חקר ההוראה והשבחתה – אקדמיית אלקאסמי

אקדמיית אלקאסמי

שם הקורס: חקר ההוראה והשבחתה

נושא הקורס

חקר ההוראה והשבחתה הוא תחום מרכזי בחקר החינוך, השואף להבין את תהליכי ההוראה והלמידה לעומק במטרה לשפרם ולפתחם. למחקר בחינוך יש חשיבות רבה, שכן הוא מספק ידע אמין ומבוסס המאפשר למורים, למנהלים ולמערכת החינוך לקבל החלטות מושכלות ולבסס את הפרקטיקה החינוכית על תובנות מחקריות ולא רק על ניסיון אישי או תחושת בטן. הקורס יעסוק בתפקידו של המחקר ככלי להתפתחות מקצועית של מורים ולשיפור מתמיד של תהליכי הוראה. לצד עיסוק בתרומתם של מחקרים כמותיים ומחקרים רחבי היקף להבנת תופעות מערכתיות, יתמקד הקורס בשיטות מחקר איכותניות, המאפשרות לבחון לעומק את חוויותיהם של לומדים ומורים בהקשרים מגוונים. נעסוק בסוגים שונים של מחקר איכותני חשובים לחינוך, כגון מחקר המבוסס על ראיונות וניתוח תוכן, מחקר אתנוגרפי, וכן מחקר פעולה שבו המורה משמש כחוקר של תהליך ההוראה שלו עצמו. הקורס יאפשר לסטודנטים להכיר גישות מחקריות מגוונות, לפתח רגישות מתודולוגית ואתית, ולבחון כיצד מחקר איכותני יכול לשמש כלי משמעותי לשיפור איכות ההוראה ולקידום שינוי חינוכי מבוסס ידע.

מטרות הקורס

1. הכרת תחום חקר החינוך: הנושאים הנחקרים ושיטות המחקר הבולטות.
2. הבנת חשיבות המחקר להשבחת ההוראה.
3. יכולת תכנון מחקר אקדמי בתחום החינוך.
4. יכולת ביצוע ויישום של מחקר אקדמי בתחום החינוך.
5. יכולת כתיבה אקדמית לרבות כתיבת רקע תיאורטי, דיווח על שיטות המחקר, כתיבת הדיווח על הממצאים, ודיון אינטגרטיבי בין הממצאים לבין הספרות.

מבנה הקורס

1. הרצאות
2. למידה וחקירה עצמאית (כולל באתר הקורס וקריאה מונחית של ביבליוגרפיה)
3. הצגת מאמר בכיתה
4. הצגת רפראט על העבודה העצמאית באמצעות מצגת ופוסטר
5. כתיבת עבודת מחקר עצמאית (אפשרי בזוגות)
6. פגישות הנחיה אישיות/קבוצתיות
7. הגשת מטלות הביניים באתר הקורס

דרישות הקורס

• חובת נוכחות והשתתפות פעילה במפגשים.
• מצלמות פתוחות בהרצאות ופגישות זום.
• הגשת מטלות הקורס במועדן. הנחיות מפורטות למטלות יועברו במהלך הקורס.
• הצגת הצעת הסמינריון במליאה.
• הגשת הסמינריון במועד שנקבע. הנחיות מפורטות לסמינריון יועברו עם תחילת הסמסטר.

הרכב ציון הקורס

• הגשת מטלות הקורס במועדן – 35%.
• הצגת עבודת הסמינריון במליאה – 15%.
• עבודת הסמינריון – 50%.

תכנית הסמינר

רשימת מקורות

• אפרתי נ. ולידור ר. (2006). העבודה הסמינריונית: כתיבה הנחייה והערכה. תל אביב: מכון מופ"ת.
• בייט-מרום, ר' (2013). שיטות מחקר במדעי החברה. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
• בירנבוים, מ. (1993). מי מפחד מעבודות מחקר?!: תכנון וכתיבה של הצעת מחקר ודוח מחקר במדעי ההתנהגות. תל-אביב: מפעלים אוניברסיטאיים.
• חיות, ע. (2012). כתיבה מדעית מהי? בתוך: מדריך למחקר ולכתיבה מדעית: מהלכה למעשה (עמ' 31-39). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
• ליבליך, ע., תובל-משיח, ר., זילבר, ת. (2010). בין השלם לחלקיו ובין תוכן לצורה. בתוך ל., קסן ומ., קרומר-נבו (עורכות), ניתוח נתונים במחקר איכותני (עמ' 21-42). באר-שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
• צבר בן יהושע, נ. (1990). ראיונות. בתוך: המחקר האיכותי בהוראה ולמידה (עמ' 49-62). גבעתיים: מסדה.
• קסן, ל., וקרומר-נבו, מ. (2010). מבוא לניתוח נתונים איכותניים. בתוך ל. קסן ומ. קרומר-נבו (עורכות), ניתוח נתונים במחקר איכותני (עמודים 1-16). באר-שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
• שלסקי, ש. (2007). דרכים בכתיבת מחקר איכותני: מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט. תל-אביב: מכון מופ"ת.
• שקדי, א. (2003). מילים המנסות לגעת, מחקר איכותני-תיאוריה ויישום. תל-אביב: רמות, אוניברסיטת תל-אביב.
• Adjei-Boateng, E. (2020). A review of quantitative and qualitative research traditions for teacher education. Educational Research Association—The International Journal of Educational Researchers, 11(2), 20-29.
• Brown, C. (2013). An introduction to evidence-informed policy making. In: Making evidence matter: A new perspective for evidence-informed policy making in education (pp. 9-27). London: IOE Press.
• Cohen, L., Manion L., Morrison, K. (2018). Research methods in education (8th ed.). New York: Routledge.
• Cruz, R. F., & Tantia, J. F. (2017). Reading and understanding qualitative research. American Journal of Dance Therapy, 39, 79-92.
• Fraser, M., Wotring, A., Green, C. A., & Eady, M. J. (2024). Designing a framework to improve critical reflection writing in teacher education using action research. Educational Action Research, 32(1), 43-59.
• Shaughnessy, J., Zechmeister, E., & Zechmeister, J. (2015). Research methods in psychology. McGraw-Hill.