הפרעות בתקשורת – האקדמית גורדון

שם הקורס:                 הפרעות בתקשורת

מספר שעות:                1 ש"ש

דרישות קדם:               אין.

סוג הקורס:                 שיעור.

סיווג הקורס:               חינוך.

שנת לימוד:                  א'

שעת קבלה:                  סמסטר א': ימי א' 13:30-14:30 בתאום מראש.

                                    סמסטר ב' ימי א' 09:00-10:00 בתאום מראש.

 

מטרות הקורס:

·        הסטודנט יכיר את התסמונות השונות על הספקטרום האוטיסטי.

·        הסטודנט יתוודע לתסמינים המאפיינים את התסמונות השונות בתקשורת המילולית והבלתי מילולית, ביחסיים החברתיים, בקוגניציה ובהתנהגות.

·        הסטודנט יכיר דרכי אבחון של  הפרעות על הספקטרום האוטיסטי, ויבין  את חשיבות הזיהוי המוקדם.

·        הסטודנט יכיר את הגישות הטיפוליות המרכזיות הנהוגות כיום לטיפול באוטיזם ו-P.D.D. לשיפור יכולות התקשורת והאינטראקציה החברתית.

 

נושאי הלימוד:

1.      הגדרת האוטיזם, הפרעה התפתחותית מופשטת ((P.D.D., תסמונת אספרגר ותסמונת רט.

2.      אטיולוגיה וגורמים להפרעות על הספקטרום האוטיסטי: ביולוגים, גנטיים וסביבתיים.

3.      כלים ודרכים לאבחון של הפרעות על הספקטרום האוטיסטי.

4.      מאפיינים של התסמונות השונות על הספקטרום האוטיסטי מבחינה התנהגותית, תקשורתית, קוגניטיבית ורגשית.

5.      אוטיזם ומערכת ההיקשרות (attachment).

6.      גישות לטיפול בילדים עם בעיות תקשורת נרחבות: הגישה האינטראקטיבית (גרינספן), הגישה התיווכית, הגישה ההתנהגותית.

7.      היבטים סנסוריים של אוטיזם, ודרכים לאינטגרציה סנסומוטורית.

8.      היבטים של שילוב ילדים עם הפרעות על הרצף האוטיסטי במסגרות החינוך.

חובות הסטודנט:

1.      קריאה והשתתפות פעילה בשיעורים (10%).

2.      מבחן מסכם (90%).

 

 

ביבליוגרפיה (קריאת חובה מסומנת ב *):

 

אור, מ' וירמיה, נ' (1993). אוטיזם ותיאורית ה-Mind, פסיכולוגיה, ג', 126-139.

*אטווד, ט' (1998). תסמונת אספרגר, עמ' 35-76, 141-152.

*אליצור, א' טיאנו, ש' מוניץ, ח' ונוימן, מ' (1997). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, תל–אביב: פפירוס, עמ' 457-463.

בן מאיר, ע' (1997). הפרעות תחושתיות לילדים עם אוטיזם,  כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, 6, 101-117.

*גרינספאן, ס' י' וידר, ס' (2006). טיפול באוטיזם, חיפה: אמציה, עמ' 245-276.

*גרינספאן, ס' י' וידר, ס' (2004). ילדים עם צרכים מיוחדים: מדריך לעידוד צמיחה אינטלקטואלית ורגשית, כפר יונה: קוראים, עמ' 114-119.

*טיאנו, ש' (עורך) (2010) . פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. תל אביב: דיונון, עמ'

195-206.

*לוינגר, ס' וקליין, פ' (2002). הכושר לקשר הערכה וטיפול בילדים עם בעיות תקשורת–גישות חדשניות, קרית ביאליק: הוצאת אח, עמ' 9-20, 39-70, 251-272.

לסר, י' וזימין, ר' (1993). המיתוס בשרות האוטיזם, שיחות, ז', .116-111

מישורי, ע' (1992). אוטיזם וליקויי תקשורת, תל– אביב:  אלו"ט.

נוימן, ש' (2002). צעדים קטנים קדימה, קרית ביאליק: הוצאת אח.

פרית, א' .(1997) אוטיזם – פשר החידה, תל– אביב: ספרית פועלים.

*קומין, ו' וליץ, ג' וסטיבנסון, ג' (1998). תסמונת אספרגר – מדריך מעשי, קרית ביאליק:אח, עמ' 53-64.

*Schopler, E., Mesibov, G.B.,(Ed.)(1995).Learning and cognition in Autism New York: Plenum Press, pp. 73-85.