משפט ורשלנות רפואית – אוניברסיטת חיפה

הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות

החוג לסיעוד ע"ש צ'ריל ספנסר

كلية علوم الرفاه والصحة

قسم التمريض

Faculty of Social Welfare & Health Sciences

The Cheryl Spencer Department of Nursing

משפט ורשלנות רפואית

תכנית לתואר שני בסיעוד

סמסטר א', תשפ"ב

ימי לימוד: סמסטר א' – יום רביעי, 10:00-12:00

רקע הקורס

רשלנות רפואית מהווה ערוץ פורמלי עיקרי להטלת אחריות משפטית של מטפלים בבריאות ובכלל זה אנשי סיעוד. באמצעות ערוץ זה המשפט מבקש לכוון את התנהגות המטפלים, להרתיע מפני התנהגות מסוכנת ובלתי אחראית ולחנך. בשנים האחרונות ניכרת עלייה בשימוש בערוץ זה המביאה ל"רפואה מתגוננת" ולבירוקרטיזציה רבה מצד אחד והמגדילה את ההוצאות הציבוריות הקשורות לתחום זה, מצד שני. ערוץ זה מאפשר להשקיף על תמונה רחבה יותר הנוגעת לתפקידו של המשפט בפועלו בתחום הבריאות ולבחון את מקומו בראייה ביקורתית ונורמטיבית.

הקורס דן בהיבטים המשפטיים הרחבים הקשורים לבריאות בכלל, ולרפואה בפרט. לאחר סקירה מבואית הנוגעת לטיבו של המשפט הרפואי נדון באספקטים המיוחדים לדיני בריאות ולתחום בריאות הציבור בכלל. לאחר מכן, הקורס יתמקד בסוגיות יסוד תוך סקירת המצב המשפטי והעלאת דילמות מתחום המדיניות המשפטית והאתיקה הנוגעות אליהן.

תוצרי למידה:

1. הסטודנטים יכירו מגוון סוגיות משפטיות ושאלות אתיות ומשפטיות הקשורות לתחום הרפואה והבריאות.
2. הסטודנטים יתוודעו לכללים ולהחלטות שיפוטיות מובילות בתחומים מרכזיים, במיוחד בשאלות של אחריות אישית (רשלנות רפואית) אך גם בנושאים נוספים.
3. הסטודנטים יתמצאו בחיפוש במאגרי מידע משפטיים ובספרות משפטית.
4. הסטודנטים ירכשו כלים, שיאפשרו להם המשך ניתוח וחשיבה על התחום ועל סוגיות אחרות שבו.
5. הסטודנטים יפתחו מיומנויות להצגת טיעונים משפטיים ולפיתוח דיון ביקורתי.
6. הסטודנטים יוכלו לבחון את מידת העניין שלהם בהמשך כתיבת תיזה ולימודים מתקדמים בדגשים ובתכנים שבקורס.

נושאי הקורס ותוכניתו:

1. מהו המשפט? (13.10.2021; 20.10.2021)
2. מהו המשפט הרפואי? מהו הבסיס התיאורטי המבנה את החקר בתחום זה? (27.10.2021)
3. זכויות וערכים (3.11.2021).
4. הזכות לבריאות ולקבלת טיפול רפואי (10.11.2021).
5. הצדקות לזכות לבריאות (17.11.2021).
6. ביקורת שיפוטית על הזכות לבריאות (24.11.2021).
7. הזכות לקבלת שירותי רפואה בעידן של משאבים מוגבלים (1.12.2021).
8. אחריות אישית של מטפלים ורשלנות רפואית (8.12.2021; 15.12.2021; 22.12.2021; 29.12.2021).
9. הסכמה מדעת לטיפול רפואי וחובות גילוי (5.1.2022).
10. סיכום ותובנות בנוגע למשפט הרפואי (12.1.2022).

דרכי למידה

הקורס ישלב בין מתכונת פרונטלית ולמידה מקוונת. הקורס כולל גם התנסויות שונות במפגשי מליאה ועבודות אישיות או בזוגות. יינתנו מטלות לעבודה בבית.

חובות הקורס:

• נוכחות סדירה והשתתפות פעילה בשיעורים – חובה. במקרים חריגים ומוצדקים ורק לאחר אישור מראש מהמרצה תינתן אפשרות להיעדר עד שלושה מפגשים.

• מילוי מטלות הקורס – 100% כמפורט להלן:

א. כתיבת נייר ביקורת לאחד המקורות של הקורס והצגתו במהלך השיעור הרלבנטי או באתר הקורס – 15% מהציון הסופי (עד 3 עמודים ברווח כפול. יש לתמוך את הנייר בשלושה מקורות ביבליוגרפיים חדשים לפחות). כתיבת הנייר יכולה להיעשות בזוגות.

ב. מתן משוב לסטודנט עמית – 5% מהציון הסופי (עד חצי עמוד ברווח כפול). כתיבת המשוב יכולה להיעשות בזוגות.

ג. כתיבה עבודה בנושא הקשור לתכני הקורס או לגישתו. העבודה תתייחס לשאלה מסוימת, שתאושר מראש על-ידי המרצה. היקף העבודה לא יעלה על 5 עמודים ברווח כפול, גודל פונט 12, לא כולל ביבליוגרפיה ועמוד שער. הסטודנטים יבחנו את השאלה באופן עיוני תוך התייחסות לשני פסקי דין לפחות, לשני מקורות מנושאים שונים בקורס ולחמישה מאמרים שפיטים, המעודכנים ל-10 השנים האחרונות, לפחות. העבודה תוגש בשיעור האחרון של הקורס, קרי 12.1.2022 – 80% מהציון הסופי.

המלצות למידה בלמידה מקוונת:

• אין להתחבר לשיעור באמצעות הטלפון הנייד אלא באמצעות מחשב אישי.
• לפני ההתחברות לשיעור, יש לבדוק את מערכות האודיו והווידאו ולוודא כי הן תקינות.
• בעת ההשתתפות בשיעור, יש לדאוג לסביבה שקטה ותומכת-למידה, ככל האפשר.
• יש לפתוח מצלמות בעת ההשתתפות בשיעור.
• ככל שקיים קושי או עולה סוגיה אישית אצל אחד הסטודנטים בנוגע להמלצות אלה יש לפנות מראש למרצה ובטרם תחילת הקורס.

סטודנטים שיש ברשותם מכתב התאמות מהאוניברסיטה וזקוקים להנגשה בקורס מוזמנים לפנות אליי בשעות הקבלה או במייל בסמוך לתחילת הקורס.

ביבליוגרפיה: (הערות: יתכנו שינויים).

1. מהו המשפט?

שפירא, ע' (2007). תורת המשפט: פרקי מבוא, עמ' 11-26. תל אביב: הוצאת בורסי.

2. מהו המשפט הרפואי? מהו הבסיס התיאורטי המבנה את החקר בתחום זה?

Coggon, J. (2010). Assisted dying and the context of debate: 'Medical law' versus 'end-of-life law'. Medical Law Review, 18, 541-563.

Gatter, R. (2016). (Population) Health Law in Theory. Journal of Health, Politics, Policy & Law, 1119-1136.

Gostin, L.O. (2002). Public Health Law and Ethics: A Reader (pp. 1-19). London: University of California Press.

Hall, M.A. (2007). The legal and historical foundations of patients as medical consumers. Georgetown Law Journal, 96, 583-597.

Ruger, T.W. (2008). Health law's coherence activity. Georgetown Law Journal, 96, 625.

Veitch, K. (2007). The jurisdiction of medical law. (pp. 1-9). Aldershot, UK: Ashgate.

3. זכויות וערכים

Sperling, D. (2008) Law and bioethics: A rights-based relationship and its troubling implications. Current Legal Issues, 11, 52-78.

Sperling, D. & Pikkel, R.B. (2020). Promoting patients' rights through hospital accreditation. Israel Journal of Health Policy Research, 9, 47. https://doi.org/10.1186/s13584-020-00405-1

רבינוביץ'-עיני, א' (2016). אחראי תלונות לפי חוק זכויות החולה והנגישות לצדק: בין פתרון בעיות למניעת סכסוכים. חוקים, ח', 199-247.

4. הזכות לבריאות ולקבלת טיפול רפואי

סעיפים 1,3,6,7 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד – 1994

סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו – 1996

סעיף 1 לחוק לא תעמוד על דם רעך, תשנ"ח – 1998

פיסקה 18 לפסק דינו של ברק בבג"ץ 494/03 עמותת רופאים לזכויות אדם נ' שר האוצר פ"ד נ"ט (3) 322 (נבו)

פיסקאות 9-18 לפסק דינה של השופטת בינייש בבג"ץ 3071,3938,4013/05 לוזון ואח' נ' ממשלת ישראל ואח' (נבו)

Cohen, I.G. (2018). On the human right to health: Statistical lives, contingent persons, and other difficult questions. In S. Voeneky & G. Neuman (Eds.), Human rights, democracy, and legitimacy in a world of disorder (pp. 18-38). Cambridge: UK: Cambridge University Press.

Gross, A. (2013). Is there a human right to private health care? Journal of Law, Medicine & Ethics, 41(1), 138-146.

פילק, ד' (2007). ביסוס הזכות לבריאות עפ"י תורתו של רולס: מבט ביקורתי. בתוך ד' אטאס וד' הד (עורכים), מורה צדק: עיונים בתורתו של ג'ון רולס (עמ' 65-150). ירושלים: מאגנס.

שני, י', רון, ע' ומרדכי, נ' (2020). נגיף הקורונה: האתגרים החוקתיים. המכון הישראלי לדמוקרטיה.

Buchanan, A. (2009). The right to a decent minimum of health care. In A. Buchanan (Ed.), Justice and health care (pp. 17-36). Oxford &NY: Oxford University Press.

5. ביקורת שיפוטית על הזכות לבריאות

וייל, ר' (2007). בריאות התקציב או תקציב הבריאות – מה עדיף בראייה חוקתית? משפט ועסקים, ו', 157-178, 182-187.

גביזון, ר' (2004). על היחסים בין זכויות אזרחיות-פוליטיות ובין זכויות חברתיות-כלכליות. בתוך י' רבין וי' שני (עורכים), זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות בישראל (עמ' 25-68). תל אביב: הוצאת רמות.

שפרלינג, ד' וכהן, נ' (2012). השפעתם של חוק ההסדרים ופסיקות בג"ץ על מדיניות הבריאות ומעמדה של הזכות לבריאות בישראל – ניתוח נאו-מוסדי. חוקים, 4, 153-236.

6. הזכות לקבלת שירותי רפואה בעידן של משאבים מוגבלים

בג"ץ 3933,5438/11 מכבי שירותי בריאות נ' שר הבריאות ואח' (נבו)

שפרלינג, ד' (2013). בחינת דפוסי החלטה בוועדות החריגים של קופות החולים, מעמדן ותרומתן לנגישות ואיכות הטיפול הרפואי. דוח מחקר. המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות.

קובו, י' (2020). על משאבים מוגבלים, סיכויי הישרדות והפליה: מדוע יש לדחות את נייר העמדה בעניין תיעדוף חולים קשים בתקופת מגפת הקורונה. פורום עיוני משפט, מ"ד, 1-55.

Sperling, D. (2014). Needs, expectations and public knowledge concerning services outside the medical basket: A lesson from Israel. Health Policy, 117, 247-256

7. אחריות אישית של מטפלים ורשלנות רפואית

גולד, ע' (2014). על אחריות ורפואה. עמ' 225-237.

ברזיס, מ' סיגלר-הרכבי, א', כספי, ד' ובנזימן, י' (2013). שקיפות לאחר טעות במערכת הבריאות: האם המשימה אפשרית. רפואה ומשפט, 93-98.

סהר, א' (2007). Enterprise liability – אחריות המוסד ודיני הנזיקין בישראל: מיהות המטרה הנאותה להטלת אחריות ברשלנות רפואית. רפואה ומשפט, 37, 15-36.

קפלן, ע' (2012). גילוי שלם (full disclosure): תמונת מראה של הסכמה מדעת. רפואה ומשפט, 45, 36-44.

Coombs, M. (2006). Thomas Baker, The medical malpractice myth : Book review.

8. הסכמה מדעת לטיפול רפואי וחובות גילוי

שטיינר, ר' (2020). רשלנות רפואית במעקב הריון: בין פטרנליזם לאוטונומיה בדגש על אי-רציונאליות מובנת. ביואתיקה 20, 39-43.

Karako-Eyal, N. (2010-2011). Physician's Duty of Disclosure: A Deontological and Consequential Analysis. Quinnipiac Health Law Journal, 14, 1-48.

Grady, C. (2015). Enduring and Emerging Challenges of Informed Consent. New England Journal of Medicine, 372, 855-862.

9. סיכום ותובנות

Wiley, L.F. (2018). Health law as social justice. Cornell Journal of Law and Public Policy, 24, 47-105.

הערה: ייתכנו שינויים בתוכנית המוצעת.

אוניברסיטת חיפה שדרות אבא חושי 199 הר הכרמל, חיפה 3498838