כלכלה פוליטית – מגזר ציבורי – אוניברסיטת חיפה

ביה"ס למדעי המדינה                                                               School of Political Siences

הפקולטה למדעי החברה                                                             The Herta and Paul Amir

ע"ש שמואל והרטה עמיר                                                         Faculty of Social Sciences

אוניברסיטת חיפה                                                                                 University of Haifa

 

שם הקורס: כלכלה פוליטית – מגזר ציבורי

מס' קורס: 205.4452

תשפ"ד סמסטר ב'

 

שעות קבלה: יום ג' 16:00-17:00

היקף הקורס:  4 נ"ז 4 שש"ס

סוג הקורס: שיעור חובה

מועד המפגשים: ימי ג' 12:15-15:45

 

תקציר הקורס:

מטרת הקורס להבין את הגישות והתיאוריות העיקריות בתחום הכלכלה הפוליטית ולבנות ארגז כלים לניתוח ועיצוב קבלת החלטות ומדיניות ציבורית. הקורס ישלב בין גישות שונות בכדי לעצב גישת ניתוח אינטגרטיבית הן ברמת המדיניות הציבורית והן ברמת הארגונים. נבחן את היסודות הפילוסופיים של התחום ואת הדילמות העיקריות שבפניהן עומדת המדינה המודרנית ומדינת הרווחה בפרט.  הקורס ישלב ניתוח מעשי-יישומי של סוגיות מגוונות ודילמות ניהוליות במציאות הישראלית. הנושאים שיידונו: כלכלה, פוליטיקה ומה שביניהם; היסודות הפילוסופיים של הכלכלה הפוליטית; גישות בכלכלה פוליטית; סוגיות מאקרו: רגולציה, הפרטה, תיקצוב, כלכלת בחירות; מדינת הרווחה – תהליכים עיקריים ואסטרטגיות לצמצומה; שוק העבודה ויחסי עבודה; פנסיה ובריאות; תרבות פוליטית, עמדות הציבור וצדק חלוקתי.

דרישות ומטלות הקורס:

1. נוכחות חובה ב- 80% לפחות משיעורי הקורס.
2. קריאת ספרות החובה.
3. הגשת עבודה מסכמת במתכונת של ניתוח בעיה ציבורית בהתאם להנחיות שמופיעות בסוף הסילבוס (משקל: 100%).

העבודה תיבנה בשלושה שלבים במהלך הסמסטר – בכל השלבים יש חובת הגשה אבל הציון יינתן על ההגשה הסופית.

שלב 1 (חלק 1 בהנחיות) – תיאור בעיה ציבורית לניתוח ופיתוח שאלות עיקריות לדיון. [הגשה עד 21.5.24]

שלב 2 (חלק 2 בהנחיות) – ניתוח מקורות הבעיה תוך יישום של כלי ניתוח תיאורטיים [הגשה עד 25.6.24]

שלב 3 – הגשת העבודה המסכמת [עד 31.8.24]

 

סטודנטים שיש ברשותם מכתב התאמות מהאוניברסיטה וזקוקים להנגשה בקורס מוזמנים לפנות אליי בשעות הקבלה או במייל בסמוך לתחילת הקורס.

 

פירוט המפגשים וביבליוגרפיה

שיעור 1-2: מבוא, טיעון עיקרי, מתווה הקורס, מיפוי גישות וכלים

* Mizrahi, Shlomo. 2021. Why Governments Are Incompetent in Handling the Covid-19 Crisis and Why the Market Economy is Not the Answer. A paper presented at the IEO-IMF Seminar, December 2021

James Caporaso and David Levine. 1992. Theories of Political Economy. Cambridge: Cambridge University Press. Ch. 1

* סנדל, מייקל. 2012. צדק. ת"א: הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר. פרק 1, עמ' 9-39.

 

שיעור 3: תיאורית הבחירה הציבורית, מדיניות וכלכלה התנהגותית

Weimer, David and Aiden R. Vining. 1998. Policy Analysis: Concepts and Practice. New Jersey: Parentice Hall. Chapter 15 (Landing on your feet: How to confront policy problems).

* מזרחי, שלמה. מבוא למקראה, ניתוח מדיניות ציבורית. אוניברסיטה פתוחה.

* Mizrahi, Shlomo. 2004. The Political Economy of Water Policy in Israel: Theory and Practice. Journal of Comparative Policy Analysis, 6(3): 275-290.

 

שיעור 4-6: כלי ניתוח בכלכלה פוליטית: מודל מנהל-סוכן, גישת עלויות עיסקה, ביזור ואחריות, מנגנוני קואורדינציה, רפורמות, אמון ותרבות פוליטית, פוליטיקה אלטרנטיבית, הגישה המוסדית החדשה.

* Mizrahi, Shlomo and Yizhaq Minchuk. 2017. Performance Management in a Decentralized Setting: Monitoring and Gaming in the Financial Services Industry. Managerial and Decision Economics, 38: 742-753.

* Mizrahi, Shlomo and Minchuk, Yizhaq. 2021. Performance management, gaming and regulatory monitoring: A theoretical model and applications. Public Management Review, online, https://doi.org/10.1080/14719037.2021.2007668.

Williamson, Oliver. 1999. Public and Private Bureaucracies: A Transaction Cost Economics Perspective. Journal of Law and Economic Behavior, 15(1): 306-342.

Bouckaert, Geert, Guy Peters and Koen Verhoest. 2010. The Coordination of Public Sector Organizations. London, UK: Palgrave Macmillan. Ch. 1

* Pollitt, C. and G. Bouckaert. 2004. Public Management Reform: A Comparative Analysis. 2^nd edition. Oxford: Oxford University Press. Chs. 1-2.

* Streeck, Wolfgang and Thelen, Kathleen, eds. 2005. "Introduction". Beyond Continuity: Institutional Change in Advanced Political Economies. Oxford: Oxford University Press.

Mizrahi, S. and E. Tevet. 2014. A New Institutionalism Analysis of Electricity Sector Reform: Theoretical and Comparative Perspectives. Public Administration Quarterly 38(1): 3-37.

* Mizrahi, Shlomo. 2002. Workers' Participation in Decision Making Processes and Firm Stability. British Journal of Industrial Relations 40(4): 689-707.

 

 

שיעור 7: מדינת הרווחה – מאפיינים תהליכים והסברים

אברהם דורון. 1985. מדינת הרווחה בעידן של תמורות. ירושלים: מאגנס. פרקים: א, ב, ח, יג.

Iversen, Torben. 2001. The Dynamics of Welfare State Expansion. In Paul Pierson (ed.) The New Politics of the Welfare State. Oxford: Oxford University Press. Pp. 45-79.

 

שיעור 8:  מדינת הרווחה בישראל – תהליכים עיקריים ועמדות ציבור

* אבנימלך מוריה ותמיר יוסי. 2002. רווחה מתקתקת: הכלכלה והפוליטיקה של מדינת הרווחה בישראל. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. עמ' 7-27, 93-116, 213-225.

Bartels, Larry M. 2008. Unequal Democracy: The Political Economy of a New Gilded Age.

Princeton, NJ: Princeton University Press.

* Mizrahi, Shlomo. 2016. Economic conditions, government effectiveness and public attitudes towards the welfare state. Journal of Poverty and Social Justice 24(2): 157–70.

 

שיעור 9-10: מדינת הרווחה – תהליכים ואסטרטגיות לצמצומה

* Pierson, Paul. 1995. Dismantling the Welfare State. Cambridge: Cambridge University Press. Pp. 1-26, 39-50, 164-182.

* Schwartz, Herman. 2001. Round up the Usual Suspects: Globalization, Domestic Politics and Welfare State Change. In Paul Pierson (ed.) The New Politics of the Welfare State. Oxford: Oxford University Press. Pp. 17-44.

שיעור 11: סיכום

 

 

כלכלה פוליטית למגזר ציבורי – הנחיות ומבנה לעבודה המסכמת

 

נתחו תוך התייחסות למודלים התיאורטיים. כאשר משתמשים במודל יש ליישמו (על כל מרכיביו) למקרה האמפירי. הקפידו על כתיבה תמציתית.

 

המטלה היא ניתוח בעיה ציבורית בכלים של כלכלה פוליטית. הניתוח צריך לכלול 5 חלקים עיקריים.

 

חלק 1 – הקדמה שכוללת את הצגת המקרה, הבעיה המנותחת ושאלות מנחות לניתוח.

חלק 2 – ניתוח הבעיה ומקורותיה. יש ליישם מודלים וכלי ניתוח כדי לאפיין את מכלול המקורות לבעיה המנותחת. במסגרת זו יש להתייחס לכשלי שוק וכשלי ממשלה, מודל מנהל-סוכן, מודל השבי הרגולטורי, עלויות עיסקה, תרבות פוליטית, פעולה קולקטיבית. יש להקפיד על הצגה קצרה של המודל ולהקפיד על יישום למקרה המנותח.

במידה ומנתחים תכנית ממשלתית או רפורמה יש לנתח את הבעיה שאיתה אמורה התכנית להתמודד ואת מקורותיה. במידה ומנתחים סוגיה ציבורית כלשהי יש לאפיין את הבעיה במדויק ככל האפשר ולנתח את מקורותיה.

חלק 3 – ניתוח הסוגיה בכלים של ניתוח מוסדי, רפורמות, וניתוח תהליכים במדינת הרווחה במטרה לזהות חסמים ואילוצים כמו גם הזדמנויות. זוהי למעשה הרחבה של ניתוח הזירה כדי ליצור תמונה מורכבת.

חלק 4 – ניתוח של לפחות 3 חלופות להתמודדות עם הבעיה. יש להגדיר פרמטרים להתמודדות תוך התייחסות למאפייני מדינת הרווחה והערכים הנגזרים ממנה, להציע חלופות ולנתח כל אחת מהן במונחי יתרונות וחסרונות. על בסיס זה יש ליצור תיעדוף החלופות בהתאם להערכה, ולהמליץ על חלופה או שילוב של חלופות להתמודדות עם הבעיה. פיתוח החלופות צריך לנבוע מהמודלים שעליהם התבססו החלקים הקודמים ולהוות המשך ישיר שלהם.

חלק 5 – סיכום קצר.