השתלות שיניים בלסתות אטרופיות ששוחזרו באמצעות שתל עצם מרכס הכסל – תוצאות של שבעה מקרים

מבוא

אובדן מלא של שיניים, מצב הידוע כאדנטוליזם, הוא תופעה נפוצה בקרב בני אדם, ויכולתו להשתנות באופן משמעותי בהתאם לגיל, מוצא אתני ומצב חברתי כלכלי. הגורמים המשפיעים על סיכון מוגבר לאדנטוליזם כוללים גיל מתקדם, מגדר נשי, מגורים באזורים כפריים, רמת השכלה נמוכה, עוני, מחלות כרוניות והרגלי בריאות ירודים כמו עישון ותזונה לקויה. לאחר אובדן שיניים, העצם האלוואולרית מתנוונת, מה שמוביל לשינויים אסתטיים ותפקודיים משמעותיים, כמו הקטנת גובה הפנים, צניחת שרירי הפנים ודלדול השפתיים.

במהלך השנים האחרונות התפתחו טכניקות חדשות בתחום שיקום הפה באמצעות שתלים דנטליים, אך לא תמיד ניתן להשתמש בהן ישירות במקרים של אטרופיה חמורה של העצם בלסת. אחת האפשרויות הקיימות לשיקום מבנים כאלה היא שימוש בשתלי עצם אוטולוגיים, במיוחד מאזור רכס הכסל (iliac crest), שמספקים נפח גדול של עצם. עם זאת, מידע על פרקטיקה זו באלבניה היה עד כה מועט, והמאמר הנוכחי מבקש לגשר על פער זה.

מטרת המחקר

המחקר נועד לתאר את הליך השחזור של לסתות אטרופיות באמצעות שתלי עצם מאזור רכס הכסל, וכן להעריך את שיעור ההישרדות של שתלים דנטליים שהושתלו לאחר השחזור בקרב מטופלים אלבנים הסובלים מאדנטוליזם מוחלט.

שיטות

המחקר התבסס על סקר חתך שכלל שבעה מטופלים שטופלו בבית החולים האזורי בדורס, אלבניה, בין השנים 2008 עד 2015. כל המטופלים היו חסרי שיניים לחלוטין ושייכו לסוגים V ו-VI לפי סיווג קאוד והאואל, שמבטאים מצבים חמורים של אטרופיה בלסת. חמישה מהמטופלים סבלו מאטרופיה של הלסת העליונה, והשניים הנותרים סבלו מאובדן עצם חמור בלסת התחתונה.

במהלך ההערכה הקלינית, נמצא כי הפתרונות האסתטיים והתפקודיים שנדרשו לא יושגו באמצעות שתלים רגילים בלבד, ולכן נבחר לבצע שחזור באמצעות שתלי עצם מרכס הכסל. השתלים הושגו לפי טכניקה מבוססת אשר כללה הסרת גוש עצם מהחלק הקורטיקלי והקנצלוזי של הרכס, עיצובו והתקנתו באזור האלוואולרי תוך קיבוע בברגים טיטניים. לאחר מכן המתינו שישה חודשים לצורך קליטת השתל טרם ביצוע השתלות השיניים.

תוצאות

המדגם כלל שלוש נשים וארבעה גברים, בגיל ממוצע של 45.9 שנים. ברוב המקרים (71.4 אחוזים), ההשתלה בוצעה בלסת העליונה. במהלך הניתוחים הושתלו סך הכול 37 שתלים דנטליים, ומתוכם רק שתל אחד נכשל, מה שמוביל לשיעור הישרדות כולל של 97.3 אחוזים.

נמצא כי בין 20 ל־30 אחוזים מהנפח המקורי של שתלי העצם נספגו במהלך ששת חודשי ההמתנה, אך יציבותם המבנית נותרה טובה. במקרים רבים הותקנו גשרים קבועים, ובמקרים אחרים נעשה שימוש בפרותזות. מעקב לטווח ארוך הראה יציבות טובה של השתלים ורמות ספיגה נמוכות של העצם.

דיון

זהו המחקר הראשון באלבניה המדווח על שימוש בשתלי עצם מרכס הכסל לצורך שיקום מבנים אלוואולריים אטרופיים ומעקב אחר שיעורי הצלחה של שתלים דנטליים. המחברים מציינים כי גילם הממוצע של המטופלים נמוך יחסית, עובדה שמדגישה את הקשר בין מצב חברתי כלכלי ירוד לבין אובדן שיניים מוקדם. באלבניה מערכת הבריאות אינה מספקת מימון לטיפולי שיקום פה, מה שעלול להסביר את גודל המדגם המצומצם.

הספרות המקצועית מתארת את שתלי רכס הכסל כמקור יעיל לעצם לצורך שיקום נרחב, אך גם מדווחת על שיעורי ספיגה גבוהים יחסית לעומת מקורות עצם אחרים כמו גולגולת או סנטר. עם זאת, כאשר נדרש נפח עצם גדול, כפי שמצב מצריך במקרים חמורים של אטרופיה, שתלי הכסל הם הפתרון האפקטיבי ביותר למרות הדרישה להרדמה כללית וסיכון גבוה יותר לסיבוכים.

שיעור ההישרדות של שתלים דנטליים במחקר זה תואם לשיעורים המדווחים בספרות הבינלאומית. לדוגמה, מחקרים קודמים דיווחו על שיעורי הצלחה של 95 עד 97.5 אחוזים. חשוב לציין כי בגורם הבודד שבו שתל אחד נכשל לא ניתן להסיק קשר לגורמים רפואיים נלווים עקב מחסור בנתונים על מצבם הבריאותי של המטופלים.

במחקר זה נמצא כי ממוצע השתלים לכל מטופל הוא 5.3, לעומת מחקרים אחרים שדיווחו על ממוצע גבוה יותר של 6.6 שתלים למטופלים חסרי שיניים באופן מוחלט. נתון זה גבוה משמעותית ממספר השתלים הממוצע שמותקן אצל מטופלים הסובלים מאדנטוליזם חלקי.

מגבלות המחקר

המחקר התבסס על מדגם קטן מאוד של שבעה מטופלים, מה שמגביל את היכולת להכליל את הממצאים לאוכלוסייה רחבה. כמו כן, המחקר היה מסוג חתך ולכן אינו מאפשר קביעת סיבתיות או מעקב לאורך זמן. יש לציין גם את היעדר האקראיות בבחירת המשתתפים, דבר שעלול להוביל להטיית בחירה. עם זאת, מדובר במחקר ראשון מסוגו באלבניה והוא מהווה תרומה חשובה להרחבת הידע על פרקטיקות טיפול ושיקום פה במדינה זו.

סיכום

מחקר זה מצביע על כך ששחזור רכסי עצם בלסתות אטרופיות באמצעות שתלי עצם מרכס הכסל הוא הליך יעיל ובטוח באוכלוסייה האלבנית. כאשר מבוצע כראוי ובהתאם לפרוטוקולים כירורגיים מבוססים, הוא מאפשר התקנת שתלים דנטליים יציבים בעלי שיעור הישרדות גבוה מאוד. הליך זה עשוי לתרום לשיפור משמעותי ברווחת המטופלים, באסתטיקה של הפנים ובאיכות חייהם. עם זאת, נדרש מחקר נוסף שיכלול אוכלוסיות גדולות ומגוונות יותר על מנת לאמת את הממצאים ולבחון את השפעתם לאורך זמן.

חשיבותו של המאמר

המאמר מהווה תרומה ייחודית ומשמעותית לספרות הרפואית המקומית והבינלאומית בתחום שיקום הלסתות והשתלות שיניים באוכלוסייה הסובלת מאדנטוליזם מלא. מדובר במחקר הראשון המתעד באופן שיטתי את יישום השיטה של שיחזור רכסים אלוואולריים אטרופיים באמצעות שתלי עצם מרכס הכסל באלבניה. חשיבותו נובעת מהצגת תוצאות קליניות מוצלחות בסביבה רפואית מתפתחת, תוך מתן עדות לאפשרות יישום שיטות מתקדמות גם במדינות בעלות משאבים מוגבלים. נוסף לכך, המאמר מעלה למודעות את הצורך בגישה טיפולית מקיפה לשיקום הפה באוכלוסיות מוחלשות, ועשוי לשמש תשתית למחקרים עתידיים רחבי היקף שיבחנו את הנושא לעומק ויסייעו בגיבוש מדיניות טיפולית מתקדמת בתחום השתלות שיניים באלבניה ובמדינות דומות.

 

Bllaca, F., & Toci, E. (2016). Dental implantation of atrophic jaws reconstructed with iliac bone graft crest-outcome of seven cases. Open Access Macedonian Journal of Medical Sciences, 4(4), 709.