מספרות ילדים לתיאטרון בובות – האקדמית גורדון

שנה"ל תשע"ד

שם הקורס: מספרות ילדים לתיאטרון בובות

היקף הקורס: 1 ש"ש

סוג הקורס: שיעור וסדנה

דרישות קדם: אין

מטרות הקורס:

  1. הכרת התפתחות תיאטרון הבובות כמדיום אמנותי רב- גווני.
  2. הבנת חשיבותה של אמנות תיאטרון הבובות בגיל הרך.
  3. חשיפה לעקרונות הכתיבה האמנותית לילדים.
  4. הכרת ז'אנרים בספרות ילדים וכלים לבחירת סיפור להמחזה.
  5. התנסות בהפעלת תיאטרון בובות תוך שילובו בתכנים הלקוחים מהספרות לילדים.
  6. פיתוח היכולת ליישם את אפשרויותיו האינסטרומנטליות של תיאטרון הבובות בכל גיל במסגרות חינוכיות מגוונות.
ad

מהלך הלימודים מפורט למפגשים כולל את תכני הקורס ורשימות הקריאה:

שעור 1: אמנות תיאטרון הבובות – תחום הדעת, התפתחותו ואפשרויות הפעלתו.

קריאת חובה:

יואלי, נ' ויואלי- מולר, ע' (1991). תיאטרון בובות לילדים- צפייה, משחק ויצירה. בתוך נ' ניר-יניב, ז' ויטנר (עורכות), מדריך לצריכת תרבות לגיל הרך, ירושלים: משרד החינוך והתרבות.

יחזקאלי, י' (1988). תיאטרון בובות. רמת-גן: רשפים.

*** ספר זה הינו חובה בכל השיעורים במהלך הקורס.

קריאת רשות:

בן ישראל, מ' ומוסנזון, ר' (2009). חפץ לב- יסודות תיאטרון הבובות האמנותי. הוצאת כרמל.

Blumenthal, E. (2005). Puppetry: A world history. New York: Harry N. Abrams.

Currell, D. (1985). The complete book of puppet theatre. London: A and c Black.

Elliot, L. (2002). Puppetry pantomime and clowning around. Teaching Prek 8, 32, 6, 7-44.

Shah, A., & Joshi, U. (1992). Puppetry and folk dramas for non- formal education. New Delhi, India: Sterling Publishers Private Limited.

שעור 2: חשיבותה של אמנות תיאטרון הבובות בכלל ובהוראת ספרות לילדים בגיל הרך בפרט.

קריאת חובה:

דג'טלובסקי, ד' (1970). תיאטרון בובות בגן הילדים. תל-אביב: אוצר המורה.

עפרת, ה' (2008). שיחות עם בובה, על תיאטרון בובות בן- זמננו. תל אביב: סל תרבות ארצי.

קריאת רשות:

ניר-יניב, נ', וויטנר, ז' (עורכות), (1991). מדריך לצריכת תרבות לגיל הרך, ירושלים: משרד החינוך והתרבות.

שעור 3: כוחה של בובת התיאטרון בעבודה החינוכית עם ילדים ועם יצירות ספרותיות.

קריאת חובה:

יואלי, נ' (2003). אני, את/ה והבובה: תיאטרון ותקשורת בגיל הרך. בתוך פ"ש קליין וד' גבעון (עורכות), חלונות לעולם (עמ' 177- 200). תל אביב: רמות.

קריאת רשות:

*יעוז, ס' (1983). כוחה של הבובה, הד הגן מ"ז, 170-173.

Currant, N. (1985). The expansive educational value of puppets. Academic Therapy 21, 1, 55-60.

Laughlin. N.M. (1998). Puppet power. U.S.A., Good Year Books.

Weintraub, A. N. (2004). Power plays: Wayang golek puppet theater of west java. Athens, OH: Ohio University Press.

שעור 4: סוגי הבובות בתיאטרון בובות, התאמתן לגיל הלומד ולהתפתחותו ואפשרויות הפעלתן.

קריאת חובה:

פארי, מ' (עורכת), (2003). בובה סובבת עולם, מסורות אמנותיות בתיאטרון בובות. חולון: המשכן לתרבות ולאמנויות, המוזיאון ובית הספר לתיאטרון הבובות.

קריאת רשות:

Brown, s. (2004). Building character through shadow puppetry, Art Education, 57, 6, 47- 52.

Crepeau, I. M. & Richards, M. A. (2003). A show of hands: Using puppets with young children. Redleaf Press.

Okada, K., & Olivier- Hirasawa, S. (2002). The spirit of Chinese shadow puppet theater. Art and Activities, 130, 5, 28-29, 66.

שעור 5: מודלים לתכנון במה ותפאורה.

קריאת חובה: יחזקאלי, י' (1988). תיאטרון בובות. רמת-גן: רשפים.

קריאת רשות: עיון עצמאי באתרי אינטרנט הרלוונטיים לתחום.

שעור 6: תרומתה של אמנות תיאטרון הבובות ללומד, למורה/ לגננת בתחומים: הכרתי, רגשי, חברתי ומוטורי.

קריאת חובה:

זקס, ד' וניר, י' (עורכים), (תשל"ט). תיאטרון בובות כמכשיר טיפולי בחינוך. ירושלים: משרד החינוך והתרבות.

יואלי, נ' (2008). תיאטרון הבובות לילדים: ממשחק לאמנות. תל אביב: סל תרבות ארצי.

פרי, נ' ובנדק- חביב, ד' (1997). זה לא רק הצגה. אבן-יהודה: רכס.

קריאת רשות:

לומברד, א' (יו"ר ועדת התוכנית), (תשנ"ה). תכנית מסגרת לגן הילדים, גילאי 3-6. ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט.

Adams, S. K., & Wittmer, D. S. (2001). "I had it first": Teaching young children to solve problems peacefully. Childhood Education, 78, 1, 10-16.

Johnson, N. J., Giorgis, C., Bonomo, A., Colbert, C., et al. (2000). Literature strategy, The Reading Teacher, 53, 7, 605.

Salmon, M. & Sainato, D. (2005). Beyond Pinocchio: Puppets as teaching tools in inclusive early childhood classrooms, Young Exceptional Children, 8, 3, 12-19.

שעור 7: חשיבותה של ספרות הילדים, מטרותיה ועקרונות כתיבתה. בחירת יצירה ספרותית להמחזה, בחינת איכות היצירה וקריטריונים להמחזתה.

קריאת חובה:

רות, מ' (1983). מבחר ספרותי לגילאי הגן וראשית הקריאה. קריית- טבעון: אורנים.

רות, מ' (1983). ספרים לילדים קטנים. קריית- טבעון: אורנים.

רות, מ' (תשמ"ט). גם קטנים זקוקים לספרים. קריית- טבעון: אורנים.

קריאת רשות:

אופק, א' (1985). לקסיקון אופק לספרות ילדים. תל אביב: זמורה, ביתן.

אלקד- להמן, א' (תשנ"ג). הדרכה ביבליוגרפית בספרות ילדים. ירושלים: מכון מופ"ת, משרד החינוך.

דר, י' (2002). עוד סיפור אחד ודי. תל-אביב: מפה.

יסעור, ח' וקרמר,ע' (1988). לגדול עם ספרים. קריית-ביאליק: אח.

יסעור, ח', וקרמר,ע' (2002). לגלות את מעשה היצירה. קריית-ביאליק: אח.

שעור 8: ארגון פינת הספר בשילוב תיאטרון בובות בגן ובבית הספר.

קריאת חובה: פרי, נ' ובנדק-חביב, ד' (1997). זה לא רק הצגה. אבן-יהודה: רכס.

שעורים 9-10: הפעלת תיאטרון בובות בשילוב אמנויות, התנסות ביצירת בובות.

קריאת חובה: אמיתי, ד' (1972). הבובטרון. תל אביב: יבנה.

קריאת רשות:

יחזקאלי- ניאגו, י' (1998). תיאטרון בובות ככלי לטיפוח חינוך אסתטי בגן הילדים. חיפה: אוניברסיטת חיפה.

Rump, N. (1996). Puppets and masks: Stagecraft and storytelling. U.S.A.: Davis Publication, Inc.

Schneebeli-Morrell, D. (1994). Puppets. London: Quintet Publishing Limited.

Schramm, T. A. (1993). Puppet play: From workshop to performance. Englewood, Colorado, U.S.A: Teacher Ideas Press.

Stephens, S. (2008). Storytelling with shadow puppets, School Arts: The Art Education Magazine for Teachers, 107, 9, 28-29.

Warash, B. G., Workman, M. G., Saab, J. F., & Walker, C. A. (1995). Homemade puppets – creative extensions of child- dictate stories. Dimensions of Early Childhood. 23, 4, 30-33.

שעורים 11-14: פרזנטציות במליאה – "מסיפור לתיאטרון בובות".

קריאת רשות נוספת ראה ברשימה הביבליוגרפית בנספח.

חובות הסטודנט:

  1. השתתפות פעילה בשיעורים, בדיונים ובסדנאות + קריאה מודרכת בחומר ביבליוגרפי (20%).
  2. עבודה מסכמת ופרזנטציה בכיתה (80%). הנחיות לעבודה יופיעו באתר מלווה קורס.

נספח- רשימה ביבליוגרפית:

אפרתי, י' (2003). בובה של תיאטרון, שיעור חופשי, גיליון 60, 24-25.

בטלהיים, ב' (1980). קסמן של אגדות. תל-אביב: רשפים.

זיו, א' וזיו, נ' (2001). פסיכולוגיה בחינוך. תל-אביב: יחדיו.

כהן, א' (1990). סיפור הנפש-ביבליותרפיה הלכה למעשה. קרית ביאליק:אח.

כהן, א' (1993). להפליג עם כוכב. אבן-יהודה: רכס.

כפרי, ח' וארידן, ר'. (1992). אוגדן רעיונות להפעלה בגיל הרך. באר שבע: משרד העבודה והרווחה.

לבנת , ח' (2004). עולם קטן, כתב עת לחקר ספרות ילדים ונוער. כנרת, זמורה-ביתן, דביר ומרכז ימימה, מכללת בית ברל.

מור, ס', וסברדלוב, א' (2001). קסם של תיאטרון. מדריך לגננת. ירושלים: משרד החינוך, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים.

קרמר, ע' (עורכת), (2000). שי למרים, על ספרי הילדים של מרים רות. קריית- טבעון: מכללת אורנים, המרכזייה הפדגוגית, המוקד לספרות ילדים.

קרמר, ע' (עורכת). (2006). "אני אוהב כך סתם לשיר…", הרצאות מכנס לזכרה של מרים רות. מוקד ספרות ילדים "מעיין", קריית- טבעון: מכללת אורנים.

קרמר, ע' (עורכת), (2007). הומור בספרות ילדים, מבחר הרצאות מיום העיון לזכרה של מרים רות. מוקד ספרות ילדים, "מעיין", קריית- טבעון: מכללת אורנים.

שינמן, ש' (2000). לא פוליטרוקים, לא מקופחים- רק תיאטרון נטו?. תיאטרון, 3, 64-69.

שיפרין, ז' (תשנ"ה). שיקולים פסיכולוגיים חינוכיים בהתאמת יצירות ספרות לילדים. ספרות ילדים ודרכי הוראתה. ירושלים: מכון מופ"ת.