תיאוריות באישיות – אוניברסיטת בר-אילן

 

תיאוריות באישיות  76-130-01

 

סוג הקורס: הרצאה

שנת לימוד: תשפ"ו (2026)   סמסטר: ב'       היקף שעות: 2 ש"ס

אתר הקורס באינטרנט:  https://lemida.biu.ac.il/course/view.php?id=87193#section-0

 

מטרות הקורס:

מטרת הקורס לספק לסטודנט היכרות בסיסית עם התחום של תיאוריות באישיות. במהלך הקורס נכיר את המודלים השונים שפיתח פרויד לאורך השנים, ונלמד כיצד התפתחה התיאוריה הפסיכואנליטית הקלאסית לפסיכולוגיית האגו ולפסיכולוגיית העצמי.

ad

תוצרי למידה:

1.      הסטודנט ייחשף לתיאוריה הפסיכואנליטית הקלאסית של פרויד, ולפסיכולוגיית האגו ופסיכולוגיית העצמי, כולל אופן התייחסותם לפסיכופתולוגיה ולפסיכותרפיה.

  1. הסטודנט יפתח יכולת לבחון את התיאוריות באופן ביקורתי.
  2. הסטודנט ילמד ליישם מושגים מהתיאוריות בעבודה המעשית ובחיי היומיום.
  3. הסטודנט יפתח יכולת להשוות בין הגישות התיאורטיות השונות, תוך גילוי המשותף והשונה.
  4. הסטודנט ילמד לקרוא ולהבין באופן עצמאי מחקרים העוסקים בסוגיות יסוד בתחום האישיות.

 

תוכן הקורס:

במהלך הקורס נתוודע לתיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד. נכיר את המודלים השונים שפיתח, המסבירים את רובדי ומבני האישיות, הדינמיקה של האישיות, ואת אופן התפתחות האישיות. נציג את גישתו כלפי המקור לפסיכופתולוגיה, ודרכי הטיפול בהפרעות הנפשיות. בנוסף, נחשף להשתנות העמדה כלפי מושגים שונים שפיתח פרויד, לאורך ההיסטוריה הפסיכואנליטית. בהמשך נראה כיצד התפתחה הגישה הפסיכואנליטית לזרמים השונים, תוך מתן דגש לפסיכולוגיית האגו ולפסיכולוגיית העצמי. הקורס מדגיש את הרלוונטיות של התיאוריות הפסיכואנליטיות לעשייה המקצועית בעבודה סוציאלית, במיוחד בכל הנוגע להבנת תהליכים תוך-נפשיים, להערכה קלינית ולקשר הטיפולי. 

 

מהלך השיעורים:

השיעורים הנם פרונטאליים, בשילוב למידה פעילה של הסטודנטים, דוגמאות מהקליניקה, שימוש באמצעים דיגיטליים שונים, וצפייה בסרטים הרלוונטיים לנושא.

 

תוכנית הוראה מפורטת לכל השיעורים:

מס' השיעור

נושא השיעור

למידה פעילה

קריאה/
צפיה נדרשת

הערכה תהליכית/מעצבת

1-2

הקדמה מהי אישיות,  והיכרות עם הביוגרפיה של פרויד

במהלך השיעורים יעשה שימוש באחת משיטות הלמידה הבאות:

למידה בקבוצות, משחוק, למידה שיתופית, כתיבת שאלות על ידי הסטודנטים, תרגול שליפה.

אפק, א׳. (2010). פרויד – הדרמה של הילד המחונן

מיטשל, ס׳. א׳., ובלאק, מ׳. ג׳ . (2006).  פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית (עמ׳ 37–46, 47–71). תל אביב: תולעת ספרים.

 

שאלות רענון על החומר

3-4

המודל הטופוגרפי והמודל הסטרוקטורלי

במהלך השיעורים יעשה שימוש באחת משיטות הלמידה הבאות:

למידה בקבוצות, משחוק, למידה שיתופית, כתיבת שאלות על ידי הסטודנטים, תרגול שליפה.

לנס, ע׳. (2011). התבוננות נפשית (פרק 1, עמ׳ 11–25). אבן יהודה: אמציה.

* סטור, א׳. (2012).  פרויד (פרק 5). תל אביב: פפירוס, אוניברסיטת תל אביב.

 

שאלות רענון על החומר

5-6

המודל הדינמי – חרדה ומנגנוני ההגנה, ופיתוח התיאוריה על ידי  אנה פרויד, מאסכולת פסיכולוגיית האגו

במהלך השיעורים יעשה שימוש באחת משיטות הלמידה הבאות:

למידה בקבוצות, משחוק, למידה שיתופית, כתיבת שאלות על ידי הסטודנטים, תרגול שליפה.

מיטשל, ס׳. א׳., ובלאק, מ׳. ג׳ . (2006).  פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית (עמ׳ 72–85). תל אביב: תולעת ספרים.

Goldstein, E. G. (1984). Ego psychology and social work practice (pp. 65–79). New York: Free Press.

 

חידון

6-7

מודל ההתפתחות הפסיכו-סקסואלי

במהלך השיעורים יעשה שימוש באחת משיטות הלמידה הבאות:

למידה בקבוצות, משחוק, למידה שיתופית, כתיבת שאלות על ידי הסטודנטים, תרגול שליפה.

ביטמן, א׳., בייט-מרום, ר׳., בן-עטר כהן, א׳., פוך, ח׳., ביתן, ש׳., ושחר, ג׳. (2018).  אישיות: תאוריה ומחקר (כרך א׳, עמ' 126-134). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.

לפלאנש, ז׳., ופונטאליס, ז׳. ב׳. (2011).  אוצר המילים של הפסיכואנליזה (עמ׳ 665–666, 700–705, 744–752). תל אביב: תולעת ספרים.

לנס, ע׳. (2011). התבוננות נפשית (פרק 5, עמ׳ 65–77). אבן יהודה: אמציה.

* סטור, א׳. (2012).  פרויד (פרק 2). תל אביב: פפירוס, אוניברסיטת תל אביב.

 

מבדק

7

החלום ופשרו

במהלך השיעורים יעשה שימוש באחת משיטות הלמידה הבאות:

למידה בקבוצות, משחוק, למידה שיתופית, כתיבת שאלות על ידי הסטודנטים, תרגול שליפה.

אלכסנדרוביץ, ד׳. (2005). פשר החלומות לפי פרויד וכיום. בתוך י׳. הטב (עורך) , פסיכואנליזה: הלכה ומעשה (עמ׳ 255–264). תל אביב: דיונון.

קלנר, נ׳ . (2009). דבשת הגמל: על טכניקת הטיפול הפסיכודינמי (עמ׳ 112–137). מושב בן־שמן: מודן.

 

שאלות רענון על החומר

8-9

פסיכואנליזה ופסיכופתולוגיה,  המושגים "העברה" ו"העברה-נגדית", והשתנות העמדה כלפיהן לאורך ההיסטוריה הפסיכואנליטית

במהלך השיעורים יעשה שימוש באחת משיטות הלמידה הבאות:

למידה בקבוצות, משחוק, למידה שיתופית, כתיבת שאלות על ידי הסטודנטים, תרגול שליפה.

אוגדן, ת׳. (2005).  הקצה הפרימיטיבי של החוויה (פרק 7, עמ׳ 128–143). תל אביב: עם עובד.

* ברמן, ע׳. (2010). המסע הארוך: דרכו של פרויד אל שיטת הטיפול הפסיכואנליטית, דרכיה של שיטת הטיפול הפסיכואנליטית מאז פרויד. בתוך ז׳. פרויד,  הטיפול הפסיכואנליטי (עמ׳ 7–47). תל אביב: עם עובד.

* בר־שדה, נ׳. (2004). העברה־נגדית בפסיכותרפיה עם ילדים ונוער. 

פרלוב, מ׳. (2009). העברה נגדית – סקירה היסטורית.

 

10-11

מודל ההתפתחות הפסיכו-סוציאלית של אריקסון

במהלך השיעורים יעשה שימוש באחת משיטות הלמידה הבאות:

למידה בקבוצות, משחוק, למידה שיתופית, כתיבת שאלות על ידי הסטודנטים, תרגול שליפה.

ביטמן, א׳., בייט-מרום, ר׳., בן-עטר כהן, א׳., פוך, ח׳., ביתן, ש׳., ושחר, ג׳. (2018).  אישיות: תאוריה ומחקר (כרך א׳, עמ' 187-195). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.

 

חידון אינטראקטיבי

12-13

פסיכולוגיית העצמי של קוהוט

במהלך השיעורים יעשה שימוש באחת משיטות הלמידה הבאות:

למידה בקבוצות, משחוק, למידה שיתופית, כתיבת שאלות על ידי הסטודנטים, תרגול שליפה.

אופנהיימר, א׳. (2000).  היינץ קוהוט (עמ׳ 33–48). תל אביב: תולעת ספרים.

* בכר, א׳. (2002).  הפחד לתפוס מקום: אנורקסיה ובולימיה – טיפול לפי גישת הפסיכולוגיה של העצמי (פרק 2, עמ׳ 24–41). ירושלים: מאגנס, האוניברסיטה העברית.

 

שאלות רענון על החומר

 

 

 

קורס זה הוא קורס קדם לקורס:

קורס קדם לקורס "פסיכופתולוגיה א" ולקורס "תיאוריות התפתחותיות", ולכן יש לקבל בו ציון עובר על מנת שיהיה ניתן להירשם לקורס זה.

חובות הקורס:

  1. נוכחות חובה בכל השיעורים. סטודנט שייעדר מעל שתי הרצאות ללא סיבה מוצדקת לא יורשה לגשת לבחינה המסכמת, ולא יקבל ציון בקורס.
  2. הסטודנטים מתבקשים להקפיד על השתתפות פעילה, תוך הימנעות משימוש בטלפונים או במכשירים שאינם רלוונטיים ללמידה.
  3. קריאת חומרי הלימוד הרלוונטיים לקראת כל שיעור, ועבודה מול אתר הקורס.

 

מרכיבי הציון הסופי :

1.       מטלה במהלך הסמסטר – 15% מהציון

2.       מבחן מסכם פרונטלי בסיום הסמסטר – 85% מהציון

הצלחה בקורס מחייבת לפחות ציון עובר (60) הן במבחן המסכם, והן בציון הסופי המשוקלל.   ציון שאינו עובר במבחן המסכם לא יילקח בחשבון בשקלול הסופי

 

רשימת הביבליוגרפיה :

אוגדן, ת׳. (2005).  הקצה הפרימיטיבי של החוויה (פרק 7, עמ׳ 128–143). תל אביב: עם עובד.

אופנהיימר, א׳. (2000).  היינץ קוהוט (עמ׳ 33–48). תל אביב: תולעת ספרים.

אלכסנדרוביץ, ד׳. (2005). פשר החלומות לפי פרויד וכיום. בתוך י׳. הטב (עורך) , פסיכואנליזה: הלכה ומעשה (עמ׳ 255–264). תל אביב: דיונון.

אפק, א׳. (2010). פרויד – הדרמה של הילד המחונן. https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2485

ביטמן, א׳., בייט-מרום, ר׳., בן-עטר כהן, א׳., פוך, ח׳., ביתן, ש׳., ושחר, ג׳. (2018). אישיות: תאוריה ומחקר (כרך א׳, יחידות 1–2). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.

* בכר, א׳. (2002).  הפחד לתפוס מקום: אנורקסיה ובולימיה – טיפול לפי גישת הפסיכולוגיה של העצמי (פרק 2, עמ׳ 24–41). ירושלים: מאגנס, האוניברסיטה העברית.

* בר־שדה, נ׳. (2004). העברה־נגדית בפסיכותרפיה עם ילדים ונוער.  https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=185

* ברמן, ע׳. (1986). העברה – העברה נגדית בתהליך בין־אישי כולל. שיחות, 1, 6–14.

* ברמן, ע׳. (2010). המסע הארוך: דרכו של פרויד אל שיטת הטיפול הפסיכואנליטית, דרכיה של שיטת הטיפול הפסיכואנליטית מאז פרויד. בתוך ז׳. פרויד,  הטיפול הפסיכואנליטי (עמ׳ 7–47). תל אביב: עם עובד.

לנס, ע׳. (2011). התבוננות נפשית (פרק 1, עמ׳ 11–25; פרק 5, עמ׳ 65–77). אבן יהודה: אמציה.

לפלאנש, ז׳., ופונטאליס, ז׳. ב׳. (2011).  אוצר המילים של הפסיכואנליזה (עמ׳ 665–666, 700–705, 744–752). תל אביב: תולעת ספרים.

מיטשל, ס׳. א׳., ובלאק, מ׳. ג׳ . (2006). פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית (עמ׳ 37–46, 47–71, 72–85). תל אביב: תולעת ספרים.

* סטור, א׳. (2012).  פרויד (פרק 2; פרק 5). תל אביב: פפירוס, אוניברסיטת תל אביב. (מהדורה מקורית: 1993).

* פרויד, א׳ . (1977). האני ומנגנוני ההגנה (עמ׳ 11–25). תל אביב: דביר.

* פרויד, ז׳ . (2010). הטיפול הפסיכואנליטי (עמ׳ 236–243). תל אביב: עם עובד.

פרלוב, מ׳. (2009). העברה נגדית – סקירה היסטורית  https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2143

קלנר, נ׳ . (2009). דבשת הגמל: על טכניקת הטיפול הפסיכודינמי (עמ׳ 112–137). מושב בן־שמן: מודן.

* Cervone, D., & Pervin, L. A. (2010). Personality: Theory and research (15th ed., Chapters 3–4). Wiley.

Goldstein, E. G. (1984). Ego psychology and social work practice (pp. 65–79). New York: Free Press.

 

שם הקורס באנגלית:

 Personality Theories

 

*** תכנית הקורס ונושאי הלימוד כפופים לשינויים כתוצאה מאילוצי הלו"ז ובהתאם להחלטת המרצה ****