סמינריון מתפתח : רגשות בעבודת המורה והגננת – האקדמית גורדון
שם הקורס: סמינריון מתפתח : רגשות בעבודת המורה והגננת
שנת הלימודים: תשפ"א – תשפ"ב
היקף הקורס בש"ש ובנ"ז: 6 נקודת זכות
דרישות קדם: אין
סוג הקורס: שיעור וסדנא להנחיית סמינריון ועבודת גמר
סמסטר קיץ תשפ"א ( יוני- יולי 2021 ):
הקורס יעסוק בלמידה חברתית שמרכזה התייחסות להיבטים – רגשיים של תלמידי הכיתה. במוקד יעמוד החינוך חברתי- רגשי : יילמדו מושגים כמו רווחה נפשית, חוסן רגשי resilience) ), חוזקות , פסיכולוגיה חיובית וסנגור עצמי . המטרה היא לפתח את מודעות המורים לחשיבות טיפוח החוסן והכוחות של תלמידיהם. בהמשך יכירו המשתתפים תכניות התערבות שונות לטיפוח יכולות אלה. הסמינריון שיוגש בסיום הסמסטר יכלול את הרקע התיאורטי לתפקיד המחנך בלמידה חברתית- רגשית. הסמינריון שיוגש יכלול את הרקע התיאורטי העוסק ברגשות בכלל וברגשות המורה באינטראקציה עם תלמידיו. בסמסטר הראשון נתמקד בכתיבת סקירת ספרות תוך העמקת ההיכרות עם חומר תיאורטי ומחקרי בנושאים אלו, במרכז הלמידה יעמוד המושג למידה חברתית-רגשית Social-Emotional Learning)) המדגיש חיזוק תחושת מסוגלות מקצועית ( Professional Self – efficac) אמפתיה, מודעות עצמית לרגשות העצמי והזולת, וקבלת החלטות על בסיס אתי. נעמיק את ההבנה לגבי תפקיד ניהול הרגשות במצבי שגרה ובמצבי חוסר וודאות תוך שילוב היבטים פרקטיים ותיאורטיים של ניהול שיח רגשי, הקשבה דיאלוגית, ויצירת אמון.
תאריכי המפגשים: ; 30.6;28.6 ( 14:00-17:15) 4.7; 6.7; 8.7;14.7 ( 9:00-12:15 )
שנת תשפ"ב : עבודת הגמר
בסמסטר השני ( א' בתשפ"ב) בסמסטר השני נתמקד בכתיבת הצעת המחקר נעבוד על תכנון הצעת המחקר הכוללת את הצגת תכנית ההתערבות שתועבר בכיתה, אץ המשתתפים ( קבוצה קטנה מן הכיתה, כל הכיתה), הפעילויות ודרכי ההערכה ( כלים איכותניים) של ההתערבות. ובמהלך הסמסטר תותיכתב הצעת המחקר.
.
בסמסטר השלישי ( ב' בתשפ"ב) ובסמסטר השלישי תכתב עבודת הגמר המסכמת. תיכתב העבודה בהנחייה אישית או קבוצתית לפי הצורך המחקר אותו יכתבו הסטודנטים יתבסס על חשיפה לתכניות התערבות שונות לטיפוח היבטים רגשיים בקרב מורים ותלמידים והפעלתן. שיטת המחקר בקורס זה היא איכותנית ( ראיונות, תצפיות, ניתוח טקסטים וכיו"ב )
מטרות הסמינריון המתפתח:
- הכרת ההיבטים הרגשיים בעולמם של המורה / הגננת
- הכרת עולם הלמידה חברתית-רגשית: הגדרות ומושגים, אפיונים ותכניות התערבות, ואת ההיזון החוזר של רגשות אלה במסגרת קיום מערכות יחסים מקצועיות עם תלמידים ועמיתים.
- פיתוח הכישורים הרגשיים-חברתיים של הסטודנטית
- הכרת מאפייני הרווחה הנפשית, גורמי סיכון וחוסן של ילדים ומבוגרים
- בחינת גורמי סיכון וגורמים מסייעים לרווחת המורים והתלמידים בכיתה.
- הקניית כלים ליישום והטמעה של למידה חברתית-רגשית בגן הילדים, בכיתה ובבית הספר
- בחינת תפקיד ניהול הרגשות במצבי שגרה ובמצבי חוסר וודאות תוך שילוב היבטים פרקטיים ותיאורטיים של ניהול שיח רגשי, הקשבה דיאלוגית, ויצירת אמון
חובות הסטודנט ודרכי הערכה ( בסמסטר הראשון לקורס, סמסטר קיץ שנת תשפ"א)
- השתתפות פעילה בשיעור ובפורומים ( 20% )
- הצגת פעילות מתוך תכנית התערבות לחינוך חברתי- רגשי עם הנמקה תיאורטית ( 15% )
- הגשת הסמינריון ( סקירת הספרות כ 12- 10 עמודים ) – 65%
תוצרי הלמידה
בסיום הקורס ( קיץ ) הסטודנט יוכל:
- להציג ולהנחות פעילות מתכניות הלמידה החברתית- רגשית
- לאתר ספרות רלבנטית ועדכנית לתכנית ההתערבות אותה בחר
- לכתוב סקירת ספרות, המבוססת על ניתוח וקריאה ביקורתית של המאמרים, כתובה על פי כללי הAPA.
הנושאים הנלמדים ( סמסטר א')
נושא 1:
מבוא , מבנה וציפיות- מיהו המורה הטוב? האם קיים איש חינוך אידיאלי?
קס, א' (2014). למידה משמעותית? קודם כל אמון! בימת דיון- בטאון מכון מופ"ת: גליון 52,64 -61
שויער , ש' וגור יעיש, ש' (2014). "המורה, אפשר לדבר איתך? " התבוננות על אחריותו המקצועית
של המורה מבעד לפרספקטיבה המדגישה מערכות יחסים. דברים (7) 63-47.
שרון, מ' (2013) מורה מצטיין, אזרח אידיאלי : השתקפותה של אזרחות טובה בהערכת מורים ומתכשרים להוראה. בימת דיון- ביטאון מכון מופ"ת , 51, 38-34.
Steins, G.B., & Behravan, B. (2017). Teacher-Student -Relationships in Teacher Education: Exploring three projects of knowledge transfer into action. Scientific Research, 8 (5). Doi: https://doi.org/10.4236/psych.2017.85048
Warren,C.A. ( 2018 ). Empathy, teacher dispositions, and prereration for culturally responsive pedapogy. Journal of Teacher Education , 69 (2). 169-183.
https://doi.org/10.11772F0022487117712487
נושא 2: למידה חברתית- רגשית : מאפיינים, הקשרים, ויישום
הבנת תפקיד המחנך בטיפוח תחושת מסוגלות ושייכות של תלמידים לכיתה .
גוטמן, ת' ( 2013). מעגלי ראו"ת- ראייה אישית ומערכתית להתמקדות בתלמיד, מכון אבני ראשה
http://avneyrosha.org.il/resourcecenter/resoursesdocs/maagaley_reut.pdf
שחף, מ. ( 2017). שיפור אקלים כיתה באמצעות יוזמה של התערבות חברתית
דפי יוזמה, 9 , 145-159
שפרלינג,ד' (2018).למידה חברתית רגשית: מיפוי מושגי, בסיס תיאורטי ואמפירי. בתוך: ל. יוספסברג בן יהושע (עורכת): סקירה מוזמנת כחומר רקע לעבודת צוות המומחים לנושא טיפוח והטמעה של למידה חברתית רגשית במערכת החינוך. מכון מופ"ת, מרכז המידע הבין- מכללתי. http://education.academy.ac.il/SystemFiles/23258.pdf
Shannon M. Suldo, S. M. Friedrich,A.A. White, T. & Farmer, J. (2009). Teacher support and adolescents’ subjective Well-Being: A mixed-methods investigation. School Psychology Review, 38(1), 67-85
נושא 3: חוסן רגשי
הס, א. ( 2017 ) . תכנית לקידום מודעות עצמית והערכה עצמית כבסיס לפיתוח הנחישות העצמית של תלמידים עם ליקויי ראייה ועיוורון. עיונים בחינוך: כתב עת למחקר בחינוך,
,15-16 456-472
מסרים בוני חוסן בימים של קורונה . משרד החינוך המינהל הפדגוגי שרות פסיכולוגי ייעוצי נדלה מתוך
https://meyda.education.gov.il/files/shefi/Alon_Hearchut_2020/Yesodi/Mesarim_Bonie_Hosen.pdf
קיין, ז. (2016). סיכון" ו"עמידות" בקרב בני נוער: סקירת ספרות ביקורתית, מניתוק לשילוב,19 , 83-109
שילשטיין, י' (2020). התמודדות רגשית עם מגפות : בין חוסן אישי לחוסן קהילתי. אתר פסיכולוגיה חינוכית
https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3979
Zolkoski, S.M, Bullock,L.M.,Gable, R.A.(2016). Factors associated with students resilience: Perspective of graduates of alternative educators programe. Preventing school failure, 60, (3), 231-243. https://doi.org/10.1080/1045988X.2015.1101677
Zysberg, L., & Zysberg, A. (2020). Days of worry: Emotional intelligence and social support mediate worry in the COVID-19 pandemic. Journal of health psychology.
https://doi.org/10.1177%2F1359105320949935
נושא 4 : פסיכולוגיה חיובית
על למידה מהצלחות, זיהוי כוחות חוזקות : ההצלחה הרבה ביותר והסיפוק הרגשי העמוק ביותר הם בבניית חוזקות ולא בתיקון החולשות
הלינגר, ר. ( 2017). יסודות חזקים – עשרה עקרונות לזיהוי חוזקות ופיתוחן במערכות חינוך
http://meyda.education.gov.il/files/shefi/tsmicha_hofshit/zmicha_hofshit9.pdf
רוסו-נצר, פ. חימוביץ, ט. ( 2013). "אני מורה אחרת לגמרי"- משמעותה של תכנית הכשרה לפסיכולוגיה חיובית בתפיסותיהם של אנשי חינוך, דפי יוזמה , 7, 28-55.
קפלן, ק' וקפלן, א' (2010 ). פסיכולוגיה חיובית – לפיתוח חוסן נפשי וחיים בעלי משמעו, נדלה מהאתר
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/KishureiChaim/meytaviyut/yeda/PositivePsyKaplan.htm
Seligmana, M.R., , Randal M. Ernstb, R.M., Gillhamc, J., Reivicha, K& Linkinsd, M. (2009). Positive education: positive psychology and classroom interventions. Oxford Review of Education, 35 (3), 293-311
נושא 5 – למידה חברתית – רגשית : תכניות התערבות
יוספסברג בן-יהושע, ל' רומי, ש' ( 2018). התערבויות לטיפוח מיומנויות חברתיות ורגשיות והטמעתן במערכת החינוך Social emotional learning; SEL) (. מרכז המידע הבין מכללתי, מכון מופ"ת
קוזמינסקי, ל' (2005). תכנית מס"ע: סינגור עצמי של תלמידים עם לקויות למידה , סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום , 20 (2), 15-24.
רוסו-צימט, ג. שגיא, ר. (2017). אמפתיה בקרב ילדים בכיתות א' ו-ב': השפעת תכנית התערבות על יכולתם האמפתית של ילדים. חוקרים @ הגיל הרך, ,15-16 456-472
רוסו-נצר, פ. חימוביץ, ט. (2013) . "אני מורה אחרת לגמרי"- משמעותה של תכנית הכשרה לפסיכולוגיה חיובית בתפיסותיהם של אנשי חינוך, דפי יוזמה , 7 , 28-55
שחף, מ. ( 2017). שיפור אקלים כיתה באמצעות יוזמה של התערבות חברתית , דפי יוזמה, 9 , 145-159
Archdall, K. & Kilderry, A. (2016). Supporting children's resilience: Early childhood educator understandings, Australasian Journal of Early Childhood, 41, (3), p58-65
Shechtman, Z., & Abu Yaman, M. (2013). SEL as component of a literature class to improve relationships, behavior, motivation, and content knowledge. American Educational Research Journal, 49 (3), 546-567.
אופלטקה, י' (2018) . המחקר על רגשות בהוראה ובניהול חינוכי: סוגיות עיקריות, כוונים עתידיים. בתוך: אופלטקה, י' ( עורך) (2018). רגשות בהוראה ובניהול בית ספר: אסופת מאמרים. פרק 1. 41-15. מכון מופ"ת
https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Book.aspx?nBookID=104628855
נושא 6 : חמלה, אמפתיה ואמון
אורבך, י' ורונן, מ' (2019). חמלה בחינוך ככלי להתפתחות אישית ומקצועית בהשתלמות מורים. בימת דיון: מחק , כתיבה והתפתחות בהכשרת מורים. 65 . מכון מופ"ת.
https://bitaon.macam.ac.il/articles/11124
לוי קרן, מ' (2018). תחושת המסוגלות של המחנך, תמיכתו הרגשית בתלמידיו ותחושת השייכות שלהם. בתוך: אופלטקה, י' ( עורך) (2018). רגשות בהוראה ובניהול בית ספר: אסופת מאמרים. פרק 4, 119-89. מכון מופ"ת.
רן, ע' (2019) . תוכניות לקידום למידה חברתית רגשית במערכת החינוך: אתגרים מרכזיים ותובנות
מחקריות. בימת דיון: מחקר , כתיבה והתפתחות בהכשרת מורים. 64,.
מכון מופ"ת.
https://bitaon.macam.ac.il/articles/11006
Jagers, J.R., Rivas-Drake,D.,& Williams , B. (2019). Transformative Social and Emotional Learning (SEL): Towards SEL in service of education equity and excellence. Educational Psychology, 54(3), 162-184. Doi:
https://doi.org/10.1080/00461520.2019.1623032
Jennings, P.A.,& Greenberg, M.T. (2009). The prosocial classroom: Teacher social and emotional competence in relation to student and classroom outcomes. Review of Educational Research, 79, 491-525. https://doi.org/10.3102%2F0034654308325693.
Noddings ,N. (2012). The caring relations in teaching. Oxford review of education, 38 (6), 771-781.
Oplatka, I. (2018). Understanding Emotion in Educational and Service Organizations through Semi-Structured Interviews: Some Conceptual and Practical Insights. The Qualitative Report, 23(6), 1347-1363.
https://nsuworks.nova.edu/tqr/vol23/iss6/6
