היבטים רגשיים ברכישת שפות ושימורן – אוניברסיטת תל-אביב

היבטים רגשיים ברכישת שפות ושימורן

בית הספר לחינוך
על-שם חיים וג'ואן קונסטנטינר
THE JAIME AND JOAN CONSTANTINER
SCHOOL OF EDUCATION
תשע"ג

פרטי הקורס

יום ד', 16:15-17:45, סמסטר ב', בניין שרת, חדר 004

 

תיאור הקורס

נקודות המפגש בין שפה לבין מימדים רגשיים הן רבות ומגוונות. כאשר ברב-לשוניות עסקינן,
הרי שנקודות מפגש אלו נעשות מורכבות אף יותר. מה קורה כאשר אדם מנסה לבטא עצמו
מבחינה רגשית בשפה שאינה שפתו הראשונה? כיצד חש אדם הנמצא באינטרקציה אינטימית
עם אדם אחר הדובר שפה שונה ממנו כשפת אם? האם קל לנו יותר לשקר בשפה זרה? האם
אפשר ללמוד לעומקו של עניין סלנג בשפה זרה? האם אותו אזור במוח מעורר כאשר אנו
חשופים למילים 'רגשיות' בשפה אחת ובשפה אחרת? על כל אלו ועוד נדון בהרחבה בקורס
זה תוך זיקה למודלים התפתחותיים מרכזיים מן הפסיכולוגיה ותיאוריות רווחות מן
הסוציולינגוויסטיקה, ונכיר גישות מחקר שונות לסוגיות אלו.

ad

מטרות הקורס

  1. לדון באופן מעמיק בנושאים שונים הנוגעים להיבטים רגשיים ברכישת שפות ושימורן,
    בזהות דו/רב לשונית, ובממשק שבין שימושים לשוניים בהקשרים התפתחותיים וחברתיים
    לבין המימד הרגשי. הקורס יעסוק בנושאים אלה תוך התייחסות להקשרים שונים כולל
    קבוצות מיעוט, מהגרים, ולומדי שפות, וכן לתחומי חיים שונים בהם יש לשינויים לשוניים
    ולשימושים לשוניים השלכות משמעותיות מבחינה רגשית כגון יחסי משפחה ומפגשים
    טיפוליים.
  2. לבצע עבודת מחקר בנושא רלוונטי לנושאים הנדונים בקורס. במהלך הקורס נדון
    בצוותא בשלבים השונים של עבודת המחקר. בשיעורים האחרונים של הקורס יוצגו
    העבודות, והעבודה תוגש כעבודת סיכום של הקורס.

דרישות הקורס

  1. נוכחות בשיעורים והשתתפות פעילה.
  2. קריאת מאמרים על פי הנחיה שבועית. שימו לב כי תכנית הקורס שלהלן מפרטת את
    הנושאים שיידונו במהלך הקורס. לגבי כל נושא מוצגת רשימת קריאה. חלקה יינתן כקריאת
    חובה במהלך הקורס, וחלקה ישמש את התלמידים להעשרה ולצורך עבודות הגמר של
    הקורס.
  3. הצגת מאמר במהלך הקורס כחלק מהצגת הנושאים השונים.
  4. כתיבת עבודת מחקר (כעבודת סיום מצומצמת או כעבודה סמינריונית – זאת בהתייעצות
    עם המרצה) העוסקת באחד מן הנושאים הרלוונטים לקורס. העבודה תשלב היבטים
    תיאורטיים והיבטים אמפיריים – כמותייים או איכותניים. את העבודה יתבקשו התלמידים להציג
    בפני הכיתה לקראת סיום הקורס. אפשר להגיש את העבודה בזוגות.

תכנית הקורס

שיעורים 1-3: שפות שונות—רגשות שונים? שפות שונות—אישיות שונה? טעימה מן המודלים העוסקים בסוגיות אלו

  • Barrett, L.F., Lindquist, K.A, & Gendron, M. (2007). Language as context for the perception of emotion. Trends in Cognitive Sciences, 11(8), 327-332.
  • Koven, M. (2001). Comparing bilinguals’ quoted performances of self and others in tellings of the same experience in two languages. Language in Society, 30, 513-558.
  • Pavlenko, A. (2001). “In the world of the tradition, I was unimagined”: Negotiation of identities in cross-cultural autobiographies. The International Journal of Bilingualism, 5(3), 317-344.
  • Dewaele, J.-M., & Stavans, A. (2012). The effect of immigration, acculturation and multicompetence on personality profiles of Israeli multilinguals. International Journal of Bilingualism.
  • Marian, V., & Kaushanskaya, M. (2004). Self-construal and emotion in bicultural bilinguals. Journal of Memory and Language, 51, 190-201.
  • Ho, J.W.Y. (2010). The language of anger in Chinese and English narratives. International Journal of Bilingualism, 13(4), 481-500.
  • Chen, S.X., & Bond, M.H. (2010). Two languages, two personalities? Examining language effects on the expression of personality in a bilingual context. Personality and Social Psychology Bulletin, 36(11), 1514-1528.
  • Veltkamp, G.M., Recio, G., Jacobs, A.M., & Conrad, M. (2012). Is personality modulated by language? International Journal of Bilingualism (April).
  • Harris, C.L. (2004). Bilingual speakers in the lab: Psychophysiological measures of emotional reactivity. Journal of Multilingual and Multicultural Development, 25(2/3), 223-247.
  • Harris, C.L., Gleason, J.B., & Ayçiçegi, A. (2006). When is a first language more emotional? Psychophysiological evidence from bilingual speakers. In A. Pavlenko (Ed.), Bilingual minds: Emotional experience, expression and representation (pp. 257-283). Clevedon, UK: Multilingual Matters.

שיעורים 4-5: התפתחות רגשית – מודלים פסיכולוגיים מרכזיים

בשיעורים אלה נדון במספר תיאוריות פסיכולוגיות מרכזיות העוסקות בהיבטים התפתחותיים
תוך דגש על המימד הרגשי. נתמקד בתיאוריות השמות דגש על יחסים מוקדמים בין תינוק
להוריו (בעיקר תיאוריית ההתקשרות של בולבי, ומספר מאמרים של וויניקוט) ובתיאוריות
העוסקות ביחסי משפחה בשלבים שונים בחיים. כמו כן, נתייחס למימד הבין תרבותי
והאוניברסאלי של המשגות אלו. תיאוריות אלו יהוו בסיס להמשך דיון בהשלכות הרגשיות
והפסיכולוגיות שיש לשימור שפות, אובדנן, והשפעת תהליכים אלו על התפתחות אישית
והתפתחותם של יחסים בין-אישיים.

  • Bowlby, J. (1977). The making and breaking of affectional bonds. British Journal of Psychiatry, 13, 201-210.
  • Bowlby, J. (1988). From: A secure base: Clinical applications of attachment theory. Chapter 2: The origins of attachment theory (pp. 20-38). London: Routledge.
  • Bretherton, I. (1992). The origins of attachment theory: John Bowlby and Mary Ainsworth. Developmental Psychology, 28, 759-775.
  • Peluso, P.R., Peluso, J.P., White, J.F., & Kern, R.M. (2004). A comparison of attachment theory and individual psychology: A review of the literature. Journal of Counseling & Development, 82(2), 139-145.
  • Lewis, M. (2000). Attachment over time. Child Development, 71(3), 707-720.
  • Winnicott, D.W. (1990). Ego distortion in terms of true and false self. In: The maturational processes and the facilitating environment (pp. 140-152; original version, 1960). London: Karnac Books.
  • Sroufe, A.L. (2000). Early relationships and the development of children. Infant Mental Health Journal, 21(1–2), 67-74.
  • Cortina, M., & Liotti, G. (2010). Attachment is about safety and protection, intersubjectivity is about sharing and social understanding. Psychoanalytic Psychology, 27(4), 410-441.
  • Wang, S., & Tamis-Lemonda, C.S. (2003). Do child-rearing values in Taiwan and the United States reflect cultural values of collectivism and individualism? Journal of Cross-Cultural Psychology, 34, 629-642.

מחקרים לא מעטים עסקו בנושאים אלו גם בהקשרי הגירה. להלן שניים:

  • Van Oudenhoven, J.P., & Hofstra, J. (2006). Personal reactions to ‘strange’ situations: Attachment styles and acculturation attitudes of immigrants and majority members. International Journal of Intercultural Relations, 30, 783-798.
  • Akiyama, C. (2008). Bridging the gap between two cultures: An analysis on identity attitudes and attachment of Asian Americans. Brief Treatment and Crisis Intervention, 8(3), 251-263.

שיעורים 6-8: שפה, זהות ומשפחה בהקשרי הגירה ומיעוט

בשיעורים אלה נדון בהיבטים פסיכולוגיים הנוגעים לשימור שפה ואובדנה, מחירים שגובה שינוי
לשוני בהקשרי זהות ויחסים בין-אישיים, רווחים הכרוכים בכך, ובפרט במקומה של המשפחה
בתהליכים אלה – כיצד מתמודדים עם רב לשוניות בתוך המשפחה ביחסי הורים-ילדים ו/או
ביחסים זוגיים.

יחסי הורים-ילדים:

  • Fillmore, L.W. (2000). Loss of family languages: Should educators be concerned? Theory into Practice, 39(4), 203-210.
  • Tannenbaum, M., & Howie, P. (2002). The association between language maintenance and family relations: Chinese immigrant children in Australia. Journal of Multilingual and Multicultural Development, 23(5), 408-424.
  • Pavlenko, A. (2004). “Stop Doing That, Ia Komu Skazala!”: Language choice and emotions in parent-child communication. Journal of Multilingual and Multicultural Development, 25(2-3), 179-203.
  • Bacallao, M.L., & Smokowski, P.R. (2007). The costs of getting ahead: Mexican family system changes after immigration. Family Relations, 56(1), 52-66.
  • Mann, M.A. (2004). Immigrant parents and their emigrant adolescents: The tension of inner and outer worlds. The American Journal of Psychoanalysis, 64(2), 143-153.
  • Tummala-Narra, P. (2004). Mothering in a foreign land. The American Journal of Psychoanalysis, 64(2), 167-182.
  • Portes, A., & Hao, L. (2002). The price of uniformity: Language, family and personality adjustment in the immigrant second generation. Ethnic and Racial Studies, 25(6), 889-912.
  • Qin, D.B. (2006). “Our child doesn’t talk to us anymore”: Alienation in immigrant Chinese families. Anthropology and Education Quarterly, 37(2), 162-179.
  • Kwak, K. (2003). Adolescents and their parents: a review of intergenerational family relations for immigrant and non-immigrant families. Human Development, 46, 115-136.

זוגות:

  • Piller, I. (2003). An experimental study of bilingual couples’ communication. International Symposium on Bilingualism conference.
  • Dewaele, J.M. (2008). The emotional weight of I love you in multilinguals’ languages. Journal of Pragmatics, 40, 1753-1780.
  • Roer-Strier, D., & Ben Ezra, D. (2006). Intermarriages between Western women and Palestinian men: Multidirectional adaptation processes. Journal of Marriage and Family, 68, 41-55.
  • Bratter, J.L., & Eschbach, K. (2006). ‘What about the couple?’ Interracial marriage and psychological distress. Social Science Research, 35, 1025-1047.
  • Stevens, G., & Schoen, R. (1988). Linguistic intermarriage in the United States. Journal of Marriage and the Family, 50, 267-279.
  • Rubalcava, L.A., & Waldman, K.M. (2004). Working with intercultural couples: An intersubjective-constructivist perspective. Progress in Self Psychology, 20, 127-149.

הקשרי אימוץ:

  • Linville, D., & Lyness, A. P. (2007). Twenty American families’ stories of adaptation: Adoption of children from Russian and Romanian institutions. Journal of Marital and Family Therapy, 33(1), 77-93.
  • Kim, W.J. (1995). International adoption: A case review of Korean children. Child Psychiatry and Human Development, 25(3), 141-154.
  • Lanz, M., Iafrate, R., Rosnati, R., & Scabini, E. (1999). Parent-child communication and adolescent self-esteem in separated, intercountry adoptive and intact non-adoptive families. Journal of Adolescence, 22(6), 785-794.
  • Noy-Sharav, D. (2005). Identity concerns in intercountry adoption-immigrants as adoptive parents. Clinical Social Work Journal, 33(2), 173-191.
ad

שיעורים 9-10: רגשות ושפה בהקשרים רב לשוניים

בשיעורים אלו נדון בנקודות השקה שונות שבין רגש ורכישת/למידת שפה חדשה כולל היבטים
פרגמטיים, הקשר בין יחסים בין קבוצות לתהליכי רכישת השפה, ייצוגים מנטאליים של שפות,
הבעה רגשית בשפה ראשונה ושנייה, זיהוי רגשות אצל הזולת בשפות שונות, וכד'.

  • Dewaele, J.-M., & Pavlenko, A. (2002). Emotion vocabulary in interlanguage. Language Learning, 52(2), 263-322.
  • Dewaele, J.-M., & Nakano, S. (2012). Multilinguals’ perceptions of feeling different when switching languages. Journal of Multilingual and Multicultural Development, (October), 1-14.
  • Harris, C.L., Ayçiçeği, A., & Gleason, J.B. (2003). Taboo words and reprimands elicit greater autonomic reactivity in a first language than in a second language. Applied Psycholinguistics, 24, 561-579.
  • Caldwell-Harris, C.L., & Ayçiçeği-Dinn, A. (2009). Emotion and lying in a non-native language. International Journal of Psychophysiology, 71, 193–204.
  • Eilola, T.M., Havelka, J., & Sharma, D. (2007). Emotional activation in the first and second language. Cognition and Emotion, 5(21), 1064-1076.
  • Dewaele, J.-M. (2005). Investigating the psychological and emotional dimensions in instructed language learning: Obstacles and possibilities. The Modern Language Journal, 89(3), 367-380.
  • Keysar, B., Hayakawa, S.L., & An, S.G. (2012). The foreign-language effect: Thinking in a foreign tongue reduces decision biases. Psychological Science, 23(6), 661-668.
  • Da Silva, C.S., & Leach, A.-M. (2013). Detecting deception in second-language speakers. Legal and Criminological Psychology, 18, 115-127.

שיעורים 11-12: מפגשים בין לשוניים בהקשר הטיפולי

מפגשים אינטימיים מתקיימים גם מחוץ למסגרת המשפחתית. בשיעורים אלו נדון בשאלות
הנוגעות לשימושים לשוניים בקרב דו/רב לשוניים בהקשרים טיפוליים.

  • Dyche, L., & Zayas, L.H. (2001). Cross-cultural empathy and training the contemporary psychotherapist. Clinical Social Work Journal, 29(3), 245-258.
  • Chamorro, R. (2003). From the other side: Countertransference in Spanish-speaking dyads. Journal for the Psychoanalysis of Culture and Society, 8(1), 84-87.
  • Lijtmaer, R.M. (1999). Language shift and bilinguals: Transference and countertransference implication. Journal of the American Academy of Psychoanalysis, 27(4), 611-623.
  • Foster, R.P. (1992). Psychoanalysis and the bilingual patient: Some observations on the influence of language choice on the transference. Psychoanalytic Psychology, 9(1), 61-76.
  • Foster, R.P. (1992). When immigration is trauma: Guidelines for the individual and family clinician. American Journal of Orthopsychiatry, 71(2), 153-170.
  • Javier, R.A. (1995). Vicissitudes of autobiographical memories in a bilingual analysis. Psychoanalytic Psychology, 72(3), 429-438.
  • Burck, C. (2004). Living in several languages: Implications for therapy. Journal of Family Therapy, 26, 314-339.
  • Etchegoyen, L. & Amati-Mehler, J. (2004). Language and affects in the analytic practice. International Journal of Psychoanalysis, 85, 1479-1483.
  • Mccollum, V. J.C. (1997). Evolution of the African American family personality: Considerations for family therapy. Journal of Multicultural Counseling and Development, 25(3), 219-229.
  • Santiago-Rivera, A.L., & Altarriba, J. (2002). The role of language in therapy with the Spanish-English bilingual client. Professional Psychology: Research and Practice, 33(1), 30-38.
  • Morris, J., & Lee, Y. (2004). Issues of language and culture in family therapy training. Contemporary Family Therapy, 26(3), 307-318.
  • Bowker, P., & Richards, B. (2004). Psychodynamic practice: Individuals, groups and organisations speaking the same language ? A qualitative study of therapists’ experiences of working in English with proficient bilingual clients. Psychodynamic Practice, 10(4), 459-478.
  • Slonim-Nevo, V., Sharaga, Y., & Mirsky, J. (1999). A culturally sensitive approach to therapy with immigrant families: The case of Jewish emigrants from the Former Soviet Union. Family Process, 38(4), 445-461.

שיעורים 13-14: הצגת עבודות של תלמידים

ציון הקורס

ציון הקורס: 10% השתתפות פעילה, הצגת מאמרים, והצגת נושאים בכיתה במהלך הקורס
90% עבודת סיכום