סמינריון בחינוך – למתמחים במתמטיקה – המכללה האקדמית אחוה

בית הספר לחינוך

החוג למתמטיקה

שנה"ל: תשפ"א

 

שם הקורס: סמינריון בחינוך – למתמחים במתמטיקה

היקף הקורס: 2 נק"ז, 2 ש"ש

 

דרישות קדם: יסודות הגיאומטריה והאריתמטיקה; ידע בפדגוגיה: היכרות עם תוכניות הלימודים; בניית מערכות שיעורים; ניסיון בסיסי בהוראה בית-ספרית; תכנון וארגון הוראה תוך התחשבות ברמת הכיתה  וגיל התלמידים; משימות דיפרנציאליות; שימוש בסיסי בטכנולוגיות מודרניות.

 

מטרות הקורס:

  • הכרת הנושאים המרכזיים והאקטואליים בחינוך המתמטי בשלושת העשורים האחרונים.
  • התמודדות עם קריאת מאמרים והבנתם בעברית ובאנגלית.
  • מתן כלים ללמידה, מחקר ופיתוח כמורים בפועל (גם לאחר סיום הלימודים במכללה).
  • התמצאות במאגרי מידע וכתבי עת רלוונטיים בתחום על מנת להיות מעודכן במחקרים חדשים, שיטות הוראה חדשות.
  • פיתוח קריאה ביקורתית והכרת דילמות ואתגרים בתחום החינוך בכלל והחינוך המתמטי בפרט.

ad

מבנה הקורס:

  • מבוא: מפגשי מליאה. קבלת מידע ורקע לגבי הקורס, והכרת מקורות בהם כדאי ורצוי להשתמש.
  • דיוני מליאה: דיוני מליאה באורך של 20 דק, בהובלת הסטודנטים לטובת היכרות כללית עם מגוון נושאים מחקריים בחינוך מתמטי, לפני בחירת נושא גדול לעבודה.
  • הנחיה אישית: פגישות פרטניות לבחירת הנושא האישי, בחירת מאמרים מתאימים והנחיה בחיבור המצגת.
  • פרזנטציות: הצגת פרזנטציות במליאה, וקבלת משובים מהסטודנטים ומהמרצה לקראת כתיבת העבודה.
  • הנחיות כתיבה: פגישה במליאה ופגישות פרטניות (לפי הצורך) לקבלת הנחיות כלליות ואישיות לקראת כתיבת העבודה.

 

 

נושאים עיקריים שידונו הקורס:

  • חשיבותו של מחקר בחינוך מתמטי בכלל ובשמירה על מקצועיות המורה במהלך עבודתו
  • דרכים ואפשרויות שונות לעדכון הידע בתחום החינוך המתמטי: השתלמויות, מאמרים וכנסים. היכן למצוא? מה כדאי? היכרות עם מאגרי מידע.
  • שיטות המחקר: כלי המחקר, מחקר איכותי וכמותי, מבנה של מאמרים, סקירת ספרות וקריאת מאמרים יעילה וביקורתית.
  • חשיבות של מסוגלות ובטחון עצמי בלמידת המתמטיקה
  • העברת ידע והחשיבות לקשור בין תחומים מתמטיים שונים. משימות מרובות פתרונות.
  • קידום מיומנויות חשיבה ועידוד הנמקה.
  • מיסקונספציה ושגיאות תפיסה במתמטיקה ומה שאפשר ללמוד מהן. מידע מטעה ומידע תומך.
  • השימוש בטכנולוגיות מודרניות וההצעות של קונרד וולפרם (Computer based learning). חקר בסביבת גאומטריה דינמית.
  • למידה שיתופית ויישומה בהוראת המתמטיקה.
  • החשיבות של התייחסות לתרבויות השונות של הלומדים בהוראת המתמטיקה; אתנומתמטיקה. התייחסות למיעוטים ולתרומותיהם למתמטיקה.
  • למידה מבוססת בעיות (problem centered learning)
  • למידה מבוססת מקום: מתמטיקה וסביבתנו
  • הכיתה הפוכה ויישומה בהוראת המתמטיקה
  • סיפורים ומספרים: חיזוק הוראת המתמטיקה בעזרת סיפורים.
  • התייחסות לתלמידים מתקשים
  • למידה מקוונת במתמטיקה
  • חדשנות חינוכית ומודלים של הטמעת חדשנות

 

מטרות הקורס:

  • הכרת הנושאים המרכזיים והאקטואליים בחינוך המתמטי בשלושת העשורים האחרונים.
  • התמודדות עם קריאת מאמרים והבנתם בעברית ובאנגלית.
  • מתן כלים ללמידה, מחקר ופיתוח כמורים בפועל (גם לאחר סיום הלימודים במכללה).
  • התמצאות במאגרי מידע וכתבי עת רלוונטיים בתחום על מנת להיות מעודכן במחקרים חדשים, שיטות הוראה חדשות.
  • פיתוח קריאה ביקורתית והכרת דילמות ואתגרים בתחום החינוך בכלל והחינוך המתמטי בפרט.

 

חובות הסטודנט, משקל כל אחת מהמטלות בחישוב הציון בקורס ודרכי הערכה:

חובת נוכחות של לפחות 80% בפגישות המליאה, ולפחות בפגישת ייעוץ אישית.

הובלת דיון בעקבות מאמר והשתתפות פעילה בדיוני מליאה- 20%

פרזנטציית העבודה בכיתה – 20%, תנאי לפרזנטציה: פגישה פרטנית אחת לפחות.

עבודה סמסטריאלית – 60%, על העבודה להתבסס לפחות על 6 מאמרים, שארבעה מתוכם באנגלית. היתר לפי בחירה.

הגשת העבודה באנגלית– בונוס של 10% מציון העבודה

תנאי להגשת העבודה: פגישה פרטנית (בנוסף לפגישה שלפני פרזנטציית העבודה).

 

 

שיעור נושא מקורות
1-4 מבוא, מתן מידע לגבי מהלך הסמינריון ומטרותיו. התמצאות  במאגרי מידע ושיפור מיומנות למציאת מאמרים ומקורות רלוונטיים.

מבנה מאמר מחקרי (איכותני וכמותי).

דגשים וטיפים לקריאת מאמרים בכלל ובשפה  האנגלית בפרט.

חשיבותו של המורה כחוקר בהתפתחותו המקצועית והאישית.

הובלת דיון קצר (20 דק) על ידי הסטודנטים על מאמרים נבחרים, לטובת חשיפת נושאים מחקריים ושיטות מחקר שונות בתחום

OECD. (2018). Programme for International Student Assessment.

מרכז ארצי למורים למתמטיקה בחינוך היסודי.

המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי.

5 – 9 פגישות פרטניות, בחירת הנושא, הנחיה לגבי חיבור המצגת והכנת הפעילות בכיתה. מותאם רשימת מקורות מצורפת ומאמרים אקדמיים שייבחרו על ידי הסטודנטים (באישור המרצה)
10 – 14 פרזנטציית עבודות הסטודנטים בכיתה

סמסטר ב׳

שיעור נושא מקורות
1 – 5

 

פרזנטציית עבודות הסטודנטים בכיתה מותאם רשימת מקורות מצורפת ומאמרים אקדמיים שייבחרו על ידי הסטודנטים (באישור המרצה)
6 הנחיות לגבי חיבור העבודה שיש להגיש בתחילת ספטמבר. הנחיות הגשה יהיו זמינים באתר הקורס.
7 – 14 הנחיה אישית לגבי כתיבת העבודה. הנחיות הגשה יהיו זמינים באתר הקורס.


ביבליוגרפיה

קריאת חובה:

המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי. (אין תאריך). אוחזר מתוך

           http://newhighmath.haifa.ac.il/index.php/merkaz

מרכז ארצי למורים למתמטיקה בחינוך היסודי. (אין תאריך). אוחזר מתוך

             http://ymath.haifa.ac.il

OECD. (2018). Programme for International Student Assessment. Retrieved from http://www.oecd.org/pisa/publications/

קריאת רשות:

 

אביקם, ג', & פטקין, ד'. (2015). יצירתיות בפתרון בעיות במתמטיקה: אסטרטגיות, דילמות וטעויות. (מ' מופ״ת, עורך) תמה.

אוברמן, ג', & כ״ץ, ע'. (2001). שימוש באוריגמי בהוראת המתמטיקה. מספר חזק 2000, 2, עמ' 28-31.

ביטון, י׳, & רביב, ד׳ (2017). חמש יחידות בלמידה וירטואלית, הילכו שתיהן יחדיו? על״ה, 55, 15–26.

בנור, ד'. (2009). למידה על פי בעיות. על הגובה, 8, עמ' 12-17.

ברוזה, א׳, & בן-דוד קוליקנט, י׳ (2017). תהליכי למידה של תלמידים תת-משיגים במתמטיקה בסביבה עשירה בפיגומים ותיווך אינטנסיבי של מורה – חקר מקרה. מספר חזק 2000. 28, 14–29.

הכהן, ר., וזימרן, א. (1999). מחקר פעולה – מורים חוקרים את עבודתם. תל אביב: הוצאת מכון מופ"ת.

הרפז, י׳ (2000). הפדגוגיה של השאילה , מתוך: י׳ הרפז (עורך). הוראה ולמידה בקהילת חשיבה: בדרך לבית ספר חושב (עמ׳ 103-109). מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה.

הרשקוביץ, ש'. (2016). פתרון בעיות לא שגרתיות בסביבה טכנולוגית. מספר חזק 2000, 27, עמ' 40-45.

וידר, מ׳, ברמן, א׳ & קויצו, ב׳ (2015). הבנה של סרטוטים דו-ממדיים המתארים אובייקטים תלת-ממדיים בהוראת הגאומטריה במרחב. על״ה, 52, 19–28.

לייקין, ר׳ (2016). הסיפור שלא נגמר. על״ה, 55, 5–14.

לייקין, ר'. (2006). על ארבעה סוגים של קשרים מתמטיים ופתרון בעיות בדרכים שונות. על״ה, 36, 8 – 14.

מזור, א׳ (2010). שלום לך, הרצאה? או: למידה אינטראקטיבית באמצעות שלטים (Clickers). על הגובה. 9, 5–6.

מרקוביץ, צ'. (2001). מה קורב כאשר מה שרואים ושומעים משם,זה לא מה שרואים ושומעים מכאן. מספר חזק 2000, 1, עמ' 5-8.

עוואבדי, י'. (2016). טכניקה בצד הבנת מושגים מתמטיים. על״ה, 54, עמ' 25-31.

קורן, מ'. (2004). הקניית המושג 'מספרים מכוונים׳ – שילוב נימוקים חוץ-מתמטיים ופנים-מתמטיים. על״ה, 32, עמ' 18-24.

קלמר, ע׳, גולן, מ׳, & אוברמן, ג׳ (2015). פיתוח תובנות של תפיסה מרחבית. למידה והוראה של גאומטריה דרך קיפולי נייר. מספר חזק 2000, (26), 23–30.

קצף, ע'. (2006). האתנומתמטיקה: זיו פניה של המתמטיקה הבוקע ועולה מתרבויות תבל שונות. מספר חזק 2000, 11, עמ' 30-35.

רון, ג׳ (2017). מפעילות מתמטית מבוססת דף עבודה למשחק תחרותי בין קבוצות – המשחק “כוכבים בשטח.” על״ה, 55, 45–57.

שאיב, ה׳, & טבח, מ. (2014). איך אפשר לקדם את רמת החשיבה הגאומטרית בגיל הרך? מספר חזק 2000. 25, 14–25.

Carriera, S., Jones, K., Amado, N., Jacinto, H., & Nobre, S. (2016). Youngsters Solving Mathematical Problems with Technology. Springer.

Elham, K. (1998). Discourse That Promotes Conceptual Understanding.
[שיחה המקדמת הבנה מושגית]. Teaching Children Mathematics, 4(7), pp. 410-414.

Elhay, A. A., & Hershkovitz, A. (2018). Teachers’ perceptions of out-of-class communication, teacher-student relationship, and classroom environment. Education and Information Technologies, 1-22.

Ellison, G., & Swanson, A. (2010). The gender gap in secondary school mathematics at high achievement levels: Evidence from the American Mathematics Competitions, The Journal of Economic Perspectives, 24, 109-128.

Gurganus, S. P., & Treahy, D. L. (2010). Models for special needs students.
[מודלים עבור תלמידים בעלי צרכים מיוחדים] . Teaching Children Mathematics, pp. 1-10.

Herbst, P. & Chazan, D. (2011). Research on Practical Rationality: Studying the justification of Research on Practical Rationality: Studying the justification of actions in mathematics teaching. The Mathematics Enthusiast. Vol8., No 3.

Koehler, M J. & Mishra, P. (2009). What Is Technological Pedagogical Content Knowledge?

Levi- Gamlieli, H. Cohen, A. & Nachmias, R. (2015). Detection of overly intensive learning by using web-log of Course website. Israel Technology, Instruction, Cognition & Learning . 2015, Vol. 10 Issue 2, p151-171. 21p.

Levi Gamlieli, H., Pinto, A. & Koichu, B. (2020). Secondary- tertiary transition and effective ways of coping with it: A perspective of lecturers. Submitted for presentation and for publication in the proceedings of 44th Conference of the International Group for the Psychology of Mathematics Education. Khon Kaen, Thailand.

Mazur, Eric (2009). Farewell, Lecture? Science, 323, 50-51.

Nachmias, R., Mioduser, D., & Forkosh-Baruch, A. (2008). Innovative pedagogical practices using technology: The curriculum perspective. In International handbook of information technology in primary and secondary education(pp. 163-179). Springer, Boston, MA.

Pinto, A., Levi Gamlieli, H., & Koichu, B. (accepted, 2020). The secondary-tertiary transition: An international perspective on where we are and how to move forward. To be presented at TSG2 "Mathematics education at tertiary level" of the 14th International Congress of Mathematics Education. Shanghai, Republic of China.

Rogers, E.M. (2003). Diffusion of innovations ( 5 ed.) New York : Free press

Romero, C., & Ventura, S. (2007). Educational data mining: A survey from 1995 to 2005. Expert Systems with Applications, 33(1), pp. 135-146.

Schunk, D. H. (1991). Self-Efficacy and Academic Motivation.
[מסוגלות עצמית ומוטיבציה לימודית]. Educational Psychologist, 26(3-4), pp. 207-231.

Skemp, R. R. (1976). Relational Understanding and Instrumental Understanding. Mathematics Teaching, 77, 20-26

Skemp, R. R. (1987). The Psychology of Learning Mathematics. Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum Associates.

Schoenfeld, A. (1992). Learning to Think Mathematically: Problem Solving, Metacognition, and Sense Making in Mathematics. In: Grouws, D. A. (Ed.). Handbook of Research on Mathematics Teaching and Learning. New York: Macmillan, pp. 334-370.

Schoenfeld, A. H. (2004). The math wars. Educational Policy, 18(1), pp. 253-286.

Schoenfeld, A. H., & Sloane, A. H. (2016). Mathematical thinking and problem solving. Routledge.

Tabach, M., & Friedlander, A. (2013). School mathematics and creativity at the elementary and middle grade level: How are they related? The International Journal on Mathematics Education (ZDM), 45(2), pp. 227-238.

Van Hiele-Geldof, D. and Van Hiele, P. M.: 1984, ‘English translation of selected writings’, in D. Fuys, D. Geddes and R. Tischler (eds.), The Investigation of the van Hiele Model of Thinking in Geometry Among Adolescents Project, Brooklyn College C. U. New York USA.

Wagganer, E. L. (2015). Creating Math Talk Communities.
[יצירת קהילות של שיחה מתמטית]. Teaching Children Mathematics, 22(4).

Wilson, D. L. (2004). On Tests, Small Changes Make a Big Difference. Teaching Children Mathematics, 11(3), 134-137

תרגום מאנגלית:

http://ymath.haifa.ac.il/images/stories/part3/teachers/articles/translations/small_changes_make_a_big_difference.pdf

Thomas B. Fox, T. B. (2000). Implications of Research on Children.s Understanding of Geometry. Teaching Children Mathematics, 6(9), 572-576.

תרגום מאנגלית: http://ymath.haifa.ac.il/images/stories/part3/teachers/articles/translations/article13.pdf

ad