ייצוג טלוויזיוני של תרבות חברה ופוליטיקה בישראל – אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב – סמסטר ב' תשע"ד 2015 – 2014
ייצוג טלוויזיוני[1] של תרבות חברה ופוליטיקה בישראל
מבנה הקורס:
הקורס בנוי כסמינר המשתף באורח פעיל את הסטודנטים. תינתן אפשרות להציג בכיתה (כלומר, גם להקרין על מסך) טקסט טלוויזיוני (תכנית או קטע ממנה), להציג שאלת מחקר – לפי בחירת המציגים, ולנתח את הטקסט עם המשתתפים והמרצה, כהמשך לחומר שיוצג בשיעורים הראשונים – וכהכנה לעבודת הסיום.
עם זאת, הציון הסופי איננו תלוי בהכרח בהערכת הפרזנטציה בכיתה: שיינתן בעיקר לפי הערכת עבודת הסיום. היקפה כ 15 עמודים, בצירוף דיסק DVD או USB של התכנית, או הפניית קישור (לינק) באינטרנט.
מניסיון עשיר (וכואב) מומלץ לסטודנטים להקליט או להוריד בכוחות עצמם ובמועד את התכניות לצורך העבודה בהקדם האפשרי.
העבודות יעסקו אך ורק בתכניות טלוויזיה ואינטרנט לסוגיהן המשודרות בישראל, בעברית או בערבית עם תרגום לעברית.
תוכן ומהלך הקורס:
- מבוא: א. המונח "ייצוג" – בהקשריו למגוון נושאים מתחומי התרבות, החברה והפוליטיקה, באמצעות כלים שמציעות תיאוריות מאסכולות שונות ודרכי פרשנות המקובלות בבחינת טקסטים ויזואליים – טלוויזיוניים (וקולנועיים). המטרה היא חשיפת הטקסטים הויזואליים כנושאים, יוצרים ומעצבים של משמעות וזהות קיבוציות – ולעתים גם כמשנים אותן, מבקרים אותן, מתדיינים איתן וחותרים תחתן.
ב. דיון בטקסטים תוך סיווגם לז'אנרים (סוגות) טלוויזיוניים: למשל – חדשות ואקטואליה, תכניות בידור, סאטירה, ספורט, פרסומות, ילדים, דראמות, אופרות סבון, "ריאליטי" ועוד – כחומרי גלם ועולמות תוכן, וכך מכשירים להבנת נושאים, תהליכים ומוסדות בחברה ובתרבות הישראלית. ניעזר גם בתיאוריות וגישות מתחומי הספרות, התיאטרון והקולנוע כדי לפרש ולפענח את הטקסטים שייבחרו על ידי המרצה או הסטודנטים.
ג. ננתח נושאים, תהליכים ומוסדות אלה לאור אופני ייצוגם בתקשורת הישראלית – ובמיוחד בטלוויזיה. למשל, הגמוניה מול "שוליים" – נשים מול גברים, רוב מול מיעוטים, דורות, מרכז מול פריפריה, הנרטיב הישראלי מול הפלשתיני, אידיאולוגיות ומפלגות, צבא, דת ומדינה, לאום ולאומיות, זיכרון והיסטוריה, וכדומה. לעתים נערוך השוואות לעולם התקשורת הגלובאלי.
ד. מאחר ובמהלך הסמסטר הקרוב יתקיימו בישראל בחירות כלליות, נקדיש לייצוגיהן בטלוויזיה ובאינטרנט תשומת לב מיוחדת.
- עבודה בכיתה על טקסטים נבחרים: במהלך השיעורים נצפה בקטעים מתוך תכניות טלוויזיה שונות (להלן, "טקסטים טלוויזיוניים") כדי לרכוש כלים להתמודדות אנליטית עם הטקסטים והקשריהם. המבנה המוצע כאן לדיון בתכניות, שישמש מודל לעבודת הגמר בקורס, הוא כדלקמן:
א. מבוא תיאורטי הממקם ומאפיין את התכנית והנושא (ז'אנר, רקע היסטורי וקונטקסט תרבותי, גישות תיאורטיות), והצגת שאלת מחקר . (כ 2 עמודים בעבודת הסיום);
ב. ניתוח מפורט של הטקסט הטלוויזיוני עצמו לאור המסד התיאורטי שנבחר לעיל (כ 10 עמודים); כאן כובד משקלה של העבודה.
ג. הסקת מסקנות מהניתוח וקישורן לקונטקסט החברתי, התרבותי או הפוליטי – כתשובה לשאלת המחקר (כ 3 עמודים).
- הקשרים – הטקסט הטלוויזיוני (וכאן ההתייחסות גם למדיום האינטרנטי) בתרבות ובחברה בישראל: להלן רשימה של כמה נושאים האפשריים לדיון מתחום הפוליטיקה והתרבות בישראל. הדוגמאות לא מחייבות – וניתן כמובן ליזום גם נושאים אחרים:
* הגמוניה: הטלוויזיה וההגמוניה הישראלית: נוכחות היתר של אשכנזים, תל אביבים, גברים, חילונים, יהודים, וותיקים, שמאלנים וכדומה על מרקעי הטלוויזיה בישראל – מול ה"נוכחים הנפקדים" – נשים, חרדים, ערבים (ישראלים ופלשתינים), תושבי הפריפריה, נכים ומוגבלים.
* ממלכתיות: תכניות הטלוויזיה המסחרית כמייצגי ה"ממלכתיות" הישראלית החדשה, ומאידך 'קוראי התיגר' – "שבטי" ישראל.
* סטריאוטיפים: טלוויזיוניים בתכניות ובפרסומות – כיצד נראות נשים, נראים עולים, מיעוטים, ערבים, חרדים, עדות, בעלי מקצועות שונים (פוליטיקאים, רבנים, חקלאים וכדומה), קשישים או ילדים, מתנחלים, "אויבים", זרים וכדומה – מול אלה שאינם מתויגים.
* טקסים וסמלים: כיצד משתמשת הטלוויזיה בהיסטוריה, באתרי ומועדי וזיכרון, לאומיות, מלחמה, צבא וביטחון, טקסי חג ואבל, וכו. מה מקומם בלוחות השידורים ובתכניות הטלוויזיה.
* מחאה חברתית ופוליטית: בישראל ובעולם – במבט אל ומן הטלוויזיה הישראלית.
* קולות אחרים: התקשורת הישראלית והנרטיבים האלטרנטיביים – הבינלאומי, הפלשתיני, המזרחי, הנשי, וכדומה.
* צפיית השיא: ייחודן של התכניות בשעות צפיית השיא בערוצי הטלוויזיה המרכזיים בישראל – מול תכניות ה"נישה" והשוליים: חדשות, ריאליטי ובידור מול תכניות ייעודיות.
* שעות חירום: "אירועי מדיה" בטלוויזיה: שידורי פיגועים ואסונות – ישראליים ובינלאומיים: מלחמות, אסונות טבע, וכדומה ולעומתם שידורי אירועים יוצאי דופן – כמו שחרור גלעד שליט; המשמעות הפוליטית והתרבותית של השידורים ה"מרתוניים".
[1] בשנים האחרונות נוסף גם הייצוג הוויזואלי באינטרנט כמרכיב חשוב בייצוגיה של התרבות והפוליטיקה בישראל, ולכן נדון גם בו במהלך השיעורים.
ביבליוגראפיה מומלצת:
רשימת הקריאה המצורפת כוללת את כל החומרים לכל הנושאים בשיעור. מאמרים מסוימים החשובים לכולם (למשל, ג'ון קארי: "תקשורת כתרבות" ,סטיוארט הול: "הצפנה ופיענוח", לורה מאלווי: עונג חזותי וקולנוע נרטיבי, וג'יורג'יו אגמבן:"עם") יחולקו בנפרד ובאורח אלקטרוני למשתתפים בשל בעיות הקשורות בזכויות יוצרים. לנוחות המשתתפים, כלולים ברשימה חומרים נגישים ובשפה העברית בלבד. רבים ממאמרי היסוד בתחום תורגמו לעברית והם כלולים במקראות הנכללות ברשימה או באתרי האינטרנט המופיעים בה. עם זאת, לצורך הכנת עבודות הגמר יתכן ויידרשו חומרים ספציפיים נוספים – ואלה יינתנו לכל סטודנט/ית בנפרד, לפי נושא העבודה.
ראוי עם זאת להדגיש כי עיקר העבודה הנדרשת בשיעורי הקורס עצמו ובעבודת הגמר איננו בסיכום ובדיון ביבליוגראפי, אלא עבודה עצמית ועצמאית המתמודדת ישירות עם הטקסט הטלוויזיוני הנבחר ועם משמעויותיו לשם תשובה על שאלת המחקר שנבחרה.
אינטרנט:
מאגר חומרים בנושאי תקשורת מצוי באתר רשת עמל – בו כלולים מאמרים במכלול תחומים, מתיאוריה ועד לתחומי הטלוויזיה השונים:
http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/library/chomarim.htm
פרסומי "אגרתא" של בית הספר לתקשורת באוניברסיטת תל אביב נמצאים באתר –
http://www.tau.ac.il/institutes/herzog/publicationsh.html
באתר הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו – במדור "כתבי העת" נמצא כתב העת "מסגרות מדיה" פרי עטם של חוקרי תקשורת מובילים בישראל: (חיפוש לפי "מסגרות מדיה בגוגל למשל).
כתב העת "פנים", גליון 48 2009 עוסק כולו בעתיד העיתונות והתקשורת, וניתן למצאו באתר הסתדרות המורים:
http://www.itu.org.il/Index.asp?CategoryID=1592
מקראות:
כספי, דן (עורך): תקשורת המונים – זרמים ואסכולות מחקר, האוניברסיטה הפתוחה, ת"א 1995, מקראה ובה מאמרים קנוניים בחקר התקשורת: בין היתר – יוהן גלטונג ומ. ה. רוגה: "מבנה חדשות החוץ: סיקור המשברים בקונגו, בקובה ובקפריסין בארבעה עיתונים זרים", עמודים 200 – 233; טוד גיטלין: "אידיאולוגיה של 'זמן צפיית שיא': התהליך ההגמוני בבידור המשודר בטלוויזיה", עמודים 144 – 164; ג'ון פיסק: "טלוויזיה: פוליסמיות ופופולאריות", עמודים 173 – 190; כ"ץ, אליהו ודיין, ד.: אירועים של אמצעי תקשורת: על חוויות "לא להיות שם", עמודים 132-141
כספי, דן (עורך): תקשורת ודמוקרטיה בישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1997. בין המאמרים – תמר ליבס על ה"טוק-שאו", המביא את גישתו של יורגן הברמס על ה"מרחב הציבורי", וחיים חזן על "מחיקה תרבותית – גוף חברתי וזכרון קולקטיבי בטקסטים תקשורתיים", החשובים לשיעור.
כספי, דן ויחיאל לימור (עורכים): אמצעי תקשורת המונים בישראל, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, ת"א 1998 – אוסף נוסף של מאמרים חשובים העוסקים בנושאי הקורס.
ליבס, תמר ומירי טלמון: תקשורת כתרבות – ספר ומקראה (ארבעה כרכים) בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה הכולל מאמרים חשובים רבים בכל תחומי העיסוק בקורס זה.
"סיקור כסיפור" מבטים על שיח התקשורת בישראל, עורכים מוטי נייגר, מנחם בלונדיים, תמר ליבס, הוצאת מגנס ירושלים 2008 – בספר כמה מאמרים בנושאי תקשורת ופיגועים, שואה, ורבים אחרים, כולל מאמר מאת מוטי נייגר על פרשנות טקסטים במדיה.
מאמרים וספרים:
אבולעפיה, רוני: "טלוויזיית מציאות מ 1882 ועד 2002" מאמר (נובמבר 2003) באתר:
http://www.notes.co.il/ronia/3241.asp
אברהם, אלי: התקשורת בישראל, מרכז ופריפריה: סיקורן של עיירות הפיתוח, הוצאת ברירות, ת"א 1993.
אברהם, אלי: ישראל הסמויה מעיני התקשורת, הקיבוצים, ההתנחלויות, ערי הפיתוח והישובים הערביים בעיתונות, הוצאת אקדמון ירושלים 2001.
אגם דאלי אביבית: מחוזות חפץ, נופי פרסומת בישראל, רסלינג 2010
אגמבן, ג'ורג'יו: "עם" בכתב העת "מפתח, מס. 8 2014 (באינטרנט)
אדוני, חנה ועקיבא כהן: "צריכת תקשורת והבניה חברתית של זהויות בקרב הקהילה "הרוסית" בישראל", בתוך: יהודי בריה"מ לשעבר בישראל ובתפוצות, 20-21, תשס"ג 2002, עורכת: לודמילה דימרסקי-ציגלמן, הוצאת הפרסומים על יהדות בריה"מ, ירושלים, עמודים 205-216.
אוטין פבלו: "קרחונים בארץ החמסינים – הקולנוע הישראלי החדש", רסלינג 2008
אוריין דן: דרמה טלוויזיונית, מכון מופ"ת תשס"ד
אילוז, אווה: האוטופיה הרומנטית – בין אהבה לצרכנות, אונ, חיפה וזמורה ביתן, 2002
אילוז, אווה: מאמרים בעיתון "הארץ" בנושא אפליה עדתית (יחולק בשיעור למתעניינים).
אלבין, רוברט: כרוניקה של דלדול התבונה: אתיקה בפרקטיקה העיתונאית, הוצאת הקיבוץ המאוחד ת"א 2004
אליאס, נלי: "תפקידיה של תקשורת ההמונים בעת משבר: המקרה של העולים מחבר העמים בישראל", בכתב העת "סוציולוגיה ישראלית", כרך ו' מספר 2, 2005, עמודים 295-312
אלכסנדר, דוד: ליצן החצר והשליט, ספרית פועלים 1985.
אלמוג, עוז – פרידה משרוליק אוניברסיטת חיפה/זמורה ביתן 2004 במיוחד כרך א' – שער ראשון – "החזית התקשורתית".
אלמוג, עוז: הצבר, דיוקן, הוצאת עם עובד 1997.
אלמוג, שולמית: משפט וקולנוע, הוצאת נבו 2013
אריאלי-הורוביץ דנה וסרינג דפנה (עורכות): פחד מוות, הטרור ומופעיו באמנות ובתרבות הפופולארית, מאגנס ירושלים 2010
אשורי תמר: מהטלגרף ועד המחשב: היסטוריה של אמצעי התקשורת, רסלינג 2011
בורדייה, פייר: על הטלוויזיה, בבל ת"א 1999 ספר יסוד בהבנת הייצוג הטלוויזיוני והחברה.
בורדייה, פייר: שאלות בסוציולוגיה, הוצאת רסלינג תל אביב 2005.
בכטין, מיכאיל (באיות: באחטין): הדיבר ברומן, ספרית פועלים והקיבוץ המאוחד 1989
בכטין, מיכאיל (באיות: באחטין) "סוגיות הפואטיקה של דוסטוייבסקי", ספרית פועלים 1978
בכטין, מיכאיל: צורות הזמן והכרונוטופ ברומן, דביר 2007
במבג'י סספורטס, חיה: "ייצוג המזרח בין מציאות דמיון ושיגעון – "חולה אהבה בשיכון ג'" מאמר בכתב העת ג'מאעה כרך ב', תשנ"ח.
בן-צבי מורד יעל: רצח אב: מגדר ולאומיות בקולנוע הפלסטיני, רסלינג 2011
ברגור איילת: אופרת הסבון הישראלית: מרמת אביב ג' עד לאלופה, רסלינג, 2011
ברוך, אדם: "תקשורת – אנתולוגיה 1972 – 2008", דביר 2010
ברעם, ניר (עורך): אדוני התרבות, אנטומיה של יצרני תרבות ישראלים, הוצאת עם עובד תל אביב 2003.
גומל, אילנה: אתם ואנחנו – להיות רוסים בישראל, הוצאת כינרת זמורה ביתן, 2006
גופמן, אירווינג: הצגת האני בחיי היומיום, מודן ת"א, 2007 (1959)
גורן, עמוס: "ילדים חורגים וילדים מפונקים בתקשורת הישראלית" "האומה" 30 1997-8.
גלילי, אורית: הטל-פוליטיקאים – מנהיגות פוליטית חדשה במערב ובישראל, הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב, 2004.
גרויס בוריס: כוח האמנות, פיתום 2010
גלילי-צוקר אורית: פוליטיקה תקשורתית בת זמננו, אזרחות מקוונת בעידן של מדיה On line חלק א', הוצאת רמות אונ. ת"א, 2008
גרץ, נורית, אורלי לובין וג'אד נאמן (עורכים): מבטים פיקטיביים על קולנוע ישראלי, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב 1998.
דובדבני, שמוליק: גוף ראשון, מצלמה – קולנוע תיעודי אישי בישראל, כתר 2010
האגודה לזכויות האזרח בישראל: הדרה ודימוי שלילי – אי שיוויון בתקשורת הישראלית, עורכת: נעמה ישובי, יולי 2001.
הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו: הנעדרים והנוכחים בזמן צפיית שיא – מחקר מעקב, מגוון תרבותי בשידורי ערוצי הטלוויזיה המסחרית בישראל, ירושלים, ינואר 2006.
השילוני-דולב, יעל: "ספר השיאים של דודו – פריק שאו בישראל 1997", מאמר בכתב העת "סוציולוגיה ישראלית, כרך א' מס.2, 1999 עמודים 355-384 (על דודו טופז).
וימן גבי, יונתן כהן, ענבל בר סיני: ""כוכב מושפל": בחינת הקשר בין השפלה בתכניות מציאות לבין הנאת הצופים מהן", בתוך "מסגרות מדיה" 3 מרץ 2009, ראה לעיל.
ויצטום, דוד: "כתבת הטלוויזיה וההיסטוריה", בספר קולנוע וזיכרון – יחסים מסוכנים?, חיים בראשית, שלמה זנד, משה צימרמן (עורכים), מרכז שזר, ירושלים תשס"ד, עמודים 169-197.
ויצטום, דוד: מהדורה מיוחדת – שידורי הטלוויזיה בעתות מצוקה, הוצאת כתר, ירושלים 2006
ויצטום דוד: "תקשורת ללא עיתונאות?" (מאמר) בתוך "מסגרות מדיה, כתב עת ישראלי לתקשורת", מס. 5 קיץ 2010, עמודים 1-11
ויצמן, אלעדה: "הראיון החדשותי בטלוויזיה הישראלית: התגבשות דפוסי איתגור", מאמר בספר: רינה בן שחר וגדעון טורי (עורכים) "העברית שפה חיה" כרך ב, עמ. 135-156 הוצ. אונ. תל אביב והקיבוץ המאוחד, תל אביב 1999.
וניג מרלין: הקולנוע החרדי, רסלינג 2011
זנדברג אייל ומוטי נייגר: בין האומה למקצוע: העיתונאים בעתות משבר, בכתב העת "פתחון פה", מס, 2 2006, עמודים 40-57
זנדברג אייל: "דכאו זה כאן, מעבר לפינה", תרבות פופולארית, הומור וזיכרון השואה, ב"מסגרות מדיה", 2 באינטרנט, לעיל.
חזן, חיים: "בין הזמנים: לגופה של הישראליות", מאמר בכתב העת "זמנים" 68-69, סתיו חורף 1999 2000, עמודים 146 – 155.
חמו מיכל: "'פול דוסים.. מלא משפחות' מנגנונים טקסטואליים לייצוג מורכב של זהות ישראלית בתכנית המציאות "סוף הדרך 2", מסגרות מדיה 3, 2009 עמ. 27-53. (באינטרנט)
טאוב, גדי: המרד השפוף – על תרבות צעירה בישראל תל אביב, הוצאת הקבוץ המאוחד 1997.
טלמון, מירי: בלוז לצבר האבוד – חבורות ונוסטלגיה בקולנוע הישראלי, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת חיפה, תל אביב 2001
טרנר, ויקטור: התהליך הטקסי, הוצאת רסלינג תל אביב 2004
יאיר גד: צופן הישראליות: עשרת הדיברות של שנות האלפיים, כתר 2011
ידגר, יעקב: "האליטה העיתונאית והלאומיות הישראלית", מאמר בכתב העת "קשר" מס. 31 מאי 2002 עמודים 23 – 31.
יוסף, רז: "לדעת גבר – מיניות, גבריות ואתניות בקולנוע הישראלי", הקבוץ המאוחד 2010
יורן, נעם: ערוץ 2 – הממלכתיות החדשה, הוצאת רסלינג, תל אביב 2001.
לבל, אודי (עורך): ביטחון ותקשורת – דינמיקה של יחסים, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, ירושלים 2005.
כהן איילת: סיפורים ממחנות פליטים: עדות והרפתקה בסיפור המסע של העיתונאי, ב"מסגרות מדיה" מס.2, באינטרנט, לעיל.
לביא יעל: מפיקת מלחמות, ידיעות אחרונות ספרי חמד 2011
להב, הגר: "מקרה מזעזע", סיקור תקשורתי של תקיפות מיניות בישראל, אגרתא, בית ספר רוטשילד לתקשורת, מכון חיים הרצוג אונ. ת"א, חוברת מס. 10 מאי 2008
למיש, דפנה: החופש לצפות, הוצאת רכס תל אביב 1994.
למיש, דפנה: "אם אתה לא שם אתה לא קיים: הפרסומת כאשנב הצצה לחברה הישראלית". בתוך: חנה הרצוג (עורכת): מדינה במראה (ע' 539-559). הוצאת רמות, תל אביב 2000.
למיש דפנה: הפוליטיקה של הדרת מיעוט בתקשורת: דימויי נשים וסיקור האלימות נגדן, בתוך: דן כספי, (עורך): תקשורת ופוליטיקה בישראל, ון ליר והקיבוץ המאוחד, תל אביב 2007, עמודים 185-207
מאירי סנדרה: מין שאינו מינו: חציית מגדר בקולנוע העלילתי, מגדרים, הקיבוץ המאוחד 2011.
מאלווי, לורה: "עונג חזותי וקולנוע נרטיבי" (1975) בתוך המקראה "ללמוד פמיניזם – מקראה", עורכות: דלית באום ואחרות. הקיבוץ המאוחד 2006, עמ' 118–133
נייגר, מוטי ואבישי יוסמן: "אשליית הבחירה הדמוקרטית: כיצד משיגות תוכניות הריאליטי את שיתוף הפעולה של הצופים?" פרסום בהוצאת מכון חיים הרצוג, חוברת מס. 3 דצמבר 2005, ובאתר האינטרנט:
http://www.tau.ac.il/institutes/herzog/agrata3.pdf
נייגר, מוטי אייל זנדברג ואורן מאיירס: רטוריקה של ביקורתיות: ביקורת מאתגרת, ביקורת מאשרת והעיתונות הישראלית במלחמת לבנון השנייה, בית ספר רוטשילד לתקשורת אונ. ת"א חוברת מס. 5, ינואר 2008.
סילברסטון, רוג'ר: מדוע ללמוד מדיה? הוצאת רסלינג, תל אביב 2006
פוסטמן, ניל: בידור עד מוות – השיח הציבורי בעידן עסקי השעשועים, הוצאת ספרית פועלים תל אביב 2000.
פוקו מישל: תולדות המיניות 1 – הרצון לדעת, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1996
פירסט ענת: "ההתנתקות בראי התקשורת: כיצד מבנים לגיטימציה לשלטון?", בתוך תכנית ההתנתקות, הרעיון ושברו, עורך: יעקב בר סימן טוב, הוצ. קרן אדנאואר ומכון י"ם לחקר ישראל, ירושלים 2009.
פירסט ענת: הנעדרים והנוכחים בזמן צפיית שיא – מחקר מעקב 2013 הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (באינטרנט).
פרי, יורם: יד איש באחיו – רצח רבין ומלחמת התרבות בישראל, הוצאת בבל, תל אביב 2005
פרי, יורם: "מיתוס רבין והתקשורת: הרקונסטרוקציה של הזהות הקולקטיבית הישראלית", מאמר בכתב העת "דברים אחדים" 1997, מס. 1.
צוקרמן, משה: פרקים בסוציולוגיה של האמנות, הוצאת משרד הביטחון – האוניברסיטה המשודרת, תל אביב 1996 . מבט מעיני אסכולת פרנקפורט.
ניר קידר: ממלכתיות, התפיסה האזרחית של בן-גוריון, אונ. בן גוריון ויד בן צבי, ירושלים 2009
קימרלינג, ברוך: קץ שלטון האחוסלים, הוצאת כתר ירושלים 2001.
קמחי גוטליב, כרמל: הפואטיקה של הבית – ייצוג הבית והבית הלאומי בקולנוע אוטוביוגרפי דוקומנטארי ישראלי", כרמל 2009
רוזנבלום, דורון: תוגת הישראליות, הוצאת עם עובד, תל אביב 1996. הספר עוסק במהותה ובייצוגיה של "הישראליות" – גם בתקשורת, באמצעות ניתוחים עיתונאיים חדים.
רוזנטל-מרמורשטיין, מרב: הנדון: אשכנזים, הוצאת עם עובד 2005.
רועה, יצחק: שבע פתיחות לעיון בתקשורת ובעיתונות, הוצאת רכס, תל אביב 1994.
ריבלין יובל: "העכבר ששאג – זהות יהודית בקולנוע האמריקני והישראלי", הוצאת טובי ומרכז יעקב הרצוג 2009
רינהרט, טניה: "כתוב בעיתון": לשון, תקשורת, אידיאולוגיה, פרדס, ת"א 2010
שי נחמן: "מלחמדיה", הוצאת ידיעות אחרונות, 2013
שיפמן לימור: "הערס הפרחה והאמא הפולניה – שסעים חברתיים והומור טלוויזיוני בישראל 1968 – 2000", הוצאת מאגנס ירושלים 2008
שיפמן לימור: 'ורק ירושלים 02?': הומור טלוויזיוני, רב משמעיות ודיאלוגיות, בתוך: מוטי נייגר, מנחם בלונדהיים, תמר ליבס (עורכים): סיקור כסיפור, מבטים על שיח התקשורת בישראל, מאגנס, ירושלים 2008, עמודים 169-190.
************************
