24. להתרשמות מסמינרים מעולים בתחום הפטנטים, שזכו לאורך השנים בפרסים של הרשות, ראו: https://www.justice.gov.il/Units/RashamHaptentim/Collaborations/Pages/ILPOPrize.aspx

נושאי הסמינר

סוגיות בדיני נזיקין ולשון הרע – רשימת נושאים מצורפת בהמשך.

בהצלחה ועבודה מהנה!

משובי קריאה במסגרת הסמינריון

  • במהלך הסמינר תתבקשו להגיש שלושה משובי קריאה. ההגשה – ביחיד ולא בזוג.
  • המשובים יוגשו לאתר הקורס כמו "עבודות" עד לשעה 9:00 בבוקר בתאריכים הבאים (לאחר שעה זו – האתר ייסגר להגשה): משוב מס' 1 (לקראת מפגש 2) – עד ליום שישי, 10.7.2020. משוב מס' 2 (לקראת מפגש 3) – עד ליום שישי, 17.7.2020. משוב מס' 3 (לקראת מפגש 4) – עד ליום שישי, 24.7.2020
  • המשובים ייכתבו במסמך וורד, גופן דויד 12, רווח שורה וחצי עם שוליים רגילים, ולא יעלו על עמוד אחד. בראש העמוד ייכתב שם מלא של הסטודנט/ית, ת"ז, מספר המשוב ונושאו.
  • הגשת כל המשובים וקבלת ציון עובר עליהם היא תנאי מקדמי להגשת העבודה ולקבלת ציון בקורס!

רשימת משובי הקריאה

משוב מס' 1 – הנושא: אחריות שופטים לעוולות שיפוטיות

ישראל גלעד, "אוי לדור ששופטיו צריכים להישפט?" עלי משפט ב 255 (תשס"ד).

כתבו: 1). שתי הערות או ביקורות של המחבר על פסק/י הדין שבהם הוא דן. 2). מה עמדת המשפט המשווה? 3). הצעת המחבר ונימוקה.

משוב מס' 2 – הנושא: פסיקת השופט רובינשטיין בדיני לשון הרע.

רון ש' קליינמן, "טוב שם טוב מחופש הביטוי – דיני לשון הרע בישראל בהשראת המשפט העברי בפסיקת השופט אליקים רובינשטיין" ספר רובינשטיין (עתיד להתפרסם) [המאמר הועלה לאתר]

כתבו: 1). מה שאלת המחקר (או הטענה המרכזית) של המחבר? 2). מה תורם פרק א' במאמר לטיעון המרכזי של המחבר? 3). על מה מבסס השופט רובינשטיין את עדיפות הזכות לשם טוב על פני חופש הביטוי? 4). מהי המחלוקת בין השופט רובינשטיין לבין עמיתיו בעניין דיין אורבך בנוגע להלכת עיתון הארץ?

משוב מס' 3 – הנושא: תביעה בלשון הרע נגד מפרסם אנונימי.

אמל ג'בארין ויצחק כהן "חקיקה שיפוטית במישור הדיוני – תביעה נגד נתבע אנונימי, בעקבות פרשת מור" עלי משפט יג 135, 135-142, 146-150, 157-159 (סעיף 5), 162-164, 168-171, 178-181 (2016).

כתבו: 1). מה שאלת המחקר של המחברים. 2). כתבו שתי ביקורות של המחברים על פסק הדין שבו הם דנים. 3). מה עמדת המחברים? תנו לפחות שני נימוקים לעמדתם. 4). מה עמדת המשפט המשווה?

רשימת נושאים לעבודה הסמינריונית

אפשר לבחור נושא אחר לעבודה, בכפוף לאישור מראש של המרצה.

דיני נזיקין

  1. פיצויים בגין "פגיעה באוטונומיה" במשפט הישראלי – הדין הרצוי והמצוי.
  2. פיצויים על לידת ילד בריא שנולד לאחר ניתוח קשירת חצוצרות – הדין הרצוי והמצוי.
  3. אחריות מקצועית של עורכי דין בכלל ובעסקאות נדל"ן בפרט.
  4. גבולות חובת ההצלה ("השומרוני הטוב") בישראל, לפני חקיקת חוק לא תעמוד על דם רעך ואחריה, בהשוואה לחו"ל.
  5. היקף המידע (חובת הגילוי) שצריך לתת צוות רפואי למטופל לפני טיפול רפואי (בעקבות ע"א 1303/09 קדוש נ' בית החולים ביקור חולים (2012) ופסיקות נוספות).
  6. הלכת "השנים האבודות" בישראל וגלגוליה.
  7. הרלבנטיות של חוק הפלת"ד בעידן של רכבים אוטונומיים.
  8. ההסדר הנזיקי הרצוי (ביטוח חובה, רישוי ומבחני נהיגה, תחולת פלת"ד) לאופניים חשמליים: מחלוקת בערכאות נמוכות שטרם הוכרעה בבית המשפט העליון או בחקיקה.
  9. נזקים שנגרמו עקב מניע דתי (ברית מילה, ייעוץ של רב לעשות או שלא לעשות ניתוח או הפלה וכדומה).
  10. תביעות נזיקין בין בני זוג בכלל ובגין סירוב לגרש או להתגרש בפרט.
  11. היחס בין דיני נזיקין למשפט המנהלי (בעקבות רע"א 2063/16 הרב יהודה גליק נ' משטרת ישראל (2017)).
  12. היחס בין דיני נזיקין למשפט החוקתי (בעקבות ע"א 7703/10 ישועה נ' מדינת ישראל – מנהלת סלע (2014)).
  13. הסדרי ההתיישנות בתביעות בתחומי הנזיקין והביטוח.

דיני לשון הרע

  1. אחריות בגין ניהול, העברה או שיתוף של מסרים ברשתות החברתיות.
  2. תביעות בלשון הרע בגין יצירות אומנות (סרטים, ציורים, פסלים, ספרים וכדומה).
  3. האפשרות לחייב ספק אינטרנט לחשוף כתובת (IP) של מי שפרסם לשון הרע.
  4. גבולות ההגנה שיש לאמצעי תקשורת על פרסום לשון הרע.
  5. מניעה מראש של פרסום של ספר משמיץ (בעקבות פסק דין אבנרי) או של כזה הפוגע בפרטיות (בעקבות פסק דינו של השופט סולברג בע"א 8954/11 פלוני נ' פלונית (2014)).
  6. הגבול בין סאטירה מותרת לבין לשון הרע אסורה – בישראל ובחו"ל.
  7. בין תחרות עסקית לביזוי והשפלה – פסק הדין על "שוקה" וחברות הביטוח כמקרה מבחן.
  8. ביוש (שיימינג) – במשפט הישראלי ובמשפט העברי.
  • בכל אחד מן הנושאים בסמינר – יש להשוות לשיטת משפט אחרת (משפט משווה).
  • אפשר ורצוי להשוות בין המשפט הישראלי למשפט העברי!
  • השוואה משמעותית למשפט העברי – תעלה את הציון בעבודה!
ad

הצעת נושא לעבודה סמינריונית – דוגמא

סמינר בדיני נזיקין ולשון הרע – תש"ף, סמ' קיץ

המגישים:

פרטי המגישים: שם מלא, כתובת, כתובת דוא"ל, נייד, השכלה ועיסוק.

שאלת המחקר:

במשפט אחד – מה תבקשו לבדוק בעבודה.

דוגמא: אחריות מעביד לנזקים שנגרמו לעובדיו בעקבות התעמרות במקום העבודה.

מה הביא את הכותבים דווקא לנושא זה:

מעניין אותנו / נתקלנו בו במהלך עבודתנו או לימודינו / כל סיבה אחרת.

תיאור העבודה:

בכמה משפטים – במה תעסוק העבודה.

דוגמא: בעבודתנו אנחנו מתכוונים לעסוק בנושאים הבאים:

  • הגדרת התעמרות במקום העבודה, פסיקה בנושא זה ונתונים סטטיסטיים אודות התופעה.
  • בחינת הצעת החוק אשר עברה בקריאת טרומית וטרם אושרה סופית.
  • דיון בשאלה האם הגדרת המקרים שיוכרו כהתעמרות לפי הצעת החוק היא רשימה סגורה או פתוחה, ומה ראוי שיהיה?
  • בחינת היתרונות והחסרונות שבקבלת הצעת החוק, תוך סקירת המצב עד הצעת החוק – כיצד תבעו עובדים על התעמרות בעבודה בהיעדר חוק.
  • השוואה לדין זר בנושא.
  • מתן המלצות לאור הפסיקה לעובד ולמעסיק באשר להתעמרות בעבודה: מניעה, זיהוי וטיפול.
  • השלכות המשפטיות של קבלת הצעת החוק, כלומר של ההכרה בהתעמרות כעוולה בנזיקין.
  • המלצות ומסקנות.

ראשי פרקים ראשוניים (עשויים להשתנות במהלך העבודה)

מבוא

1. הגדרת התעמרות

2. בחינת הצעה החוק

3. פרקים נוספים

סיכום ומסקנות

רשימה ביבליוגרפית

רשימה ביבליוגרפית ראשונית (עשויה להשתנות במהלך העבודה)

יש להקפיד על ציון המקורות לפי כללי האזכור האחיד במשפטים

חקיקה

  1. חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998
  2. הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה-2015
  3. הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התש"ף-2019
  4. חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
  5. פקודת הנזיקין [נוסח חדש]

פסיקה

  1. סע"ש (י-ם) 38335-03-14 נפתלי נ' מד"י – משרד ראש הממשלה (פורסם בנבו, 10.2.2016)
  2. ע"ע (ארצי) 23325-03-16 מד"י נ' האגודה לזכויות האזרח בישראל – ב"כ עו"ד שרון אברהם-ויס, עו"ד סיגל רונן-כץ (פורסם בנבו, 9.11.2016)

ספרים ומאמרים

עברית
  1. אורית קמיר "התעמרות בעבודה: בין פסיכולוגיה למשפט, בין חקיקה לפסיקה" משפט ועסקים כא 61-92 (2017).
  2. יעקב שפירא "'לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ' – מניעת התעמרות בעבודה" פרשת השבוע 454 (תשע"ה).
אנגלית

מקורות המשפט העברי

  1. שמות יג, ב
  2. משנה, מסכת…
  3. תלמוד בבלי, מסכת…
  4. שו"ת הרשב"א…