סמינריון: משפט האיחוד האירופי -היבטים רלוונטיים למשפטן הישראלי – אוניברסיטת בר-אילן

סמינריון: משפט האיחוד האירופי – היבטים רלוונטיים למשפטן הישראלי

מוסד: המכללה למינהל – הפקולטה למשפטים (אוניברסיטת בר-אילן, תואר שני)
שנה"ל: תשע"ב (קיץ)

תיאור הסמינריון

האיחוד האירופי מהווה היום השוק העיקרי של סחר החוץ הישראלי, הן כמקור היבוא והן כיעד ליצוא. מציאות זו מתחזקת בעקבות הרחבת האיחוד לכדי 27 מדינות, ומספר מדינות נוספות המועמדות עדיין להצטרפות. בנוסף להיותו קהילה כלכלית ואיחוד מוניטארי, האיחוד גם זכה בסמכויות בתחום מדיניות החוץ והביטחון ומעורבותו כגורם פוליטי וכלכלי באזורנו הולכת וגוברת. ההתפתחויות הללו מיושמות בעיקרן באמצעות מערכות משפטיות שונות, הן במשפט הבינלאומי ע"י אמנות בינלאומיות, והן במשפטן הפנימי של המדינות החברות באיחוד. הוא הדין ליחסים הכלכליים של מדינת ישראל עם האיחוד האירופי.

סמינריון זה יעסוק באופן שבו המערכות והמנגנונים המשפטיים תורמים לאינטגרציה כלכלית ומדינית בתוך האיחוד, וכן (במידה צנועה יותר) בין האיחוד האירופי לבין ישראל. הרצאות המנחה מיועדות להכשיר את הסטודנטים לקראת כתיבת עבודות מחקר עצמאיות על סוגיות שונות בתחום משפט האיחוד האירופי או ליחסי האיחוד האירופי וישראל. תחילה נדון ברקע ההיסטורי והפוליטי לכינון הקהילה האירופית, ונציג את מוסדותיה ואת חלוקת התפקידים והסמכויות ביניהם. נבחן את עקרונות היסוד של משפט האיחוד, ואת מעמדן המשפטי של האמנות המכוננות (ובראשן אמנת רומא) ושל התקנות והדירקטיבות של מוסדות האיחוד. לאחר מכן נדון בסוגיות שונות החשובות ליצואן הישראלי, כגון חופש התנועה של סחורות בתוך האיחוד, דיני הגבלים עסקיים (Competition Law) ורכישות של הסקטור הציבורי. נדון בהסכם הסחר החופשי והסכם ההתאגדות בין ישראל ובין הקהילה האירופית ובדרכים הפתוחות בפני התעשיין הישראלי ולמשקיע כדי לנצל את ההטבות הטמונות בהם. לבסוף נדון בשלבים הבאים בהתפתחות האיחוד האירופי, כישלון פרויקט החוקה האירופית ואמנת ליסבון שבאה במקומה, וכן בתוכנית העבודה להידוק היחסים בין ישראל לאיחוד במסגרת "תוכנית השכנות האירופית" (European Neighborhood Policy).

ad

הרכב הציון

  • השתתפות פעילה: 10%
  • עבודה סופית: 90%

הדרישות ממשתתפי הסמינריון

במפגשים לאורך סמסטר תשע"ב יתקיימו פגישות שבועיות, שבהן ירצה המנחה על נושאים שונים הבאים לתת לסטודנטים את הרקע והכלים הנדרשים כדי להתמודד עם נושאי העבודות, וכן יתקיימו דיונים על חומרי הקריאה והרפראטים של משתתפי הסמינריון. ההשתתפות בכל ההרצאות הינה חובה.

במהלך סמסטר הקיץ על כל סטודנט לבחור נושא לכתיבת עבודת סמינריון סופית. הנושא יכול להיות סוגיה במשפט האיחוד האירופי או בהקשר למוסדותיו אשר תיבחן אך ורק מנקודת מבט אירופית, או סוגיה כזו שתיבחן מנקודת מבט השוואתית לישראל תוך דיון במסקנות שיכולות להילמד עבור הדין בישראל מן הניסיון האירופי. על הסטודנטים להודיע למנחה במהלך הסמסטר, ורצוי בהקדם האפשרי, על הנושא שהוא בחר. בחירת הנושא כפופה לאישור המנחה, כאשר תנאי לאישור הינו כי הנושא לא נבחר כבר ע"י משתתף אחר בסמינריון זה. הקו המנחה באישור הנושא הוא אפוא: "כל הקודם זוכה!".

כל משתתף חייב להגיש תקציר וראשי פרקים מודפסים של עבודתו המתוכננת עד ליום 31.10.12.

עבודות הסמינריון יוגשו עד ליום 1.2.13 למזכירות תואר שני בפקולטה. אולם, מומלץ להגיש לפני כן, במיוחד למי שמעוניין לקבל ציון במועד מוקדם.

תוכנית הלימודים והקריאה

מפגש מס' 1

הרצאת מבוא על ההיסטוריה של האיחוד האירופי, מטרותיו והתיאוריות הפוליטיות והכלכליות העומדות ביסודו.

חומר קריאה לקראת מפגש מס' 2: אריה רייך, "משפט האיחוד האירופי: מוסדות ועקרונות", המשפט הבינלאומי (מכון סאקר למחקרי חקיקה, ירושלים, תשע), עמ' 159.

מפגש מס' 2

הצגת ניירות העמדה ודיון על המאמר "משפט האיחוד האירופי: מוסדות ועקרונות". הרצאה על מתכונות שונות של אינטגרציה כלכלית ועל יתרונותיהם וחסרונותיהם, וכן דיון על תחומי הפעילות של הקהילה.

חומר קריאה למפגש מס' 3: פס"ד ERTA, 1971, וקטעים מתוך הספר:

J. Shaw, The Institutions of the European Union – ניתן להורדה מ:
http://www.jeanmonnetprogram.org/ew/Units/documents/UNIT1-2-EU-2004-05.pdf
לקרוא עמ' 10–35.

מפגש מס' 3

הרצאה על מוסדות האיחוד האירופי וחלוקת התפקידים ביניהם. לימוד פס"ד ERTA ודיון במעמדו הבינלאומי של האיחוד.

חומר קריאה למפגש מס' 4: פס"ד Van Gend en Loos, פס"ד Francovitch

מפגש מס' 4

הרצאה על יסודות המשפט של האיחוד האירופי. דיון בפס"ד Van Gend en Loos ופס"ד Van Duyn v. Home Office. ופס"ד Costa ו-Simmenthal, ופס"ד Francovitch.

חומר קריאה למפגש מס' 5:

Joseph H. Weiler, "The Transformation of Europe", reprinted in The Constitution of Europe: Do the New Clothes have an Emperor? And other essays on European Integration (1999) pp. 10–96.

מפגש מס' 5

הצגת ניירות העמדה ודיון על המאמר הנ"ל של יוסף ויילר.

חומר קריאה למפגש מס' 6: שרון פרדו וליאור זמר, "הרהורים על אקטיביזם שיפוטי – המקרה של בית המשפט האירופי", משפט ועסקים יג, 203–247, תשס"ו.

מפגש מס' 6

הצגת ניירות העמדה ודיון על המאמר הנ"ל. הרצאה על הגנת זכויות אדם במשפט הקהילה והתפתחותה.

חומר קריאה למפגש מס' 7: טליה איינהורן, "תפקיד בתי המשפט בישראל בקידום הסחר החופשי – מבט באספקלריה של הסכם הסחר החופשי בין ישראל לקהיליה האירופית", מחקרי משפט יב, תשנ"ו, 165.

מפגש מס' 7

הצגת ניירות העמדה ודיון על המאמר הנ"ל של טליה איינהורן. הרצאה על יחסי ישראל–האיחוד האירופי.

חומר קריאה למפגש מס' 8:
אריה רייך, "הסדרת התחרות בענף הביטוח: לקחים מן הקהיליה האירופית", מחקרי משפט טז, 301–348 (תשס"א).

מפגש מס' 8

הרצאה על דיני התחרות באיחוד האירופי והשלכתם על ישראל. מתן הוראות לגבי העבודות, ההרצאות וכו'.

מפגשים 9–13

הרצאות הסטודנטים.

ביבליוגרפיה לסמינריון

ספר מקורות

מקורות במשפט אירופי, חלק א', בעריכת פרופ' חוה שחור-לנדאו (הוצ' דיונון, 1995). עותקים מספר זה ימצאו בספריה. (להלן "ספר המקורות").

אתרי אינטרנט חשובים

  • האתר הרשמי של האיחוד האירופי: http://europa.eu
  • אתר משלחת הנציבות האירופית למדינת ישראל: http://www.del-eu.org.il
  • אתר האגודה הישראלית לחקר האינטגרציה האירופית: http://micro5.mscc.huji.ac.il/~iasei
  • אתר של ד"ר יואב שכטר באוניברסיטת חיפה (קורס על האיחוד האירופי – לא משפטי): http://poli.haifa.ac.il/~yshechter
ad

ראשי פרקים לסמינריון וחומר ביבליוגראפי

א. מבוא – חשיבות הקהילה האירופית לישראל

אריה רייך, "משפט האיחוד האירופי: עקרונות ומוסדות", מתוך משפט בינלאומי (מכון סאקר למחקרי חקיקה, ירושלים) (מהדורה ב', תשע) עמ' 159.

ב. רקע היסטורי ופוליטי לבינון האיחוד

  1. הצהרת רוברט שומן בדבר איחוד אירופה, 1950, ס' המקורות ע' 8.
  2. אריה רייך, "האיחוד האירופי", (לעיל א'), עמ' 123–127.
  3. ע. לב, משפט הקהיליה האירופית: היבטים רלוונטיים למשפטן ולאיש העסקים הישראלי (בורסי, תשנ"ה), ע' 37–43.
  4. האמנה לכינון הקהילה הכלכלית האירופית ("אמנת רומא"), 1957, כפי שתוקנה מאז ועד לאמנת אמסטרדם. Consolidated Version of the Treaty Establishing the European Community – יש להוריד מן האתר: http://europa.eu
  5. אמנת האיחוד האירופי ("אמנת מאסטריכט"), 1992. Consolidated Version of the Treaty on European Union, כפי שתוקנה באמנת אמסטרדם. יש להוריד מן האתר: http://europa.eu

ג. מטרות האיחוד

  1. הרצאת הפתיחה של פרופ' שחור-לנדאו, ס' המקורות ע' 368–370.

ד. מוסדות האיחוד

  1. אריה רייך, "האיחוד האירופי", (לעיל א'), עמ' 132–149.
  2. הסמכות לכרות הסכמים בינ"ל – פס"ד ERTA: Case 22/70 EEC Commission v. EEC Council (Re the European Road Transport Agreement) (1971) C.M.L.R. 335, ס' המקורות ע' 508.
  3. חוות דעת ביה"ד בעניין: The OECD Understanding on a Local Cost Standard.
  4. פס"ד Parliament v. Council (ACP Convention).

ה. יסודותיו של משפט האיחוד

  1. ח. שחור-לנדאו, "מקורות המשפט של הקהיליה האירופית", הפרקליט לה; ס' המקורות ע' 349–365.
  2. אריה רייך, "האיחוד האירופי", (לעיל א'), עמ' 149–165 (עמ' 18–27 בנייר העבודה).
  3. פס"ד van Gend en Loos v. Nederland; ס' המקורות ע' 496.
  4. פס"ד van Duyn v. Home Office; ס' המקורות ע' 516.
  5. פס"ד Costa v. ENEL; ס' המקורות ע' 499.
  6. פס"ד Simmenthal's Case (No. 2) (1978); ס' המקורות ע' 532.
  7. פס"ד Marshall v. Southampton; ס' המקורות ע' 566.
  8. פס"ד Defrenne v. SABENA; ס' המקורות ע' 523.
  9. פס"ד Reyners v. Belgium.
  10. פס"ד Commission v. Italy.
  11. פס"ד Franz Grad v. Finanzamt Traustein.
  12. פס"ד Publicco Ministero v. Tullio Ratti; ס' המקורות ע' 534.
  13. פס"ד Ursula Becker v. Finanzamt Munster; ס' המקורות ע' 548.
  14. פס"ד Internationale Handelsgesellschaft [1970] ECR 125.
  15. פס"ד Factortame (מס' 2); ס' המקורות ע' 586–594.
  16. פס"ד Commission v. France (French Merchant Seamen Case); ס' המקורות ע' 513.
  17. פס"ד Francovitch v. Italy; ס' המקורות ע' 598 (בעברית!!).
  18. פס"ד Von Colson v. Land Nordrhein-Westfalen.
  19. Case C-402/05 P & C-415/05 P Kadi and Al Barakaat v. Council and Commission [2008] ECR I-6351.

ו. האיחוד האירופי וישראל

  1. ע. לב, משפט הקהיליה האירופית, לעיל, ע' 183–199.
  2. הסכם התאגדות בין מדינת ישראל לבין הקהילה האירופית, 1995. כתבי אמנה 1304, כרך 44. ראה: http://www.moit.gov.il/tamas_Mainlink.asp?link=bin/goto.asp?{F25134}
  3. ע"א 25/55 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ. סמרה, פד"י 1 L1825.
  4. פס"ד Hauptzollamt Mainz v. Kupferberg; ס' המקורות ע' 552.
  5. פס"ד Bulk Oil v. Sun; ס' המקורות ע' 646.
  6. אריה רייך, "דיפלומטיה למשפט: תהליך היורידיוציה של יחסי הסחר הבינלאומיים במסגרת הסכמי גאט"ט והסכמי הסחר החופשי", עיוני משפט כב, תשנ"ט, 351. (הפרק העוסק בהסכמים עם הקהיליה האירופית: עמ' 384–391; 398–404).
  7. טליה איינהורן, "תפקיד בתי המשפט בישראל בקידום הסחר החופשי – מבט באספקלריה של הסכם הסחר החופשי בין ישראל לקהיליה האירופית", מחקרי משפט יב, תשנ"ו, 165.
  8. נלי מונין, האיחוד האירופי וישראל: תמונת מצב (תשס"ד).

ז. דיני תחרות בקהילה

  1. Council Regulation 17/62. ילמד בכיתה.
  2. פס"ד Consten & Grundig v. Commission; ס' המקורות ע' 502.
  3. Commission Regulation 1983/83. ילמד בכיתה.
  4. פס"ד Vereeniging van Cementhandelaren v. EC Commission [1973] CMLR 7. ילמד בכיתה.
  5. פס"ד Case 89-125/85 Re Wood Pulp Cartel (1988) E.C.R. 5193; ס' המקורות ע' 572.
  6. פס"ד Case C-241-242/91P Radio Telefis Eirann (RTE) & Independent TV Publications Ltd. V. -Magill Commission [1995] ECR I-743 – ילמד בכיתה.
  7. *ע. לב, משפט הקהיליה האירופית, לעיל, ע' 204–277.
  8. פטורי הסוג (Block Exemptions):
    • הסכמים אנכיים – Commission Regulation 2790/99
    • הסכמי העברת טכנולוגיה – Commission Regulation 772/2004
    • הסכמי התמחות – Commission Regulation 2658/2000
    • הסכמי מחקר ופיתוח – Commission Regulation 2659/2000
    • הסכמים בענף הביטוח – Commission Regulation 3932/92
    • הסכמי הפצה בתחום המכוניות – Commission Regulation 1475/95
  9. אריה רייך, "הסדרת התחרות בענף הביטוח: לקחים מן הקהיליה האירופית", מחקרי משפט טז, 377 (תשס"א), 381–402.

ח. תוכנית השלמת השוק הפנימי – "אירופה 1992"

  1. The Single European Act, 1986. בע. לב, משפט הקהיליה האירופית, ע' 30–32.
  2. *מ. עשת, "אירופה 1992 – האתגר הישראלי", רבעון ישראלי למיסים, כרך י"ז, גליון 68, עמ' 337–342.
  3. ר. אואן ומ. דיינס, אירופה ללא גבולות: מדריך לאירופה 1992 (הוצאת מטר, 1990).

ט. מכרזים ציבוריים בקהילה האירופית

  1. Arie Reich, International Public Procurement Law, pp. 69–98; 197–255.
  2. EEC Council Directive 71/305/EEC ("The Public Works Directive") [1971] O.J. Spec. Ed. 678.
  3. EEC Council Directive 77/62/EEC ("The Public Supplies Directive"), O.J. No L 13/1.
  4. EEC Council Directive 88/295/EEC (Amending Directive 77/62), O.J. No L 127/1.
  5. EEC Council Directive 89/440/EEC (Amending Directive 71/305), O.J. No L 210/1.
  6. EEC Council Directive 89/665/EEC ("The Review Directive"), O.J. No L 395/33.
  7. EEC Council Directive 90/531/EEC (The "Excluded Sectors" Directive), O.J. No L 297.

י. האיחוד האירופי: אמנות מאסטריכט, אמסטרדם, ניס וליסבון; תהליך ההרחבה

  1. אריה רייך, "האיחוד האירופי", (לעיל א'), עמ' 127–132 (עמ' 5–8 בנייר העבודה).
  2. עקרון ה"סובסידיאריטי" – "Subsidiarity", ס' המקורות ע' 275.
  3. ח.ח. שחור-לנדאו, "הרהורים על עקרון הסובסידיאריות באיחוד האירופי", מחקרי משפט יג (תשנ"ו), 301.
  4. פס"ד Regina v. London Burrough Transport Committee (H.L.) – ילמד בכיתה.
  5. Arie Reich, "Bilateralism and Regionalism in International Economic Law: Applying the Principle of Subsidiarity" (unpublished paper).
ad

יא. הגנת זכויות יסוד באיחוד האירופי – היש צורך בחוקה אירופית?

  1. אריה רייך, "האיחוד האירופי", (לעיל א'), עמ' 163–165.
  2. אמנת החוקה האירופית המוצעת: http://europa.eu.int/constitution/en/lstoc1_en.htm
  3. אריה רייך, "האם יש לקחים לישראל מן הכישלון (הזמני?) של פרויקט החוקה האירופית?", "דבר הנשיא" בעלון האגודה הישראלית לחקר האינטגרציה האירופית מס' 12 (2005).