המנהל כמנהיג פדגוגי – אוניברסיטת תל-אביב
המנהל כמנהיג פדגוגי – תשע"ז
חדר 432
ימי שישי 8:30-10:00
שעת קבלה: ימי חמישי בשעה 16:45 (בתיאום מראש)
האתגרים של מנהיגות פדגוגית ברוח צדק חברתי – כציר המארגן של הקורס
רציונל הקורס – מכוונות לפרט כשלם (ולא מושלם)
ולפרט כחלק משלם (משפחה, חברה/תרבות/קהילה/מערכת/ארגון)
רציונל הקורס ומטרתו
ההקשר החברתי-תרבותי-קהילתי-מערכתי וארגוני בו פועלת מנהיגות פדגוגית ברוח צדק חברתי, מציב בפניה אתגרים מגוונים ומורכבים. במהלך הקורס נעסוק בהתמודדות עם האתגרים הנגזרים מהאתגר התפיסתי המרכזי של מנהיגות פדגוגית ברוח צדק חברתי: המכוונות לפרט כשלם (ולא מושלם) וכאחר, ולפרט כחלק משלם (חברה/תרבות/קהילה/מערכת/ארגון). נדון בתפיסות שבבסיס אתגר זה, שמחזיק את המתח שבין פרט לחברה ונפגוש אנשי חינוך, מהאקדמיה ומהשדה, שמתמודדים עם האתגר הנ"ל.
מטרת הקורס לחדד את תפקידו ואחריותו של המנהל כמנהיג פדגוגי, המתמודד עם מובנים מאיליהם כמו למשל: של מדיניות, מנהיגות ופדגוגיה, והפועל לאור עקרונות של צדק חברתי בזירה החינוכית. זאת, בהתבסס על ההנחה שכל פרט כשלם וכאחר הינו בעל זכות למימוש עצמי ולחיים מלאים ובטוחים, וכי לחברה יש אחריות לסייע לפרט לממש זכות זאת.
נבקש לעורר חשיבה ביקורתית ורפלקטיבית בנוגע למשמעויות ולמורכבות התפקיד של מנהיגים פדגוגיים שפועלים ברוח צדק חברתי במערכת החינוך בעת הזאת, תוך הזמנה להמשיך להרהר ולערער על המובנים מאליהם, שנלמדו במהלך הסמינר 'המנהל כסוכן צדק חברתי' ותוך הזמנה להמשך המחקר העצמי.
דרכי הוראה-למידה
הרצאות ודיונים, מפגשים עם אורחים מהאקדמיה ומהשדה וימי למידה בשדה.
חובות הסטודנטים
– נוכחות חובה-בהתאם לנהלי התכנית. שימו לב! נוכחות חובה בשני ימי הלמידה.
– קריאת חובה של פריט קריאה אחד לפחות לקראת כל שיעור (לבחירתכם מתוך הרשימה הביבליוגרפית).
– השתתפות בדיונים הכיתתיים ובפורומים שיפתחו בעקבות ימי הלמידה.
– מטלה קבוצתית-התייחסות לתפיסות ולפרקטיקות שנלמדו בקורס במודל החינוכי אידיאלי יישומי (בהיבט המיקרו), שיוצג בסמינר צדק חברתי – 10%
– מטלה אישית – 90%
בחרו אתגר מעשי אחד עימו מתמודדת מנהיגות פדגוגית מכוונת צדק חברתי – בין אם כהעמקה באחד מהאתגרים שנדונו במהלך הקורס ובין אם כבחירה לעסוק באתגר אחר שלא נדון במהלכו.
כתבו מסמך ממוקד וממצה הכולל את החלקים הבאים:
חלק א': הצגת האתגר הנבחר – מהו? מדוע לדעתכם הוא מהווה אתגר למנהיגות שכזאת? מדוע בחרתם דווקא בו?
חלק ב': הצגת מספר דרכים להתמודדות עם האתגר, תוך חידוד הזיקה לעקרונות של מנהיגות פדגוגית ברוח צדק חברתי, ותוך הצגת המציאות המורכבת, הקשיים, המחירים והיתרונות בדרכי ההתמודדות.
חלקים א'+ב' יעוגנו וישלבו מידע משישה פריטים ביבליוגרפים, לפחות; שלושה מתוך הרשימה הביבליוגרפית שבסילבוס ושלושה משלכם (פריטים אקדמיים).
חלק ג': רפלקציה – 3-5 תובנות מהותיות ומרכזיות (תפיסתיות ופרקטיות) בנוגע: א. לאתגר ולדרכים להתמודד עימו, שהתגבשו ו/התחדדו בעקבות הלמידה בקורס ובעקבות כתיבת המסמך ב. 3-5 תובנות בנוגע למה שלמדתי על עצמי, על הזהות הקיימת ו/המתפתחת כמנהיג/ה פדגוגי/ת ברוח צדק חברתי (מה יש בה? מה חסר בה והייתי רוצה להמשיך ולפתח?).
היקף המטלה: 4-5 עמודים (לא כולל עמוד שער ועמוד ביבליוגרפיה) מהודקים ומוגשים בניילונית, פונט דוד, גודל 12, רווח 1.5
אופן ההגשה: במייל לכרמית + עותק קשיח למירי
מועד הגשה: 1.6.17
תכנית הקורס*
| מפגש | תאריך
|
נושא |
| 1 | 3.2 | פתיחה: מנהיגות פדגוגית ברוח צדק חברתי – מושגי יסוד והדגמה דרך המקרה של פדגוגיה/למידה משמעותית |
| 2 | 10.2 | פתיחה: מנהיגות פדגוגית ברוח צדק חברתי
תימה: על הרצף שבין הכללה להכלה |
| 3 | 17.2 | עמדות של מורים כלפי אוכלוסיות בסיכון |
| 4 | 24.2 | יום למידה 3 – בשיתוף סמינר צדק חברתי
ההתכנות של יישום פדגוגיה פרוגרסיבית בחינוך הציבורי – ביקור בבתי ספר בכפר ירוק (היבטי מיקרו) |
| 5 | 3.3 | מבט על החינוך המיוחד – מפגש עם מנהלת המסגרת החינוכית במרכז רפואי שיקומי 'רעות' |
| 10.3 | חופשת פורים | |
| 6 | 17.3 | טיפוח תלמידים מחוננים |
| 7 יום חמישי | 23.3 | יום למידה 4 – בשיתוף סמינר צדק חברתי
מנהיגים שמובילים שינויים חברתיים מערכתיים (היבטי מאקרו) |
| 8 | 24.3 | עיבוד יום הלמידה
תימה: מה בין חברה רבת תרבויות לבין חינוך לרב תרבותיות |
| 9 | 31.3 | החינוך החרדי – מפגש עם מנהל מרכז החינוך העצמאי – 'יסודי התורה ובית יעקב רעננה' |
| 10 | 7.4
|
החינוך הדו-לשוני – בית הספר הדו-לשוני ביפו |
| חופשת פסח | ||
| 11 | 21.4 | החינוך הממלכתי המשלב – מפגש עם מנהל בית ספר תיכון שש שנתי – 'מיתרים' |
| 12 | 28.4 | חינוך לתודעה פוליטית |
| 13 | 5.5 | עיבוד וסיכום הקורס |
* יתכנו שינויים
רשימה ביבליוגרפית
Hallinger, P. (2003). Leading educational change: reflection on the practice of instructional and transformational leadership. Cambridge Journal of Education, Vol. 33 No. 3.
Hopkins, D. (2003). Instructional leadership and school improvement. NCSL – National College for school leadership.
Johnson, J.F.& Uline, C.L. (2005). Preparing educational leaders to close achievement gaps. Theory into Practice, 44:1, 45-52.
Leithwood, et al. (2006). Seven strong claims about school leadership. Nottingham, England: National College for School Leadership
Murphy, et al. (2006).Learning centered leadership: A conceptual foundation. The Wallace Fundation.
Spillane, J.P. (2004). Distributed Leadership: What's all the hoopla? Institute for policy research, School of education and social policy. Northwestern University.
מנהיגות פדגוגית ברוח צדק חברתי
אבינון, י. (2012). חינוך לחיים בעלי משמעות. בתוך: עורכים: י. תדמור וע. פריימן, חינוך מהות ורוח. עמ' 69-80. הוצאת מופ"ת.
אלוני, נ. (2008). בעיקר אינטלקטואלים ונדיבים: על טיפוחם והכשרתם של אנשי חינוך ראויים לשמם. בתוך: ד. כפיר ות. אריאב (עורכות). משבר ההוראה: לקראת הכשרת מורים מתוקנת. מכון ון ליר בירושלים. הוצאת הקיבוץ המאוחד. עמ' 93-106.
אלוני, נ. (2013). חינוך לקידום הטוב המוסרי והצדק החברתי. בתוך: נ. אלוני (עורך). חינוך טוב-לקראת חיים של משמעות והגשמה עצמית. מכון מופ"ת. עמ' 77-105.
יאיר, ג. (2006). מחווית מפתח לנקודת מפנה: על עצמת ההשפעה החינוכית. ספריית פועלים. פרק חמישי.
Adams, M. (2007). Pedagogical frameworks for social justice education. In (eds). Maurianne et al. Teaching for Diversity and Social Justice. 2nd ed. Chapter 2. Pp.3-15 Routledge N.Y.
Berkovitch, I. (2014). Between Person and Person: Dialogical pedagogy in authentic leadership development. Academy of Management Learning & Education, 2014, Vol. 13, No. 2, 245–264.
Furman G. (2012). Social Justice Leadership as Praxis: Developing Capacities Through Preparation Programs. In: Educational Administration Quarterly. Published online 5 January 2012. pp. 1-39.
Kroger, J. (2007). Why is identity achievement so elusive? Identity: An International journal of Theory and Research, 7(4), 331-348.
McKenzie et al., (2008). From the field: A proposal for educating leaders for social justice. Educational Administration Quarterly. 44 (1),111-138.
Noddings, N. (2005). What does it mean to educate the whole child? Educational leadership. 63 (1), 8-13.
Theoharis, G. (2007). Social Justice education leaders and resistance: Toward a theory of social justice leadership. Educational Administration Quarterly. 43. (2), 221-258.
אבינון, י. (2007). יחסים אישיים: שלושה דגמים של דו שיח בין מורים לתלמידים. עמ' 39-48. בתוך: נ. אלוני (עורך). החינוך וסביבו. ל"ב. שנתון מכללת סמינר הקיבוצים.
אלוני, נ. (2008). דיאלוגים מעצימים בחינוך ההומניסטי. בתוך נ. אלוני (עורך). דיאלוגים מעצימים בחינוך ההומניסטי. תל אביב: הוצאת קו אדום הקיבוץ המאוחד. עמ' 47-16.
אלפרט, ב. (2008). הדיאלוג הנודיגיאני: יחסים ושיחה כמהות וכדרך בחינוך לדאגה ולאכפתיות. בתוך: עורך נ. אלוני, דיאלוגים מעצימים בחינוך ההומניסטי. הוצאת הקיבוץ המאוחד. עמ' 236-258.
גובר, נ. (2008). הדיאלוג הפריריאני: העצמה, שחרור, אוריינות פוליטית וסולידריות חברתית. בתוך: עורך נ. אלוני, דיאלוגים מעצימים בחינוך ההומניסטי. עמ' 195-213. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
דה מלאך, נ. (2009). הפרדוקס של הדיאלוג בחינוך, מגמות, מו, 3, 318-336.
לסרי, ד. (2012). החינוך כדיאלוג. בתוך: עורכים: י. תדמור וע. פריימן, חינוך מהות ורוח. עמ' 105-111. הוצאת מופ"ת.
מפגש מספר 3 – אוכלוסיות בסיכון
דו"ח הועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער במצוקה. שמיד, ה. (2006). http://www.molsa.gov.il/SiteCollectionDocuments/MisradHarevacha/shmidreport2006.pdf
וקסלר, מ. שינוי תודעה בקרב מורים לאוכלוסיות מוחלשות. מניתוק לשילוב. חוברת 14. מנהל חברה ונוער.
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Noar/TechumeiHaminhal/KidumNoar/MenitukLeshiluv/MenitukLeshiluvChovereth14.htm
להד, מ. רוגל, ר. לייקין, ד. (2012). דרכים לזיהוי אוכלוסיות בסיכון. משרד הרווחה והשירותים החברתיים והמסלול האקדמי- המכללה למנהל.
נודינגס, נ. (2005). מוסריות כדאגה רגישה ואכפתית לרווחתו של הזולת. בתוך נ. אלוני (עורך). כל שצריך להיות אדם-מסע בפילוסופיה חינוכית. הוצאת מופת עמ' 349-359.
נודינגס , נ. (2008). דאגה אכפתית בחינוך: הלכה ומעשה ,הד החינוך, עמ' 58-66.
סבו-לאל, ר. וחסין ט. (2011). מצב סיכון בקרב ילדים ובני נוער: איתור ומיפוי במסגרת התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון. מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל.
מפגש מספר 4 – ההתכנות של יישום פדגוגיה פרוגרסיבית בחינוך הציבורי (יום למידה 3)
דיואי, ג'. חינוך מסורתי לעומת חינוך פרוגרסיבי. בתוך: כל שצריך להיות אדם. (2005). עורך: נ. אלוני.
Bialik, G. Kafri, Y. & Livneh, I. E. (2012). Governing Israel's Charter Type Schools – Declared Policy and Applied Practice: Do We Know Enough? Paper presented at the A.E.R.A 2012 Annual Meeting: “Non Satis Scire: To Know Is Not Enough”. Vancouver. British Columbia, Canada.
*הפנייה לפריטים נוספים בעלון שיופק לקראת הסיור בכפר הירוק
חינוך אחר
בק, ש. (2012). ואף על פי כן, חינוך אחר. בתוך: עורכים: י. תדמור וע. פריימן, חינוך מהות ורוח. עמ' 148-157. הוצאת מופ"ת.
בראל, צ. (2013). קונסטרוקטיביזם בחינוך. בתוך צ. ליבני (עורכת). ללמוד להבין לדעת. מסע בנתיבי ההוראה הקונסטרוקטיביסטית. הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון מופ"ת. עמ' 13-53.
המרכז לפדגוגיה ביקורתית-סמינר הקיבוצים
http://www.criticalpedagogy.org.il/
יונה, י. (2007). פדגוגיה ביקורתית לשינוי חברתי. בתוך: מחשבה רב-תחומית בחינוך ההומניסטי. כרך מס' 2. סמינר הקיבוצים.
לסרי, ד. (1998). חינוך בביצת הפתעה. הוצאת אינסופיה.
מיכאלי, נ. (2012). חינוך לאוטופיה-אידיאולוגיה חינוכית של תיקון חברתי. בתוך: עורכים: י. תדמור וע. פריימן, חינוך מהות ורוח. עמ' 185-195. הוצאת מופ"ת.
מפגש מספר 2+5- שילוב והכלה
מרכז רפואי-שיקומי – 'רעות'
http://www.reuth-mc.org.il/
דור, ח. (2012). לקויות למידה כהבנייה חברתית. [גירסה אלקטרונית]. נדלה ביום רביעי 21 בינואר 2015. מאתר פסיכולוגיה עברית http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=2812
דור, ח. (2013). לקות למידה בבית הספר – 'התקין' ו'הלקוי'. מדוע מערכות חינוכיות מתקשות לעבוד עם ילדים בעלי לקות למידה? [גירסה אלקטרונית]. נדלה ביום רביעי 21 בינואר 2015. מאתר פסיכולוגיה עברית
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2959
טימור, צ. (2013). מושג 'האחר השונה' בראי השילוב וההכלה בחברה ובחינוך בישראל.: האמנם 'אחר משמעותי'? דברים, 6, 45-59. [גירסה אלקטרונית]. נדלה ביום רביעי 21 בינואר 2015.
מרום, בר-סימן טוב, קרון, קורן (2006). שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה. סקירת ספרות. בסיוע אשלים.
נודינגס, נ. (2005). מוסריות כדאגה רגישה ואכפתית לרווחתו של הזולת. בתוך נ. אלוני (עורך). כל שצריך להיות אדם-מסע בפילוסופיה חינוכית. הוצאת מופת עמ' 349-359.
נודינגס , נ. (2008). דאגה אכפתית בחינוך: הלכה ומעשה ,הד החינוך, עמ' 58-66.
עשור, א. (2003). בית ספר מצמיח: בית ספר התומך בצרכים נפשיים ומקדם קשב לעצמי ולאחר. בתוך: עורך ר. אבירם. בית הספר העתידני: מסע מחקר לעתיד החינוך. עמ' 165-211. תל אביב: מסדה.
מפגש מספר 6 – טיפוח תלמידים מחוננים
דוח ועדת ההיגוי לקידום החינוך למחוננים בישראל (2004). משרד החינוך והתרבות.
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/DB91C5FD-FE85-4CC4-A197-3B77B9952668/56916/VaadatHiguy.pdf
חינוך מחוננים וברוכי כשרון בפינלנד
Hava E. Vidergor. (2015). Applied Practice for Educators of Gifted and Able Learners.
Edited by Hava E. Vidergor. Gordon Academic College & Arab Academic College, Haifa, Israel and Carole Ruth Harris G.A.T.E.S. Research and Evaluation, USA
https://www.sensepublishers.com/media/2401-applied-practice-for-educators-of-gifted-and-able-learners.pdf
Excellence and Diversity in Gifted Education
Volume 1, Issue 1
Spring 2014
לינק לכתב העת
http://cectag.com/resources/excellence-and-diversity-in-gifted-education-edge/inaugural-issue
Sutherland, Margaret; Stack, Niamh. (2014). Ability as an additional support need: Scotland's inclusive approach to gifted education. CEPS Journal 4 3, S. 73-87.
http://www.pedocs.de/volltexte/2014/9618/pdf/cepsj_2014_3_Sutherland_Stack_Ability_as_an_additional_support.pdf
מפגש מספר 7 – מנהיגים לשינוי חברתי מערכתי (יום למידה 4)
בר שלום, י, שראל, ע. (2011). עושים לשם שינוי. על יזמים חברתיים בישראל. הואצת כרמל, ירושלים.
לב העיר – השינוי מתחיל בשוק מלמטה למעלה
http://c2city.org/site_media/media/article_pdfs/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D.pdf
"כמו בכיכר תחריר": איך הפך שוק מחנה יהודה לסיפור הצלחה – דהמארקר 12.8.16
http://www.themarker.com/markerweek/1.3036631
נאום השבטים
http://www.president.gov.il/ThePresident/Speeches/Pages/news_070615_01.aspx
תקווה ישראלית
http://president.gov.il/About/Departments/Acquisitions_And_Purchase/Documents/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA%20%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%20%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A8.pdf
מפגש מספר 8 – רב תרבותיות
דקל, נ. (2014). המלחמה בגזענות-בעקבות השריפה בבית הספר "הדו-לשוני" בירושלים. הד החינוך, פ"ט, 2 דצמבר תשע"ה.
יונה, י. (2007). חינוך רב תרבותי בישראל: אתגרים וקשיים. בתוך: עורכת פ. פרי, חינוך בחברה רבת תרבויות פלורליזם ונקודות מפגש בין שסעים תרבותיים. עמ' 39-66. ירושלים: כרמל.
קשתי, י. (2009). לקראת חינוך רב תרבותי בישראל. אלפיים. כתב עת רב תחומי לעיון הגות וספרות. גיליון 34. תש"ע.
פרי, פ. (2007). חינוך בחברה רבת תרבויות – פלורליזם ונקודות מפגש בין שסעים תרבותיים. בתוך: פרי, פ. חינוך בחברה רבת תרבויות. עמ' 9-26. הוצאת כרמל, ירושלים.
תדמור, י. (2007). חינוך להכרה באחר. בתוך: עורך י. תדמור, חינוך כחוויה קיומית. מכון מופ"ת. עמ' 191-226.
מפגש מספר 9 – החינוך החרדי
דיין, א. (2010). חינוך חרדי על סף אנרכיה. הד החינוך פד,5 (תשע) 28-33.
http://sfile.f-static.com/image/users/246340/ftp/my_files/HED_2010_04-1.pdf?id=13677754
וורגן, י. 2007. מערכת החינוך במגזר החרדי תמונת מצב. מוגש לועדת החינוך התרבות והספורט. ירושלים, הכנסת, מחקר המרכז והמידע.
http://www.jiis.org.il/.upload/spiegel.pdf
זיכרמן וכהנר (2012). חרדיות מודרנית: מעמד ביניים חרדי בישראל. ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
http://en.idi.org.il/media/2443305/00886012.pdf
טאוב, א. (2013). מאידאולוגיה לפרקטיקה: תמורות בדגם ההסדרה בחינוך העצמאי החרדי. בתוך: דרור, י. וגרוס, ז, עורכים, דור לדור. קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, מד.
מחוז חרדי
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/ChinuchMukar/
מפגש מספר 10 – חינוך דו-לשוני
ראיון עם ענת יצחקי מארגנת קהילתית של יד ביד בתכנית הזווית האזרחית- רדיו כל השלום – 06.01.2013
המאבק על בית ספר דו-לשוני קורע את הורים ביפו – y net 20/3/16
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4779661,00.html
המאבק למען חינוך דו-לשוני ביפו – שיחה מקומית 14.3.16
https://mekomit.co.il/%D7%99%D7%93-%D7%91%D7%99%D7%93-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%95/
גן דו – לשוני בחיפה
עמותת "יד ביד"
http://www.handinhand.org.il/
חינוך ערכי לאהבת האדם – מארי קופטי
https://mahutvaruach.com/tag/מארי-קופטי
מפגש מספר 11 – החינוך הממלכתי המשלב
בית ספר מיתרים – רעננה
http://meitarimraanana.com/
חוזר מנכ"ל – החינוך הממלכתי המשלב (בהסתמך על התיקון מס' 10 לחוק החינוך הממלכתי, התשס"ח-2008)
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/3/3-1/HoraotKeva/K-2012-8-1-3-1-42.htm
מפגש מספר 12 – חינוך לתודעה פוליטית
ברץ, ל, וריינגולד, ר. (2010). אמיץ מוסרית-המורה הראוי לחברה בישראל. עיונים בחינוך, 4. עמ' 79-93.
לם, צ. (2000). חינוך פוליטי וחינוך אידיאולוגי-הבחנות. בתוך: עורך י. הרפז. לחץ והתנגדות בחינוך-מאמרים ושיחות. תל-אביב. ספרית הפועלים. עמ' 344-368.
מיכאלי, נ. (2014). חינוך ופוליטיקה במערכת החינוך הישראלית. בתוך: עורך, נ. מיכאלי,. כן בבית ספרנו: מאמרים על חינוך פוליטי. עמ' 9-32. הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון מופ"ת.
צבר, ב. (2008). לקראת 'אוטונומיה קונקרטית': על מורכבותו הדיאלקטית של אידיאל האוטונומיה בחינוך. בתוך: עורכת, ש. שיינברג. אוטונומיה וחינוך. היבטים ביקורתיים. רסלינג, ת"א.
חוזר מנכ"ל תשעה/1(א), ו' באלול התשע"ד, 01 בספטמבר 2014 http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/9/9-2/HoraotKeva/K-2014-1-1-9-2-2.htm
עוד על אתגרים חברתיים
בלס, נ. אדלר, ח. (2009). אי שיויון במערכת החינוך. ישראל 2009 – תמונת מצב. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.
דהאן, י. (2010). צדק חברתי ושוויון הזדמנויות בחברה בכלל ובחינוך בפרט. בתוך: מחשבה רב תחומית בחינוך ההומניסטי. מס' 5. עמ' 71-74.
לוי, ג. (2006). חינוך. בתוך: עורכים: רם, א. ברקוביץ, נ. אי-שיויון. עמ' 181-188. הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון.
סבירסקי, ש. (2004). פערים בחינוך ומדיניות הפיתוח הכלכלי-חברתי בישראל. בתוך: עורכת ד. גולן-עגנון אי שיויון בחינוך. ת"א. בבל. עמ' 22-41.
סבירסקי, ש. דגן-בוזגלו, נ. (2009). בידול, אי שיויון ושליטה מתרופפת – תמונת מצב של החינוך הישראלי. מרכז אדווה – מידע על שיויון וצדק חברתי בישראל.
ההקשר: מדיניות החינוך
גורדון, ד. (2006). מטאפורת המוצר ומטאפורת השיחה: על סטנדרטים וסטנדרטיזציה. בתוך: עורך: ענבר, ד. לקראת מהפכה חינוכית. מכון ון ליר. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
דגן-בוזגלו, נ. (2010). היבטים של הפרטה במערכת החינוך. דו"ח מרכז אדווה-מידע על שיויון וצדק חברתי בישראל.
יאיר, ג. ענבר ד. (2006). סטנדרטים להישגים בחינוך: אבני בחן, אבני דרך או אבני נגף? בתוך: עורך: ענבר, ד. לקראת מהפכה חינוכית. מכון ון ליר. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
יוגב, א. (2007). אידיאולוגיה, פדגוגיה ומדיניות החינוך בישראל. בתוך א. אבירם, ג. גל וי. קטן (עורכים). עיצוב מדיניות חברתית בישראל: מגמות וסוגיות. עמ' 131-148. ירושלים: מרכז טאוב.
נבו, ד. (2009). לדבר בגנותה של אחריותיות. בתוך: א' לוי (עורך). הערכה, חינוך יהודי ותולדות החינוך – אסופה לזכרו של פרופסור אריה לוי. הוצאת רמות- אוניברסיטת תל-אביב.
Ball, S. (1994). What is policy? Texts trajectories and toolboxes. Education Reform. Buckingham, Open University Press.
ההקשר: המאה העשרים ואחת
החינוך במאה ה – 21 מנוע הצמיחה של מדינת ישראל. מסמך מדיניות מוגש לראש הממשלה ולשר החינוך. כנס הרצליה. 2010.
יוסיפון, מ. שמידע, מ. (2006). לקראת פרדיגמה חינוכית חדשה במערכת החינוך בעידן הפוסט מודרני. הוצאת מט"ח.
תפקיד המורה בתחילת המאה ה-21. נייר עבודה לקראת כנס ון ליר לחינוך 2010.
