תפקיד החינוך בקידום מוביליות חברתית – הקריה האקדמית אונו
הפקולטה למדעי הרוח והחברה
התוכנית לתואר שני בחינוך
לימודים לתואר מוסמך
שנת הלימודים תשפ"ד
שם הקורס: סמינר – תפקיד החינוך בקידום מוביליות חברתית
סוג הקורס: חובה
נקודות זכות: 6
שנה:2024 ;סמסטר:2 ;נושא:סמינר (7618-1) ;סוג מקצוע:סמינר; קבוצה: MA חינוך- ניהול הארגון 7/23 חיפה
מערכת שעות: יום שישי, 14:15-16:30; כיתה: חיפה 302+זום
נושא הקורס:
מוביליות חברתית, הנקראת גם ניעות חברתית, היא היכולת של פרט בחברה מסויימת לנוע בין מעמדות או בין קבוצות חברתיות באותה חברה. למוביליות החברתית ישנה חשיבות רבה מפני שהיא מאפשרת לבני אדם לשנות את המעמד החברתי שלהם, בדרך כלל כלפי מעלה ממעמד נמוך למעמד בינוני או ממעמד בינוני למעמד גבוה. יתרה מכך, המוביליות החברתית חשובה גם עבור אנשים שלא משנים את מעמדם החברתי, מכיוון שהיא מעניקה תקווה, תחושת חירות ושליטה על חייהם. אחד הגורמים העיקריים המשפיעים על המוביליות החברתית, אם כי לא היחיד, הוא החינוך. לחינוך יש יכולת לשפר את המוביליות החברתית בדרכים שונות מוגוונות, כפי שנלמד בקורס. למוביליות החברתית יש חשיבות רבה במיוחד בקבוצות מיעוט, משום שבקבוצות מיעוט ישנם חסמים רבים יותר על המוביליות החברתית של הפרטים. לכן, הקורס יעסוק בתפקיד החינוך בקידום מוביליות חברתית, תוך התמקדות בקבוצות מיעוט.
מטרות הקורס:
- היכרות עם מושג המוביליות החברתית, תפקיד החינוך בקידום מוביליות חברתית, ותפקיד החינוך בקידום מוביליות חברתית בקבוצות מיעוט.
- יכולת תכנון מחקר אקדמי בתחום ניהול וארגון מערכות חינוך.
- יכולת ביצוע ויישום של מחקר אקדמי בתחום ניהול וארגון מערכות חינוך.
- יכולת כתיבה אקדמית לרבות כתיבת רקע תיאורטי, דיווח על שיטות המחקר, כתיבת הדיווח על הממצאים, ודיון אינטגרטיבי בין הממצאים לבין הספרות.
מבנה הקורס:
א. הרצאות
ב. למידה וחקירה עצמאית (כולל באתר הקורס וקריאה מונחית של ביבליוגרפיה)
ד. הצגת רפראט על העבודה העצמאית באמצעות מצגת ופוסטר.
ה. כתיבת עבודת מחקר עצמאית (אפשרי בזוגות)
ו. פגישות הנחיה
ז. הגשת מטלות ביניים באתר הקורס
דרישות הקורס:
- חובת נוכחות והשתתפות פעילה במפגשים.
- מצלמות פתוחות בהרצאות ופגישות זום.
- הגשת מטלות הקורס במועדן. הנחיות מפורטות למטלות יועברו במהלך הקורס.
- הצגת הצעת הסמינריון במליאה.
- הגשת הסמינריון במועד שנקבע. הנחיות מפורטות לסמינריון יועברו עם תחילת הסמסמטר.
הרכב ציון הקורס:
- הגשת מטלות הקורס במועדן 35%.
- הצגת עבודת הסמינריון במליאה 15%.
- עבודת הסמינריון 50%.
תכנית הסמינר:
| מפגש | נושא | מקורות קריאה |
| 1 | מבנה העבודה הסמינריונית
מבנה הקורס |
חיות, ע. (2012). כתיבה מדעית מהי? בתוך: מדריך למחקר ולכתיבה מדעית: מהלכה למעשה (עמ' 31-39). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה. |
| 2 | מוביליות חברתית ותפקיד החינוך בקידום מוביליות חברתית | Busemeyer, M. R., & Guillaud, E. (2023). Knowledge, skills or social mobility? Citizens' perceptions of the purpose of education. Social Policy & Administration, 57(2), 122-143. |
| 3 | מוביליות חברתית בקבוצות מיעוט ותפקיד החינוך בקידום מוביליות חברתית בקבוצות מיעוט
מטלה למפגש הבא: ניסוח שאלת מחקר |
Elmalak-Watted, A., & Schechter, C. (2024). Social Mobility Leadership: The Principal’s Role in Leading Students’ Mobility Within a Minority Group. Journal of Educational Administration and History (in press). |
| 4 | משוב על שאלות המחקר
איתור מקורות לעבודה אקדמית מטלה למפגש הבא: בחירת מאמר מוביל |
Cruz, R. F., & Tantia, J. F. (2017). Reading and understanding qualitative research. American Journal of Dance Therapy, 39, 79-92. |
| 5 | משוב על בחירת המאמרים
כתיבה אקדמית אינטגרטיבית מטלה למפגשים הבאים: הצגת המאמר |
אפרתי נ. ולידור ר. (2006). העבודה הסמינריונית: כתיבה הנחייה והערכה. תל אביב: מכון מופ"ת. |
| 6-7 | מצגות מאמרים | |
| 8 | הראיון במחקר איכותני
דיווח על ממצאים במחקר איכותני מטלה למפגש הבא: ניסוח שאלות הראיון |
צבר בן יהושע, נ. (1990). ראיונות. בתוך: המחקר האיכותי בהוראה ולמידה (עמ' 49-62). גבעתיים: מסדה.
שקדי, א. (2003). מילים המנסות לגעת, מחקר איכותני-תיאוריה ויישום. תל-אביב: רמות, אוניברסיטת תל-אביב. |
| 9 | משוב על ניסוח השאלות
מטלה למפגש הבא: ביצוע ראיון |
אפרתי נ. ולידור ר. (2006). העבודה הסמינריונית: כתיבה הנחייה והערכה. תל אביב: מכון מופ"ת. |
| 10 | משוב על הראיונות
הנחיות לרפרטים |
|
| 11-12 | הצגת רפרטים |
רשימת מקורות:
אפרתי נ. ולידור ר. (2006). העבודה הסמינריונית: כתיבה הנחייה והערכה. תל אביב: מכון מופ"ת.
בייט-מרום, ר' (2013). שיטות מחקר במדעי החברה. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
בץ, כ. וקריל, ז. (2022). הקשר בין מקום המגורים והמוביליות הבין דורית בשכר. ירושלים: משרד האוצר.
בירנבוים, מ. (1993). מי מפחד מעבודות מחקר?!: תכנון וכתיבה של הצעת מחקר ודוח מחקר במדעי ההתנהגות. תל-אביב: מפעלים אוניברסיטאיים.
הרפז, י. (2013). כל אחד יכול: זו לא סיסמה, אלה הנתונים. הד החינוך, דצמבר 2013, 30-34.
חיות, ע. (2012). כתיבה מדעית מהי? בתוך: מדריך למחקר ולכתיבה מדעית: מהלכה למעשה (עמ' 31-39). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
טהרלב, א. ט. (2021). מההתחלה אני שולל את זה בראש: הסללה רגשית של מזרחים בפריפריה הישראלית. תיאוריה וביקורת, 54, 149-161.
טרנר, ר. ה. (1986). דרכי התקדמות חברתית באמצעות חינוך – ניעות חסויה וניעות תחרותית. מתוך שפירא ופלג (עורכות) הסוציולוגיה של החינוך (עמ' 217-235) תל-אביב: עם עובד.
ליבליך, ע., תובל-משיח, ר., זילבר, ת. (2010). בין השלם לחלקיו ובין תוכן לצורה. בתוך ל., קסן ומ., קרומר-נבו (עורכות), ניתוח נתונים במחקר איכותני (עמ' 21-42). באר-שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
נבות, ד. ורכס, א. (2006). מדיניות שוויונית והפוליטיקה של הערבים בישראל: חסמים פרגמטיים ופרדיגמטיים. בתוך: חסמים בפני שויון הערבים בישראל (עמ' 141-162). מכון פלורסהימר למחקרי מדיניות.
סולימני, ר. וקרני, ד. (2016). הדומה והשונה בגישות ה“שוויון“ וה“הוגנות“ להשגת צדק חברתי. עט השדה, 17, 22-36.
צבר בן יהושע, נ. (1990). ראיונות. בתוך: המחקר האיכותי בהוראה ולמידה (עמ' 49-62). גבעתיים: מסדה.
קסן, ל., וקרומר-נבו, מ. (2010). מבוא לניתוח נתונים איכותניים. בתוך ל. קסן ומ. קרומר-נבו (עורכות), ניתוח נתונים במחקר איכותני (עמודים 1-16). באר-שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
שלסקי, ש. (2007). דרכים בכתיבת מחקר איכותני: מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט. תל-אביב: מכון מופ"ת.
שקדי, א. (2003). מילים המנסות לגעת, מחקר איכותני-תיאוריה ויישום. תל-אביב: רמות, אוניברסיטת תל-אביב.
Breen, R., & Jonsson, J. O. (2005). Inequality of opportunity in comparative perspective: Recent research on educational attainment and social mobility. Annu. Rev. Sociol., 31, 223-243.
Brown, P. (2017). Education, opportunity and the prospects for social mobility. In Education and Social Mobility (pp. 60-82). Routledge.
Busemeyer, M. R., & Guillaud, E. (2023). Knowledge, skills or social mobility? Citizens' perceptions of the purpose of education. Social Policy & Administration, 57(2), 122-143.
Cohen, L., Manion L., Morrison, K. (2018). Research methods in education (8th ed.). New York: Routledge.
Elmalak-Watted, A., & Schechter, C. (2024). Social Mobility Leadership: The Principal’s Role in Leading Students’ Mobility Within a Minority Group. Journal of Educational Administration and History (in press).
Holmlund, H., & Nybom, M. (2023). Education and social mobility (No. 2023: 18). IFAU-Institute for Evaluation of Labour Market and Education Policy.
Li, Y. (2018). Integration journey: The social mobility trajectory of ethnic minority groups in Britain. Social Inclusion, 6(3), 270-281.
Óhidy, A. (2023). Social Mobility through Education: Lifelong Learning and the Roma-Minority in Selected Central and Eastern European Countries. Central European Journal of Educational Research, 5(1), 58-69.
Pfeffer, F. T., & Hertel, F. R. (2015). How has educational expansion shaped social mobility trends in the United States?. Social Forces, 94(1), 143-180.
Shaughnessy, J., Zechmeister, E, & Zechmeister, J. (2015). Research methods in psychology. McGraw-Hill.
