הנרטיב ככלי הדרכה – הקריה האקדמית אונו

הקריה האקדמית אונו
הפקולטה לחינוך וחברה
לימודים לתואר ראשון

שם הקורס: הנרטיב ככלי הדרכה

סוג הקורס: חובה
דרישות קדם: הקורס מחקר איכותני וכן הקורס הדרכה והנחיה מהתאוריה אל המעשה.
היקף הקורס: סמסטריאלי
שיטת לימוד: הרצאות פרונטאליות, ניתוח טקסטים חזותיים ומילוליים, והתנסות בכתיבה וניתוח טקסטים על פי תאוריות וכלים.

ad

תיאור הקורס

בשנים האחרונות התפתחה בתחום מדעי החברה הפרדיגמה המחקרית האיכותנית. לפרדיגמה זו הנחות תאורטיות על המציאות, כלי מחקר ומערכת מושגים. הנרטיב – סיפורי חיים הוא אחד מדרכי המחקר האיכותניות הפותח צוהר אל הפרט, הארגון, החברה והתרבות. ראיונות עומק, מאפשרים לחוקר לאסוף את סיפור החיים וללמוד באמצעותם על היחיד ועל זיקות והקשרים חברתיים ותרבותיים.

הנרטיב – סיפור החיים, פותח צוהר לזהותם של המספר או מושאי סיפורו. בעידן הפוסט מודרני קיימת הכרה בריבוי זהויות המשתנות לאורך החיים האישיים והמקצועיים. המארג של הזהויות יוצר תובנות חדשות על היחיד בזיקה לאלה שהוא מנהל עמם דיאלוג. ברור הזהויות השונות הבאות לידי ברמה הפרטנית, המערכתית והארגונית משמש את המדריך כאמצעי להכרת המודרך והארגון לשם הגברת היעילות והאפקטיביות של תהליך ההדרכה.

מטרות הקורס

  • הקניית כלים לזיהוי ולחקר הזהויות של היחיד ושל הסביבה החברתית בה הוא פועל.
  • הקניית כלים לזיהוי ולחקר יחסי הגומלין בין הפרט לכלל באמצעות הנרטיב, ושיח ההדרכה.
  • רכישת תשתית תאורטית להכרת הפרדיגמה.
  • רכישת כלים יישומיים לחילוץ תובנות מתוך נרטיב באשר הוא.
  • טיפוח מיומנויות הראיון וחילוץ תובנות באמצעותו.

דרישות הקורס:

  1. השתתפות פעילה ועקבית במהלך השעורים.
  2. קריאת ספרות מקצועית.
  3. הגשת תרגילים במהלך השיעורים והגשת עבודה מסכמת בסוף הקורס.

נושאים נלמדים:

  1. מהו נרטיב ומהם מאפייניו ותפקידו בחיינו
  2. הכרת מבנה הנרטיב והתפתחותו
  3. נקודת מבט וביטויים שונים לנרטיב בחיי אדם
  4. איתור מאפייני זהות בנרטיבים האנושיים
  5. הכרת השונות והמגוון הרחב של הנרטיבים, ופיתוח יכולות הקשבה אחרת
  6. האפשרות לקיים שיח איכותי ומקרב בזכות הכרת הנרטיב
  7. אתיקה בהדרכה דרך הנרטיב
  8. עדשות לניתוח ולפרשנות של טקסט נרטיבי ושל ראיון, כבסיס לזיהוי מוקדי הדרכה בארגון.
  9. שימוש בנרטיב – סיפורי חיים באמצעות ראיונות עומק ומשמעותם ליחיד ולארגון.
  10. דרכים לקיום ראיון, שכתובו, הפקת משמעויות וחילוץ תימות כבסיס להדרכה.

רשימה ביבליוגרפית

קריאת חובה

ברונר ג' (2000). תרבות החינוך, הוצאת ספרית הפועלים.

דביר, נ,. ע,. רום, (2014). תרומתו של סיפור חיים להבניית זהות מקצועית של מדריכות במערכת החינוך – חקר מקרה, בתוך: אנליזה ארגונית, (דצמבר,) ע"מ 15-27

דביר, נ,. א. שץ אופנהיימר, (2011). להתבונן במראה: תהליך הבניית הזהות המקצועית של מורות מתחילות כפי שהוא משתקף בסיפוריהן, בתוך: להיות מורה – בנתיב הכניסה להוראה, משרד החינוך, מכון מופ"ת ותמה – תאוריה ומעשה בהכשרת מורים, ע"מ 91-116

ליבליך, ע; זילבר, ת.; תובל-משיח, ר. (1995). "מחפשים ומוצאים:" הכללה והבחנה בסיפורי חיים. פסיכולוגיה, ה (1): 84-95

ספקטור-מרזל, ג' (2010). מגישה נרטיבית לפרדיגמה נרטיבית. בתוך ר' תובל משיח, ג' ספקטור-מרזל, (עורכות,) מחקר נרטיבי: תאוריה, יצירה ופרשנות, ירושלים: מאגנס ומכון מופ"ת, 45-80

ספקטור-מרזל, ג' ור. תובל משיח, (2010). מחקר נרטיבי: הגדרות והקשרים, בתוך: ר' תובל משיח, ג' ספקטור-מרזל, (עורכות,) מחקר נרטיבי: תאוריה, יצירה ופרשנות, ירושלים: מאגנס ות"אף מכון מופ"ת, 7-41

רותאלן, ג' (2015). כיצד לראיין למחקר איכותני – גישה התייחסותית, מכון מופ"ת, 77-95, 155-168, 169-174

שקדי א' (2003). מילים המנסות לגעת –מחקר איכותני – תאוריה ויישום, הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב.

קריאת בחירה

ברזילאי, שרית. (2004). "דרך החול: תופעת 'היציאה לשאלה' מהחברה החרדית מאז קום המדינה ועד שלהי שנות התשעים." סוציולוגיה ישראלית, ו(1): 91-117

גירץ, ק. (1990). פרשנות של תרבויות. ירושלים: כתר.

דביר, נ. (2010). כוח וידע בסיפורי חיים של מדריכות פדגוגיות, דפים, 50, מכון מופ"ת, 137-159

פרידמן, י,. ואלמוג ברקת, (2010). בית הספר בעיני תלמידיו: ערכים ותרבות ארגונית, עיונים במינהל ובארגון החינוך, 31 עמ. 31-56
http://eunim.edu.haifa.ac.il/index.php/previous-issues-and-articles/86-journal-31.html

פרידמן, י,. אלמוג ברקת, ג,. (2006). סדרת כלי מחקר – ערכים ארגוניים בבית הספר, הנרייטה סאלד.

צבר בן יהושע נ' (2001). מסורות וזרמים במחקר האיכותי, תל אביב, הוצאת דביר.

קוזמינסקי, ל' (2008). זהות מקצועית בהוראה, שבילי מחקר, 15, מכון מופ"ת, 13-18
http://www.mofet.macam.ac.il/rashut/hafacha/Documents/shviliey-mehkar-15.pdf

שלסקי, ש., וב,. אלפרט, (2007). דרכים בכתיבת מחקר איכותני, תל אביב, מכון מופ"ת.

שץ אופנהיימר א' (2002). סיפורי חיים מקצועיים ככלי לפיתוח כישורי הדרכה – מתוך: המורה המדריך, משרד החינוך, לשכת הדרכה, ירושלים ע"מ 3-8

שץ אופנהיימר, א' (2008). נרטיב, זהות וזהות מקצועית, שבילי מחקר, 15, מכון מופ"ת, 27-33
http://www.mofet.macam.ac.il/rashut/hafacha/Documents/shviliey-mehkar-15.pdf

Bruner, J. (1987). Life as narrative. Social Research, 54 (1), 12-32.

Catherine, K. R.(2007). Narrative Methods for the Human Science Sage Publications

Connelly, F.M. & Clandinin, D.J., (2000). Narrative inquiry: Experience and Story in Qualitative Research. San Francisco: Jossey Bass.

Connelly, F.M. & Clandinin, D.J., (1999), Shaping a professional identity. New York & London: Teachers College Press.

Mishler, E. G. (2004). Historians of the self: Restorying lives, revising identities. Research in Human Development, 1 (1&2), 101-121.

Mishler, E.G. (1986). Research Interviewing; Context and Narrative, Cambridge, Ma; Harvard University Press.

Riessman. C,k, (2007). Narrative Methods for the Human Sciences, Sage Publications.

M. A. Corinne S. and Maria, (2008). Doing Narrative Research Tamboukou Sage Publication.

ad